תביעה בטענת התנגשות ברכב בכוונה

טען, כי עת החנה רכבו בשולי הכביש באופן שלא הפריע לתנועה, התנגש בו רכב הנתבע במכוון כתוצאה, נגרמו לרכב התובע נזקים כבדים. 4. לטענת התובע, הנתבע נושא באחריות לתאונה ועליו לפצותו על מלוא נזקיו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסעיף 16 לכתב התביעה: א. נזק לרכב, לפי חוות דעת שמאי 29,094 ₪ ב. שכ"ט שמאי 2,000 ₪ ג. עוגמת נפש 5,000 ₪ סה"כ - 36,094 ₪ 5. הנתבע הכחיש בכתב הגנתו, כי היה מעורב בתאונה ואת אחריותו לנזק הנטען. לטענתו, התביעה הוגשה בשיהוי רב, וזאת במטרה להתעשר על חשבונו; באירוע היו מעורבים מספר גורמים מלבדו, בעוד התביעה הוגשה נגדו בלבד. משכך יש לדחות את התביעה נגדו. הראיות 6. בדיון אשר התקיים ביום 14.11.2013, העידו מטעם התובע, מר חאלד הריש (להלן:"מר הריש") על חוות הדעת שמסר (ת/1), והתובע עצמו. הנתבע העיד מטעמו. בתום שמיעת הראיות, סיכמו ב"כ הצדדים טיעוניהם בעל פה. 7. הצדדים כאמור לעיל, חלוקים ביניהם ביחס לשאלת אחריותו של הנתבע לתאונה ובעניין הנזקים הנטענים. 8. בא כוח התובע מציין בסיכומיו, כי הנתבע הודה מפורשות בתאונה ובנזק שגרם. זאת ועוד, הנתבע לא הציג חוות דעת שמאי נגדית, וחוות דעת השמאי מטעמו של התובע לא נסתרה. לסיום טען, כי התובע מכר את רכבו לאחר התאונה, לקרוב משפחה, ולא הציג אסמכתא לגבי התמורה אשר נתקבלה בעד מכירתו. 9. בא כוח הנתבע אישר בסיכומיו, כי הנתבע הודה באחריותו לגרימת הנזק כתוצאה מפגיעת רכבו ברכב התובע, אולם הוא מכחיש, כי הוא אחראי לכלל הנזקים שנגרמו לרכב התובע, שכן נזקים אלו נגרמו לאחר התאונה. לא זו אף זו, חוות דעת השמאי נערכה כחודש מיום קרות התאונה, ואין בה כדי להעיד לעניין הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה עצמה. רכב התובע לא תוקן, אלא נמכר לאחר התאונה לבן אחותו של התובע, ואולם התובע לא צירף תצהיר מאת הקונה, לא זימנו להעיד, ואף לא הציג כל ראיה לתמיכה בטענתו, כי הרכב נמכר בסך של 10,000 ₪ בלבד. דיון והכרעה: 10. לאחר ששמעתי את עדויותיהם של התובע ושל הנתבע, וכן את עדותו של השמאי מטעם התובע, ועיינתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם ובחנתי את התמונות אשר הוגשו מטעם התובע, בנסיבות העניין באתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי, כמפורט להלן; 11. מר הריש העיד, כי בדק את רכב התובע כחודש לאחר התאונה וערך את חוות הדעת לפי הנזקים הקיימים ברכב (ע' 2 ש' 24, 26 לפרוטוקול). כעולה מעדותו, התרשם, כי בנוסף לנזקים "ממשהו שפגע בדלתות...נראה שכלי רכב פגע בדלתות" (ע' 3 ש' 31-33 לפרוטוקול), היה נזק בזדון, שבירה של החלונות, נזקים בדלתות (ע' 3 ש' 25 לפרוטוקול). בעדותו, נזקי התאונה מתבטאים בחוות הדעת שמסר בסעיפים 2, 3, 4, 9 ו-11, וכל היתר הינם נזקים שמקורם בזדון (ע' 4 ש' 7-8 לפרוטוקול). מר הריש אישר בעדותו, כי אינו יכול לקבוע בוודאות את התאריך בו אירע הנזק לרכב התובע (ע' 5ש' 16 לפרוטוקול). כלומר, העד בדק את רכב התובע כחודש לאחר התאונה, ולא יכול היה לקבוע, בוודאות, כי הנזקים אותם ציין בחוות דעתו אכן נגרמו במועד התאונה. 12. התובע העיד, לגבי נסיבות התאונה, כי הנתבע עבר עם המשאית את רכבו שהיה מצד שמאל בחניה "חזר עליו ברוורס והצמיד אותו למשרד ולבלוקים ועשה הרבה נזק...המשאית עברה את האוטו וחזר רוורס וחזר על העמוד באמצע ושתי הדלתות מצד ימין" (ע' 7 ש' 1-3; ע' 8 ש' 5-6 לפרוטוקול). כן העיד, כי היו עדים לתאונה, שכנים, אולם הם לא רצו לבוא להעיד, שכן אינם רוצים להיות מעורבים (ע' 8 ש' 8-9 לפרוטוקול). התובע הסביר, כי השתהה בהגשת התביעה, שכן היו ניסיונות לפתור את הסכסוך, אולם הם לא צלחו (ע' 8 ש' 29 לפרוטוקול). התובע העיד, כי מכר את הרכב לקרוב משפחתו, למר חמזי כילאני, דוד שלו, בסכום של 10,000 ש"ח (ע' 7 ש' 26; ע' 8 ש' 24-25 לפרוטוקול). התובע צירף מסמך העברת בעלות מיום 26.10.2007 (ת/2). התובע לא צירף לתמיכה בטענתו תצהיר מאת הקונה, ואף לא צירף ראיה לגבי הסכום שקיבל עבור רכבו. 13. מנגד, הנתבע העיד, כי רכבו של התובע עמד בצמוד לבלוקים שהוא שם על הכביש שמוביל לכפר וכאשר הוא עבר עם המשאית שלו עם עגלה "פגעתי ברכב שלו שעמד בכביש והפריע לתנועה...הפגיעה היתה בצד ימין בדלת הקידמית או האחורית...כשהסתובבתי לא יכולתי לראות. אני ניסיתי לחזור אחורה ולא הצלחתי ואז פגעתי" (ע' 9 ש' 17-19,10-12 לפרוטוקול). לאחר התאונה "כל השכונה התאספה שם, גם מהמשפחה שלי וגם מהמשפחה שלו ונהייתה מהומה שם...אני רוצה לציין שבתיק הזה יש הרבה אנשים שלא קשורים לתיק הזה" (ע' 9 ש' 15-16 ; ע' 10 ש' 14 לפרוטוקול). מעדותו של הנתבע עולה, כי לאחר שנפגע רכבו של התובע בתאונה, החלה במקום מהומה, בעקבותיה, כנראה, נגרמו הנזקים הנוספים לרכבו של התובע. 14. כידוע, תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, העובדות אשר נדרש קיומן על מנת שיזכה בסעד המבוקש (ראה- ע"א 42/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004-1005; ע"א 541/66 שפיר נ' קליבנסקי, פ"ד כ"א (2) 358, 364). בעניינינו, על מנת שיזכה התובע בסעד המבוקש, עליו להוכיח ראשית, כי הנזק שנגרם לרכבו, לטענתו, הינו באחריות הנתבע; ושנית, את הסכום שקיבל בעבור רכבו. הנה כי כן, השאלה שלפני היא האם הניח התובע תשתית ראייתית לכך שהנתבע אחראי לנזקיו הנטענים. אם ימצא כי התשובה חיובית, אדרש לעניין הנזק הנטען. 15. עדותו של התובע נתמכה לכאורה בראיה חיצוני, חוות הדעת של השמאי מטעמו. אלא שגם השמאי, כאמור לעיל, לא יכול היה לקבוע אם הנזקים ברכב התובע אירעו במועד התאונה הנטענת. בנוסף, לא היה בעדותו כדי להטיל אחריות על הנתבע לעניין הנזקים כולם. השמאי קבע, כי כתוצאה ישירה מהתאונה, נגרמו לרכב התובע נזקים, כלהלן (סעיפים 2, 3, 4, 9 ו-11 לת/1): דלת קדמית ימנית 270 ₪ דלת אחורית ימנית 2,236 ₪ פסי קישוט הדבקה 350 ₪ חלון דלת דק' שמ' 470 ₪ עמוד אמצעי ימין 2,849 ₪ סה"כ 6,661 ₪ הנתבע, הודה, כאמור לעיל, כי פגע ברכב התובע בדלתות מצד ימין, ולא הציג חוות דעת שמאי נגדית מטעמו. 16. התובע טען, כי מכר את הרכב לדודו, בתמורה לסך של 10,000 ₪, אולם הוא לא הגיש תצהיר של הקונה. הלכה פסוקה היא, כי הימנעות מלהביא ראיות או עדים שהיו עשויים לשפוך אור על הפרשה, מחזקת את המשקל והמהימנות של גירסת היריב (ראה- י' קדמי, על הראיות, חלק שני (תל אביב, 1991), 917; ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 606). כל המחדלים לעיל נזקפים במישור הראייתי לחובת התובע. 17. בנסיבות, מאחר והנתבע הודה כי אכן פגע ברכבו של התובע, מוכרעת שאלת האחריות בהסתמך על גרסתו. יחד עם זאת אין לייחס לנתבע את האחריות בגין מלוא נזקי התובע וזאת לאור האמור לעיל ובנוסף בהתבסס את גרסת הנתבע אשר נמצאה מהינה עלי. הנתבע לקח אחריות על מעורבותו באירוע, פירט את התרחשותו ועדותו נמצאה מהינה עלי. על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה בחלקה, ביחס לנזקי הישירים בלבד אשר נגרמו על ידי הנתבע לרכבו של התובע שכן התובע לא הוכיח כי יתר נזקיו נגרמו על ידי הנתבע, כתוצאה מהתאונה או ממעורבותו באירוע. 18. הנתבע ישלם לתובע סך של 6,661 ₪, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק דין זה, בצירוף החזר אחגרה בסך של 372 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל 1,200 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע, באמצעות בא-כוחו, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. רכבהתנגשות