תביעה נגד פגסוס: בגלל עיכוב בטיסה הפסידו את היום הראשון של הטיול

תביעה נגד פגסוס: בגלל עיכוב בטיסה הפסידו את היום הראשון של הטיול בפני תביעה לסעד כספי בסך מצטבר של 9,000 ₪. טענות הצדדים בתמצית: לטענת התובעים, הם הזמינו טיול מאורגן מאת פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (להלן- "הנתבעת") בעלות כוללת של 2,550 דולר ארה"ב. הטיול היה אמור להימשך 9 לילות ו- 10 ימים וכלל טיסות ישירות בחברת התעופה Air Bulgaria (להלן- "צד ג'"). ביום הטיסה ולאחר שהגיעו לנמל התעופה בן גוריון, בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, נמסר להם כי הטיסה מתעכבת. כאשר בשעה 12:00 בצהרים של אותו היום נמסר להם כי הם מועברים לבית מלון ולבסוף הטיסה יצאה רק בשעה 17:00 לערך. נוכח העיכוב בטיסה התובעים הפסידו את היום הראשון של הטיול. לטענת הנתבעת, מאחר ואין ולא הייתה יכולה להיות לה שליטה על העיכוב בטיסה כאמור לעיל, הרי שאת החבות יש להפנות לצד ג', חברת התעופה. שכן, הנתבעת הזמינה את הטיסה אצל צד ג' ופרט לעיכוב במועד הטיסה לא היו לתובעים כל טענות בקשר עם הטיסה. באשר לטיול עצמו טענה הנתבעת כי בתוכניה שנמסרה לתובעים ואשר הינה בגדר חוזה מחייב נכתב מפורשות: "ייתכנו שינויים בסדר התוכנית על פי לוח ימי וזמני הטיסות..." (ר' סע' 13 בכתב ההגנה). יחד עם טענות אלו, הגישה הנתבעת הודעה לצד ג', כנגד חברת התעופה, במסגרתה טענה כי יש להטיל עליה את החבות לאירועים המתוארים בכתב התביעה (להלן- "הודעה"). לטענת צד ג', דין ההודעה כנגדה להידחות. שכן, העיכוב בטיסה אירע עקב תאונת דרכים במהלכה פגעה עגלת תחזוקה של אל על בגלגל מטוס הנוסעים של צד ג'. תאונה זו אירעה כשלוש שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן. נוכח זאת, פעלה חברת התעופה להטסת כל הנוסעים למקום יעדם בטיסות חלופיות תוך שבמהלך ההמתנה העבירה אותם לבתי מלון קרובים. כאשר העלויות הנלוות שולמו על ידה. במצב דברים זה, בו נתנה את המענה הכי טוב שיכלה, טוענת חברת התעופה (צד ג') כי יש להחיל עליה את ההגנות הקבועות באמנות הבינלאומיות ובכללים הרלבנטיים. בדיון שהתקיים בפני ביום 26.6.2013 נכחו מטעם התובעים הם בעצמם, מטעם הנתבעת נכחה דנה שמש ומטעם צד ג' נכח צבי שוורץ. הצדדים העידו וסיכמו טענותיהם בעל פה. דיון: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ושמעתי את עדיהם הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בעוד שדין ההודעה להידחות. חבותה של הנתבעת: הנתבעת התקשרה עם התובעים בחוזה למתן שירותי נופש מסויימים. על עובדה זו אין מחלוקת בין הצדדים. כבר נפסק לא אחת כי "הזמנת חבילת תיור הינה בבחינת חוזה לטובת צד שלישי, וסוכנות הנסיעות אינה "יוצאת מהתמונה" מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית, אלא רק בכך שהיא ממשת חבות מרכזית של על פי הסכם ההזמנה, ועליה, בין השאר, להעביר מידע ללקוח ולהבטיח כי השירות אכן ניתן" (ר' למשל ת"ק (ראשל"צ) 1992-06-12 מינדה פרימט נ' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ, ניתן ביום 8.11.2012, פורסם במאגרים המשפטיים). זאת ועוד, מחובתה של הנתבעת היה לפעול לשמירה על מבנה חבילת הנופש שהוזמנה ככל שאפשר. אף ייאמר כי ייתכנו מקרים לא צפויים בגינם אין להטיל עליה אחריות, הרי שאין ליתן לה פטור מלא מכל אחריות למתן פתרון בעת התרחשות תקלות, במצבים בהם יש באפשרותה לעשות כן (ר' ת"ק (תל אביב - יפו) 5209-03-08 רביד יכין נ' חברת השטיח המעופף בע"מ, ניתן ביום 8.1.2009, פורסם במאגרים המשפטיים; ת"ק (תל אביב - יפו) 12491-09-10 יעקב משה שליו ואח' נ' נתור יוניטל יוסי טורס ואח', ניתן ביום 20.4.2011, פורסם במאגרים המשפטיים). בענייננו, הנתבעת לא הוכיחה כי לא התרשלה ואף לא התיימרה לטעון כי פיצתה על החיסרון ביום מהטיול כתוצאה מהעיכוב בטיסה. לא היה מדובר בעיכוב של שעות בודדות אלא בעיכוב משמעותי ביחס לטיול מאורגן בן 10 ימים. הטענה כאילו על פי התוכניה ייתכנו שינויים בלוחות הזמנים איננה מקובלת עלי בנסיבות העניין. אין מדובר בשינוי סביר בלוחות הזמנים של הטיול. הנתבעת טענה בדיון שהתקיים בפני כאילו: "למיטב ידיעתי לא נגרע כלום מתוכנית הטיול. ההפסד שנגרע שבעצם היו צריכים לצאת בבוקר והם הגיעו בחצות. הם ביקרו בכל האתרים שבטיול" (פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 17 - 18). ברם, טענה זו לא הוכחה על ידה ודינה להידחות, הגם שהתובע העיד בתגובה לטענה זו: "לא נכון, מה נראה לך שבחצות יצאנו לטייל. אתם לא הוספתם לנו יום. את לא הייתה איתנו בטיול. אני הפסדתי יומיים מהטיול" (שם, ש' 22 - 23). לאור כל האמור הנני סבורה כי הנתבעת חבה כלפי התובעים. חבותה של צד ג': נציג צד ג' העיד: " ... ביום הטיסה בשעה 15:10 נפגע המטוס שחנה על ידי עגלה של חב' אל על, מאחר שכך לא ניתן היה להמריא עם המטוס וצד ג' ניסתה למצוא טיסות שיצאו באותו יום, לאחר כמה שעות שנראה שלא ימצאו טיסה קיימת היה צריך להביא מטוס מבולגריה ולכן התובעים הועברו למלון על חשבון שדה התעופה ולאחר שהגיע המטוס הם הופנו לשדה התעופה ואכן טסו לבורגאס. זו הדרך היחידה להביאם לבולגריה באותו יום. חב' התעופה חוסה תחת אמנת מונטריאול לפי חוק שירותי תובלה העילה היחידה נגד חב' התעופה היא מכוח אמנת מונטריאול ... ברור שתואנה של עגלה בשדה תעופה כאשר מטוס חונה ולא זז זה תאונה שלא ניתן לצפות לו ... " (פרוטוקול הדיון עמ' 2 - 3, ש' 28 - 32 ו- 1 - 5 בהתאמה). עוד אציין כי לכתב הגנתה צירפה צד ג' העתק של דו"ח אודות פרטי המקרה, אשר מחזק טענה זו והיא מקובלת עלי במלואה, מה גם שאין מחלוקת בין הצדדים אודות אירוע זה. והעיקר- סע' 19 לאמנת וורשה מטיל האחריות לנזק שנגרם בשל איחור בתובלה אווירית של נוסעים על חברת התעופה - המוביל. יחד עם זאת, סעיף זה פוטר את חברת התעופה מחבותה מקום בו היא נקטה בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור הייתה בלתי אפשרית. בענייננו, שוכנעתי כי לא היה באפשרות צד ג' למנוע את שאירע וכי פעלה באופן סביר כדי למנוע את הנזק לאחר קרות התאונה. עוד אעיר בהקשר דברים אלו כי טענות צד ג' כפי שהועלו בכתב הגנתה מקובלות עלי במלואן. זאת ועוד, ממכלול טענות הצדדים כפי שהועלו בפני שוכנעתי כי חברת התעופה - צד ג' עשתה ככל שביכולתה, בנסיבות העניין, כדי למלא אחר חובתה להטיס את התובעים מנמל התעופה בן גוריון בישראל ליעדם בבולגריה. לאור כל האמור, הרי שאין מקום להטיל אחריות על צד ג' לאירועים הנטענים בכתב התביעה. הנזק: לשיטת התובעים גובה הנזק שנגרם להם עומד על 9,000 ₪. 7,500 ₪ הימנו בגין עוגמת נפש, טרטורים ואובדן הנאה והיתרה, בסך של 2,500 ₪ בגין הפסד יום הטיול הראשון. מנגד, התובעת, כמו גם צד ג', חלקו על גובה הנזק וטענו כי מדובר בסכום מופרז והוסיפו כי קיימת תופעה של הצפת בתי המשפט בתביעות קנטרניות מסוג זה, תביעות של נופשים אשר מחפשים בכל מאודם, כל תקלה, אף מתחת לפני האדמה. על מנת שבמועד חזרתם לארץ יוכלו לתבוע את חברת התיירות, סוכן הנסיעות או כל גורם אפשרי בקשר עם הטיול. לאחר ששמעתי את הצדדים הנני משוכנעת כי אין התובעים נמנים עם הקבוצה אליה שוייכו כאמור לעיל. לא מצאתי כי עסקינן בתובעים אשר תכננו את יום התביעה ובוודאי שלא ניתן לומר עליהם כי חיפשו בכל מאודם עילת תביעה. שוכנעתי כי עסקינן באנשים נורמטיביים אשר שילמו במיטב כספם עבור טיול מאורגן ואשר נגרמה להם עוגמת נפש כתוצאה מהאירועים האמורים. ואולם, מאחר ואין אפשרות לקבוע באופן מדוייק את גובה הנזק הנטען, הרי שאין לי אלא לפסוק את הפיצוי המגיע לתובעים על דרך האומדנה. כאשר הנני שוקלת בין היתר את אורך הטיול המתוכנן, אובדן יום הטיול, עוגמת הנפש כתוצאה מהעיכוב בטיסה, התנהלות הצדדים והוצאות והנני פוסקת אותו בסכום כולל של 3,000 ₪. לסיכום: התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סכום כולל של 3,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. ההודעה לצד ג' נדחית. הנתבעת תשלם לצד ג', סכום כולל של 500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. תביעות נגד חברות תעופהתעופהנופשסוכני נסיעות (תביעות)