תביעה לפיצוי על לנזקים שנגרמו למוצרי חשמל כתוצאה מהפסקות חשמל 2. בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, כמו גם בתחילת הדיון שהתקיים בפני, העלתה הנתבעת טענה לפיה התובע עצמו איננו רשום אצלה כצרכן, אלא מי שרשומה ככזו, לבקשתו, הינה חברת "ארידור תקשורת בע"מ", שבבעלותו (ר' נ/1), וכי משכך, בהתאם לחוק, אין היא רשאית להגיש תביעה זו בבית המשפט לתביעות קטנות. התובע אשר ביקש להבהיר כי מדובר בחברה לשירותי אינטרנט הפועלת גם במסגרת משרד הממוקם בחדר שבתוך ביתו, השיב לטענה זו כי מכשירי החשמל שניזוקו הינם רכושו הפרטי וכי הוא שילם בעד תיקונם, בעצמו. להוכחת טענה זו הגיש התובע (לאחר הדיון) את המסמכים הבאים: חשבונית מס מס' 806 מיום 7.11.12 בגין תיקון 3 פריטים (מסך פלסמה, רסיבר - מגבר ורמקול) + הובלה, ע"ס 19,422 ₪ . קבלה מס' 745 מיום 11.9.13 בגין תשלום במזומן ע"ס 19,422 ₪. אישור מיום 29.9.13 בדבר תיקון מסך, רסיבר ורמקול (נשוא חשבונית מס' 806 הנ"ל) ופירוט התקלות והתיקונים - החלפת ספקי כוח במסך ובמגבר, החלפת כרטיס מסך ומגברי ספק וכן החלפת מערכת ההגברה הפנימית של הרמקול, שנשרפה כליל. מסמכים אלה מצטרפים אל הזמנת עבודה/הצעת מחיר מס' 603 מיום 4.10.12 אשר צורפה בשעתו אל כתב התביעה והם ממוענים כולם אל התובע עצמו ולא אל החברה שבבעלותו. בהתאם להחלטתי מיום 2.10.13 הועברו המסמכים לעיון הנתבעת שלא ביקשה להשיג על האמור בהם, עד כה. למרות זאת, הנני מוצאת מקום לציין את תחושת אי הנוחות שלי למראה הקבלה המלמדת על תשלום במזומן לכאורה, של סכום כסף גבוה, כשנה ורבע לאחר שהוצאה החשבונית (ו- 5 ימים לפני מועד הדיון בבית המשפט), וכשהקבלה עצמה איננה משוייכת לאותה חשבונית אלא מצויין בה כי מדובר ב"סכום מחוץ לחשבונית". 3. טענות הנתבעת העותרת לדחיית התביעה ומסתמכת בעניין זה, בין השאר, על חוות דעתו של המהנדס מר ולדימיר לוין, הן אלה: הפסקות החשמל נשוא התביעה נגרמו כתוצאה מנסיונות לגניבת חוטי חשמל ופגיעה ברשת החשמל, המהוות "גורם זר מתערב" שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בינה לבין הנזקים הנטענים, באופן המסיר ממנה את האחריות להם. הפסקות חשמל הינן חלק אינטגראלי מתפעול כל רשת חשמל ומכשירי חשמל תקינים ותקניים לא אמורים להינזק כתוצאה מהן. העובדה שמכשירי חשמל אחרים אצל התובע לא ניזוקו, מלמדת על כך שהגורם לנזק הנטען איננו באחריותה. לו היה התובע נוקט באמצעי הגנה מקובלים בנסיבות העניין, היה הדבר מונע את הנזק. הנתבעת פועלת בנושא פיצוי לקוחות בגין נזקים למכשירי חשמל בהתאם ל"אמות המידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות של ספק שירות חיוני", שנקבעו מכח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 ואשר על פיהן אירוע כדוגמת זה נשוא התביעה, אינו מזכה בפיצוי. בדיון שהתקיים בפני שמעתי את עדויות התובע, נציג הנתבעת המהנדס מר ולדימיר לוין ומנהל ההשגחה של איזור חדרה אצל הנתבעת, מר אסף אפק. במהלך עדותו הסביר מר אפק את טענת "הגורם הזר המתערב" ואמר כי אופי ההפרעה אותה הרגיש התובע ביום 29.9.12, דהיינו "כמה הפסקות שכל אחת מהן לוותה בפיצוץ חזק ", מתאים לממצאים בשטח - חוט שנפל אל הארץ בהסתעפות שבה נמצאו סימני חיתוך המאפיינים גניבות נחושת (ר' נ/2). ממצאים כאלה, כך לדבריו, אינם מתאימים למקרים של בלאי בהם נמצאים בדרך כלל סימני שריפה או קורוזיה. מר לוין הוסיף והסביר כי חברת החשמל איננה יכולה לעבוד ללא ניתוקים וחיבורים וכי אלה אינם אמורים לגרום נזק למכשירי חשמל העומדים בדרישות התקן הבינלאומי התקף גם במדינת ישראל ואשר על פיו אמור המכשיר החשמלי להתאים למתח ולזרם החשמל הכולל לעיתים הפסקות וחיבורים. בתי המשפט בישראל נדרשים מעת לעת לתביעות המופנות כנגד חברת החשמל בשל נזקים שנגרמו למכשירי חשמל בעקבות הפסקות בזרם החשמל. במקרים אלה, כמו בכל מקרה עליו חלים דיני הנזיקין, מוטלת על התובעים החובה להוכיח כי חברת החשמל התרשלה וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלותה לבין הנזק שנגרם. במקרה המונח בפני, מבקש התובע להסתמך על מסמך שיש בו כדי ללמד על סמיכות זמנים בין המועד בו ארע רצף הפסקות החשמל לבין המועד בו הוא קיבל הצעת מחיר לתיקון שלושת המכשירים נשוא תביעתו, אשר לגרסתו ניזוקו במועד הנ"ל, וכדבריו: "...באותו יום היו כמה הפסקות וכל אחת מהן לוותה בפיצוץ חזק. בזמן הזה נגרם הנזק". כן מבקש התובע להסתמך על מסמך מאוחר יותר שיש בו אישור - בדיעבד - לאופי הנזקים ולצורך בהחלפת חלקים משמעותיים במכשירים שניזוקו. אלא, שגם אם אקבע כי די בראיות אלה כדי להוכיח את הקשר הסיבתי הקיים בין הפסקות החשמל שארעו לבין הנזק שנגרם לרכושו של התובע, דעתי היא שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה בדבר התרשלות הנתבעת, אשר גרמה לאותן הפסקות חשמל. בנוסף לכך, טענת הנתבעת באמצעות המהנדס מר לוין - אשר דבריו לא הופרכו, ולפיה הפסקות חשמל אינן שונות מניתוק רגיל ויזום של מכשירים חשמליים, נשמעת לי סבירה והגיונית. על פניו, נראה כי אין כל הבדל בין הפסקת חשמל לבין הוצאת תקע המכשיר מרשת החשמל. ומעבר לזה, מכשיר תקין ותקני אכן איננו אמור להינזק כתוצאה מהפסקת חשמל פתאומית. 8. ועוד - ב"אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות של ספק שירות חיוני" אשר פורסמו ברשומות (ר' ילקוט הפרסומים 5106, תשס"ב - 2002) והותקנו מכח סעיף 30 לחוק משק החשמל התשנ"ו-1996, קיים הסדר פיצוי. הסדר זה קבוע בפרק ד' סימן ה' לאמות מידה אלה וכותרתו: "אמינות האספקה - נזקים למכשירי חשמל". סעיף 48 לאמות המידה, שהינן בנות פועל תחיקתי ואשר על פי הפסיקה יש ליתן להן משקל דומה לזה הניתן לחוק ולתקנות, מתייחס לאירועים שונים העלולים להיגרם עקב תקלות באספקת החשמל, ואשר בקרות חלק מהן יהא הצרכן זכאי לפיצוי על נזק למכשיר חשמלי שברשותו ואילו בקרות חלקן האחר, לא יהא הוא זכאי לפיצוי. 9. מן הראיות שהוצגו בפני, עולה כי הפסקות החשמל נשוא התביעה נבעו, ככל הנראה, מחבלה חיצונית וכי הנתבעת אשר עשתה לתיקונן מיד עם היוודע לה הדבר, לא התרשלה בשמירת ותחזוקת הקווים. כלומר - מדובר בהפסקות שלא נגרמו כתוצאה מפעולות יזומות של הנתבעת או כתוצאה ממחדלים שלה בתחזוקה או באספקת החשמל - כאלה שלו ארעו במקרה זה, יש להניח שהיו מזכות/ים את התובע בפיצוי . 10. במצב דברים זה, לאור כל האמור לעיל - דין התביעה להידחות. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)פיצוייםמוצרחשמל