אחריות אדריכל, מהנדס, לעבודות בניה ללא היתר או חריגה מהיתר פסק הדין המנחה בסוגיית אחריותם של אדריכל ומהנדס לעבודות בניה המתבצעות תוך חריגה מהיתר או ללא היתר בניה כדין הינו פסק הדין שניתן ב- ע"פ 4603/03 גבירצמן נגד מדינת ישראל, פ"ד מז (2) 529 (להלן: "פ"ד גבירצמן"). בסעיף 208(א)(8) לחוק התכנון והבניה נקבע: "בוצעה עבודה או השתמשו במקרקעין בנסיבות ובדרך שיש בהם עבירה לפי סעיף 204, ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה: ..... (8) האחראי לעבודה או לשימוש, לרבות האדריכל, המהנדס המתכנן, המהנדס או ההנדסאי האחראים לביצוע, הקבלן הראשי וכן סוכניהם, אך למעט עובדים המועבדים על ידיהם". תכליתו של סעיף 208(א)(8) לחוק בוארה בהרחבה בפ"ד גבירצמן ובפסיקה שניתנה בעקבותיו. הוראת סעיף 208(א), ככלל, נועדה להקיף מעגל רחב של גורמים שהחוק רואה בהם אחראים לעבירות הבניה, וזאת במסגרות הרצון להילחם בנגע הבניה הבלתי חוקית. נוסחו של סעיף 208(א)(8) מלמד כי האחריות לביצוע עבודות בניה מוטלת גם על מי שבמעשיו או במחדליו מאפשר לבעל ההיתר בניה שלא כחוק, ורואה במפורש, באדריכל ובמהנדס אחראים לביצוען של עבירות בניה בשים לב לחיוניותם של שירותיהם המקצועיים לתהליך הבניה. בפ"ד גבירצמן הוצגה ונענתה השאלה "מי הוא ואיזה הוא אדריכל האחראי לעבודה (כמשמעו בסעיף 208(א)(8) לחוק - ר.צ)?". נפסק כי משהגדיר החוק את המונח "אדריכל רשוי", כפי הגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים , תשי"ח - 1958, ומשכוח החוק הנ"ל נקבעו תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז - 1967, בהן יוחדו לאדריכל, בין השאר, פעולות שונות הכרוכות בתוכנית בינוי לבניין מגורים שאינו מבנה פשוט (לרבות התכנון, הגשת תכניות לרשות המוסמכת, תוכניות עבודה ארכיטקטוניות, תאום התכנון הכולל, ופיקוח עליון על הביצוע), הרי שככל שאדריכל ממלא בפועל איזה מהפעולות דלעיל ביחס לפרוייקט בניה, יראו אותו מכוח כך כאדריכל הנושא באחריות לעבירות בניה המבוצעות אגב ביצועו של פרוייקט הבניה. מעורבותם של האדריכל ושל מהנדסי השלד בבניה אינה עניין וולונטרי, כי אם תולדה של דרישות סטטוטוריות הבאות לידי ביטוי בהוראות תקנות ההיתר, בנוסח הבקשה להיתר הקבוע בתוספת הראשונה לתקנות ההיתר, ובהוראות נוספות שבתוספת השניה לתקנות ההיתר, ובכלל זה כמפורט להלן. על פי תקנה 2(ג) לתקנות ההיתר יהיו הבקשה להיתר והמפרט המצורף לה חתומים, בין השאר על ידי עורך או עורכי הבקשה, מתכנן שלד הבנין, האחראי לביצוע השלד והאחראי או האחראים לביקורת. בתקנות 2ד ו-2ה נקבע כי רק מי שמוסמך על פי תקנות המהנדסים להגיש לרשות מוסמכת תוכנית מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה, וכי יכול שמספר בני אדם יחתמו כעורכים על בקשה להיתר, כל אחד לגבי אותו חלק מעבודת הבניה שלגביו ערך את הבקשה או נספחיה, כשבמקרה זה יהא עורך הבקשה לעניין החתימה על המפרט הראשון מבין כלל עורכי הבקשה והוא ייקרא עורך הבקשה הראשי. בסעיף 16.02 לתוספת השניה לתקנות ההיתר נקבע כי לא יוחל בבניה אלא לאחר שהתמנה אחראי לביקורת הביצוע, כי אחראים לביקורת יכולים להיות עורך הבקשה או עורכי הבקשה, ובלבד שעריכת הביקורת "בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק" תהא נתונה לעורך הבקשה הראשי. כל שינוי מהאמור לעיל מצריך הסכמה מפורשת של מבקש ההיתר ושל עורך הבקשה הנוגע בעניין ויבוא לידי ביטוי מפורש בהצהרות המהוות חלק מהבקשה להיתר על פי הקבוע בטופס 1 לתוספת הראשונה. בכל מקרה הביקורת "בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק" תהא נתונה בידי אדם אחד בלבד. בטפסים המתאימים הכלולים בתוספת הראשונה לתקנות ההיתר, הבקשה להיתר הבניה והבקשה לתעודת גמר, ניתן ביטוי להסכמתם של האדריכל או המהנדס הנוגע בעניין למינויים לתפקידים הנזכרים לעיל ולמהות התפקיד, על דרך הדרישה לחתימתם של אלה על הצהרות מתאימות בנוסח הקבוע בטפסים הנ"ל. בניהבניה ללא היתראדריכלותעבודות בניההנדסה / מהנדס