לטענת הנתבעים, התובע לא תיקן בפועל את רכבו והגיש חוות דעת שמאית מטעמו שכוללת עלויות של חלקים מקוריים ללא כל הצדקה לכך, כאשר ניתן להתקין ברכב חלקים תחליפיים אשר זמינים בשוק, במיוחד שמדובר ברכב ישן בן 10 שנים שעבר כ- 200,000 ק"מ. עוד טוענים הנתבעים, כי התובע אינו זכאי לרכיב המע"מ באשר הלה לא תיקן את רכבו, או לחלופין תיקן את הרכב ללא הפקת חשבונית תיקון ע"י מוסך. באשר להוצאות נלוות והפסד ימי עבודה, נטען כי נזקים אלה כלל לא הוכחו ע"י התובע. הנתבעים צירפו חוות דעת נגדית מטעמם ערוכה ע"י השמאי, מר מאירוביץ שמואל (להלן: "השמאי מאירוביץ") אשר חלק על הערכת הנזק בחוות הדעת השמאית מטעם התובע, וקבע כי יש להפחית הימנה סך של 3,375 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: בגין הפרש מחיר מגן קדמי חליפי סך של 450 ₪ בגין הפרש סורג שמאלי חליפי סך של 642 ₪ בגין הפרש תיקון מצנן מים סך של 2,283 ₪. עוד קבע השמאי מאירוביץ בחוות דעתו, כי ניתן היה להתקין ברכבו של התובע חלקים תחליפיים תחת החלקים המקוריים שאישר השמאי מטעם התובע בחוות דעתו, וכי ניתן היה לשפץ את מצנן המים במקום החלפתו בעלות כוללת של כ- 600 ₪ בלבד. בדיון שהתקיים בפניי העיד התובע בעצמו וכן נחקרו השמאים מטעם הצדדים. אחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, שקילת טענות הצדדים ואחר בחינת עדויות השמאים, אני מחליטה להורות על דחיית התביעה, כפי שיפורט להלן. במהלך הדיון הודה התובע, כי תיקן את רכבו לאחר התאונה הנדונה (עמ' 2, ש' 12-13). ברם, התובע לא ידע לומר כמה שילם עבור תיקון הרכב (שם, ש' 20-21 ועמ' 3, ש' 2-3 וש' 16). התובע לא צירף אסמכתא המעידה על העבודות והחלקים שהוחלפו ברכב ואף לא על עלויות תיקון הרכב אגב התאונה דנן. מכאן, לא הוכח כי תיקון הרכב בפועל תאם את חוות דעת השמאי שילוח מטעם התובע, לא כל שכן לא הוכח כי הותקנו חלקים מקוריים ברכבו של התובע כפי שאישר השמאי שילוח בחוות דעתו. לא זו אף זו, התובע לא זימן לעדות את בעל המוסך אשר תיקן את הרכב על מנת שיעיד על עבודות התיקון ועלויות התיקון בפועל. בהקשר זה יצוין, כי לא היה בעדותו של השמאי שילוח מטעם התובע כדי לשפוך אור על נושא התאמת התיקון בפועל ע"י המוסך לקביעותיו של השמאי בחוות דעתו, כיוון שהשמאי שילוח לא ליווה את הליך התיקון במוסך ולא היה מעורב בו כלל ועיקר (עמ' 5, ש' 21; עמ' 6, ש' 28-32 ועמ' 7, ש' 1-8). עוד הטעים השמאי שילוח, כי התובע הזמין דו"ח "גלובלי" שאינו כולל את רכיב המע"מ (שם, ש' 23-28). בנסיבות אלה, יש להחיל את ההלכה הפסוקה אשר קובעת כי הימנעות בעל דין מהבאת ראיות היכולות לתמוך בגרסתו, ללא שניתן לכך טעם סביר המניח את הדעת, פועלת לרעתו. התובע אף הודה במהלך עדותו, כי שילם למוסך עבור התיקון פחות מעלות התיקון הנקובה בחוות דעת השמאי שילוח מטעמו (עמ' 3, ש' 17-19). די בכל אלה כדי להביא לדחיית התובענה. מעבר לנדרש יצוין, כי ראיתי להעדיף את חוות דעת השמאי מאירוביץ מטעם הנתבעים על פני חוות דעתו השמאי שילוח מטעם התובע, כפי שיבואר להלן. לא מצאתי הצדקה לאישור שנתן השמאי שילוח להחלפת חלקים מקוריים ברכבו של התובע. כידוע, העיקרון המנחה בתיקים מסוג זה הינו חובת הקטנת הנזק והשבת המצב לקדמותו. אישור חלקים מקוריים כפי שעשה השמאי שילוח נוגד עקרון זה, במיוחד כאשר לא מצאתי בנימוקיו של השמאי טעם המצדיק אישור זה. מעדותו של השמאי שילוח בפניי ניתן ללמוד, כי אישר חלקים מקוריים כיוון שבחיפוש שעשה באמצעות תוכנת "מולטי טק" לאיתור חלקים תחליפיים, לא נמצאו חלקים כאלה (עמ' 4, ש' 14-18 וש' 1). השמאי שילוח העיד, כי אישור חלקים מקוריים נעשה על ידו כאשר התוכנה הנ"ל אינה מאתרת חלקים תחליפיים (עמ' 5, ש' 1-2). לטעמי, אין בבדיקה במאגר נתונים אחד, כפי שעשה כאמור השמאי שילוח, כדי לצאת ידי "חובת הקטנת הנזק". לא שוכנעתי כי השמאי שילוח עשה מאמץ ראוי כדי לאתר חלקים תחליפיים, ואין בשיטת העבודה בה נוקט שמאי זה, ולפיה נערכת בדיקה לאיתור חלקים תחליפיים בתוכנת "מולטי טק" בלבד (שם, ש' 16-18), כדי להצדיק אישור חלקים מקוריים. יתרה מכך, השמאי מאירוביץ העיד אודות קיומן של תוכנות נוספות בשוק לאיתור חלקים תחליפיים או משומשים, כגון "אייט" ו- "דטה קר" (עמ' 8, ש' 3-4), שהשמאי שילוח כלל לא עשה בהן שימוש במקרה שלפנינו. באשר לראשי הנזק של הוצאות נלוות ואובדן הכנסה, ראיתי לדחותם בהעדר הוכחה. משום כל הטעמים שמניתי לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. שמאותחוות דעת