תחולת חוק השליחות על חברה בע"מ סעיף 56 ל [נוסח חדש], התשנ"ט- 1999,שבו נקבע, בין היתר, כדלקמן- "(א) פעולה שנעשתה בעבור חברה בחריגה ממטרות החברה, או שנעשתה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה, אין לה תוקף כלפי החברה, אלא אם כן אישרה החברה את הפעולה בדרכים הקבועות בסעיף קטן (ב), או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה או על העדר ההרשאה. (ב) אישור החברה בדיעבד לפעולה בחריגה ממטרות החברה יינתן בידי האסיפה הכללית בהחלטה שתתקבל ברוב הדרוש לשינוי מטרות החברה; אישור כאמור לענין פעולה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה יינתן בידי האורגן המוסמך לתת את ההרשאה". באשר להיקף התפרסותו של הסעיף הנ"ל, והשתלבותו עם דיני השליחות הכלליים לפי , נקבע בהלכה הפסוקה, כדלקמן- "... פעולה שנעשתה עבור החברה, החורגת ממטרותיה או מההרשאה שניתנה למבצעה, אינה פוגמת בכשרות החברה לבצעה. היא מהווה פעולה החורגת מהרשאת האורגנים הפועלים בשם החברה. פעולה זו נבחנת על פי דיני השליחות ולא על פי דיני הכשרות. דיני השליחות לענין זה הם בעלי משמעות כפולה: ראשית, דיני השליחות הכלליים על פי ; שנית, דיני השליחות המיוחדים על פי ; במקום שעולה סתירה ביניהם, גובר הדין הספציפי של חוק החברות ... ככלל, פעולה החורגת ממטרות החברה או מההרשאה שניתנה למבצע הפעולה אינה תקפה כלפי החברה, אך לכך יש שני חריגים: האחד - אם החברה אישרה את הפעולה בדרכים הקבועות לכך בחוק... והשני - מקום שהצד השלישי עמו נעשתה הפעולה החורגת לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה, הרי גם אם החברה מתנגדת לאישרור הפעולה, היא תחוייב בתוצאותיה, ותינתן בכך הגנה לציפיותיו של הצד השלישי תם הלב שהפעולה המשפטית שנעשתה עמו תכובד. בבחינת ההרשאה, יש לעמוד, ראשית, על השאלה האם במישור האובייקטיבי הפעולה שנעשתה היתה בגדרה של ההרשאה הנתונה למבצעה. אם חרגה הפעולה מההרשאה, מתעוררת שאלה נוספת, האם בעיני הצד השלישי היתה הרשאה נחזית. "הדגש הוא על חזותה החיצונית של ההרשאה בעיניו של הצד השלישי, וזאת מטעמים של הגנה על אינטרס ההסתמכות שלו. ככל שפעולת המנהל נחזית להיות בעיני הצד השלישי על פי המצגים שהוצגו כפעולת הרשאה, הרי שכך יש לסווגה לענין בחינת תוצאותיה"... ". " 3998/07 צ. בכור ניהול ואחזקות בע"מ נ' ממשל ירושלים התשנ"ה בע"מ. פסק דין מיום 6.1.2011; פורסם המאגרים משפטיים. שליחות