לטענת חברת הביטוח למרות שעל פי הפוליסה זכאי היה התובע להחזר רק בגין תיקון נקודתי של מקור הפיצוץ, או התקלה בצנרת המים, החליט התובע על דעת עצמו להחליף את כל הצנרת ולבצע שיפוץ בדירתו. הנתבעת טענה, כי לפנים משורת הדין, הסכימה לשלם לתובע פיצוי, תוך קיזוז 8 השתתפויות עצמיות. כן טענה הנתבעת כי התובע ביצע את הביטוח בתת ביטוח, עת קבע את שווי דירתו בסכום הנמוך משוויה האמיתי ולפיכך בהתאם להוראות חוק חוזה ביטוח, זכאית הייתה הנתבעת לקזז, בהתאם, חלק יחסי מהפיצוי. דיון: 3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבפני, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ראשית אציין, כי טענת הנתבעת כאילו שילמה לתובע סכום פיצוי לפנים משורת הדין (שכן לא דובר בתיקון נקודתי של הנזילות, אלא בהחלפת כל הצנרת וביצוע שיפוץ כללי), הייתה יכולה להיות רלוונטית אלמלא מכתבה מיום 22.8.12 אשר נשלח לתובע, וכן אילו הייתה הנתבעת מצרפת חוות דעת שמאית, או הערכת מחיר ביחס לתיקון נזקי הצנרת בלבד. בהתאם לפוליסה, בסעיף ההרחבה לנזקי מים נקבע: "המבוטח יוכל לתקן את הנזק על ידי כל בעל מקצוע שימצא לנכון. המבטח ישפה את המבוטח בגין עלות התיקון על פי הערכת שמאי מטעם המבטח". כלומר, התובע היה רשאי לפנות לאיש מקצוע מטעמו. אמנם, עיון בהצעת המחיר שצורפה על ידי הקבלן, מעלה כי כללה גם ריצוף חדש, החלפת מקלחון ו-3 כיורים חדשים. יחד עם זאת, הקבלן המבצע העיד כי היו צינורות קרובים מתחת לאמבטיה וכי בעקבות השבירה והשיפוץ היה צורך להחליף את כל המערכת של המקלחת. עדיין, במהלך הדיון, סברתי כי לאור השיפוץ גם בכלים הסניטריים, ספק אם יש לקבל את הערכת המחיר שצרף התובע. יחד עם זאת, בבואי ליתן פסק דין זה, הסתבר כי הנתבעת לא צרפה הערכת שמאי המתייחס לעלות תיקון נקודתית של הנזילות, ולפיכך לא ניתן לקבוע כמה מתוך העלות ששולמה, אינה מתייחסת לתיקון הנזילות דווקא. לא רק שהנתבעת לא צרפה כל חוות דעת בעניין, הרי שעל פי מכתבה מיום 22.8.12, אף לא העלתה כל הסתייגות מסכום הנזק וכתבה במפורש בסעיף 2: "סכום הפיצוי שאושר על ידי השמאי 40,600 ₪". הנתבעת אמנם ניכתה השתתפות עצמית, וכן הפחיתה בגין ביטוח חסר, אולם, לעניין סכום הנזק יש במכתבה משום הודאת בעל דין בסכום הנזק. לא נעלם מעיני כי בחוות הדעת מטעם השמאי, צוין כי במהלך ביקורו בבית נוכח כי כל הצנרת הוחלפה ולא ניתן לקבוע היכן היה מקור הנזק. יחד עם זאת,כאמור לא מצאתי כל הערכה שמאית בדבר עלות תיקונים מיותרת ביחס להחלפת כלים סניטריים, ריצוף וכיוב'. לפיכך, אין ביכולת בית המשפט להעריך מה שווי התיקון שהיה סביר בנסיבות ומה השווי שמתייחס לשיפוץ שלא נדרש באותה עת. ללא קשר למקור הנזק אותו לא ניתן היה לגלות, לפי טענת שמאי הנתבעת, יכול היה השמאי להביע דעתו, ולו באופן כללי, באשר לתיקונים מיותרים שבוצעו. העובדה שהשמאי לא העריך את העלות בחוות דעתו והעובדה שהנתבעת לא מצאה לנכון להעידו, ואף הודתה במכתבה כי סכום הפיצוי שאושר על ידי השמאי עומד על 40,600 ₪ ומסכום זה במלואו ביצעה את ההפחתות- כל אלה מקימים השתק ביחס לטענת הנתבעות בעניין. 4. בהתאם לסעיף 60 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א 1981 (להלן: "החוק") נקבע: "היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה". פוליסת הביטוח הרלוונטית חודשה 4 חודשים בלבד לפני קרות האירוע ושווי הדירה נקבע בה על סך 621,044 ₪ בלבד. על פי חוות הדעת השמאית שצרפה הנתבעת, סכום הביטוח למבנה, היה צריך להיות לא פחות ממיליון ₪. הנתבע לעומת זאת, צרף חוות דעת על פיה ערך הנכס עומד על 732,000 ₪. עיינתי בשתי חוות הדעת שהגישו הצדדים ואני מוצאת להעדיף את חוות הדעת שהגיש התובע. חוות הדעת של שמאי הנתבעת התייחסה לשווי הנכס בשורה אחת: "סכום הביטוח למבנה, שצריך היה להיות לצרכי חישוב ביטוח חסר בלבד הינו לא פחות מ- 1 מיליון ₪". בניגוד לשורה זו, הרי שחוות הדעת של שמאי התובע מנומקת ומפורטת: השמאי התייחס באופן מפורט לפרטי הנכס, פרטי המקרקעין, תיאור הנכס וסביבתו, ואף פרט את העקרונות, הגורמים ודרך החישוב על פיה הגיע להערכתו בדבר שווי הנכס. יחד עם זאת, גם ע"פ הערכה זו שביצע התובע, ברי כי הנכס בוטח בסכום חסר, שכן הפוליסה התייחסה לנכס בשווי של 621,044 ₪ בלבד, במקום לשווי נכס של 732,000 ₪. על פי עיקרון המיצוע העומד בתכלית המנגנון של ביטוח חסר, הפיצוי בפועל נגזר מהיחס שבין ערך הנכס המבוטח וסכום הביטוח. העובדה ששווי הנכס בפוליסה שהוצאה בשנת 2005 עמד על 505,020 ₪ ואילו בפוליסה בשנת 2012 הוגדל והועמד על 621,004 ₪, מעידה כי התובע היה מודע לצורך בעדכון סכום הביטוח, ולמרות זאת הסכום לא עודכן נכונה גם על פי חוות הדעת שהגיש. בחקירתו טען התובע כי הסכום נקבע בשיתוף סוכן הביטוח ומי מטעם הנתבעת. אולם התובע לא הציג כל אסמכתא, או עדות תומכת בטענה זו. משהערכת שווי הנכס לצורך הוצאת הפוליסה ותשלום הפרמיה הייתה נמוכה משווי הנכס, גם על פי חוות הדעת שהמציא התובע, זכאית הנתבעת להפחית את סכום הפיצוי באותו יחס. משכך ועל פי חישוב היחס של ביטוח חסר (621,044 ₪ מול 73,200 ₪), זכאי היה התובע לפיצוי בשיעור 0.848 מסכום הנזק- דהיינו לסכום של 34,445 ₪. 5. מוקדי הנזק לצורך חישוב השתתפות עצמית- על פי הצעת המחיר שצרף התובע היו 3 מוקדי נזק- במקלחת, במטבחון ובקו הראשי. לא מצאתי כל אסמכתא לקביעת הנתבעת כאילו מדובר ב- 8 מוקדי נזק (השמאי מטעם הנתבעת קבע בחוות דעתו כי בשלב בו הגיע, בעיצומן של עבודות החלפת הצנרת, לא ניתן היה לקבוע היכן מוקדי הנזק). לאור האמור, סבורתני כי הניכוי בגין 8 מוקדי נזק, נעשה באופן שרירותי ונציג הנתבעת אף הודה בכך - ראה עמ' 3 לפרוטוקול. בהעדר ראיה למס' מוקדים הגבוה מזה שנקבע על ידי הקבלן מטעם התובע, לא הייתה הנתבעת זכאית לקזז אלא השתתפות עצמית בגין 3 מוקדי נזק, ובהתאם לסכום ההשתתפות העצמית המופיע בפוליסה, סך של 2100 ₪ =3X700 . 6. לאור כל האמור, היה זכאי התובע לקבל פיצוי בסכום של 29,345 ₪ (סכום הנזק לאחר חישוב היחס לביטוח חסר, בהפחתת השתתפות עצמית בסך של 2,100 ₪ ובהפחתת 3,000 ₪ מקור הנזק- עלות צנרת- סכום אשר התובע לא סתר בראיה כלשהיא). מאחר שהתובע פוצה בסכום של 16,130 ₪ בלבד, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את ההפרש העומד על של 13,215 ₪. כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 350 ₪. (בהערת אגב אציין, כי לא מצאתי לחייב את הנתבעת בעלות חוות הדעת שצרף התובע, שהרי גם על פי חוות דעת זו אכן בוצע הביטוח בסכום נמוך משווי הנכס ומכאן שהיה ממש בטענת הנתבעת בעניין, אם כי לא ביחס הגבוה לו טענה). הסכומים כאמור לעיל ישולמו לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. נזקי מיםפוליסהרטיבותמיםביטוח הצפה