תביעה נגד פלאפון להחזר קנסות יציאה מבוא בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה מבקש התובע, לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 30,000 ₪, וזאת בגין אי עמידה בהסכם שנכרת עימו. לטענת התובע, בתאריך 12.10.11 חתם עם הנתבעת, באמצעות נציגת השירות של האחרונה, על הסכם למתן שירותים, כאשר על פי הסכם זה, אמור היה התובע לשלם הסך של 750 ₪ ללא מע"מ, בגין חמשת המנויים שברשותו, לרבות ציוד קצה, כאשר החשבוניות אותם קיבל חורגות מסכום זה. הוסיף התובע וטען כי בהתאם להסכם הנ"ל, היה אמור לקבל מהנתבעת הסך של 6,000 ₪, בגין החזר קנסות, אותם טרם קיבל. מנגד, טענה הנתבעת כי התובע התקשר עימה בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים, במסגרתו רכש שני מכשירי סמארטפון ושלושה קווים נוספים. הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובע משלם בהתאם לתנאי ההתקשרות בינו לבין הנתבעת, למעט קבלת הטבת ניתוק זיקה בגין שני מנויים. באשר לטענת התובע לקבלת החזר קנסות בגין המעבר לרשת של הנתבעת, ציינה האחרונה כי היה על התובע להציג בפניה את החשבוניות בגין המעבר לרשת של הנתבעת, כפי שצוין מפורשות בנספח להסכם עליו חתום התובע, כאשר האחרון הציג בפני הנתבעת חשבוניות בדבר חיוב קנס על מספרים שאינם תואמים את המספרים שנוידו לחברה הסלולארית של הנתבעת, ומשכך הובהר לו כי אינו זכאי להחזר בגין מספרים אלו. לטענת הנתבעת, מתן ההטבה של "חוק ניתוק זיקה", ניתנת בכפוף להצגת חשבונית רכישה של אותם מכשירים, והן בהצגת חשבונית חודשית. אולם התובע לא עמד בהתחייבויותיו ולא הציג לנתבעת את החשבוניות כנדרש, ומשכך אינו זכאי לכל הטבה. דיון ביום 09.04.13 התקיים דיון בפניי בו חזרו הצדדים על טענותיהם. לאחר דיון זה, הגיש התובע חשבוניות המעידות, לטענתו, על הקנסות אותם שילם כתוצאה למעבר שביצע לנתבעת. לבקשת התובע, הוריתי על קיום דיון נוסף, בו העידה נציגת הנתבעת אשר ערכה את ההסכם עם התובע. ראשית אציין כי, אין חולק בין הצדדים, כי תנאי ההתקשרות ביניהם מוסדרים הן בטופס "נספח למנוי" עליו חתום התובע מתאריך 11.10.11 (נספח ב' לכתב התביעה), והן במסמך "תשלום בגין מעבר לרשת פלאפון - לקוחות עסקיים SOHO". כמו כן, בדיון שנערך ביום 09.04.13 אישר נציג הנתבעת כי המסמך בכתב שנערך על ידי נציגת הנתבעת, נספח 1 לתביעה, "מקובל עליו" (עמ' 1 ש' 26). משמע סכום החשבונית החודשי אמור להיות עד לגובה של 750 ₪, לפני מע"מ. החיוב החודשי של התובע מעיון בחשבוניות אותם הציג התובע בפניי, הנוגעות לחיוביו של האחרון אצל הנתבעת, עולה כי הסכום החודשי אותו חויב לשלם, אינו עולה על הסך עליו התחייבה הנתבעת לגבות ממנו, הסך של 750 ₪ שלעיל, וזאת לאחר בחינת סכום החיובים הקבועים אל מול סכום הזיכויים אותם העניקה הנתבעת לתובע, כל חודש בחודשו. בעניין זה לא הוכח על ידי התובע כי הנתבעת גבתה ממנו סכומי יתר, מלבד החיובים המשתנים, כל חודש בחודשו, בהתאם לשימוש אותו עשה התובע. החזר קנסות יציאה במסמך "נספח למנוי" של הנתבעת, צוין כי החזר תשלום בגין קנסות מעבר לרשת הנתבעת, יינתן כקיזוז מתשלום זמן אוויר של הנתבעת בחשבונית המנוי, כאשר את תנאי החזר זה מפנה המסמך הנ"ל לטופס "תשלום בגין מעבר לרשת פלאפון". בניגוד לטענתו של התובע, לא צוין בשום מקום, כי ההחזר יינתן לו במזומן, טענה שאף הוכחשה על ידי העדה, נציגת הנתבעת, בדיון בפניי. מעיון בטופס הנ"ל, עולה כי ההחזר יינתן בכפוף להמצאת טופס ניתוק קבוע מחברת התקשורת הקודמת, לכל מנוי, המעידה על התשלום בו חויב הלקוח על ידי חברת התקשרות הקודמת בגין המעבר, כאשר סכום התשלום בגין המעבר יהיה עבור כמות מנויים מקבילה לזו שצורפה על שם הלקוח ברשת הנתבעת ונותקה מהחברה המתחרה. ממקרא חשבוניות התובע אצל חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "החברה הקודמת") וכן חשבוניותיו אצל הנתבעת, המתייחסות לתקופה לאחר עריכת הסכם ההתקשרות בין התובע לנתבעת, עולה כי נוידו מהחברה הקודמת לנתבעת שני מספרים, 050-7545228 (להלן: "228") ו- 0543022230 (להלן: "230"), כאשר בגין ניוד שני מספרים אלו מהחברה הקודמת לנתבעת, חויב התובע, על ידי החברה הקודמת, בתשלום דמי יציאה, בסך של 1,026 ₪, כפי שעולה מהחשבונית המתייחסת לתקופה שבין התאריכים 07.10.11 ל - 06.11.11 והנוגעת לשני המספרים הנ"ל, שעל הנתבעת לזכותו בגין כך. החזר בגין רכישת מכשיר בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעת כי, ההטבה בגין רכישת מכשירים, ניתנת בכפוף להצגת אישור רכישה, אך גם בהצגת חשבונית חודשית. בעדותו בפניי מיום 29.04.13, אישר נציג הנתבעת כי משלא צירף התובע אישור רכישת מכשירים, אזי אין התובע זכאי להחזר בגין מחירו של המכשיר, וככל שיוצג אישור כזה, יקבל התובע זיכוי מכוח החוק. מעיון בחשבוניות של החברה הקודמת, עולה כי בגין רכישת מכשיר אייפון 4, למנוי 228 מתאריך 20.07.11, מספר שכאמור נויד לנתבעת, חויב התובע בתשלום סך של 310 ₪. הגם שהתובע לא צירף אישור בגין רכישת המכשיר, דא עקא, חיובו במסגרת החשבוניות, מעידה כי מכשיר כזה אכן נרכש על ידי התובע בחברה המתחרה, ועל הנתבעת לזכותו בגין הסכומים שנגבו ממנו. סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 1,336 ₪ בצירוף הוצאות ואגרת בית משפט בסך של 400 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. פלאפוןסלולר (תביעות)קנס