פרשנות תנאי הפיצוי מחברת הביטוח במקרה של "אובדן מוחלט" (טוטלוס) 3. לטענת התובע, כפי שהועלתה בכתב התביעה, עסקינן ב-"רכב חדש" בהתאם להגדרתו בפרק ד' לפוליסת הביטוח ומשכך, הינו זכאי לפיצוי על בסיס "רכב חדש תמורת ישן". לשיטתו, מכוח התחייבותה של הנתבעת בחוזה הביטוח - הינו זכאי לקבלת פיצוי בגין ערך הרכב במצבו כחדש. בעת קרות התאונה עמד על סך 124,000 ₪ ואולם, הנתבעת פיצתה אותו בסך 117,348 ₪ בלבד בטענה, כי התנאי "חדש תמורת ישן" לא חל במקרה דנן. לטענת התובע, אומנם קיים שוני מסויים בין התנאי המצויין ברשימת הפוליסה לבין התנאי הרשום בתנאים הכלליים ואולם, לא ניתן לצפות ממנו שיערוך השוואה של התנאים בכדי לבחון את התנאים שנגרעו ממנו ללא ידיעתו. 4. הנתבעת טוענת, כפי שעולה מכתב ההגנה המתוקן שהוגש על ידה, ערך רכב התובע במועד קרות התאונה בהתאם למחירון המקובל עמד על סך 106,680 ₪. על פי התחייבותה ברשימת הפוליסה נקבע, כי "פיצוי על בסיס רכב חדש תמורת ישן בנזק טוטלי- תוספת של עד 10% ממחיר השוק של הרכב הניזוק" משכך, הנתבעת פעלה בהתאם לתנאי הפוליסה והוסיפה 10% על ערך הרכב ופיצתה את התובע בסך 117,360 ₪ (זאת, בקיזוז ובתוספות שונות שלא היו שנויות במחלוקת בין הצדדים). דיון ומסקנות: 5. ההוראות הרלבנטיות בפוליסת הביטוח: בכדי להבין את גדר המחלוקת יש להביא את נוסח ההוראות הרלבנטיות ברשימת הפוליסה ובתנאים הכלליים. 5.1 בפרק ד' לתנאים הכלליים של פוליסה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון מסוג "הפניקס זהיר", מהדורת חודש יולי 2010 בעמ' 19, נקבע תחת סעיף 2 א' כדלקמן: " מוצהר ומוסכם בזה כי בניגוד לאמור בפרק ב' ( ביטוח רכב) סעיף 6 אם יגרם לרכב, שגילו במועד קרות מקרה הביטוח עד 12 חודשים מיום עלית הרכב לכביש, אובדן גמור או אובדן גמור להלכה: (1) ישלם המבטח למבוטח תגמולי ביטוח כדי למלוא מחיר הרכישה של רכב חדש של אותו יצרן ומאותו דגם וסוג כולל תוספות מיוחדות לרכב אם נכללו בביטוח לפי פוליסה זו. (2) אם לא ניתן במועד תשלום תגמולי הביטוח, על פי הרחב זה, לרכוש במדינת ישראל, מהיבואן המוסמך של אותו רכב, רכב חדש של אותו יצרן מאותו דגם וסוג- יפצה המבטח את המבוטח כדי מלוא מחיר השוק של הרכב המבוטח בתוספת פיצוי לרכישת רכב חדש מסוג דומה. תוספת הפיצוי כאמור בסעיף (2) לעיל תוגבל ל-10% ממחיר השוק של הרכב הניזוק, כפי שהיה סמוך לפני קרות מקרה הביטוח. בסעיף 2 ב': נרשם תחת- "סייגים לחבות המבטח"- כדלקמן: " הרחב זה יהיה בתוקף: 1. אך ורק אם צוין במפורש ברשימה של הפוליסה במסגרת כיסוי "הכל כלול" חבילת כיסויים מקיפה למבוטח". 5.2 בעמוד 5 לרשימה הרלבנטית תחת פרק ד': " הכל כלול", נרשם כדלקמן: " פיצוי על בסיס רכב חדש תמורת ישן בנזק טוטלי- תוספת של עד 10% ממחיר השוק של הרכב הניזוק". 6. בע"א 172/89, סלע חב' לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1) 311, 326, ובע"א 11081/02, דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש,[ ] , נקבע : "פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח לבין המבוטח ובפרשנותה יש להפעיל את הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים, שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, כאמור בסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לפיכך, יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, תוך עמידה על כלל תניותיה כשלמות אחת...". 7. עוד יש לזכור, כי בחוזים מסוג זה כאשר קיימת מחלוקת פרשנית בין הצדדים להסכם מחד ופער כוחות גדול בין הצדדים להסכם בו הצד החזק מנסח את ההסכם מאידך, בית משפט פועל בהתאם לכלל הפרשנות נגד המנסח. הרציונאל העומד בבסיס כלל זה הינו, כי במקרה בו המנסח כשל בביטוי רצון הצדדים בחוזה והותיר את הניסוח עמום ובעל משמעות לקויה ודו משמעית יהא עליו לשאת בתוצאת מחדלו. אולם, יש לזכור, כלל זה יש לבחון רק כאופציה אחרונה, שלא יהא בידי בית משפט לקבוע בנסיבות הקונרקטיות האם קיימת עמימות חוזית ומה היה אומד דעת הצדדים. 8. במקרה דנן, בכל הקשור לתנאי המצויין ברשימת הפוליסה הרי שלא יכולה להיות כל מחלוקת פרשנית לגביו. המחלוקת הינה כאשר קיימת סתירה או אי בהירות בין האמור ברשימת הפוליסה לבין המצויין בתנאים הכלליים. 9. השאלה שיש לשאול הינה האם בעת כריתת הסכם הביטוח התובע היה מודע לאמור ברשימת הפוליסה. התובע טען בכתב התביעה, כי לא ידע שהטבה זו המפורטת בסעיף 2 א' (1) לתנאים הכלליים אינה כלולה בביטוח שלו. אין בידי לקבל טענתו זו. ראשית ועיקר, התובע לא תמך טענתו זו בעדותו בפני. לעומת זאת, התובע אישר בפני, כי עובר לקרות מקרה הביטוח קיבל את רשימת הפוליסה בצירוף חוברת התנאים הכלליים לידיו. עוד טען בעדותו, כי סוכן הביטוח תומך בטענותיו ואולם התובע לא טרח לזמנו למתן עדות בבית המשפט. התובע הודה, כאמור, כי קיבל לידיו את רשימת הפוליסה ואת התנאים הכלליים. 10. ההלכה שנקבעה בפסיקה קובעת, כי כאשר קיימת סתירה בין האמור ברשימה לבין האמור בתנאים הכלליים, יגבר האמור ברשימה על האמור בתנאים הכלליים שכן, מדובר בתנאים מיוחדים (ראה: ע"א 287/64, ציון חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד יט (1) 7,10). הלכה זו מתבססת אף על ההנחה כי במצבים מסוג זה המבוטח מעיין ברשימת הפוליסה בלבד וממנה הינו שואב את המידע לגבי תנאיה המיוחדים של הפוליסה, זאת, בלא להיכנס לקריאה ולעיון מפורטים של התנאים הכלליים. 11. יתרה מכך, אף מעיון באמור בחוברת התנאים הכלליים קיימת הפנייה לאמור ברשימת הפוליסה בסעיף 2 ב' לתנאים הכלליים ולמעשה סעיף זה קובע, כי ההסדר המחייב את המבטח במקרה של המבוטח דנן - הינו האמור ברשימת הפוליסה. 12. סוף דבר- נוכח האמור לעיל סבורני כי דין התביעה להידחות וכך אני מורה. התובע יישא בהוצאות משפט בסך 400 ₪. פוליסהפיצוייםחברת ביטוחאובדן גמור (טוטאלוס)נזק לרכב