תביעה נגד דיסקברי הצדדים ועיקרי הטענות התובעים הגישו תביעה לתשלום סך של 31,710 ₪. מכתב התביעה עולה כי התובעים נרשמו לטיול מאורגן אצל הנתבעת, עם זאת לא זומנו לפגישה קבוצתית בטרם הטיול. ביום צאתם לטיול נאמר להם כי עליהם לשהות לילה נוסף באיסלנד בתוספת תשלום של 80 יורו ללילה. נציג מטעם הנתבעת, שהיה אמור להמתין להם בנמל התעופה, לא חיכה להם, ולמעשה פגשו את חברי הקבוצה ואת המדריך לראשונה באיסלנד. הדיון התקיים ביחד עם דיון בתיק נוסף שמספרו 13927-11-12. התובעים מלינים על משך הזמן שחלף מעת שעזבו את נתב"ג בשעה 01:00 לפנות בוקר ועד שהגיעו לאיסלנד, זאת לאחר שהמתינו כשבע שעות בבריסל. כשהגיעו לאיסלנד בשעות אחר הצהריים הסתבר כי עליהם להמתין לשאר חברי הקבוצה. בהיותם עייפים לקחו מונית ביחד עם 3 חברי קבוצה נוספים ונסעו ישירות למלון. לטענתם, לא ידעו כי משך הנסיעה למלון הינו כ-4 שעות. התובעים הגיעו לנתב"ג בשעה 22:00 יום קודם, טסו לבריסל, המתינו שם, כאמור, כשמונה שעות, ומשם טסו לאיסלנד. במצב דברים זה היו עייפים, ולא התכוננו לטייל בשעות אחר הצהריים בעיר. לטענתם לא זכו לארוחת ערב ואכלו על חשבונם, למרות שהטיול הוגדר כ"חצי פנסיון" והם היו זכאים לארוחה אחת במהלך היום. טענה דומה מעלים התובעים לגבי היום שלפני חזרתם ארצה, במהלכו לא זכו לארוחת צהריים, חרף העובדה שהמתינו 7 שעות בנמל התעופה בבריסל. מכתב התביעה עולה כי בעת שהגיעו לאיסלנד קיבלו דף ובו תכנית טיול חדשה שונה מהותית מהתכנית המקורית, כך לטענתם לא הגיעו להר הגעש "הקלה" ולחצי האי "סנייפלסנס". לטענת התובעים, למרות שנכתב בתכנית הטיול כי ילונו בחוות איסלנדיות או בבתי מלון, לא לנו כלל בחווה, וברובם המכריע של הלילות לנו בפנימיות של ילדים שאינן מתאימות למטיילים מבוגרים. עוד מלינים התובעים על כך כי הרכב נתקע במהלך הטיול, כי בתכנית המקורית נכתב שאין הליכה מרובה. עם זאת, היתה הליכה מאומצת. לטענת הנתבעת, נרשמו התובעים הרשמה מאוחרת ולכן הגיעו בנפרד מחברי הקבוצה לאיסלנד, כך שהגיעו לפני שאר חברי הקבוצה ונאלצו להמתין להם. כמו כן, עזבו מספר שעות לאחר חברי הקבוצה. מסיבה זו הגיעו אכן התובעים לפני חברי הקבוצה האחרים, ותוכנן עבורם טיול בעיר לשעות אחר הצהריים והערב בלוויית מדריך. הנתבעת מפנה לנספח לכתב התביעה שם נאמר כי אם יתווסף לילה נוסף לטיול, ישולמו 100 יורו נוספים לאדם. הנתבעת טענה כי נשלחה רשימת המלונות לכל מטייל בטרם יצאו לטיול, וכי התובעים ידעו כי הנתבעת שומרת לעצמה זכות לשנות את סדר האירועים ואת סדר הביקורים. באשר למפגש חברי הקבוצה - טענה הנתבעת, כי התובעים ידעו שהמפגש הקבוצתי התקיים טרם הרשמתם. עוד טענה הנתבעת כי שעות הטיסה וזמני ההמתנה היו ידועים לתובעים טרם נסיעתם. בהתייחס לארוחות החסרות - טענה הנתבעת כי סופקו כל הארוחות כאמור בנספח ב' שצורף לכתב התביעה. באשר למרחק המלון, בו לנו בלילה הראשון, משדה התעופה, מפנה הנתבעת לסעיף 10 לכתב התביעה, בו נטען, בין היתר, כי "טרם היציאה לטיול שלחה הגב' נילי לב-רן מייל לנתבעת ובו הביעה תמיהה על הימצאות המלון בלילה הראשון בוויק ולא בריקיאוויק כרשום בתכנית המקורית". מכאן מבקשת הנתבעת ללמוד על כך שרשימת המלונות נשלחה לתובעים מבעוד מועד. לטענת גב' וייס, התובעת בת"ק 13927-11-12, התאכזבה בעת הגיעה לנתב"ג מכך שלא המתין כל נציג של הנתבעת והוסיפה ואמרה כי לא היה זה סביר להכין תכנית טיול בשעות אחר הצהריים כאשר התובעים יצאו מנתב"ג 13 שעות קודם, וזאת לאחר שהמתינו 3 שעות בנתב"ג. במצב דברים זה הגיעו התובעים מותשים וכל חפצם היה להגיע למלון ולאכול את ארוחת הערב. עוד טענה כי הייתה מאוכזבת מבתי המלון שהיו אכסניות של ילדים. במהלך הדיון העיד התובע ואמר כי התכנית שונתה באופן משמעותי. התובע הפנה לנספח שצורף לכתב התביעה, הכולל את התכנית המקורית, אם כי לא ידע להסביר איך יתכן שהמסמך נשא תאריך 21.8.12 ונראה שהודפס ביום 21.8. התובע טען כי לא היה גילוי נאות וכי לו ידע שלא יגיעו לחצי האי "סנייפלסנס" לא היה רוכש את הטיול. לטענתו לא קיבלו ארוחה נוספת מדי יום בנוסף לארוחת הבוקר. מהודעת דוא"ל, שצורפה לכתב התביעה עולה כי התכנית המקורית נשלחה אל התובע כקישור לאתר האינטרנט, ויתכן שהתובע הדפיס את המסמך לאחר שחזר מהטיול, על מנת לצרפו לכתב התביעה. נציג הנתבעת טען כי התובעים קיבלו 13 ארוחות ב-11 יום שהם מעבר לנדרש מחצי פנסיון וכי ביקרו בחצי האי "טרול" במקום בחצי האי "סנייפלסנס". נציג הנתבעת אישר כי אכן היה על התובעים להמתין לבוא כל חברי הקבוצה ביום הראשון, וכי אכן נתבקשו לשלם עבור לילה נוסף על מנת שלא להמתין בשדה התעופה עד השעה 03:00 לפנות בוקר- מועד בו היה עליהם להתייצב בנמל התעופה באיסלנד. לטענת נציג הנתבעת, ביום הטיסה לא זכו התובעים בארוחה נוספת משום שאכלו הם ארוחה במהלך הטיסה ואין הטיול כולל ארוחה ביום הטיסות. מטעם הנתבעת העיד מר אריה גלעד, המדריך, שאמר כי אכן התכנית שונתה אך לא ידע לומר מדוע. באשר לטענת התובעים לפיה שהו באכסניות - השיב המדריך ואמר כי רשת בתי המלון "אדה", המשמשת כאכסניה לילדים, אכן שימשה אותם. המדובר, לדבריו, במיטות רגילות, אם כי נכון שלא זוגיות. לדבריו, יתכן שלא ראו את הר הגעש "הקלה" כי לעיתים עננות מסתירה את ההר. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדה ועיינתי בכתבי הטענות, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל אם כי בחלקה. מהתכנית המקורית שצורפה לכתב התביעה עולה כי הטיול כלל, ביום העשירי, ביקור בחצי האי סנייפלסנס. אני מקבלת את טענתם של התובעים, לפיה לא התקיים מפגש מקדים, וחבל, שכן קיומו של המפגש היה מאפשר לתובעים לשאול ולברר, טרם צאתם לטיול, אודות פרטי התכנית. המדריך העיד, כאמור, כי התכנית שונתה, אך לא נתן כל הסבר מדוע, ולא התייחס כלל בעדותו למקום החילופי, בו טיילו התובעים. לא שוכנעתי כי לו ידעו התובעים שלא יבקרו בחצי האי סנייפלנס, לא היו יוצאים לטיול. התובעים בכתב התביעה לא התייחסו כלל לציפיות שלהם מהטיול בחצי האי סנייפלסנס והתמקדו בעיקר בשעות הטיסה הממושכות ובהמתנה ביום הראשון. עם זאת בהעדר כל הסבר לשינוי, אני מעמידה את הפיצוי על דרך האמדן על סך של 1,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, ובסה"כ - 2,000 ₪. באשר ליום הטיול הראשון - שוכנעתי כי אין זה סביר לצפות ממטיילים לאחר 13 שעות טיסה, מתוכן המתנה בת כ-8 שעות בבריסל, בהיותם אנשים מבוגרים בין 70 ומעלה, שיגיעו בשעות אחר הצהריים לאיסלנד ויצאו לטיול בעיר. עוד פחות מתקבלת על דעתי האפשרות שלאחר טיול בשעות אחר הצהריים ימתינו עד חצות לחברי הקבוצה האחרים וייסעו לאחר מכן 4 שעות למלון. עם זאת, מקובלת עליי טענתו של נציג הנתבעת לפיה ידעו התובעים מבעוד מועד כי המלון מרוחק 4 שעות נסיעה משדה התעופה, ואף אם לא ידעו כן, יכולים היו לעיין במפה, טרם צאתם לטיול. בעניין זה מקובלת עליי תביעתם הן לתשלום חלקם היחסי במחיר המונית אותה לקחו לבית המלון, וכן עתירתם לתשלום עבור הארוחה. באשר לטענתם לגבי בתי המלון - הרי משנשלחה אליהם מבעוד מועד רשימה של בתי המלון, יכולים היו לבדוק באתרי האינטרנט ולהיות מוכנים מראש ללינה באותם בתי מלון. לא שוכנעתי כי הובטחו מלונות ברמת תיירות שונה, מאלה בהם התאכסנו במהלך הטיול, בפרט לאור העובדה, כי על גבי התכנית נאמר במפורש כי רמת בתי המלון נמוכה מזו המקובלת במערב. באשר לטענה לפיה לא ראו את ההר "הקלה" - העיד מדריך הטיול כי נסעו ל"הקלה" וכפי הנראה בשל עננות לא הבחינו בהר - דבר המתקבל על הדעת. התובעים לא ידעו לומר האם הגיעו סמוך להר "הקלה" או לנקודת תצפית אליו, ולפיכך לא הוכיחו את תביעתם בנקודה זו. באשר ללילה הנוסף עבורו נתבקשו לשלם - התובעת בתיק 13927-11-12 אמרה כי ידעה מראש שהתובעים נרשמו לטיול לאחר שהתגבשה קבוצה שלמה והיה צורך למצוא מקום בטיסות לאיסלנד וחזרה. בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענתו של נציג הנתבעת לפיה התבקשו התובעים לשלם עבור הלילה הנוסף על מנת שלא ימתינו עד השעה 03:00 לפנות בוקר בשדה התעופה. לטענת התובעים שילמו עבור הנסיעה למלון סך של 150 יורו השווה בשקלים ל-750 ש"ח. עוד טענו התובעים כי אכלו בסכום של 220 ₪ ביום בו נסעו. לאור כל האמור, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 2,970 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. נופשטיול מאורגן (תביעות)