זכות העקיבה הוכרה בפסיקה כבר לפני שנים רבות, תוך אימוץ הלכות אנגליות וזאת גם כשהכספים התערבבו בכספים אחרים תוך מעקב אחרי הרכוש בגלגוליו השונים [ראה ע"א 307/01 חברת הלוואות בע"מ בפירוק נ' קצר בע"מ בפירוק ואח' וע"א 218/57 מקבל הנכסים הרשמי והמפרק של פלס חברה לפרסומים בע"מ (בפירוק) נ' רודולף מאיר וע"א 400/01 הווארד נ' מלמד]. בפסה"ד הנ"ל הוכרה תרופת העקיבה עוד לפני חוק הנאמנות במקרים שנשללו הנכסים מאת בעליהם ללא חוק והם ניתנים לזיהוי בכל צורה שבה נתגלמו אלא אם כן הגיעו לידי מי שרכשם בתום לב וכשקיימים יחסי אמון או כשנוצרה נאמנות ואפשר להצביע על נכסי הנאמן או מי שבאו הנכסים לידיו שלא בתום לב ושלא בתמורה, שעבוד לטובת הנהנה, בשיעור זכות הנאתו שלו בנכסים המעורבים. כשקיים מצב כזה למרשה או לנהנה, זכות שבדין לעקוב אחרי רכושו כשהוא נמצא בידי מורשהו בעין או כשעדיין אפשר לזהותו. זכות העקיבה קיימת למי שהצליחו להוכיח את גלגול הכספים, כשזכות זו עדיפה כלפי צדדים שלישיים [ראו ת.א (ת"א) 1160/93 MALDEN CORPORATION נ' כלל אינווסטמנט האוס בע"מ]. ביהמ"ש מוסמך לתת צו עקיבה לרכוש שפשט צורה ולבש צורה כל עוד אפשר לזהות את הרכוש בעין או לעקוב אחריו בגלגוליו השונים וגם כשהרכוש מתערבב ברכוש אחר [ראה ע"א 37/80 באומן נ' נתן]. זכות העקיבה היא זכות נילווית לזכות קנינית עפ"י דין או לזכות שביושר, אשר מקורה, ככלל, בנאמנות מפורשת, משתמעת או קונסטרוקטיבית [ראה רע"א 8304/99 צ'רקוב נ' חברת השמירה בע"מ]. ראו גם בהקשר זה ביטול הענקה בפש"ר וזכות העקיבה ופרשנות מרחיבה לבטלות הענקה כזו, תוך התייחסות לאפשרות מעקב אחר גלגול התמורה ועקיבה אחר השימוש האפשרי בתמורה - ע"א 5709/99 לוין נ' גד שוטראד ואח'. שאלות משפטיותזכות עקיבה