נטען כי השוכרים ביצעו שינויים רבים במושכר ובין היתר הכניסו שתי משפחות לבית והפכו את הקומה השנייה למאגר הציוד של המשפחות. סגרו חדר בקומה העליונה כמלונה לחתול והפכו את אחד מחדרי המגורים בקומה התחתונה לחדר כביסה. לתיק הוגשו תמונות המעידות על הפיכת חדר מגורים לחדר כביסה וכן תמונה בה נראית דלת ועליה שלט: "חתול סגורה לא לפתוח" וכן תמונות המעידות על שריטות החתול על חלונות העץ. בתגובה לנושא החתול נטען ע"י הנתבעות כי חלק מחלונות העץ בבית לא היו סגורים הרמטית ודרכם נכנסו זוחלים ומכרסמים. על כן הובאה חתולה, על מנת לגרש מזיקים אלו ואף הורשתה להסתובב בכל הבית. בעת פינוי הבית, הופיעו עובדים שאינם מוכרים לחתולה ובכדי שלא תברח, סגרו אותה בחדר ותלו על הדלת שלט. הנתבעות הכחישו שהבקע הנראה באדן החלון נוצר כתוצאה משריטת חלון. לטענתן, אדן החלון התפצל כתהליך טבעי של שינויי מזג אויר והזמן שחלף וכי שריטות חתול גורמות לסימנים אחרים. אשר לחדר הכביסה, נטען כי החדר הקיים היה צר מלהכיל את מכונת הכביסה שהייתה ברשות הנתבעות ולכן, בייעוץ אינסטלטור מורשה, הוסב חדר אחר לחדר כביסה. הצנרת והברזים פורקו בעת פינוי הבית. לא מצאתי התייחסות בחוות דעת המומחה לסעיפים אלו. כמו כן, הנני סבור שהתובעים אינם זכאים לפיצוי בגינם. זכותן של הנתבעות לייעד חדר אחר לחדר כביסה ובלבד שהמצב ישוב לקדמותו עם פינוי המושכר. כך גם בנוגע לחתולה, לא הגיוני לדרוש מהשוכרים לא להכניס בעלי חיים לבית ובלבד שלא יגרמו לנזקים או לחילופין, שהנזקים יתוקנו. מכל מקום, לא הוכח שהנזק לחלון נגרם ע"י החתולה. ייבוש הנוי והגינה 4. לטענת התובעים, הנתבעות ייבשו את הנוי והגינה והפכוה לשדה קוצים וטרשים שורץ נחשים. בתמיכה לטענותיהם הגישו התובעים תמונות המתעדות את הבית וסביבתו טרם השכרתו, בהן ניתן לראות את הדשא והצמחייה המטופחת מסביב לבית . בנוסף הוגשו תמונות המושכר סמוך למועד פינויו בהן נראית הגינה מכוסה בצמחי פרא ובעשבים שוטים. התובעים הגישו מסמך פרוט צריכת מים מהתקופה בה התגוררו התובעות במושכר, על מנת להוכיח את הטענה כי הגינה לא הושקתה והוזנחה על ידם. בנוסף, מטעם התובעים העיד מר שמוליק לוי, מתווך שהוזמן לטפל בהשכרת הבית. בהתאם לתצהיר שהוגש מטעם העד, לא הייתה קיימת גינה כלל בעת ביקורו בבית. ממכתב ששלחו הנתבעות לתובעים בתאריך 08.07.12 עולה כי מאחר ומחירי המים עלו וכן מאחר והתובעות לא קיבלו אישור להשתמש במי ההשקיה המוקצים לחלקה, אין באפשרותם לקיים את סעיף 9.1 להסכם. מכתב זה מחזק את טענת התובעים בדבר הזנחת הגינה ואי השקייתה. בתגובה לכך טענו הנתבעות שמצב הקרקע היה מאופיין בהצפות מים ושקיעת קרקע. התובעים כיסו את הקרקע באדמה שאינה ראויה לגידול צמחים וע"י כך מנעו טיפוח וגידול צמחיה רגילה ע"י הנתבעות. כמו כן נטען כי התובעת צילמה מצב זמני של הגינה , כאשר הגנן הקבוע נעדר זמן רב מעבודתו וכי בהמשך, הגינה נוקתה וסודרה. אשר לפילוס השטח, נטען כי הדבר באחריות התובעים. הנתבעות לא הגישו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם בנוגע לשקיעת הקרקע, המחסן ושביל הגישה, למעט תמונות בהן נראית אדמה מוצפת מים (נ/1), אשר לא ברור מה יש ללמוד מהן. כמו כן, לא הוגשה ראיה על "התרעות בכתב או בע"פ" שנשלחו לתובעים בדבר מצב הקרקע. מדובר בטענה שאין לה אחיזה בראיות ונראית על פניה מופרכת, בפרט על רקע התמונות המתעדות את מצב הגינה טרם השכרת הבית, בהן היא נראית ירוקה ומטופחת וכן לאור תצהיר הגנן, כץ דב, שטיפל בגינה טרם השכרת הבית (מוצג 4) בו נכתב כי הגינה כללה 750 מ"ר דשא, ערוגות פרחים ובוסתן מלא בעצי פרי ומערכת השקיה מסודרת. לדברי הגנן בנוסף, במהלך השנים הוזנח הטיפול בגינה ובבוסתן והם הפכו לצמחיית פרא של שדה קוצים. אשר לטענת הנתבעות לפיה נוקתה הגינה וסודרה לאחר פינוי הבית, לא הוגשו תמונות המתעדות את מצב הגינה לאחר הפינוי וכן לא הוגשה כל ראיה אחרת שתתמוך בטענה, כך שדין טענה זו להידחות. אין מחלוקת שהנתבעות התחייבו לדאוג לתחזוקת הנוי והגינה וזאת בהתאם לסעיף 9.1 להסכם השכירות עליו חתמו. תחזוקת הגינה כוללת השקיה, וטיפול שוטף בצמחיה. מן התמונות שהוצגו לעיוני בצירוף עדויות התובעים, הגנן והמתווך עולה כי הנתבעות הזניחו לחלוטין את החצר כולה ועל כן, ראויים התובעים לפיצוי על מנת שיוכלו להשיב המצב לקדמותו. התובעים לא הציגו ראיה בדבר התשלום ששולם בגין תיקון הנזקים, עם זאת, בהתאם להערכת המומחה: עבור עקירת השיחים, חיסול העשבייה וגיזום, חפירה ופינוי חומר משטח הגינה, פילוס השטח, החזרת חמרה ופינוי 4 משאיות פסולת יש לפצות אותם ב- 20,200 ₪. בנוסף, שתילת דשא חדש ומערכת השקיה קומפלט הוערכו ב-22,600 ₪, מתוכם קוזזה עלות השתתפות הבעלים ב-50%, כך שהסיכום הוא 11,300 ₪. סה"כ זכאים התובעים בגין ראש נזק זה לסך של 31,500 ₪ . הריסת שביל הגישה 5. נטען כי הנתבעות גרמו להריסת שביל הגישה למחסן ע"י פירוק האבנים המרכיבות את השביל. בנוסף, מתחו קו חשמל לסככה ללא תאום עם מומחה. לכתב התביעה צורפו תמונות המתעדות את האבנים שפורקו ואת שביל הגישה ההרוס. בתגובה לכך טענו הנתבעות כי השביל נמצא באזור שהוצף ושקע וכתוצאה מכך, התפורר השביל. לאחר ויכוחים עם התובעים ועל מנת לאפשר גישה לבית, הביאו התובעים מצע שהונח על השביל ששקע ומעל פוזרה זפת . אשר לקו החשמל- הנתבעות הכחישו העסקת בעלי מלאכה שאינם מורשים וטענו כי הוזמן חשמלאי מוסמך שחיבר כבל חשמל בין הבית לסככה וזאת בעקבות שרפה שפרצה מניצוץ חשמלי והעדר טיפול נאות בנושא מצד התובעים. ניתוק החשמל לסככה הוערך ע"י המומחה ב- 800 ₪ ומאחר והנתבעות לא השיבו המצב לקדמותו יש לחייבן בעלות זו. תיקון המדרכה המובילה למחסן הוערך ע"י המומחה ב- 8800 ₪ ובקיזוז 50% עבור השתתפות הבעלים- 4400 ₪. יחד עם זאת, לא מצאתי כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לצורך הוכחת אחריות הנתבעות לנזק זה אשר יכול ונבע מבלאי או אירוע טבע. הריסת הגשרון בכניסה לחצר 6. נטען כי בעת פינוי המושכר, הכניסו הנתבעות ברשלנות רכב כבד, שגרם להרס הגשרון בכניסה לחצר. הוגשו תמונות המעידות על הריסת הגשרון ומעביר המים. הנתבעות אינן חולקות על הנזק עם זאת, לטענתן, הנזק לגשרון לא נגרם על ידן אלא סביר להניח שנגרם על ידי אחד הרכבים שהגיע לטיפול במוסך הנמצא מול בית התובעים. אשר לטענה בדבר כניסת רכב גדול לשטח נטען כי המובילים שהגיעו לפנות את הבית, הופנו לכניסה האחורית של החלקה וכך עשו. אף באשר לסעיף זה, מצאתי כי יש לתת אמון בטענות התובעים, אף בשל העובדה שלא הוצגה בפני כל ראיה המעידה על המוסך הפועל מול בית התובעים. עלות תיקון המדרכה ומעבר המים, כולל חגורת בטון הוערכה ע"י המומחה מטעם התובעים ב-2300 ₪. הזנחת המושכר 7. נטען כי הנתבעות הפכו את המרפסת העליונה ללול ליונים ועקב זאת, רצפת המרפסת מזוהמת ומכילה סימני לשלשת יונים. כמו כן, בחלק מהקירות נמרח צבע אפור, בוצע סיוד שטחי ולא מלא, סתימת הצנרת נעשתה בצורה רשלנית, פנלים שבורים על הרצפה, חלק ממרצפות הבית זוהמו בכתמים. הנתבעות טענו מנגד כי רטיבות הקרקע (עקב הצפות המים) התפשטה אל קירות הבית ופגעה בחלק מהארונות והדלתות ועל כן, נזקים אלו מצויים באחריות התובעים שהזניחו את הבית ולא טיפלו בבעיית הרטיבות. אשר לסיוד הקירות, נטען כי בעלי המלאכה סירבו לסייד קירות רטובים ודרשו לייבש את הקירות לפני תחילת העבודה. לטענת הנתבעות, בעלת הבית התעלמה מהתרעות השוכרים בע"פ ובכתב. כמו כן נטען ע"י הנתבעות כי הצבע שנמרח על הקירות הוא צבע נגד רטיבות, אשר נועד למנוע את התפשטות הרטיבות מהקיר לארונות ולספרים. הרטיבות אשר הצטברה בקיר גרמה להתפוררות הפנלים וניתוקם. אשר לכתמים במרצפות האמבטיה, נטען כי מדובר באבנית וכי גם כאשר לא נעשה שימוש באמבטיה, שבה האבנית לכסות את הרצפות הסמוכות לקירות האמבטיה. תימוכין לטענותיהם הגישו התובעים תמונות המרפסת העליונה שלטענתם, מכוסה בזוהמה ובלשלשת יונים. מהתבוננות בתמונה, לא ניתן להתרשם מ"הזוהמה" המכסה את המרפסת ובכל אופן, לא במידה המצדיקה הענקת פיצוי כספי. לכל היותר, מדובר בניקוי יסודי שיש לערוך ולא מעבר לכך. מעבר לכך, צודקות הנתבעות בטענה לפיה, מדובר במרפסת פתוחה וכי על התובעים היה לדאוג לסגירת המרפסת ברשת על מנת למנוע חדירת יונים. אשר ליתר הנזקים בבית, באופן כללי נטען ע"י הנתבעות כי חלק מהתמונות צולמו בזמן סיוד וניקוי הבית וכי הנתבעות הציעו לתובעים להמתין על לסיום הפינוי אולם הללו התעקשו להביא אנשים טרם השלמת עבודות הניקיון והסיוד. בנוסף, הגישו הנתבעות העתקי מכתבים שנשלחו לתובעים בנוגע לבעיות שונות בבית, כך במכתב מיום 11.10.07 שנשלח לתובעת ע"י הנתבעת 1, נטען כי הבעיות שנרשמו בעת ביקור התובעת בבית, טרם טופלו. כמו כן, התגלתה בעיית נזילה ברעפים. מכתב מיום 15.05.07 שנשלח לתובעת ע"י הנתבעת , בו דובר על החלפת האמבטיה העליונה עקב התפוצצות הצינור אשר התגלתה בעקבות רטיבות בתקרה. צוין כי לקירות לקח זמן להתייבש ועתה החלה התקרה להתקלף ולהתבקע. הנתבעת פנתה לתובעת בבקשה שלא "להזניח" אותם ולעזור להם להתפטר מיתושים, "עוברי אורח" שנכנסים לחצר "ומהתפצלות" אישיות הקירות במטבח. מראיות אלו עולה כי חלק מהבעיות בבית אינן קשורות בשימוש שעשו הנתבעות. באשר לסיוד הבית, מתקבל על הדעת שיש להשיב המושכר לרשות המשכיר כשהקירות מסוידים ונקיים. מהתמונות שהוגשו ניתן לראות כי נדרש סיוד יסודי של הקירות ולא כפי שבוצע. בהתייחס לטענת הרטיבות, דין טענה זו להידחות. מתצהיר שהוגש ע"י דוד אלבז העוסק בשיפוצים (מוצג 7) עולה כי לא זוהתה בעיית רטיבות בקירות הבית. עלות סיוד הבית הוערכה ע"י המומחה ב-18,000 ₪ ובקיזוז 50% עבור השתתפות הבעלים- 9000 ₪. כמו כן הוגשו תמונות המעידות על הפנלים השבורים שנדרש לתקנם וכן תמונות המתעדות חלק מארונות המטבח ללא דלתות, ארון אמבטיה ללא דלת וחלק מהמדפים חסרים, רצפות חדר אמבטיה מוכתמות, חדר שירותים שהוצאה ממנו האסלה ולא הותקנה בחזרה. תיקוני טייח וצביעה, תיקון אסלה והחלפות פנלים הוערכו ע"י המומחה בסך 3050 ₪. סכומים אלו, 12,050 ₪, הוכחו כנובעים מתחזוקה לקוייה של הנתבעות ואי השבת במצב לקדמותו לאחר שימוש ממושך. אשר לארונות המטבח- מתקבל על הדעת ששימוש ארוך טווח במשך 16 שנה גורם לבלאי סביר בריהוט המטבח ומשכך, יחול התיקון על המשכיר וזאת בהתאם לסעיף 9.2 להסכם השכירות. עם זאת, מתצהיר שהוגש ע"י אברהם לביוד (מוצג 8) עולה כי ביולי 2008 תוקן ארון מטבח בבית התובעים. מכך עולה שהתובעים דאגו לתיקון המטבח וכי חלק מהנזקים במטבח נבעו משימוש בלתי סביר. על כן, על הנתבעות לשאת בסכום מסויים בגין שיפוץ המטבח. בחוו"ד המומחה נקבע כי על הנתבעות לשאת במחצית מעלות תיקון המטבח בסכום של 8000 ₪ ובכללו, פירוק המטבח, כיור, שיש, ברז וקרמיקה. אולם מאחר ולא ניתן לאמוד את תרומת הנתבעות למצב המטבח ומאחר וממילא יתר הסכומים בהם הכרתי לעיל עולים על סמכות בית משפט זה, מתייתר הצורך לאמוד נזק זה. אשר לארון האמבטיה, נטען כי הארון התקבל ללא דלתות ומדפים. מכל מקום, אין התייחסות לכך בחוו"ד המומחה ועל כן, התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין סעיף זה. אשר ליתר הסעיפים הכלולים בחוו"ד המומחה: תיקוני קיר חיצוניים (בחצר), תיקון דלת יציאה, פירוק והחלפת ארון קיר בחצר, חיפוי קירות בגבס ודלתות רשת זבובים- לא מצאתי לפסוק פיצוי בגינם, אף בשל כך שלא הוזכרו בכתב התביעה. הפיצוי עבור התקופה בה לא הצליחו התובעים להשכיר את הבית 8. התובעים טענו שנגרם עיכוב רציני בהשכרת הבית לאחר פינויו, מאחר ונדרש היה לשפצו ולתקן את הנזקים שנגרמו ע"י הנתבעות. בניגוד לטענות התובעים, טענו הנתבעות כי לדברי המתווך , היות והבית לא ממוזג וכן בשל תכנון לקוי של הבית, שיפוץ הבית לא יסייע להשכירו. בנוסף נטען כי התובעים לא הצליחו להשכיר את הבית עקב מצב השוק. כמו כן, בשל הזנחת הבית ע"י התובעים אשר גרמה לרטיבות, התפוררות קירות, סדקים וארונות מטבח ישנים שניזוקו מהרטיבות. מתצהיר המתווך שעסק בהשכרת הבית (מוצג 1) עולה כי מצב הבית לא היה תקין בעת קבלת המפתחות וכי למעט ניקיון ופינוי הנכס, לא נעשתה שום פעולת תיקון, שיפוץ, צביעה או גינון. בהתאם לעדות המתווך, הבית לא היה ראוי להשכרה לאחר הפינוי ורק בעת האחרונה הסתיים השיפוץ והבית עומד להשכרה. מן האמור לעיל עולה כי התובעים זכאים לפיצוי בגין התקופה שחלפה ממועד פינוי הבית ועד לתום תקופת השיפוץ. הבית פונה בסוף אוגוסט 2012 והתביעה הוגשה בחלוף כארבעה חודשים בגינם נתבע סך של 12,000 ₪ בגין אבדן דמי שכירות. מדובר בטענה לאבדן כשלושה חודשי שכירות ומדובר בפיצוי סביר בנסיבות העניין. סוף דבר 9. מכל האמור לעיל עולה תמונה של שוכרים אשר עשו שימוש ארוך שנים בבית, אולם לא דאגו לטיפול שוטף ותחזוקה בסיסית אשר באריות שוכר וגרמו בהזנחתם לנזקים מהותיים למושכר. שיעור הנזק שהוכח עולה כל הסכום שנתבע ולפיכך אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה בסך 32,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ביום 24.12.12. בנוסף ישאו הנתבעות בהוצאות התובעים בסך של 3,000 ₪ נוכח הצורך בצירוף חוות דעת ומוצגים רבים. בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. שכירות