נדחתה תביעה נגד חברת קייטרינג בטענה ש"האורחים נשארו רעבים" כי לא היה מספיק אוכל טענות הצדדים : לטענת התובעים, בינם לבין הנתבעות או מי מהם נכרת הסכם מחייב, במסגרתו נקבעו התחייבות הצדדים לגבי אספקת המזון,שתיה ועיצוב, והתמורה אשר תשולם בגינה. הסכם זה התבסס על התפריט שהוצע להם. בהצעת המחיר נקבע התפריט, העלות (400 ש"ח לאדם, מינימום 100 איש) ונתבעת 2 שמה דגש על הסטנדרטים הגבוהים של נתבעת 1 ואת דרך התנהלותו המקצועית של צוות הקייטרינג במהלך האירוע. עוד ציינה נתבעת 2 כי כמות האוכל הינה מעבר למספקת וכי אף אורח לא יישאר רעב ושניתן יהיה לקחת מנות שניות, וכי הנתבעות ימלאו הבופה מעת לעת. בין הצדדים סוכם כי מנת הדג תוגש באופן אישי ע"י מלצרים ובמקביל ייפתח הבופה,והובטח כי המלצרים יידעו האורחים לגבי האפשרות של הדג. בנוסף לכך נקבע כי שוט השוקולטה יהיה על בסיס שמנת וכי האנטריקוט יוגש על מחבת לוהטת התובעים הבהירו לנתבעת 2 את חשיבות "הצילחות" ואסתטיות ההגשה אשר מבחינתם היוותה חלק משמעותי ובלתי נפרד מההתקשרות עם הנתבעות בעסקה. יתרה מכך שאלו נאמר לתובעים כי חברה הלהקה המנגנת באירוע לא יוכלו לאכול באירוע וכי רשאים הם להצטרף לארוחת עובדים טרם האירוע. הנתבעת 2 אמרה כי מתוך ידיעה כי החתן והכלה במהלך האירוע אינם אוכלים,הנתבעת תארוזנה מנות אוכל עבורם. לטענת התובעים, הפרו הנתבעות את ההסכם בכך שלא סיפקו מזון ומשקאות במידה מספקת, דבר שגרם להתרוקנות המזנונים במהירות, ולהותרת האורחים רעבים. על פי העולה מכתב התביעה התובעים טוענים כי המלצרים לא עבר והציעו מנות הדג לשולחנות כך שרבים מהאורחים כלל לא ידעו כי קיים דג בתפריט,המנות הוגשו כ"ערימות מזון" ולא היה "צילחות" על אף העובדה כי התובעים הדגישו בפני הנתבעות חשיבות זו, מנת הפטריות הוגשה בסיר ביתי ולא בסט סירים כפי שסוכם, על אף כי הנתבעות התחייבו למלא ולרענן הבופה המלצרים השאירו בופה ריק והמגשים נראו ריקים. בנוסף,אורחים אשר ביקשו עוף נענו בשלילה ונאמר להם כי נשאר רק חזה עוף ,אולם רק לאחר שפנו התובעים לנתבעת 2 הוצעה לאורחים מנת עוף נוספת. יתרה מכך היתה דלות בסלט אשר היה אמור להיות מלווה בפילה אנשובי. הלחמים הוגשו קפואים ולא טריים כפי שהובטח, מנת האנטריקוט לא הוגשה על מחבת לוהטת כפי שסוכם וכתוצאה מכך הוגש אנטריקוט קר. אורחים אשר ביקשו כוסות תה נענו בשלילה על אף כי סוכם בפירוש כי יוגש תה באירוע. נתבעת 2 אישרה לספקים ולעובדיה לאכול בעת האירוע מהאוכל וזאת בניגוד להסכם וללא ידיעת התובעים. זאת ועוד,יום לאחר האירוע ,תכננו התובעים לאכול לארוחת הערב את המנות שנארזו עבורם אולם הופתעו הם לגלות כי המנות מבישות,מזלזלות ולא כוללות את מלוא התפריט כפי שסוכם. לטענת התובעים סוכם כי כמות העובדים תהא 12 מלצרים ו2 ברמני אולם בפועל חויבו הם בעבור 15 עובדים התובעים טוענים שההפרות הנ"ל מהוות הפרת הסכם ועל כן זכאים הם לפיצוי .התובעים טוענים שהאירוע אמור היה להיות המשמח בחייהם, אך עקב מחדלי הנתבעים הסב להם בושה. הנתבעות מעלות מספר טענות הגנה : ראשית, טוענות כי סיפקו שירותים לשביעות רצונם המלאה של התובעים שכן גם במהלך ובתום האירוע שיבחו התובעים ובני משפחותיהם את הנתבעת והשירותים שהוענקו והודו בחום על האירוע המושלם והמדהים ללא שהוטל כל דופי . יתרה מכך במהלך האירוע ומייד לאחריו לא הועלו כל טענות משמעותיות מצד התובעים כלפי הנתבעת ושירותיה. יום לאחר האירוע נערכה שיחת טלפון בין התובע, עמתי פז, בין הנתבעת 2 ובה התלונן על שלושה דברים:תפקודה של נטע מנהלת האירוע ,כמות המנות שנארזו עבור התובעים שלא היו לשביעות רצונם וכן הטענה כי הנגנים באירוע אכלו ושתו כל הערב ולא ניגנו, כלל לא עלו יתר הטענות אשר הועלו בכתב התביעה. רק לאחר האירוע עם הגיע מועד התשלום וסגירת החוב לנתבעת החלו להתעורר טענות שונות. הנתבעות לשיטתם ניסו ואף הצליחו למלא בקשות רבות של התובעים,גם לאחר גיבוש ההסכם בסטנדרט שירות גבוה מהמוסכם בהסכם ותוך שהדברים גורמים לה הוצאות כגון:שמפנייריות על השולחן,צלחות וסכום מיוחד למנת הדג,צלחות זכוכית מיוחדות למנות הכשרות,חלב של מותג "ריץ" לבקשת הכלה, מיץ תפוזים סחוט שאינו של חב' פרימור לבקשת אם החתן,הגשת משקה קפירנייה לכל משך האירוע ולא רק בחלקו הראשון כפי שסוכם,הגשת עוגיות "מקרון" ייחודיות שלא היו כלולות בתפריט ועוד. הנתבעות טוענות כי מטרת התובעים הינה הפחתת עלויות האירוע. לגופו של עניין טוענות הנתבעות כי המזון שסופק היה כמובטח ובמידה מספקת. לגבי הטענות הנוגעות למנות הדג-סופקו מנות דג בדומה לכמות המקובלת באירועים דומים, אורחים רבים אכלו ונהנו ממנת הדג,מלצרים עברו והציעו מנות דג,ואין כל בסיס לטענה כי הנתבעת מנעה בכוונה או במחדל מהאורחים לדעת על קיומה של מנת הדג. בנוגע ל"צילחות"- אכן התובעים ביקשו כי המנות תוגשנה בצורה מכובדת וכך היה במהלך האירוע, אולם חלק מהאורחים ביקשו מהעובדים למהר עם הגשת האוכל וכי אין להם עניין בסידור המזון בצורה המוסכמת ובמקרים אלו באפון טבעי פעלו עובדי הנתבעת לבקשת האורחים. הפטריות הוגשו בסירי נחושת בדיוק כמו שסוכם בין הצדדים. יתרה מכך ,הנתבעת מילאה המגשים בבופה. בנוגע למנת העוף-בשלב סופי לש האירוע הרבה לאחר הגשת הארוחה ניגש אורח לבקש מנת עוף, וביקש הוא נתח אחר מזה שהוגש במזנון, לפיכך המלצרים מיהרו לספק לו החלק המבקש. בנוגע לטענה כי היתה דלות של אנשובי בסלט-הסלט כלל נתחי אנשובי כמובטח. בנוגע ללחם הקפוא-הנתבעת הזמינה לחם טרי ליום האירוע ממאפיה ואף תומכת טענה ובמכתב מספק הלחם ובהעתק חשבונית. בנוגע לאנטריקוט- הנתבעת טוענת כי הוגש הוא כמו כל המנות החמות בסיר נחושת. יתרה מכך,הנבעות טוענות כי משקראות קרים וחמי וגשו לאורחים כפי שסוכם. לעניין לנושא האכלת הספקים ועובדי הנתבעת:עובר לתחילת האירוע הנתבעת עורכת לעובדיה ארוחה.הנתבעות ל נשכרו בתור מפיקות אירוע ואין להם כל פיקוח על ספקים שונים באירוע לרבות הלהקה.ברור כי במידה והיה חשוב היה לתובעים למנוע מחברי הלהקה לאכול באירוע הרי שכלו הם לציין זאת במפורש בפניהם. בהמשך העיד מנהל הלהקה כי התובע 1 שידל אותו משך האירוע לאכול מהמזון המעולה שהוגש במהלך האירוע. יש לציין כי הנתבעות יידעו התובעים כי במידה והספקים יאכלו מהאוכל בעת האירוע יש לשלם סך של 400 ₪ על כל מנה לאדם. בנוגע למזון שנארז לתובעים -לטענת הנתבעת אכן לא נותרו לשם אריזה מלוא המנות שהוצעו לאורחים היות ואלו נהנו ואכלו לשובע.מתוך המונת שנשארו הנתבעת ארזה והעבירה את שנשאר לתובעים. הנתבעות טוענו תכי אין כל מקום לטענה או אף לציפיה לפיה הנתבעת מחויבת להאכיל התובעים ו/או בני משפחותיהם בארוחת שישי שלאחר האירוע ד י ו ן : לאחר ששמעתי את העדים , נתתי אמון לעדותו של מנהל האירוע של הנתבעת אשר העיד כי האירוע התנהל כשורה . עדותה השאירה רושם חיובי על בית המשפט . עדויות התובעים הן עדויות המשפחה ולפיכך ניתן משקל מתאים לכל אחת מהעדויות . יתכן והיו תקלות מסוימות בזמן האירוע , אולם תקלות כאלו קורות בכל אירוע ובדאי שלא ניתן לתבוע בגין דברים מינוריים שקרו במהלך האירוע . עניין הטענות לכמות האוכל, לא הובאו בפני ראיות מספקות מהן ניתן ללמוד שהאוכל והשתיה שסופק בחתונה לא היה בכמות המתחייבת ו/או הסבירה בנסיבות העניין.מדובר בטענה סובייקיטיבית.לא צורפו צילומים ו/או תיעוד בנוגע לכמות האוכל ולצילחות. יתרה מכך הנתבעת הציגה חשבוניות לגבי כמות הדגים שנרכשו והטענה כי הוסתר מהאורחים כי היתה מנת דג לא הוכחה. מכתב התביעה עולה כי אכן היו אורחים אשר אכלו מנות דג לפיכך נראה כי הנתבעות ו/או מי מטעמם סיפקו מנות דג לאורחים. בנוגע לטענת טריות הלחמים נראה כי הנתבעות צירפו חשבונית הרכישה של הלחמים ואף מכתב מטעם המאפייה בנוגע לטריות הלחמים לאירוע. לפיכך, לא הורם נטל ההוכחה לעניין כמות האוכל. בהקשר לטענת האוכל שנארז נראה כי הנתבעות מלאו חובתן שכן ארזו האוכל שנשאר בתום האירוע לתובעים. אמנם האוכל שנארז לא עמד בציפיית התובעים , אך ניתן לכך הסבר בכך שהדג שהיה מיועד לתובעים נמסר לאחד האורחים שביקש. על התובעים היה לפקח ולדאוג לכך כי ספקים ו/או הלהקה לא יאכלו בעת האירוע מהמזון המוגש ואין זו מתפקידה של הנתבעת לפקח על כך. סוף דבר לאור כל האמור התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית. באשר לתביעה שכנגד: טענות הצדדים : התובעת שכנגד מעניקה שירותי קייטרינג יוקרתיים. בין התובעת שכנגד לנתבעים שכנד נתקיימו מספר פגישות עובר לחתימת המסמכים הפורמאליים והצדדים הגיעו להסכמות כפי שהגיעו. ההסכמות מצאו ביטויין בשני מסמכים בכתב:בתפריט מוסכם מחד ובהסכם הצעת מחיר/הזמנה. בס' 7 להסכם הצעת מחיר/הזמנה נקבע כי :"מוסכם כי בגין כל טענה ו/או תביעה של הלקוח את X לילך בגין האירוע, מכל סיבה שהיא לא תהא ללקוח זכת לקזז את סך התמורה לה התחייב בגין היארוע וכי כל תביעה כאמור תתברר בנפרד ללא קשר לחובת הלקוח לשאת תחילה בתשלום מלוא התמורה ע"פ הסכם זה." לפיכך,לטענת התובעות שכנגד הנתבעים שכנגד הפרו ההסכם שכן אין הם שילמו את מלוא יתרת החוב בגין אספקת שירותי קייטרינג לחתונת הנתבעים שכנגד. יתרה מכך טוענות התובעות שכנגד כי האחרונים טענו כי יפעלו להפעלת והעלאת טרוניותיהם ברשת האינטרנט. הפצת האשמות מופרכות ושקריות בכלי התקשורת בעלי תפוצה מונית,עולות כדי הוצאת לשון הרע ופגיעה במוניטין שצברו התובעות שכנגד בעבודה קשה. זאת ועוד,התובעות שכנגד טוענות כי הנתבעים שכנגד לא שילמו תשלום נוסף בגין 20 אורחים/ספקים אשר נהנו משירותי הקייטרינג של התובעות שכנגד ועליהם לא שילמו ע"פ ההסכם. הנתבעים שכנגד מעלים טענות הגנה: בנוגע לטענת תשלום יתרת החוב-התובעות שכנגד טרם הציגו את מסמך העתק ההתקשרות החתום. החוזה אשר נחתם בין הצדדים איננו החוזה שצורף לכתב ההגנה. יתרה מכך טוענים הנתבעים שכנגד כי התובעת שכנגד עושה שימוש בחוזה אשר מורכב משני חלקים -תפריט ונספח חתימה. שני אלו ניתנים להפרדה אחד מן השני וניתן בנקל לחבר תפריט אחר לגמרי מהתפריט שסוכם לנספח החתימה. התפריט המוצג אינו התפריט עליו סיכמו וחתמו. יתרה מכך לטענתם חוזה הנתבעת מפלה לרעה בסעיפיו שכן משמר במלואם את זכויותיה של התובעות לקבלת תמורה בעוד מפקח זכויות הנתבעים שכנגד. באשר לטענת לשון הרע- הנתבעים שכנגד דוחים טענה זו שכן אין התובעות שכנגד הציגו ראיות לפרסום באף אחת מהמדיות. בהקשר לטענה כי על הנתבעים שכנגד לשלם בעבור מנות המזון שאכלו הספקים באירוע- הנתבעים שכנגד טוענים כי התובעת שכנגד 2 אישרה לעובדיה ולספקים לאכול במהלך עבודתם מן האוכל המיועד וכל זאת בניגוד להסכם המפורש בין הצדדים ואף בשיחה שהתקיימה בין תובעת שכנגדה 2 לבין אחיה של נתבעת שכנגד 2 הודתה היא כי התירה לעובדים ולספקים אחרים לאכול מן האוכל אשר הוזמן לאורחים וכל זאת כאמור בניגוד להסכם המפורש בין הצדדים.טרם האירוע סיכמו הנתבעים שכנגד עם הלהקה כי אינה רשאית לאכול מן האוכל המוגש לאורחים וכי תוגש להם ארוחה חמה טרם האירוע ע"י התובעת שכנגד 1. במקרה דנן התובעת שכנגד 2 עשתה באירוע כבשלה ושלא בידיעת הנתבעים שכנגד הציעה ונידבה המונות אשר יועדו לאורחים ,לעובדי התובעת שכנגד 1 ולספקי האירוע וזאת בניגוד לסיכומים בין הצדדים. ד י ו ן : בעניין הטענות לתשלום יתרת החוב ע"ס 8,000 ₪ עולה מתוך ההסכם בין הצדדים כי על הנתבעים שכנגד הפרו ההסכם שכן לפיו אין הם זכאים לבצע כל פעולות קיזוז. יתרה מכך טענותיהן לעניין הפרת ההסכם על ידי הנתבעת נדחו בתביעה העיקרית. באשר לטענת לשון הרע,במקרה דנן לא הוכח כי הנתבעים שכנגד אכן השחירו פניה של התובעות שכנגד ואף לא הוכח כי הנתבעים שכנגד ביצעו פעולה כלשהיא אשר יש בה לשון הרע. בהקשר לטענה כי על הנתבעים שכנגד לשלם בעבור מנות המזון שאכלו הספקים באירוע- מכתב התביעה עולה כי התובעת שכנגד 2 התירה לעובדים ולספקים לאכול מהאוכל שהוזמן לאורחים. מההתכתבויות שצירפו הנתבעים שכנגד לכתב התביעה עולה כי אכן ידעו הם את הספקים כי אין הם יוכלו לאכול בעת האירוע. סוף דבר לאור כל האמור התביעה כנגד הנתבעים שכנגד מתקבלת בחלקה ולפיכך על הנתבעים שכנגד לשלם ביחד ולחוד לתובעות שכנגד סך של 8,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום . קייטרינגאירועים (תביעות)