התובע שכר את שירותיו של הנתבע כעו"ד. בין הצדדים נכרת ונחתם הסכם שכ"ט. הנתבע ייצג את התובע בהליך שמתנהל בינו לבין גרושתו בעניין משמורת ילדים ותביעת רכוש בבימ"ש לענייני משפחה בראשון לציון. לטענת התובע עקב חילוקי דעות בינו לבין הנתבע בכל הנוגע לאופן ניהול התיק בבימ"ש לענייני משפחה וכן מחלוקת נטענת לעניין ייצוג בביהמ"ש לתביעות קטנות, סיימו הצדדים ההתקשרות ביניהם ועתה תובע התובע החזר שכ"ט ששולם על ידו לנתבע בניכוי חלק יחסי ממנו. השאלה אשר עומדת לפניי הינה באם התובע זכאי להחזר החלק היחסי משכר הטרחה ששולם על ידו לנתבע, אם לאו. טענות התובע: 2. על פי הנטען בכתב התביעה התובע מנהל הליך בתביעה למשמורת בנוגע לבנותיו הקטינות ותביעה רכושית בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. התובע פיטר את עורכי דינו הקודמים, התקשר עם הנתבע בהסכם מיום 3.4.12 ושילם לו הסך של 25,000 ₪. 3. לאחר דיון בביהמ"ש לענייני משפחה מיום 24.5.12, שהוא הדיון הראשון בהשתתפותו של הנתבע, הציע הנתבע לתובע הצעה להגיע לפשרה עם גרושתו וזאת בניגוד מוחלט לעמדתו לפני חתימת הסכם שכ"ט. 4. כמו כן, הנתבע דרש סכומים נוספים מעבר לסכום שנקבע בהסכם שכ"ט עבור ייצוג בביהמ"ש לתביעות קטנות. התובע טוען שהנתבע ניסה לסחוט אותו לתשלום שכ"ט נוסף בגין הטיפול בתיק שמתנהל בביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה. 5. לאור התנהלותו זו של הנתבע איבד התובע את האמון בנתבע. הנתבע הציע לו להיפגש על מנת לדון בתנאי פרישתו מהתיק בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. בפגישה מיום 4.10.12 חזר הנתבע אחר עמדתו לסיים את שירותיו המשפטיים בדרכי שלום והתובע הסכים עמו אך לאחר שהתובע מסר לו את עמדתו בנושא, הנתבע שינה באופן מפתיע את עמדתו והביע את רצונו להמשיך ולייצג את התובע בביהמ"ש בראשל"צ למרות היחס השלילי של התובע כלפיו. 6. כהסכמה להיפרד בדרכי שלום הציע התובע לנתבע כהצעת פשרה תשלום סך של 7,000 ₪ ואילו הנתבע הציע לתובע החזר של 5,000 ₪. 7. זאת ועוד, התובע טוען ליחס מזלזל ולא מקצועי מצדו של הנתבע. טענות הנתבע: 8. על פי הנטען בכתב ההגנה, התובע הינו מגיש תביעות סדרתי כנגד כל מי שלא יכול לסדר לו משמורת על ילדיו. 9. התובע מנהל הליך כנגד גרושתו מזה מספר שנים. בפגישה הראשונה שהתקיימה במשרדו של הנתבע, סירב הנתבע לקחת את התיק אך התובע התחנן והבטיח שלא יתבע את הנתבע. התובע חתם על הסכם שכ"ט שבו נאמר שאם יעבור לעו"ד אחר לא יושבו הכספים וכן שלא יציק במיילים ולא יתקשר פעמים רבות ביום. התובע לא עשה כן. 10. הנתבע ניהל דיון הוכחות בתיק בביהמ"ש לענייני משפחה וניסה להסביר לתובע את סיכוייו לעומת סיכוניו ובאותו היום עזב התובע בטריקת דלת תוך כדי הטחת מילים קשות כלפי הנתבע ועו"ד במשרדו. 11. הנתבע מודה כי אכן התחייב בהסכם שכ"ט לייצג את התובע בביהמ"ש לתביעות קטנות ואף שלח בקשה לייצוג וטוען שעזרתו זו, לרבות מילוי טפסי הוצל"פ והדרכה והתמודדות בביהמ"ש לתביעות קטנות, נתנו ללא גביית שכ"ט. 12. הצדדים חתומים על הסכם שכ"ט קצר וברור והתובע מנסה לשנות את תנאי ההסכם. דיון והכרעה: 13. ביום 3.4.12 נחתם בין הצדדים הסכם שכ"ט (להלן: "ההסכם") (ההסכם צורף לכתב התביעה וסומן כנספח 2). בהתאם להסכם כאמור מדובר בטיפול בארבעה תיקים שמתנהלים בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ המתייחסים למשמורת קטינים והסדרי ראיה וכן תביעה רכושית. עבור השירות כאמור סוכם שהתובע ישלם לנתבע סך של 25,000 ₪, כאשר שכ"ט זה כולל עד 2 דיונים ודיון בביהמ"ש לתביעות קטנות. 14. כמו כן, ההסכם קובע ששכ"ט הנ"ל ישולם גם אם יבטל התובע את ייפוי הכוח ויבקש להפסיק הטיפול בכל שלב שהוא. 15. הצדדים נתנו דעתם בהסכם באופן מפורש לכך שאם ובמידה יבטל התובע את ייפוי הכוח לנתבע, ישולם שכר הטרחה במלואו. דהיינו, אומד דעתם של הצדדים, במיוחד בהתחשב בהתנהלותו של התובע עד לאותו שלב אליה אתייחס בהמשך, הביאה הצדדים לכדי גמירות דעת בעניין זה. 16. לא זו אף זו, בע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת), קבע בימ"ש העליון: "חובת הזהירות וגם חובת המיומנות המוטלות על סניגור בניהול משפט אינן עולות אלא כדי חובה של שיקול דעת לענין, במסגרת הנתונים המשפטיים, המהותיים והדיוניים הקיימים. עורך הדין חייב לשקול מה טענה לטעון ומה טענה שלא לטעון. מה שאלה לשאול ומה שאלה שלא לשאול, כיצד ואימתי לטעון ולשאול וכיצד ואימתי להמנע מלטעון או לשאול - והכל מתוך הידע של הנתונים המשפטיים ומתוך השימוש הסביר בזכויות דיוניות. גם עו"ד סביר , ונבון ומלומד יכול ייטעה בשיקול דעתו, אם לשופט בשר ודם מותר לטעות גם לעורך דין לא כל שכן. החובה המוטלת על סנגור לגבי לקוחו אינה שלא לטעות בשיקול דעתו- החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו" עוד נקבע כי המבחן לעניין זה הוא אובייקטיבי. דהיינו, נדרשת מיומנות סבירה מצדו של עוה"ד. בחירה מוטעית בין אפשרויות סבירות או אפשריות לפי רמה מקצועית סבירה לא תחשב לרשלנות. בהקשר זה נקבע בע"א 37/85 לוי נ' שרמן): "... לא כל כישלון של עורך דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהן רחבות מדי, מכירים עדין בכלל, שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה לחייב עורך הדין ברשלנות" (שם, בעמ' 464). בע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת (אוזכר לעיל), הוסיף וקבע בימ"ש: "העובדה שעו"ד קורא או נמנע מלקרא לעד פלוני, שואל או נמנע מלשאול שאלה פלונית... אינה יכולה כלשעצמה לשמש עילת תביעה בשל התרשלות, אפילו בהיבט אחורה, ולאחר מחשבה מיושבת, נמצא שמוטב היה אילו עורך הדין היה עושה היפוכו של דבר" בע"א 1549/05 משעל נ' דרורי מסכם בית המשפט את היקף חובותיו של עוה"ד, בדברים הבאים: "הפסיקה לעיל עולה כי הגישה שאומצה שם, ובקרב דעות מלומדים, היא של הקנית שיקול דעת רחב לעורך הדין בהחלטות אותן הוא מקבל במהלך הייצוג המשפטי, על מנת ליתן לו מרחב תמרון וחופש פעולה בייצוג הלקוח. כל עוד הופעל שיקול דעת סביר על-ידי עורך הדין בהחלטות השונות שהתקבלו על ידו בניהול התיק, מעשיו לא ייחשבו כרשלניים אף אם בדיעבד יתברר כי הוא שגה." 17. בעניינו אנו, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל לפתחו להוכיח שהנתבע לא פעל במסגרת שיקול הדעת הסביר בהחלטות שקיבל בנוגע לניהול התיק בבימ"ש לענייני משפחה בראשון לציון. 18. התובע הציג במעמד הדיון כתבה מהאינטרנט (ר' ת/1) וכן דף הכנסות של גרושתו (ר' ת/2) וטען כי ככל שהיו מסמכים אלו מוצגים במעמד הדיון, היה מצבו במסגרת ביהמ"ש לענייני משפחה משתנה. ספק גדול בעיניי אם התוצאה בביהמ"ש לענייני משפחה הייתה משתנה עקב הצגת מסמכים אלו. בע"א 989/03 חטר ישי נ' חיננזון קבע בימ"ש בסוגיה דומה: "על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו ... זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה" (שם, בעמ' 811). התובע לא עמד בנטל המוטל לפתחו להוכיח טענתו זו. זאת ועוד, לראיה שערעורו של התובע על החלטת בימ"ש לענייני משפחה לבימ"ש מחוזי נדחה והוא אף חויב בהוצאות. 19. עצם העובדה שהנתבע הציע לתובע להגיע לכדי פשרה עם גרושתו, אין בה בכדי להפר חובותיו של הנתבע כלפי התובע. בע"א 1549/05 משעל נ' דרורי, קבע בימ"ש: "המדיניות המשפטית של קידום פשרות וניהול ההליך תוך שקילה של הסיכונים וסיכויים בתיק, צריכה להוביל לאמות מידה אובייקטיביות וסבירות שלפיהן תיבחן התנהגותו של עורך דין הממליץ ללקוחו להגיע לפשרה או לחזור בו מתביעה או הגנתו בתיק (זאת, לאחר שעורך הדין העביר את מלוא המידע הנדרש ללקוח). כדי להוכיח רשלנות מצידו של עורך הדין, על הלקוח להראות כי ההחלטה התקבלה מבלי שעורך הדין הפעיל שיקול דעת סביר ומבלי שעורך הדין בחן את מכלול הטענות, והעריך את סיכוייהן." התובע לא הוכיח שבעצם העלאת האפשרות של ניסיון לפשרה, יש בה בכדי רשלנות מצדו של הנתבע שלא הפעיל שיקול דעת סביר. 20. סיכום ביניים - הצדדים הגיעו לכדי הסכמה שקיבלה ביטוי בהסכם לכך שגם אם התובע יבטל את ייפוי הכוח ישולם שכר הטרחה במלואו. התובע מפרט בסע' 32 לכתב התביעה שהפסיק את שירותיו של הנתבע בשל חוסר אמון בו. התובע לא עמד בנטל המוטל לפתחו בכל הנוגע להוכחת טענתו לעניין הפרת חובת הנאמנות מבחינתו של הנתבע במסגרת הייצוג בימ"ש לענייני משפחה בראשון לציון. ההפך הוא הנכון, לא מצאתי כל דופי בהתנהלותו של הנתבע. אף לשיטתו של התובע כאמור בכתב התביעה, מדובר בהליך מורכב וסבוך, הליך אשר דרש מהנתבע לימוד, הכנה וייצוג במשך מספר חודשים. איני יכול להתעלם גם מהתנהלותו של התובע עד לשלב בו שכר שירותיו של הנתבע, כאשר החליף ארבעה עורכי דין במסגרת ההליך בבימ"ש לענייני משפחה וכולם בטענה כדבריו של התובע "שלא ייצגו אותי כראוי" (עמ' 4 ש' 3 לפרוטוקול). עובדה זו הביאה הצדדים לכדי גמירות הדעת בהסכם בכל הנוגע לתשלום מלוא שכר הטרחה מקום בו יבטל התובע את ייפוי הכוח שנתן לנתבע בכל שלב שהוא. 21. אי לכך ובהתאם לזאת, תביעתו של התובע בכל הנוגע להחזר חלק יחסי משכר הטרחה ששולם לנתבע עובר בייצוג בבימ"ש לענייני משפחה נדחית בזאת. 22. בכל הנוגע לייצוג במסגרת ביהמ"ש לתביעות קטנות, אין מחלוקת לכך שהנתבע לא ייצג את התובע במסגרת הליך זה. 23. השאלה אשר עומדת לפניי להכרעה הינה האם זכאי התובע להחזר חלקי של שכר הטרחה ששולם לנתבע בעקבות היעדר הייצוג כאמור ובהתחשב בזאת שבהסכם שכר הטרחה נקבע מפורשות שהנתבע ייצג התובע במסגרת זו. 24. תחילה, איני מקבל את טענתו של התובע לכך שהנתבע דרש סכומים נוספים עבור הייצוג במסגרת ביהמ"ש לתביעות קטנות מעבר לאמור בהסכם שכ"ט. התרשמתי מעדויות הצדדים ומקובלת עלי גרסתו של הנתבע כאמור בתכתובת מיום 18.5.12 (נספח 4 לכתב התביעה) וכפי שנטען על ידו בדיון, שהייצוג במסגרת ביהמ"ש לתביעות קטנות ניתן לתובע בחינם (ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 29) וכן שהתשלום הנוסף שביקש התייחס לטיפול בעניין אחר של התובע (תביעה כנגד עו"ס) - טענה שלא נסתרה (ר' עמ' 4 ש' 22 לפרוטוקול). 25. בנוסף, בהתחשב בזאת שהסכם שכר הטרחה קובע באופן שאינו משתמע לשני פנים לכך שאם יבקש התובע להפסיק את שירותיו של הנתבע יקבל התובע את מלוא שכר טרחתו וכן בהתחשב בזאת שהתובע הוא זה אשר בחר להפסיק את הייצוג מצדו של הנתבע בשל חוסר אמון, כפי שהיה עם מספר עו"ד אחרים קודם לכן, איני מקבל את תביעתו בכל הנוגע להחזר שכר טרחה בגין היעדר ייצוג במסגרת בימ"ש לתביעות קטנות. 26. לאור המפורט לעיל, הנני דוחה את תביעתו של התובע ומחייבו לשלם הוצאות הנתבע בסך של 750 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 27. יתר טענותיו של התובע בכל הנוגע להתנהלותו והתבטאויותיו של הנתבע כלפיו מקומן אינו במסגרת ביהמ"ש לתביעות קטנות והתובע ישקול למצות טענותיו אלו במסגרת המתאימה. 28. בכל הנוגע לדרישת התובע לקבל מסמכים לידיו, הנתבע מציין בכתב ההגנה שברצונו היה למסור לו המסמכים בכפוף לחתימה שקיבל את החומר, אך התובע לא עשה כן. לביהמ"ש לתביעות קטנות אין סמכות ליתן צו עשה ועל כן ישקול התובע למצות דרישתו זו במסגרת ביהמ"ש המוסמך לכך, אך מוצע לו קודם לכן לנסות ולקבל המסמכים מאת הנתבע, כפי שהוצע על ידו, בדרכי נועם. 29. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. גירושיןלקוחותעורך דין