הוכחת קשר סיבתי בין החפירות שבצעו הנתבעות לבין הנזקים התובע הינו הבעלים של 1/8 מהזכויות בבית חד קומתי הבנוי על מגרש ברח' לפין 18 בתל אביב, הידוע כחלקה 66 בגוש 7227 (להלן: "הבית") והוא גם הדייר היחיד המתגורר בו. זאת, מכוח צוואת אביו המנוח שצו לקיומה ניתן ביום 15.10.00 ותוקן ביום 15.10.01. הנתבעות הינן בעלים, או רשאיות להירשם ככאלה, של המגרש הגובל בבית בצדו הדרומי, והממוקם ברח' מוהליבר פינת רח' אלחנן בתל אביב, עליו בונות הנתבעות פרויקט מגורים, (להלן: "הפרויקט"). תמצית טענות התובע הנתבעות חפרו במגרש בור בעומק 15 מ' ששפתו מרוחקת כדי 70 ס"מ מהבית וכתוצאה מכך נגרמו לבית נזקים כבדים, נפגעה יציבותו, והוא הפך לבלתי ראוי למגורים, כמפורט בחוו"ד השמאי אינג' פורת, אשר מצא קשר ברור בין עבודות הנתבעות לנזקים שנגרמו לבית. פניות התובע לתיקון הנזקים לא נענו וכיוון שאינו בעל אמצעים לתיקונם, המצב מחמיר מיום ליום והוא אף אינן יכול לעבור למדור חלופי. טוען התובע, שהנזקים, שעלות תיקונם הינה 364,320 ₪, הם: נפילת גושי בטון וטיח, חלודה מואצת בקורות הברזל עקב חשיפתן, רטיבות, סדקים, חדירת רטיבות למערכת החשמל, סדקים בגדר. כן נגרמה לתובע עגמת נפש ופגיעה בבריאות בגינם הוא עותר לחייב את הנתבעות ב- 100,000 ₪ נוספים. בחקירתו העיד התובע, שהוריו קנו את הבית בסביבות שנות ה-50 ואביו זיפת וצבע את הבית מבחוץ ומבפנים ומסביב לבית יש מעט עצים. תמצית טענות ההגנה לטענת הנתבעות, אין כל קשר סיבתי בין מצבו הירוד של הבית לבין עבודות החפירה המבוצעות ע"י הנתבעות. בנוסף, 7/8 מתביעת השיפוי, אינם שייכים לתובע שכן הינו הבעלים של 1/8 מכלל הזכויות במקרקעין. הפרויקט הנבנה על המגרש הגובל בבית, הינו מגדל מגורים בן 30 קומות ובניין בן 6 קומות. ביום 1.5.11 פנה התובע אל הנתבעות, בדרישה שיפצו אותו בסך 500,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבית, בטענה, שאלה נגרמו כתוצאה מהחפירות שמבצעות הנתבעות. התובע נתבקש לאפשר לנציגי הנתבעות לבקר בבית, כדי לבחון את טענותיו, ובהתאם להסכמתו, על פי מכתב בא כוחו מיום 4.7.11, נערך סיור בבית ביום 4.7.11 בהשתתפות השמאי גיל לזר, המהנדס דורון מילר, ומנהל הפרויקט ישראל קריב. במכתב מיום 25.12.11 דחו הנתבעות את דרישות התובע במלואן, כיוון שאין קשר בין הליקויים בבית לבין עבודות החפירה שבצעו הנתבעות. לטענת הנתבעות, הליקויים בבית נובעים מהזנחה רבתי של הבית. במכתבן פרטו הנתבעות, שבגג הבית לא בוצע איטום במשך תקופה ארוכה, מה שגרם לחדירת רטיבות, ליצירת חלודה בקורות הפלדה שנושאות את התקרה וכתוצאה מהתנפחות החלודה נשר הטיח. כן נטען באותו מכתב, כי המבנה לא מאוורר ולכן כתמי הרטיבות לא מתייבשים, ושהגדר בצדו הצפוני של הבית נפגעה ממכות של כלי עבודה כגון פטיש, בעוד אתר הבנייה נמצא בחלקו הדרומי של הבית. עוד צוין במכתב, שמדובר בנזקי התרופפות טיח בבית, שנובעים מרטיבות ואלמנטים ממסגרות שונות שחוברו לקיר הבטון. הנדסאי הבניין גיל לזר בחוו"ד שמאי מטעמו מיום 4.4.12, קבע, שהבית בנוי טלאים טלאים, מוזנח ואינו ראוי למגורים, שהבית מתוחזק כמחסן ושאין כל קשר, בין עבודות החפירה שבוצעו במגרש עליו נבנה הפרויקט, לבין הליקויים בבית. בחוו"ד ציין גיל לזר, שהראיה לקביעותיו הינה, שדווקא בקירות הבית הקרובים למרתף שחפרו הנתבעות במקרקעין הסמוכים, כמעט ואין סדקים ואילו בקירות המרוחקים מהמרתף שנחפר, דווקא מצויים מרבית הסדקים. לטענת הנתבעות, הבית מרוחק בחלקו הדרומי 3 מ' מחפירות המרתף שביצעו הנתבעות ולא 70 ס"מ כנטען ע"י התובע. לטענתן, בחלקו הדרומי של הבית אין כמעט סדקים, והסדקים מצויים בחלקו הצפוני של הבית, המרוחק מהפרויקט. עובדה זו מהווה ראיה לכך שאין קשר בין מצב הבית לעבודות הנתבעות. לטענת הנתבעות, גם מצוואת אביו המנוח של התובע עולה, שכבר בשנת 1998, בעת עריכת הצוואה, הבית היה מיועד להריסה ו/או היה חייב בשיפוצים, שכן נרשם בצוואה, שהתובע יישאר לגור בבית עד שמנהלי העיזבון יחליטו להשכיר את המקום או להרוס את המבנים, כן חייב המצווה על בניו לשמור על הבית, לדאוג להחזקתו ולערוך בו תיקונים ושיפוצים הדרושים. דיון המחלוקת הצריכה הכרעה בתביעה דנן, הינה בשאלה, האם הנתבעות בעבודתן, גרמו נזק לבית ואם כן מהם הנזקים ומה עלות תיקונם. מטעם התובע הגיש שתי חוות דעת מומחה אינג' אביגדור פורת. חוות דעתו הראשונה נערכה ביום 15.3.11 לאחר שביקר בבית ביום 21.2.11. הוא מצא כי הנתבעות ביצעו עבודות בקנה מידה רחב, שגובלות במגרש עליו בנוי הבית, הפוגעות ביציבות הבית ונוצר בור ענק של עפר בצמידות לבית. המומחה מצא נזקים כדלקמן: נפילה של גושי בטון וטיח במטבח ובפרוזדור הפנימי, הוחמרה החלודה במוטות הברזל שבתקרת הבטון, שהוא מפגע תברואתי חמור. המומחה מצא רטיבות רבה בתקרה בסלון באזור הקרוב למטבח ושהסדקים שנוצרו מקלים על חדירת הרטיבות המהווה איום הנדסי על שלד הבניין. בחדר המערבי מצא המומחה סדקים בחלקי השלד כולל חדירת אויר מבחוץ ושקיעות ריצוף ופנלים חלקיות. הוא מצא סדקים בגדר הבנוי בכניסה ורטיבות שחודרת למערכת החשמל שמהווה מפגע בטיחותי. המומחה מצא שהבית אינו ראוי למגורים, שיש להציב תמיכות עם פתרון זמני למערכת החשמל שנפגעה ועלות התיקון הינה 331,200 ₪ כולל מע"מ. המומחה ציין שלא נכללו בחוו"ד נזקים למיטלטלין ותכנוניים המונעים הרחבות הבית. ביום 26.2.12 ערך איג' פורת חוו"ד נוספת לאחר שביקר בבית ביום 17.2.12 וביום 22.2.12. בחוות הדעת הוא קבע, שנוצר בור ענק במגרש הגובל בבית במרחק 70 ס"מ ועומק החפירה כ- 15 מ'. הוא קבע שהבית אינו ראוי למגורים, נדרש בשלב המידי להציב תמיכות ופתרון זמני למערכת החשמל שנפגעה וההוצאה הנדרשת להריסת הבית ובנייה מחדש באיכות ממוצעת הינה 364,320 ₪. בחקירתו העיד שביקר בבית פעמיים, בתאריכים 15.3.11 ו - 26.2.12. לפני עריכת כל דו"ח. הבית נבנה בשנות החמישים. הוא לא ביקר בבית לפני שהנתבעות החלו בעבודות, ואינו יודע מה היה קודם לחפירת הבור ע"י הנתבעות. לדבריו, ניתן לראות בשטח, שיש בור מלאכותי גדול שמהווה הכנה למבנה גדול. לדבריו, הנתבעות בונות את הפרוייקט מדרום לבית, ומצידו המערבי של הבית, יש סימנים בשטח שהיה שם מבנה שנהרס בחלקו. מדובר בצד שפונה למערב, שם היה "מעין בית דו משפחתי", שאינו קיים היום. המומחה העיד, שכאשר הרסו את המבנה שהיה בנוי ממערב לבית, ניתקו אותו קודם מהבית של התובע, ויש סימנים של הפרדה מהבית שהיה בצד מערב , יש סימנים שהיה מבנה והיתה הפרדה. לדבריו, נראה שהבית מצד מערב היה בקיר צמוד לבית של התובע . לדבריו, כך זה נראה ולא ניתן לקבוע בוודאות. לשאלה :"האם בבית של התובע היה בידוד טרמי, בגג", השיב: "אני לא רואה שכתבתי על כך משהו וזה גם לא נראה לי נקודה קריטית במקרה זה שברור לגמרי שהסדקים הקיימים אינם תרמיים ובכל מקרה אם יש תנודות תרמיות אז זה מרכיב שולי בסיבות לסדקים". עוד לדבריו, שורשים של עצים, סדקים שנוצרים מחדירה ומפילים שורשים של עצים, יכולים להיות יותר רחבים או מהותיים מסדקים תרמיים. לדבריו, בקרבת בית התובע יש עצים והם יכולים להשפיע על הסדקים בבית. הוא לא התייחס לכך בחוות דעתו, כיוון שהמרכיב של סדקים מהעצים הוא יחסית שולי אם בכלל. לדבריו, הסדקים שמצא היו חזקים, גדולים ומשמעותיים, הרבה יותר ממה שיכול להגרם על ידי חוסר בידוד תרמי והשפעות של שורשי עצים. לשאלה: "יכול להיות שהסדקים נוצרו מויברציות שנגרמו לביתו של התובע במהלך הריסת הבית ממערב" השיב: "יכול להיות כל מיני השפעות ולא טענתי שהסדקים זה רק בגלל החפירה, אלא שאני רואה בחפירה מרכיב עיקרי". ש:כלומר שיכול להיות שהסדקים נוצרו מגורמים אחרים לא קשורים לחפירה ת:חלק מהסדקים. לא יכול להגיד איזה חלק אבל יש כאן מרכיב. אני לא טוען שזה רק בגלל החפירה , אלא גם בגלל החפירה. הכי גרם לזה החפירה. אני מעריך זאת מתוך נסיון. היו גורמים נוספים שהם בדוד תרמי ושורשי עצים. כל אלה הם מרכיבים קטנים ואפשר להגיד אפילו שוליים . יחסית לחפירה של עומק 15 מטר צמוד לבית עם סכנת גלישה. בחקירתו העיד, כי אינו יודע אם לבית יש שלד ויסודות, אך הוא מניח שכן. הוא לא בדק את תיק הבית בעירייה, לא ערך בדיקות קרקע, ולא היה צורך לעשות בדיקות כאלה. לשאלה: "בית שנבנה לפני 60-70 שנה, לא יודעים אם נבנה עם שלד ויסודות. יש המון גורמים סביבתיים , סוג האדמה, הבית שעשוי ממערב ללא ניתוק מוקדם, אם זו העובדה שהבית טלאי על טלאי וחלקו נבנה באופן זמני, בשים לב לתקופה שעברנו ,הגורם העיקרי שגרם לכל הסדקים זו החפירה?" השיב: "כן. אני קובע זאת מנסיון ואין פה נוסחה". מטעם הנתבעות הגיש תצהיר עדות ראשית מנהל הפרויקט ישראל קריב, אשר השתתף בסיור בבית התובע ביום 21.9.11. בחקירתו העיד, כי לא ביקר בבית טרם תחילת העבודות שהחלו בשנת 2008 בהמשך תיקן את עדותו ואמר שהאתר רחב מאוד, ותחילת העבודות היתה בצד המזרחי שרחוק מבית התובע ולפני תחילת העבודות היה בדין ודברים עם התובע , שפלש בעזרת גדר או מחסן שנבנה , לשטח של הנתבעות. לכן, היה צורך לפנות את הפלישה, כדי להבהיר את קו המגרש של הנתבעות. בעת ביקורו המבנה ההרוס מצידו המזרחי של הבית כבר לא היה, אך היו אלמנטים שהתובע בנה שלא בתחום המגרש שלו. מטעם הנתבעות הגיש חוו"ד מומחה מיום 24.12.13 מהנדס ישראל דוד, אשר ערך ביקור במקום ביום 17.12.13 . חוו"ד נערכה על סמך בדיקה ויזואלית. הוא נתבקש לבדוק את המבנה לבחון אותו ואת הטענה שמצבו העגום הינו תוצאה של חפירה, דיפון והקמת הפרויקט. הממצאים שקבע מומחה הנתבעות הם, שהבית מצוי קרוב לים במקום בו יש תנועה תחבורתית סואנת, המאופיין בזיהום אויר רב. תקרת הבית העיקרית, הינה מישורית ואילו התקרה של החדר הדרומי עשויה מלוחות אסבסט ובתחתית טיח רביץ עם רשת. אין מידע על מועד הקמת הבית אך לפי הסימנים כדון: קורות פלדה עם פלטות בטון ביניהן, מדובר במבבה משנות ה 40-50, דהיינו לפני כ- 70 שנה ויותר. לפי סימני ההריסה בחלק המערבי שלו, נראה שהוא החצי המזרחי של מבנה דו משפחתי שהיה בעבר. ממזרח ומצפון לבית שתולים עצים שלא ידוע מה אופי השורשים שלהם והאם הם חודרים מתחת לבית ומחמירים את מצבו. בקירות הבית סדקים רבים שרובם אופקיים לרבות פתיחת מרווח של 2 מ"מ בין חלקו העליון של קיר חזית הדרומית לתחתית הגג. בפני הגג איטומים מסוגים שונים מה שאופייני למבנה שבנוי כתוספת מאולתרת וטלאים, שלפי מראהו מתקבל רושם שהם בוצעו במשך השנים ע"י קבלן שיפוצים ללא תכנון, ומה שמחמיר את המצב היא העובדה שהמבנה לא מכיל שלד. שולי האיטום לא מעוגנים, לכן היריעות נפתחות ומאפשרות חדירת מים תחתיהן ומשם לתוך המבנה. איטום תקרת החדרון המזרחי, הינה מזפת, תקרת האגף הצפוני עשויה מאסבסט צמנט ולוחות איסכורית. באגף הדרומי שלושה חלקים, שניים מהם עם קירוי אסבסט ואחד עם קירוי לוחות איסכורית. מומחה הנתבעות מניח שאין בידוד תרמי בגג, מה שגורם לו להתפשט ולהתכווץ וגם הקירות לא מבודדים בבידוד תרמי. קורות הפלדה חלודות ובמצב של קורוזיה מתקדמת ולא אותרו סדקים אלכסוניים הקשורים לשקיעת פינת המבנה. מומחה הנתבעות קבע, שההריסה שבוצעה בעבר של החצי המערבי של הבית שברה את התקרה והקירות לרבות אלמנטים של בטון המשכיים בחצי המזרחי, כאשר היו צריכים לעשות זאת ע"י ניסור במסור יהלום. קיר החזית המערבית היה קיר פנימי שחצץ בין שתי הדיות והמבנה אינו מתוחזק לחלוטין. מומחה הנתבעות הסיק שהבית הינו ללא שלד ויסודות, בנוי ברמה נחותה, וקירות הבית ומחיצותיו נושאים את התקרה. בקירות החיצוניים נפתחו פתחים חיצוניים מאוחרים, הוא בנוי כתוספת מאולתרת ובטלאים. בקיר הדרומי שלו קירוי מאסבסט, הניחו עמוד עץ כדי שלא יעוף ברוח. בקירות סימני תיקון ישנים ולא מקצועיים. סימני הריצוף מעלים חשש שאין תחתיו רצפת בטון ושהוא הונח ישירות על החול. נוכח העדר שלד, יסודות ונוכח רמת הבניה , הטלאים והתיקונים, אין הגנה לברזל וקורות הפלדה מפני חלודה וקורוזיה, מה שמגדיל את נפח הברזל שתופח, כיסוי הבטון נושר והברזל הופך לגלוי, כך שרכיבי הבית קרובים לסיום חייהם והבית הופך למסוכן. סימני רטיבות בגג מצביעים על כשל איטום, יש עובש וחדירת רטיבות. לדעת מומחה הנתבעות, מצבו הירוד והמסוכן של הבית, אינו קשור לעבודות הנתבעות בפרויקט. מפאת מחלת מומחה הנתבעות בעת דיון ההוכחות, הסכימו הצדדים שיחיאל ינון ממשרד המומחה יחקר כעוזר המומחה וכאילו המצהיר. יחיאל ינון, הנדסאי בניין, העיד בחקירתו הנגדית, כי ביקר באתר העבודה של הנתבעות ובמגרש התובע וערך ביחד עם ישראל דוד את חוות הדעת. לדבריו, ישראל דוד לא היה בתוך המבנה, אלא בתור מתכנן הפרויקט מטעם הנתבעות הוא היה פעמים רבות באתר הבניה, כחלק מהתכנון וביצוע בדיקה ויזואלית, שזו פעולה שגרתית של תכנון, להסתובב בשטח. דהיינו, לפני התכנון המתכנן בא לאתר.לדבריו, רק הוא (יחיאל ינון) היה בתוך הבית וצילם אותו מבחוץ ומבפנים, בהתאם להוראות ישראל דוד. בחקירתו, נתבקש יחיאל ינון להסביר מהי תמ"א 38 והשיב, שזה הליך שמדינת ישראל קיבלה על מנת לאפשר לבעלי נכסים לחזק את המבנים כנגד רעידות אדמה, וההצעה הינה להשביח את הנכס על ידי קבלן, להוסיף קומות ולחזק את המבנה . הקבלן שממן את החיזוק מקבל תוספת בנייה, הדיירים מקבלים השבחה והקבלן יכול למכור את הדירות, כאשר הוא ממן את הביצוע. מדובר במבנים שנבנו עד שנה מסויימת והינם בגודל מסויים . לדבריו, כל מבנה מכל סוג חשוף לתנודות מכל מיני סוגים, כגון: רעידות אדמה, רוח, והתנהגות של המשתמש עצמו בתוך המבנה. יש מבנה שמתכווץ בהשפעות תרמיות בין חום וקור, בין לילה ויום וגם בין חורף לקיץ. המבנים המודרניים מתוכניים לעמוד בתופעות הללו. לדבריו, מבנה שבנוי נכון מבחינה הנדסית ומתוחזק כראוי, אמור לעמוד בכל התופעות . לגבי בניין ישן , שלא בנוי לפי התקן ואין לו יסודות וכמעט הגיע לסוף חייו המכניים , כאשר החפירה היא בקרקע מסוג קשה מאוד כמו סלע, הכרחי לבצע את החפירה בטכנולוגיה של חציבה, וכל חציבה מייצרת גם ויברציות . אם מדובר בקרקע שהיא לא סלעית אלא חולית החפירה היא באמצעות כלים גדולים פיזיים, אך העבודה קלה ואין מעבר ויברציות למבנה. בביצוע חפירה, קדוח לתוך הקרקע יש לבצע קיר דיפון, אותו קודחים לפני החפירה, מעגנים למסה באזור היציב ואז עובדים בשלבים. חופרים 2-3 מטרים ומחדירים עוגנים או מסמרים לקרקע וקושרים את קיר הדיפון בצורה יציבה. כך מבטיחים חפירה שדופן שלה מתוקנת ואפשר להמשיך בעבודה, ובלבד שיש קיר דיפון. לדבריו, בקיר מצידו המערבי של הבית, שם נהרס המבנה קודם לכן, ההריסה הייתה לאורך המבנה ולא בצמוד לקיר המשותף, וקו ההריסה כ-60 מטר עד חצי מטר מהבית של התובע. בחפירה שמבצעות הנתבעות, יש התחלה של חפירה, בין קיר הדיפון לבית התובע יש אפילו תוספת של אדמה. יש קיר הדיפון מצפון לו הקצה של החדר של בית התובע, בין קיר הדיפון לבין ביתו של התובע יש ערימה של אדמה שהוסיפו אותה. על התובע להוכיח, כי קיים קשר סיבתי בין החפירות שבצעו הנתבעות במגרש עליו מוקם הפרויקט, לבין הנזקים הנטענים על ידו, שנגרמו לביתו עקב אותן חפירות. התובע לא הציג כל ראיה למצב הבית טרם תחילת ביצוע העבודות ע"י הנתבעות, וגם המומחה מטעמו, ביקר לראשונה בבית לאחר תחילת העבודות. נקבע כי: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) התובע גם לא העיד איש מאחיו או מבני משפחתו או כל אדם אחר, לגבי מצב הבית טרם תחילת העבודות. כבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. מכאן, שאין לדעת מה היה מצב הבית טרם תחילת העבודות. אין חולק שמדובר בבית ישן שנבנה לפני כשישים שנה, ומהווה את החצי המזרחי של מבנה דו משפחתי ובצדו המערבי היה בנוי בית צמוד שנהרס קודם לתחילת עבודת הנתבעות. כך קבעו שני המומחים. מומחה הנתבעות קבע, שהריסת הבית הצמוד בוצעה בצורה לא מקצועית. במקום הריסתו בקדיחה באמצעות מקדחת יהלום, הקיר נהרס בשבירה, גם של התקרה, כולל אלמנטים של בטון השייכים גם לבית של התובע, מה שזעזע את הבית של התובע בעת הריסת הבית ממערב לו. מומחה התובע כלל לא התייחס בחוות דעתו, לנזק שנגרם לבית כתוצאה מהריסת הבית הצמוד לו מצד מערב. מומחה התובע העיד, שמדובר במבנה שהיה דו משפחתי, שיש סימנים שהיה בצד המערבי של הבית מבנה שנהרס, יש סימני הפרדה מהבית מצד מערב ונראה שהיה זה בית צמוד לבית התובע. (ע' 3 לפרוטוקול). מומחה הנתבעות קבע, שהבית שנבנה לפני למעלה מחמישים שנה, נבנה ללא שלד ויסודות. מומחה התובע העיד שאינו יודע, אך אם מדובר בבית שנבנה לפני חמישים שנה, יש להניח שנבנה עם שלד ויסודות. אני מקבלת את גרסת הנתבעות לגבי מצבו הרעוע של הבית שלא תוחזק כהלכה, הן מהוראות צוואת אביו של התובע, אשר קבע שעל אחיו של התובע לשפצו ולתקנו ו/או להרוס אותו, והן מחוות דעת מומחה הנתבעות. מומחה התובע כלל לא התייחס למצב הבית. וכאמור כלל לא התייחס לנזק שנגרם לבית כתוצאה מהריסת הבית הצמוד לו מצד מערב. מומחה התובע קבע שבתקרת הבית רטיבות ו"הוחמרה החלודה במוטות הברזל...." (ע' 1 לחוות דעתו מיום 15.3.11). דהיינו מוטות הברזל היו חשופים טרם תחילת עבודת הנתבעות והחלודה, לטענתו, רק הוחמרה. על פי חוות דעת מומחה הנתבעות, גג הבית בחלקיו השונים, אטום בחומרים שונים, כתוספות מאולתרות וטלאים. יריעות ביטומניות אינן מעוגנות וחודים תחתיהן מים לתוך הבית, חלק מהאיטום הינו בזפת, חלקו האחר באסבסט ולוחות איסכורית, אין בידוד תרמי וקורות הפלדה חלודות. מומחה התובע, כלל לא התייחס לשיטת האיטום של הגג, והעיד בחקירתו: ש :"האם בבית של התובע היה בידוד טרמי, בגג", ת: "אני לא רואה שכתבתי על כך משהו וזה גם לא נראה לי נקודה קריטית במקרה זה שברור לגמרי שהסדקים הקיימים אינם תרמיים ובכל מקרה אם יש תנודות תרמיות אז זה מרכיב שולי בסיבות לסדקים". מומחה התובע העיד שסדקים שנוצרים מחדירה של שורשים של עצים, יכולים להיות יותר רחבים או מהותיים מסדקים תרמיים, ובקרבת בית התובע יש עצים, שיכולים להשפיע על הסדקים בבית. אם כי, לדבריו, מרכיב של סדקים מהעצים הוא יחסית שולי אם בכלל, כיוון שהסדקים היו חזקים, גדולים ומשמעותיים. ש. "יכול להיות שהסדקים נוצרו מויברציות שנגרמו לביתו של התובע במהלך הריסת הבית ממערב" ת: "יכול להיות כל מיני השפעות ולא טענתי שהסדקים זה רק בגלל החפירה, אלא שאני רואה בחפירה מרכיב עיקרי". ש:כלומר שיכול להיות שהסדקים נוצרו מגורמים אחרים לא קשורים לחפירה ת:חלק מהסדקים. לא יכול להגיד איזה חלק אבל יש כאן מרכיב. אני לא טוען שזה רק בגלל החפירה , אלא גם בגלל החפירה. הכי גרם לזה החפירה. אני מעריך זאת מתוך נסיון. היו גורמים נוספים שהם בדוד תרמי ושורשי עצים. כל אלה הם מרכיבים קטנים ואפשר להגיד אפילו שוליים . יחסית לחפירה של עומק 15 מטר צמוד לבית עם סכנת גלישה. בחקירתו העיד, כי אינו יודע אם לבית יש שלד ויסודות, אך הוא מניח שכן. הוא לא בדק את תיק הבית בעירייה, לא ערך בדיקות קרקע, ולא היה צורך לעשות בדיקות כאלה. עולה מעדות מומחה התובע, שבסביבת הבית גורמים רבים שעשויים להשפיע על הסדקים שנוצרו בו, שאחד מהם הינו החפירה שביצעו הנתבעות, אך לא היחיד. אמנם לדבריו, החפירה הינה הגורם המכריע, אך אמירה זו הייתה בעלמא וללא כל ביסוס. מהעדויות אשר הובאו בפני, עולה שמדובר בבית ישן, שהמבנה הצמוד לו מצד מערב נהרס טרם תחילת עבודת הנתבעות. גם לשיטת מומחה התובע ייתכן והריסה זו גרמה לסדקים בבית. סביב הבית עצים עם שורשים עבים שיתכן שגרמו לסדקים, וגם הריסת הבית ממערב לו, באופן הלא מקצועי שנהרס, גרמו לחלק מהנזקים. הבית לא שופץ ולא תוחזק, ואין כל הוכחה שמצבו נובע מעבודת הנתבעות. ככלל, נחה דעתי מחוות הדעת של מומחה הנתבעות, אותה אני מקבלת. חוות דעת זו, הינה מפורטת לפרטי פרטים של כל חלק וחלק מהבית, כל חלקי הגג, אופן ושיטת הבידוד והאיטום של הגג, הסבר מפורט של הליקויים, וממה הם נובעים. תיאור הבית על כל חלקיו, הליקויים בו, שיטות בנייתו, והסיבות לרטיבות, לחלודה (שגם לשיטת מומחה התובע הייתה קודם לתחילת עבודת הנתבעות), לקורוזיה ולסדקים. חוות דעת זו גם פרטה את סביבת הבית, כולל הקיר המערבי, ממנו נותק הבית שהיה בנוי שם, העצים, שיתכן ושורשיהם חדרו מתחת לבית, מצב הרצפה, ואפילו דוד השמש. חוות דעת מומחה התובע, אינה מבוססת על ממצאים מקצועיים. היא מתארת ליקויים שנמצאו בבית שרובם ככולם נראים, שהם תוצאה של בלאי לאורך השנים הרבות שעברו מאז שנבנה הבית, ורטיבות שאינה קשורה לעבודת הנתבעות, אלא לאי איטום גג הבית, והצטברות חלודה וקורוזיה. מומחה התובע אינו מתייחס לשנים הרבות שעברו מאז בניית הבית, אינו יודע אם הבית נבנה על יסודות ושלד, הוא לא התייחס להריסה הבלתי מקצועית של הבית שהיה בנוי ממערב לבית התובע, אלא רק בחקירה הנגדית. מומחה התובע לא התייחס כלל וכלל לצורת הבידוד והאיטום של תקרת הבית , לעובדה שנעשו בו עבודות שיפוץ ותוספות לא מקצועיות, והעיד בחקירתו, שחפירת הבור, הינה אחד מהאלמנטים שגרמו, לשיטתו, לנזק, לא היחיד, אם כי לדעתו הוא העיקרי. סברה, שלא הוכחה כלל. לאור המפורט, אני מעדיפה ומקבלת את חוות דעת מומחה הנתבעות, על פני זו של מומחה התובע. להעדר האיטום המקצועי של הגג, לברזל החלוד, להיות הגג בנוי מטלאים בצורה לא מקצועית, לסדקים בגג ובקירות, אין כל קשר לעבודות שביצעו הנתבעות. התובע לא הוכיח את תביעתו. לאור המפורט בפסק דיני זה אני דוחה את התביעה במלואה. התובע ישלם לנתבעות, ביחד ולחוד, הוצאות שכר טרחה בסך 10,000 ₪. קשר סיבתי