פגיעה ברכב חונה המקום שאסור לחנות, אשם תורם של בעל הרכב החונה לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע לפצותו בגין נזק שנגרם לרכבו ביום 22/10/12, וכן בנזקים עקיפים שנגרמו לו לשיטתו בעקבות אותה פגיעה. את נזקיו מעמיד התובע כך: נזק בגין הצורך בתיקון הרכב על פי הצעת מחיר - 3,252.60 ₪; נזק בגין אובדן ימי עבודה - 2,000 ₪; נזק בגין ירידת ערך הרכב - לפחות 5,000 ₪; הוצאות בגין פניה לעורך דין - 1,500 ₪. אין חולק בנוגע לנסיבות האירוע, ולמעשה הנתבע לא מתכחש לאחריותו לנזק, אך מבקש להפנות תשומת הלב לעובדה שבמקום שבו חנה התובע, במקביל לחנות לחומרי בניין ובסמוך למרפסת החנות שעל גביה מונחים מוצרים שונים (ביניהם עגלת עץ רחבה עמוסה בסחורה), מוצב שלט הקובע כי במקום אסורה החניה. בנוסף טוען הנתבע, כי הפגיעה ברכב נגרמה כתוצאה מנפילתה של אותה עגלה, וכי העגלה הונחה במקום על ידי בעלי החנות, ולא היתה מקובעת למקומה (הנתבע לא ביקש לצרף את בעלי החנות כנתבעים נוספים/ להגיש הודעה לצד ג', והבהיר לכשנשאל על כך כי הוא אינו בטוח כי נכון להטיל אחריות כלשהי על בעלי החנות בהקשר זה). יובהר, כי הנתבע אינו חולק כי כתוצאה מדחיפת העגלה על ידי עגלה אחרת אותה הסיע באותה שעה, התמוטטה עגלת החנות ונפלה על רכב התובע. נראה אם כן כי המחלוקת בין הצדדים כאן נוגעת למעשה לשתי סוגיות, האחת - מידת אשמו התורם של התובע; והשניה - מידת הנזקים המצדיקים פיצוי בעקבות האירוע. אשם תורם - איש מן הצדדים לא ביקש לזמן את מנהל החנות לעדות על מנת שיבהיר האם מותרת החניה במקום אם לאו. התובע טען בהקשר זה כי במקום, חניה מסומנת על גבי המדרכה, וכי מדובר על מקום חניה מותר בו הוא חונה שנים ארוכות בכל פעם שהוא מגיע לחנות כדי לרכוש סחורה, בהיותו שיפוצניק במקצועו. התובע הפנה לתמונה שצולמה על ידי הנתבע והמעידה על קיומו של הסימון במקום בו עומד רכבו. לעומת זאת טען הנתבע, כי מדובר במדרכה, וכי על כן חזקה כי החניה במקום אסורה על פי הדין, וביקש לבסס טענתו זו באותה תמונה המלמדת על קיומו של שלט האוסר על חניה במקום. משלא זומן בעל החנות, לא ברור האם מדובר בסימון שבוצע על ידו או שמא מדובר בסימון שבוצע על ידי עיריית חדרה והמתיר חניה על גבי המדרכה בהתאם להוראות תקנות התעבורה, ובמיוחד תקנה 72(א)(2א), או שמא מדובר בסימון שבוצע על ידי בעלי החנות ונוגד הוראות אלו. הואיל והנטל להוכיח כי התובע פעל בניגוד להוראות הדין וכי בהתאמה יש להטיל עליו אשם תורם לאירוע התאונה, מוטל על הנתבע, אני קובעת כי זה לא הרימו וכי אין להטיל אשם תורם על התובע בנסיבות העניין. שיעור הנזקים - אשר למידת הנזק, בהקשר זה מוטל הנטל על התובע. לעניין הנזק שנגרם בעין לרכב התובע (וכאן המקום לציין כי רישיון הרכב לא צורף לכתב התביעה, אך הנתבע לא מכחיש כי הרכב שנפגע הוא אמנם רכבו של התובע) - התובע צירף הצעת מחיר שנערכה על ידי מוסך "כהן מוטורס חדרה בע"מ" מיום 24/10/12, ממנה עולה כי הנזקים עומדים על סך כולל של 3,252.60 ₪. התובע נשאל מדוע לא המציא חוות דעת של שמאי לביסוס עלות התיקון, במיוחד בשים לב לטענות הנתבע לפיהן מדובר בסכום מוגזם, והשיב כי עלות חוות דעת שמאית כאמור גבוהה לעין שיעור, למיטב ידיעתו, משיעור הנזק, ולא עלה בידו להשיגה בשל כך. הנתבע, כאמור, טען כי מדובר בשמאות מוגזמת, אך למעשה לא הכחיש את הנזקים ולא הביא הערכה נגדית בנוגע לעלות התיקון הראויה. במצב דברים זה אין לי אלא לקבל את הצעת המחיר כלשונה, במיוחד בשים לב לכך שרכיבי הצעת המחיר נראים כתואמים את תמונות הנזק כפי שהוצגו לתיק על ידי הנתבע. לעניין אובדן ימי העבודה נדרש התובע להסביר זאת, והבהיר כי מדובר בימים אשר נאלץ בהם לפנות למוסך 'כהן מוטורס' לצורך קבלת הצעת המחיר. מדבריו עלה, כי לא תיקן את הנזק ובהתאמה, כי לא הותיר את הרכב במוסך למשך יום שלם, וכי למעשה שב אל המוסך מספר פעמים רק לצורך עריכת תיקונים בהצעת המחיר, אותם ניתן היה לבצע מבעוד מועד. נדמה אם כן כי אין לתובע להלין בעניין זה אלא על עצמו, וכי ממילא לא נדרש להשחית ימי עבודה שלמים לשם כך. הוסיף התובע והעיד כי לאחר האירוע המשיך בעבודתו אצל עורך דין נשר, וכי את העבודה, אותה התחיל כשבוע לפני האירוע (ואשר לצורך ביצועה נסע מלכתחילה אל החנות האמורה), סיים כיומיים לאחר התאונה. נראה אם כן כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי אמנם הפסיד ימי עבודה, וממילא אף לא הוכיח מה שוויו של כל יום כאמור ובכמה ימים מדובר. אשר לפיצוי בגין ירידת ערך - בהקשר זה הבהיר התובע כי לא פנה לשמאי אשר יעריך מידת ירידת הערך, אם יש כזו, וממילא אף לא תיקן את הרכב באופן שיאפשר בחינה כאמור. הנה כי כן, אף רכיב זה לא הוכח על ידי התובע, ונדמה שמדובר בסכום שהוא בלתי מבוסס ואין לו, לכאורה, על מה לסמוך. לבסוף לעניין הוצאות התובע בקשר עם ייעוץ עורך דין - בהקשר זה כבר נפסק לא אחת כי ההליך בתביעות קטנות נועד לאזרח הפשוט והבלתי מיוצג, ואם בחר בעל דין להגדיל נזקיו בדמות ייעוץ עם עורך דין טרם שפנה להליך זה, אין לו להלין אלא על עצמו. מכל האמור, נדמה כי בכתב התביעה רכיבים רבים שאין ולא היה מקום לכלול אותם כאן, וכי הוספו אך ורק על מנת לנפח את סכום התביעה ולהלך אימים על הנתבע. למעשה נדמה, כי לו נמנע התובע מהוספת סכומים והוצאות למכתבי הדרישה ששלח אל הנתבע ואל מעסיקו עובר להגשת כתב התביעה, ניתן היה להימנע מקיום ההליך כאן והיה התובע זוכה לפיצוי על נזקיו מוקדם יותר. יחד עם זאת, נדמה בעיני כי טוב ונכון היה עושה הנתבע לו טרח לפצות את התובע בראש ובראשונה על נזקיו בעין מיד ובסמוך לאחר האירוע (ולאחר הפקת הצעת המחיר) ובכך חוסך לתובע הוצאות מיותרות ומונע הצורך בהליכי סרק אלו. בשים לב לכל אלו, אני רואה לנכון לקבל את התביעה באופן חלקי, ולפסוק לתובע סך של 3,252.60 ₪, בגין נזקיו. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 6/12/12, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן אני קובעת, כי בשים לב להתנהלות הצדדים, כפי שפורטה לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים. פגיעת רכברכברכב חונהאשם תורםנזק לרכב