על פי הנחיות היצרן יש להמתין 24 שעות עד אשר ניתן להפעיל מקרר חדש עניינה של תביעה זו הוא מקרר חדש, אותו רכשו התובע ורעייתו אצל הנתבעת בתאריך 3.6.12. המקרר הגיע לביתם של התובעים ביום 7.6.12, ומיד הופעל. התובע ורעייתו העבירו את תכולת המקרר הישן למקרר החדש, והסבלים שהביאו את המקרר החדש לקחו עימם את המקרר הישן. בדיעבד, מתברר כי פעולה זו היתה בעוכריהם, שכן על פי הנחיות היצרן יש להמתין 24 שעות עד אשר ניתן להפעיל מקרר חדש. המקרר החדש לא עבד, ועל כן התובעים נאלצו לזרוק חלק ניכר מתכולתו. ניסיונות 'לתקן' את המקרר לא עלו יפה. לאחר מסע תלאות במהלכו הוצע לתובע להחליף מקרר, ואכן הוחלף פעם אחת למקרר פגום, בסופו של דבר הוחלף מקרר בפעם השלישית. כל זאת במשך תקופה של כשלושה שבועות. התובע טען בכתב תביעתו כי למעשה שלושה שבועות נאלצו הוא ובני משפחתו לחיות ללא מקרר, ולנהל משק בית תקין. מזון רב נזרק, הם אכלו במסעדות, התובע גם הפסיד שעות עבודה רבות ובנוסף כמובן נגרמה לו ולמשפחתו עוגמת נפש רבה. התובע חישב את הוצאותיו הכספיות והנזקים הישירים שנגרמו לו עקב אירועי קניית המקרר בסך 7,969.55 ₪, אותם הוא תובע מהנתבעת, וכן לחייבה ב- 2,000 ₪ נוספים פיצוי בגין עוגמת הנפש. התובע אף דורש תוספת תקופה של 5 שנים לתקופת האחריות על כל סוגי התקלות. לכתב התביעה צורפו: ההזמנות ותעודות המשלח של 3 המקררים. ריכוז הוצאות, אשר כלל חישוב עבור: נסיעות, שיחות טלפון, שעות עבודה ושווי מזון שנזרק. תדפיס של כרטיס אשראי. תעריף שעות עבודה על פי החשב הכללי שכר יועץ - 267 ₪ לשעת עבודה. התובע עבוד כאדריכל. הנתבעת טענה להגנתה כי לא היה הכתובת הנכונה, אלא חברת "סמ-ליין" בע"מ, יבואנית המקרר, ואכן היא גם הגישה הודעת צד ג' כנגדה. הנתבעת סיפקה לתובע גם את תעודת האחריות של היבואנית ולכן היה על התובע לפנות אליה. הנתבעת אינה מספקת שרותים או אחריות וכל נושא ההחלפות היה בתאום עם היבואן-סמ-ליין. יש לדחות את התביעה נגדה. צד ג' טען להגנתו כי פעל כשורה ונענה לכל דרישותיו של התובע, כולל ביטול העסקה. וכי פעל על פי הדין - תקנות הגנת הצרכן (אחריות ורישות לאחר מכירה) תשס"ו-2006, ואף מעבר לכך כאשר החליף את המקרר. הצד השלישי סבור כי הערכת התובע על זריקת מזון בשווי 1,600 ₪ אינה סבירה, במיוחד כשמדובר רק על המקפיא, שכן המקרר עצמו היה תקין. לכן גם לא היתה הצדקה לאכול במסעדות. . התובע לא המציא כל ראייה להפסד שעות העבודה, לכן אין לקבל את תחשיבו. עד כאן כתבי הטענות. בדיון שהתקיים ביום 11.7.13 חזרו הצדדים על טענותיהם, כפי שמופיעות בכתבי הטענות ביתר פרוט. מר סוויסה, מנהלה של חברת סמ-ליין בע"מ, עמד על כך כי השרות שניתן לתובע מרגע שגילה את התקלה, ניתן עפ"י התקנות, גם אושר ביטול העסקה, אלא שהתובע בחר שלא לעשות כן בסופו של דבר, גם הוחלף המקרר. מר סוויסה אמר כי רשום בתעודת האחריות לא להכניס מוצרים למקרר ב- 24 שעות הראשונות. התובע הוא שדחה את אספקת המקרר החלופי. הגב' בלומנפלד אמרה שרק אחרי הפעם השלישית של תיקון התקלה שלא עלה יפה, הסכימו להחליף להם את המקרר. התובע אישר כי אכן הגיעו הטכנאים בזמן אך התקלה לא נפתרה ואילו היה יודע שאסור להכניס מוצרים ב- 24 שעות הראשונות, לא היה מזדרז להוציא את המקרר הישן מהבית. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי המסקנה היא כי התובע זכאי לפיצוי . יש לציין כי לא הוגשה לי תעודת האחריות בה נאמר כי אין להכניס מוצרים למקרר ב- 24 השעות הראשונות. מר סוויסה אמר כי תופעה זו מוכרת להם והיא שגורמת לתקלות ,ועל כן מן הראוי היה כי כבר עם רכישת המקרר יודיעו על כך אנשי הנתבעת או כל משווק מקררים אחר , ויזהירו מפני אפשרות תקלה במקרה שכן מעבירים מזון בתוך 24 שעות הראשונות. יתר על כן, אם התופעה ידועה, הרי המובילים שהם מובילים של הנתבעת 2 או של צד ג' וגם הם אמורים להיות מודעים, במיוחד כשהם לוקחים מקרר הנמצא בבית. צריכה להיות הנחייה של הנתבעת ו/או החברה הנותנת שרות ואחריות ו/או צד ג', או כל משווק מקררים אחר ,כי המובילים יימנעו מלעשות כן, דהיינו ימנעו מלקחת מקרר ישן מתוך הבית, ואם הם עושים כן, יחתימו את הרוכשים על מסמך לפיו הם יודעים כי ב- 24 שעות הראשונות אין להפעיל את המקרר החדש ולהכניס אליו מזון. העובדה כי שלוש פעמים היה צורך בניסיון לתיקון המקרר, שלא עלה יפה, מצביע על כך כי מלכתחילה המקרר היה פגום. אין ספק כי לתובע ולמשפחתו נגרמה עוגמת נפש והוצאות, הן בגין הצורך להיזקק למסעדות והן בגלל העובדה כי מוצרים שהיו במקפיא התקלקלו ובכך נגרם נזק. כך גם נגרמו הוצאות לתובע בגלל עצם הטיפול וזאת בשעה שהציפייה הטבעית היתה משהגיע מקרר חדש לביתם, בו השקיעו ממיטב כספם, מתפקד כראוי ולא יזדקקו מיד לטיפול חברת השירות ותיקונים. יתר על כן, כשכבר הגיע המקרר החלופי, התברר כי גם הוא פגום ובכך הוגדלה עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ומשפחתו. עצם העובדה כי פעמיים היה צורך בהחלפת מקרר מדברת בעד עצמה. התובע הכין מסמך הנקרא "ריכוז הוצאות" מפורט ביותר, לגבי כל פעילות הקשורה למקרר ורשם בדיוק משך הזמן שנדרש לכל שיחת טלפון, לכל ביקור בחנות ולכל המתנה לטכנאי שיבוא לתקן וכו', כאשר כל דקה מחושבת לפי ערך שעת עבודה של יועץ על פי תעריף החשב בכללי. לא נטען וממלא לא הוכח כי בזמן אשר הוקדש לטיפול בנושא המקרר היה במקום שעות עבודה ואכן נגרם הפסד כספי בשל כך כמו עבודה שלא בוצעה במועד או הזמנת עבודה שנמנעה קבלתה התובע הודה כי הסכום של 1,600 ₪ בגין תכולת המקפיא שנזרקה הוא על סמך הערכה בלבד. גודל המקפיא של המקרר שנרכש (150 ליטר עלפי הפרסום) אינו מצביע כך כי הסכום של 1,500 ₪ הוא ריאלי או סביר. גם הסכום הנתבע עבור עוגמת נפש בנסיבות העניין הוא מוגזם. בסיכומו של דבר, בהתחשב בכל האמור לעיל, הפיצוי המגיע לתובע הוא 7,000 ₪. הנני מקבלת את התביעה כך הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.6.12 ועד ליום התשלום בפועל. הנני מקבלת את הודעת צד ג' בחלקה, שכן עיקר הטיפול הלקוי היה על ידי הנתבעת אך שני המקררים שסופקו על ידי צד ג' היו פגומים. הנני מקבלת את הודעת צד ג ' כך שהנתבעת זכאית לקבל מאת צד ג' סך של 3,500 ₪. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בסך 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)