תביעה בגין קניית שולחן אבירים 1. ביום 14.8.12 הזמינה התובעת אצל הנתבעת שולחן המכונה "שולחן אבירים" (להלן: "השולחן") ו- 6 כסאות שמחירם, כולל הובלה והרכבה, עמד על 14,000 ש"ח. באותו מעמד שילמה התובעת לנתבעת מקדמה בסך 4,000 ₪. 2. לטענת התובעת, החלטתה לרכוש את השולחן התקבלה לאחר שעוד בחודש יולי 2012 היא ביקרה בחנות הנתבעת וראתה את השולחן בתצוגה. לשאלותיה אז - כך לדבריה - נאמר לה כי מדובר בשולחן יקר מכיוון שהוא עשוי כולו מעץ אלון מבוקע ולאחר שערכה בירורים במספר חנויות נוספת, החליטה להזמין ולרכוש שולחן זה אצל הנתבעת. 3. התובעת טוענת כי במועד ההזמנה השולחן אמנם לא היה בחנות ונאמר לה שהוא נמכר, אך מנהלת החנות הגב' X (להלן: "X") הראתה לה תצלום שלו והיא אישרה כי זהו אכן השולחן שהיא מבקשת לרכוש. לאחר משא ומתן בו סוכם מחיר העסקה הכולל, המתינה התובעת להגעת השולחן וביום הגעתו - 13.9.12 לאחר ששילמה את יתרת סכום העסקה הכולל, היא נוכחה לדעת כי מדובר בשולחן כבד שבקושי ניתן להזיזו ממקומו. 4. בדרישתה לפיצוי בסך 8,000 ₪ (הסכום שלטענתה שולם בעד השולחן) וסכום נוסף בעד "אי עמידה בתנאי הרכישה", טוענת התובעת כי בעוד שהובטח לה שולחן העשוי כולו מעץ אלון מבוקע, הרי שבבדיקת נגר מומחה מטעמה (מר אלי פיסחוב - ר' המסמך המצורף לכתב התביעה) הסתבר כי רוב חלקיו של השולחן עשויים MDF (קרטון דחוס) וציפוי פורניר, רגליו עשויות מפורניר חלול ורק בסיס השולחן עשוי מעץ אלון מבוקע - החומר ממנו אמור היה השולחן כולו להיות עשוי. לתמיכת טענה זו הגישה התובעת לעיוני צילום של השולחן - ת/1 וכן את העתק טופס ההזמנה המקורי - ת/2 שהינו מסמך קופי שצבעו צהוב עליו כתבה X ביום ההזמנה, 14.8.13, כך: "שולחן אבירים 200x115 + 2 פתיחות, 6 כסא בריזה (צבע טבעי תואם לשולחן), הכל אלון מבוקע (לכה מט) , כמה שפחות עיניים". התובעת מוסיפה וטוענת כי מיד לאחר ששמעה את דברי הנגר היא פנתה אל X, אלא שזו פתחה את מסמך ההזמנה המקורי שהיה ברשותה, ואז - בנוכחותה - הוסיפה בכתב ידה מתחת לשורה בה כתוב "הכל אלון מבוקע" את המילים: "רגליים עץ, למעלה פורניר", צילמה לעצמה עותק ומסרה לידיה את המקור - ת/3. בעקבות כך, ביום 25.9.13 (12 יום לאחר אספקת השולחן) פנתה התובעת אל הנתבעת בכתב, במסמך הנושא את הכותרת "אי עמידה בתנאי ההזמנה". במסמך זה תיארה היא את השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, ציינה כי הכיסאות שסופקו לה עומדים בתנאי ההזמנה ואולם בכל מה שנוגע לשולחן, מבקשת היא לבטל את העסקה - להחזיר את השולחן ולקבל את החלק היחסי של התשלום בעדו, "גם אם הדבר כרוך בתשלום נוסף של הובלה". לנוכח סירובה של הנתבעת לבטל את עסקת רכישת השולחן, הגישה נגדה התובעת, תביעה זו. 5. נציגי הנתבעת - בעליה מר \ X ומנהלת החנות הגב' X X, טוענים כי בכל ביקוריה של התובעת בחנות, קודם לביצוע ההזמנה, הוסבר לה כי מדובר בשולחן שהפלטה העליונה שלו עשויה מפורניר אלון מבוקע וכי בסיסי הרגליים הבאים במגע עם מים, עשויים מעץ מלא אלון מבוקע. לטענתם השולחן שסופק לתובעת היה שולחן זהה לזה שהיא ראתה בתצוגה בחנות (נ/1) ולמעשה מעולם לא היה בתצוגת הנתבעת שולחן אוכל עשוי מעץ מלא אלון מבוקע. את סירובם לביטול העסקה הסבירו השניים בכך שמדובר בשולחן שיוצר במיוחד עבור התובעת ועל פי מידותיה וטענו כי היא ידעה במעמד ביצוע ההזמנה שמדובר בפורניר אלון מבוקע, אלא שבשלב יותר קיבלה היא ככל הנראה מהנגר הצעה זולה יותר ולפיכך ביקשה לבטל את העסקה. 6. את התוספת שכתבה על טופס ההזמנה המקורי, הסבירה X כך: "...היא לא שאלה אותי דבר וחצי דבר ממה מורכב השולחן. אחרי שבוע שבועיים היא הגיעה אלי ואמרה לי להוציא את ההזמנה ושאלה ממה מורכב השולחן ואז כתבתי את המשפט "רגליים עץ למעלה פורניר". 7. התובעת הכחישה את טענת נציגי הנתבעת בנוגע למניעיה בבקשה לביטול העסקה ואמרה: "לא נכון שהנגר הציע לי לקנות ממנו שולחן יותר זול ובגלל זה בקשתי לבטל את העסקה. זה בכלל לא עלה לדיון, הוא עושה מטבחים והוא לא עושה שולחנות". 8. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, אני סבורה כי התנהלות הנתבעת במקרה זה מצדיקה את ביטול העסקה, שכן שוכנעתי כי הוצג בפני התובעת מצג לפיו היא רוכשת שולחן העשוי עץ אלון מבוקע ואילו בפועל קבלה היא שולחן אחר, העשוי ברובו פורניר. גרסת הנתבעת היתה עקבית והעובדה שזמן קצר לאחר שסופק לה השולחן היא פנתה אל הנתבעת ובקשה לבטל את העסקה מן הטעם הנ"ל, כמו גם העובדה שבמועד ההזמנה נכתב על הטופס "הכל אלון מבוקע", מלמדות בעיני על כך שהיא אכן הוטעתה. נציגי הנתבעת, אבי וX X, סתרו זה את זו כשטענו טענות שונות בדבר ההסברים שקבלה או לא קיבלה התובעת עובר לביצוע ההזמנה. בעוד מר אבי X טען כי נאמר לה במפורש שהפלטה העליונה עשויה פורניר, טענה הגב' X X כי בעת ביצוע ההזמנה היא לא שאלה דבר וחצי דבר ממה מורכב השולחן וכי הפעם הראשונה בה הועלתה שאלה זו היתה כשבועיים לאחר האספקה. ההסבר שניתן על ידי הגב' X בכל הנוגע לתוספת שהוספה על ידה על טופס ההזמנה המקורי נשמע לי דחוק ובלתי משכנע ואילו הטענה בדבר הצעה מאוחרת וזולה יותר מטעם הנגר, לא הוכחה כלל וכלל. 9. סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 קובע כי: "המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר - ..... (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה. (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים". לאור הוראת חוק זו ולאחר ששוכנעתי כי התובעת הוטעתה לחשוב כי היא רוכשת שולחן העשוי כולו מעץ מאלון מבוקע ובפועל קבלה שולחן אחר, הנני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה, ומורה כדלקמן: א. השולחן שנרכש על ידי התובעת ועדיין נמצא ברשותה, יוחזר לנתבעת אשר תשלם לה במעמד ההחזרה סכום של 6,500 ₪ המהווים את ערך השולחן בעת רכישתו (7,700 ש"ח - לפי טופס ההזמנה) בניכוי דמי שימוש ראויים בסך 1,200 ₪ - שכן התובעת אישרה כי מזה כשנה היא עושה שימוש בשולחן (אם כי לטענתה אין היא פותחת אותו). ב. אף אם הנתבעת תסרב לקבל לרשותה את השולחן, גם אז יהיה עליה להשיב לתובעת את הסך של 6,500 ₪ הנ"ל. ג. הובלת השולחן מבית התובעת אל חנות הנתבעת תיעשה על חשבון הנתבעת. ד. בנוסף לביטול העסקה ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, בסך של 750 ₪. השבת השולחן ותשלום הפיצוי באופן המתואר לעיל, יבוצעו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים לעיל הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים. רהיטים (תביעות)