טענה כי, כעבור חודשיים מיום ההתקנה, החלו להתגלות בעיות בקליטת הערוצים, כאשר על אף שטכנאי של הנתבעת הגיע פעמיים ותיקן את התקלה, אלא ששוב התגלתה בעיה בקליטה, ונעלמו כל הערוצים. לטענת התובעת, טכנאי מטעם הנתבעת אשר ביקר במקום לא הצליח לתקן את התקלה, בטענה כי נגנבה "עין" שמותקנת על הצלחת, וכי לצורך טיפול בתקלה יהא על התובעת לשאת בתוספת תשלום, כל זאת על אף שלתובעת ביטוח בתוקף. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם עמה, ואינה מספקת לה את השירותים הנדרשים על פי ההסכם, כל זאת על אף שהתובעת עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, ושילמה את הכספים לנתבעת. עוד טענה התובעת כי כתוצאה ממחדליה של הנתבעת, ואי אספקת השירותים כנדרש, היא נאלצה להתחבר לחברת תקשורת מתחרה. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם עמה, ולא סיפקה את השירותים להם התחייבה, ועל כן, היא זכאית לביטול העסקה, והשבה של כל הכספים אותם שילמה לנתבעת, בסך של 8,750. כן טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצו בסך 1,500 ₪ בגין הוצאותיה וכן הסך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש. תגובת הנתבעת בכתב ההגנה מאשרת הנתבעת את טענותיה של התובעת בדבר עריכת ההסכם הנ"ל, וכי התובעת שילמה בגין הציוד, ההתקנה והביטוח את הסכומים בהם נקבה. יחד עם זאת, טענה הנתבעת כי, התובעת פנתה אליה בתלונה כי הערוצים נעלמו. טכנאי מטעמה אשר הגיע לביתה של התובעת, לא הצליח לטפל בתקלה, ועל כן, הגיע סמנכ"ל הנתבעת למקום, והבחין כי ראשי הצלחות שהותקנו אצל התובעת נעלמו, דבר שמונע קליטת הערוצים. הוסיפה הנתבעת וטענה, כי נאמר לתובעת שאין מנוס מהתקנת ראשי צלחות חדשים, אולם בתנאי הגשת תלונה במשטרה. כן נאמר לתובעת כי תמורת ההתקנה הנ"ל עליה לשאת בתשלום 30% השתתפות עצמית, וכן בסך של 100 ₪ בגין ביקור הטכנאי, כל זאת בהתאם לתנאי ההסכם עליו היא חתומה, ואשר נערך בשפת אמה. התובעת סירבה להגיש תלונה במשטרה וכן סירבה להחלפת ראשי הצלחות. הנתבעת טענה כי לא הפרה את ההסכם, אלא קיימה את התחייבויותיה על פיו, ושלחה פעמיים טכנאי אשר תיקן את הציוד שהותקן אצל התובעת, כאשר בפעם השלישית, אף הציעה להתקין ראשי צלחות חדשים, ועל כן, אין הנתבעת נושאת באחריות בגין סירוב התובעת להתקין ראשים אלו ולהתחבר לחברה מתחרה. הוסיפה הנתבעת וטענה כי מעיון במסמכי החברה המתחרה עמה התקשרה התובעת, עולה כי התקנת המודם של החברה המתחרה נעשה בתאריך 13.05.11, לאמור, מיום התקנת הצלחת על ידי הנתבעת, בתאריך 21.12.09, ועד להתקנת המודם בתאריך 13.05.11 נהנתה התובעת לא פחות משנה וחצי מהציוד של הנתבעת וקבלה שירות טכני ממנה, ועל כן אינה זכאית לביטול ההסכם, השבת הכספים ו/או קבלת פיצוי כלשהו. חרף האמור, מבקשת הנתבעת להורות על דחיית התביעה. הראיות מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת עצמה. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של סמנכ"ל הנתבעת, אולג בליומנוב (להלן: "אולג"). המצהירים נחקרו על תצהיריהם. המחלוקת השאלה הניצבת בפנינו לצורך הכרעה בתובענה הינה, האם הפרה הנתבעת את ההסכם עם התובעת, ולא סיפקה לה שירות כמתחייב בהסכם, דבר שיש בו כדי להביא לביטול ההסכם בין הצדדים? דיון והכרעה ממקרא כתבי טענות הצדדים, וכן עדויותיהם בפניי, אין חולק כי הנתבעת סיפקה לתובעת את הציוד עליו התחייבה בהסכם (נספחים א/1 עד א/4), כאשר התובעת שילמה לנתבעת בגין אספקת ציוד זה, וכן בגין התמיכה הטכנית (נספחים ב/1 עד ב/13 , ג/1 עד ג/22). כאמור, התובעת שילמה בזמן בגין רכישת הציוד מהנתבעת, ככל והשקים אותם מסרה לאחרונה, ניתנו החל מחודש 01/2010, מיד לאחר אספקת הציוד. יחד עם זאת, אין נפקות לטענת אולג כפי שניסה להעלות בחקירת התובעת בפניי, למועד בו שילמה האחרונה בגין התמיכה הטכנית. הגם שבהתאם להסכם המכר (נספח א/3), היה על התובעת לשלם עבור התמיכה הטכנית בהתחייבות חודשית של 85 ₪ למשך 60 חודשים (ראה סעיף 3 להסכם הנ"ל), אלא שלא הובאה בפניי כל דרישה מאת הנתבעת המופנית לתובעת, לפיה האחרונה לא שילמה את התשלום הנ"ל במועד, נהפוך הוא, הנתבעת קיבלה במועד מאוחר את התשלום הנ"ל, בשקים פרוסים ל 18 תשלומים, של 285 ₪ כל אחד, ללא כל הסתייגות מצידה, כפי שעולה מחשבוניות מס אותם מסרה לתובעת, דבר המעיד כי אין לנתבעת כל טענה נגד התובעת, בדבר מועד התשלום בגין התמיכה. זאת ועוד, ביקורו של טכנאי הנתבעת בביתה של האחרונה, ללא כל גביית תשלום מהאחרונה, יש בו כדי להעיד כי לתובעת ניתן שירות התמיכה הטכנית על ידי הנתבעת, גם אם עד לביקור זה, טרם הוסדר התשלום. יחד עם זאת, השאלה כאמור שבפנינו, האם הנתבעת הפרה את התחייבויותיה ולא סיפקה לתובעת את השירות הטכני, בעקבות התגלות תקלה בציוד שסיפקה לאחרונה, דבר שמנע ממנה קליטת הערוצים, הגם שהתובעת עמדה בהתחייבויותיה הכספיות ושילמה לנתבעת בגין שירות זה? בתצהיר עדותה הראשית, ציינה התובעת כי כעבור חודשיים מיום ההתקנה, החלו להתגלות בעיות בערוצים, אשר טופלו, אלא שתקלות אלו חזרו על עצמם, וכל הניסיונות של הנתבעת לתיקונם לא צלחו. על עדותה זו חזרה התובעת בחקירתה הנגדית בפניי (עמ' 6 ש' 29-30 , עמ' 7 ש' 1-2). עדותה של התובעת בעניין תקלות שהתגלו אצלה, לא נסתרה. יתרה מזו, אין ספק, כפי שעולה מחקירתו של אולג כי, לאחר עריכת ההסכם ואספקת הציוד לתובעת, התגלו תקלות אשר חייבו ביקורי טכנאים מטעם הנתבעת (עמ' 11 ש' 21, עמ' 12 ש' 20-23 , ש' 28-30 , עמ' 13 ש' 13-14). אדגיש כי איני מקבלת את טיעוני אולג בסיכומיו, לפיהם התובעת לא פנתה אל הנתבעת בכתב בעניין בקשה למתן שירות טכני, וזאת מהטעם הפשוט כי, הן בכתב ההגנה, הן בתצהיר עדותו הראשית והן בחקירתו הנגדית בפניי (עמ' 11 ש' 21), מציין האחרון כי הנתבעת סיפקה לתובעת שירות טכני בעקבות פניית האחרונה אליה, כאשר אין חולק כי שירות זה ניתן ללא כל פניה בכתב מטעם התובעת אל הנתבעת. עובדה זו מחזקת את דבריה של התובעת בחקירתה, לפיהם מעולם לא נדרשה לפנות אל הנתבעת בכתב, אם כי כל פניותיה נעשו בטלפון (עמ' 9 ש' 11-19). מהאמור לעיל, עולה שאין מחלוקת כי אצל התובעת התגלו תקלות בציוד שרכשה מהנתבעת, דבר שמנע ממנה קליטת הערוצים, תקלות שחייבו טיפול ותיקון. כעת נשאלת השאלה, האם מקור התקלות אצל התובעת נובע מגניבת ציוד, אשר מחייב את התובעת בהגשת תלונה במשטרה וכן תשלום השתתפות עצמית כתנאי לתיקונה? בכתב ההגנה של הנתבעת וכן בתצהיר עדותו הראשית של אולג, נטען כי מקור התקלה אשר התגלתה אצל התובעת, הינו, לכאורה, בגניבת ציוד, לרבות ראשי צלחת, ולצורך תיקון התקלה, על התובעת להגיש תלונה במשטרה, ולשאת בהשתתפות עצמית כתנאי להתקנת ראשים חלופיים על ידי הנתבעת. כבר עתה אומר כי טענתה זו של הנתבעת לא הוכחה. מחקירתה של התובעת בפניי, לא מאשרת האחרונה כי אכן אולג זיהה כי מקור התקלה הינו בגניבה כלשהי. "ש: את זוכרת שהיינו למטה והצבעתי לך ואמרתי לך שכל החוטים בחוץ? ת: איך אתה יודע שהצלחת דווקא שלי? אף בעדותו בפניי, לא בטוח אולג כי מקור התקלה בצלחות הינו בגניבת הראשים. "ת: אני הייתי עם התובעת והראיתי לה שחסרים ראשים והתובעת אמרה שהיא רואה. אמרתי לה ללכת למשטרה ולהגיש תלונה ואנו נעשה זאת בהנחה של 70%. ש: מי שלח את התובעת למשטרה? ת: אני שלחתי אותה. שתגיש תלונה על מה שנגנב ממנה. ש: איך ידעת שזה נגנב? ת: יש פלאפון והוא עכשיו על השולחן ואם הוא לא על השולחן אז הוא נגנב או לא? אני משער שזה נגנב". כאמור, מהעדות הנ"ל, טענתו של אולג לפיה ראשי הצלחות נגנבו, נשארה טענה בעלמא, במיוחד, וטענתו זו לא נתמכה בעדות של מי מטעמו, לרבות מי מטכנאי השירות אשר ביקרו בביתה של התובעת, והיו עדים, לכאורה למקור התקלה. בעניין זה אציין כי על אף שאולג טען בחקירתו, כי טכנאי מטעמו בשם "סמי סירנו" ביקר בביתה של התובעת, והודיע כי חסרים ראשי צלחת (עמ' 11 ש' 23), אלא שעד זה לא זומן למתן עדות בעניין זה בפני. מקום שהנתבעת יכלה לזמן עד זה, ולא עשתה כן, עניין זה פועל לחובתה, והטענה כי ראשי הצלחת נגנבו נשארה טענה בעלמא. זאת ועוד, איני מקבלת טענתו של אולג, לפיה זיהה את מקור התקלה, בכך שנגנבו ראשי הצלחת, ללא שניגש לצלחת עצמה, אלא הסתפק בלהסתכל על הצלחת "מלמטה" "למה לעלות, ראינו את הצלחת מלמטה" (עמ' 16 ש' 6). הדבר חשוב במיוחד לאור תשובתו של אולג בחקירתו, כפי שהבאתי לעיל, לפיה הינו משער שהראשים נגנבו. ככל ורצה אולג להיווכח ממהות התקלה בצלחת, היה עליו לגשת אליה, ולעשות בדיקה מקיפה, ולא להסתפק במבט ממרחק, במיוחד והתובעת העידה כי לא הייתה בטוחה שדובר בצלחת השייכת לה. לאור האמור, ומשלא הוכח כי נגנבו ראשי הצלחת, אזי לא היה מקום לחייב את התובעת בהגשת תלונה במשטרה, וביצוע תשלום כלשהו לצורך התקנת ראשים. הנה כי כן, מהאמור לעיל, לא נסתרה טענתה של התובעת בדבר תקלות שאירעו בציוד שקיבלה מהנתבעת, כאשר מנגד, טענתה של האחרונה, לפיה כביכול התקלות נבעו מגניבת ראשי הצלחת, נשארה ללא תימוכין. אי לכך, הגם שהתובעת עמדה בהתחייבויותיה כלפי הנתבעת ושילמה הן בגין הציוד והן בגין התמיכה הטכנית, לא סיפקה לה הנתבעת תמיכה זו, ככל ומחד הוכח בפניי כי לאחר ההתקנה החלו להתגלות תקלות אשר מנעו קליטת ערוצים, כאשר מנגד, לא הוכח כי התקלה מקורה בגניבת ראשי הצלחות, ובכך, נשארה התובעת עם ציוד פגום, אשר לא מספק לה את השירותים שרכשה וקליטת הערוצים. נשאלת השאלה, מהו פרק הזמן בו השתמשה התובעת בשירותיה של הנתבעת? בסעיף 12 לתצהיריה, טענה התובעת כי התקלות החלו להתגלות אחרי חודשיים מיום הרכישה, אלא שתקלות אלו תוקנו על ידי טכנאי הנתבעת. יחד עם זאת, בסעיף 13 לתצהיר הנ"ל, ממשיכה התובעת ומציינת כי התקלות שוב חזרו, והתגלתה בעיה בקליטת הערוצים, אלא שהתובעת לא ציינה באיזה מועד התגלו תקלות אלו. מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת השתמשה בשירותיה, במשך כשנה וחצי, מחודש 12/2009 עד לחודש 05/2011, המועד בו עברה לחברה מתחרה. בעניין זה אציין כי משלא הוכח בפני על ידי התובעת, המועד בו התגלתה התקלה בפעם האחרונה, אשר הביאה להגשת התביעה, ככל ולטענתה כל פניותיה לנתבעת היו פניות טלפוניות (עמ' 9 ש' 17), יש להניח כי התובעת המשיכה להשתמש בשירותיה של הנתבעת, עד למעברה לחברה המתחרה, בחודש 05/2011, וזאת כפי שעולה מנספח ד' שצורף לכתב התביעה, ממנו עולה כי התובעת התחברה לחברה המתחרה בחודש 05/2011. חיזוק לכך הינו אף בעובדה כי בחודש 02/2011 שילמה התובעת לנתבעת בגין השירות הטכני. משמע, עד חודש זה, המשיכה התובעת לתת אמון בנתבעת ולהשתמש בשירותיה. בעניין זה אוסיף כי מעברה של התובעת בחודש 05/2011 לחברה המתחרה, כאשר שלושה חודשים בלבד, טרם מעבר זה, שילמה לנתבעת בגין השירות הטכני, הסך של 5,100 ₪, דבר שיש בו כדי להעיד על נכונותה להמשיך ולהשתמש בשירותי הנתבעת, יש בו כדי לחזק את טענותיה כי התקלות שהתגלו אצלה, לא טופלו כראוי על ידי הנתבעת, במיוחד, וכאמור, מהעדויות שנשמעו בפניי, טענות הנתבעת על גניבת ציוד, לכאורה, אשר מנע קליטת הערוצים, לא הוכחה. לאור האמור, המסקנה המתבקשת הינה כי התובעת השתמש בשירותיה של הנתבעת לתקופה מחודש 12/2009 עד 05/2011, דהיינו כשנה וחמישה חודשים, וזאת עד להתגלות התקלה בציוד, תקלה שלא ניתן לה כל טיפול. סיכומם של דברים לאור המבואר לעיל, ולאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, ושמיעתם בפניי, הגעתי למסקנה כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעת, עת לא סיפקה לה את השירות לו התחייבה בהסכם, משלא פעלה לתיקון התקלות אשר התגלו בציוד של התובעת, וזאת על אף שהאחרונה, עמדה בהתחייבויותיה ושילמה לנתבעת הן בגין הציוד והתקנתו, הסך של 3,620 ₪ והן בגין שירות התמיכה הטכנית, הסך של 5,100 ₪, המקנה לתובעת ביטוח על הציוד לתקופה של 5 שנים, דהיינו עד לחודש 12/2014. משהגעתי למסקנה כי התובעת השתמשה בשירותיה של הנתבעת לתקופה של 17 חודשים, כאשר בתקופה זו קיבלה שירות טכני פעמיים בלבד, כאשר מנגד, לא פעלה האחרונה לתיקון התקלה האחרונה שהתגלתה אצל הנתבעת, שבעקבותיה לא הצליחה התובעת לקלוט כלל את הערוצים, עובדה שלא נסתרה על ידי הנתבעת, וכתוצאה מכך נאלצה לעבור לחברה מתחרה, אזי יש בכך משום הפרה של הנתבעת להסכם עם התובעת, אשר הביאה לשלילת השירות והמוצר מהתובעת, המחייבת ביטולו, ופיצויה של האחרונה. יש לראות במעברה של התובעת לחברה המתחרה, משום ביטול העסקה עם הנתבעת, הרי שלא יתכן כי התובעת תשלם עוד בחודש 02/2011 בגין השרות הטכני הסך של 5,100 ₪, בתקווה כי תקבל שירות מהנתבעת שיאפשר לה קליטת הערוצים, ושלושה חודשים לאחר נכן, לעבור לחברה המתחרה. מעברה של התובעת לחברה המתחרה, יש בו כדי לחזק את טענתה כי לא קיבלה מהתובעת את השירות לו היא זכאית. אי לכך, אני מורה על ביטול ההסכמים והעסקאות לרכישת הציוד וכן לאספקת השירות הטכני. התובעת תחזיר לנתבעת, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, את הציוד שסיפקה לה האחרונה, כעולה ממסמך "אישור התקנה וקבלת ציוד", שצורף לכתב ההגנה וסומן כנספח 3, וכנגד החזרתם, תשיב לה התובעת סכום של 3,620 ₪ (הסכום ששולם בגין הציוד וההתקנה ), תוך 30 יום מיום מסירת הציוד לידי הנתבעת. מנגד, ככל והגעתי למסקנה כי התובעת השתמשה בשירותיה של הנתבעת לתקופה של 17 חודשים, התובעת זכאית להשבה חלקית בגין התשלומים ששילמה לנתבעת בסך של 3,655 ₪ (תשלום חלקי מדמי התמיכה הטכנית ששולם, בגין יתרת החודשים בהם לא השתמשה התובעת בשירותי הנתבעת) , ועל כן הנתבעת תשיב לתובעת סך של 3,655 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. ככל ולא הוכחו בפניי רכיבי ההוצאות, ועוגמת נפש, להם טענה התובעת, איני פוסקת כל פיצוי בגין רכיבים אלו. איני פוסקת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט, היות והאחרונה הייתה פטורה מתשלום האגרה ומיוצגת על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ולפנים משורת הדין איני פוסקת הוצאות לטובת אוצר המדינה. אם לא תבצע הנתבעת את החיובים הנ"ל במועדים שנקבעו לעיל, הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. טלויזיה