תביעה בגין התקנת מערכת גז ברכב (ניתנה לתובע אחריות מורחבת למשך 3 שנים) 1. א. ביום 18.9.08 התקין התובע ברכבו החדש מערכת גז חדשה (להלן:"המערכת") אצל הנתבעות בעלות של 9,360 ₪ ולאחר התקנת המערכת ניתנה לתובע אחריות מורחבת למשך 3 שנים ללא הגבלת קילומטרים. התקנת מערכת הגז הותקנה בפועל על ידי הנתבעת 2 (להלן:"XX"), אשר לטענת התובע, היא הייתה מחלקה במוסך הנתבעת 1 (להלן:"מוסך X") והמערכת הותקנה תחת הכיסוי המקצועי של מוסך X. עוד מוסיף התובע וטוען, שרק למוסך X היה רישיון מקצועי מטעם משרד התחבורה ואילו לXX לא היה רישיון כזה, אלא עבדה באחריות ותחת הרישיון של מוסך X. ב. א) התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעים, משום שהתקנת המערכת לא צלחה ומייד לאחר ההתקנה החלו בעיות, עליהן הלין התובע בפני הנתבעות - תחילה בע"פ ולאחר מכן בכתב. לטענת התובע, מדובר בבעיה בטיחותית, שכן המנוע דומם תוך כדי נסיעה בעת מעבר מדלק לגז וגם מערכת הברקסים וההיגוי הפכו להיות קשים ורעייתו של התובע, הגב' רונית בירמן (להלן:"גב' בירמן") סבלה לא פעם מהתקלות הנ"ל. גב' בירמן העידה בבית המשפט על התקלות הרבות בהן נתקלה תוך כדי נסיעה - גם אם אלו לא אירעו כל יום. (ראה עדותה בעמ' 2 לפרוטוקול יום 14.7.13). ב) מר גיא X (להלן:"גיא"), ממנהלי מוסך X, ערך עם התובע מספר נסיעות מבחן וכבר ביום 15.9.19 קרתה תקלה בעת הנסיעה. בסיומה של אותה נסיעה, אישר גיא -שנוכח בעת הנסיעה- שאכן קיימות התקלות הנ"ל ובהמשך לכך, אף הציע לXX להשיב לתובע את כספו. ג. א) לאחר אין ספור ביקורים במוסך X ופניות בכתב ובעל פה- לא נפתרו הבעיות ובשלב מסוים, פנה התובע אל הנתבעים וביקש מהם להתנתק מהם ולקבל פיצוי על נזקיו. ביום 1.10.99 זומן התובע לפגישה אצל הנתבעים לצורך ניסיון הגעה לפשרה, אך הפשרה לא צלחה ומוסך X התנער מאחריות. ב) בהמשך לכך, פנה התובע לשמאי על מנת לבדוק המערכת ולאחר הגשת הדו"ח ומאחר והנתבעים לא הצליחו לפתור את הבעיות, פנה התובע למוסך אחר - "מוסך נענע" לצורך הסרת המערכת והתקנת מערכת חדשה. המערכת אכן הוסרה והותקנה מערכת חדשה, תוך שימוש בחלק מרכיבי המערכת הישנה בהם היה ניתן להשתמש ומאז התקנת המערכת החדשה - לא היו לתובע יותר בעיות עם המערכת החדשה. ד. א) לאור השתלשלות העניינים, כאמור לעיל, הגיש התובע תביעה זו בה ביקש לחייב הנתבעים לשלם לו את נזקיו בסך של 36,846 ₪, הכולל בחובו: השבת הסכום בעד המערכת הכושלת סך של 8,900 ₪. (השבת סכום המערכת של 9,360 ₪ בניכוי השימוש בחלקים שנוצלו, העמיד התובע סכום ההשבה לסך של 8,900 ₪), שכ"ט שמאי בסך 1,165 ₪, הפרשים בעלות בין גז לדלק בנסיעות שביצע התובע בסך 1,000 ₪, בזבוז זמן ונסיעות לפי 15 ביקורים, 4 שעות בממוצע לביקור (יחד 60 שעות) לפי 100 ₪ לשעה ובסה"כ 6,000 ₪, וכן הוצאות דלק ופחת לפי 15 ביקורים במוסך לפי 60 ₪ לנסיעה כפול 15 נסיעות בסכום כולל של 900 ₪, עוגמת נפש בסך 6,000 ₪ וריבית מיום התשלום ועד ליום התשלום בפועל סך של 12,881 ₪. ב) בסופו של יום, החליט התובע להעמיד את תביעתו על סכום של 32,600 ₪ על מנת להיכנס לגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה. 2. הנתבעת 2 - XX - לא אותרה ולכן, עוד בישיבת יום 23.5.13 ביקש התובע למחוק נתבעת זו מכתב התביעה ולאחר שהתביעה נגדה נמחקה, המשיך הדיון מאז ואילך בין התובע ובין מוסך X ופסק דין זה יתמקד אכן, בין טענות התובע מזה ובין טענות מוסך X מזה. 3. א. מוסך X הגיש כתב הגנה וכן הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף ובשני כתבי טענות אלו, חזר - בעצם מוסך X- על אותן טענות בכל הנוגע לגופן של טענות התובע. בבקשה לסילוק על הסף, טען מוסך X טענות סף, להיעדר יריבות, היעדר עילה ועל טענות אלו ניתנה תגובתו של התובע. בטרם דן בית המשפט לגופו של עניין, התקיים דיון בעניין הבקשה לסילוק על הסף, שכן אילו הייתה מתקבלת בקשה זו - ממילא היה מתייתר הדיון לגופו של עניין בכל הנוגע ליחסים בין התובע ובין מוסך X. ב. לאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם בבקשה לסילוק על הסף, החליט בית משפט זה, בהחלטה מפורטת, לדחות את הבקשה ולשמוע את הצדדים לגופו של עניין. 4. בכתב ההגנה, ביקש מוסך X לדחות את תביעת התובע נגדו - זאת תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות: א. א) התובע ביצע העבודה אצל XX, כאשר הוברר לתובע, שהעבודה אינה תקינה וגרמה נזק לרכבו, אך העלאת הטענות שהעלה התובע כלפי מוסך X הועלו בחוסר תום לב וכלל לא היה מקום לצרפו כנתבע וכל זה נעשה תוך ניסיון ליצור רווח כספי על חשבון מוסך X - הגם שלא הוא ביצע את העבודה, לא הוא זה אשר קיבל תשלום ונתן חשבונית וגם לא מוסך X נתן תעודת אחריות. ב) מוסך X אינו צד לסכסוך העסקי בין התובע ובין XX וכל שעשה מוסך X הוא, לעזור ולפתור את הבעיה לבקשת הצדדים. כפי שעולה מעובדות התביעה, הרי שטענותיו של התובע מתייחסות לפן המקצועי ואם יש לתובע טענות בנדון דנן, עליו להעביר את בירור הסוגיה בפני איגוד המוסכים ואילו הטענות בדבר הנזק על התובע להפנות אל XX בלבד. ב. א) לטענת מוסך X, החלו הבעיות במערכת חצי שנה לאחר ההתקנה ולא מייד - כפי שטוען התובע ואת תלונותיו הפנה התובע תחילה נגד XX ורק לאחר מכן, משראה שהוא לא יפוצה על ידי XX, ניסה לערב את מוסך X. מוסך X מאשר, שאכן גיא הצטרף אל התובע לבצע נסיעת מבחן, אך רק כדי לייעץ ובניסיון לעזור, אך בסיומה של אותה נסיעה, לא אובחנה תקלה כלשהי ולמרות זאת ועוד באותו יום, כתב התובע מכתב אל מוסך X בניסיון לקבל פיצוי בגין נזקיו - אחרת איים להגיש תביעה. 5. לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים ואת חומר הראיות, שהוגש לבית המשפט ולאחר ששמעתי את העדים שהובאו מטעם התובע ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, אני מחליט לקבל התביעה נגד מוסך X - אם כי התביעה תתקבל בסכום חלקי, שכן אין מקום להעניק לתובע הסכומים המוגזמים שתבע בתביעה- סכומים בלתי מוכחים - זאת לאור הנימוקים הבאים: א. אין מחלוקת בין התובע ובין מוסך X, שהעבודה בפועל להתקנת המערכת בוצעה על ידי XX ואין גם חולק על כך, שהתובע שילם לXX בעד ביצוע עבודה זו. המחלוקת העיקרית בין התובע ובין מוסך X נעוצה בשאלה, האם הוכחה אחריותו של מוסך X לעבודה אשר ביצע XX, כאשר אין חולק בין הצדדים, שהעבודה בוצעה על ידי XX, הוא זה שקיבל את התשלום עבור העבודה והוא זה אשר הוציא החשבונית. שאלה זו, הייתה גם אחת השאלות שעמדה בפני בית המשפט בעת שנדונה הבקשה למחיקה על הסף, ברם כפי שהחלטתי בהחלטה מיום 30.5.13 הייתה חייבת להתברר שאלה זו לעומקה במהלך דיון מעמיק לגופו של עניין. ב. א) מוסך X מאשר שהוא מחזיק ברישיון מקצועי להסבת רכבים בגז, אך בינו ובין XX קיים חוזה שכירות מיום 16.5.08 בו הוסכם במפורש שXX, השוכרת של המקום, הינה בעלת ידע מקצועי, מיומנות ובעל הרישיונות המתאימים להתקנת מערכות להסבת רכבים להנעה בגז. (סעיף 16 להגנה). ב) מוסך X צרף לכתב ההגנה 2 דפים ראשונים בלבד מחוזה השכירות בינו ובין XX ומחוזה זה עולה, שהשוכרים הם: מר XX באופן אישי וכן XX גז שירותי רכב בע"מ (חברה). משני דפי החוזה אין להבין, שהשוכרים לקחו על עצמם את האחריות הבלעדית במקרה של נזק הנגרם לאחר וגם לא מצאתי בחוזה סעיף המשחרר את מוסך X מכל אחריות על עבודות המבוצעות על ידי השוכרים ובאותו חלק של המוסך שהם שכרו. ג) לאור העובדה, שמוסך X לא דאג לצרף את מלוא חוזה השכירות, ביקש התובע- כבר בתחילת המשפט- לראות את החוזה בשלמותו ולטענתו, סעיפי החוזה בין מוסך X ובין XX לא ידועים ללקוח הנכנס למוסך. (עמ' 2 לפ',ש' 18- 21). לא רק במהלך הדיון ביקש התובע לראות את מלוא חוזה השכירות, אלא גם הגיש בקשה בכתב בה ביקש ממוסך X להציג את חוזה השכירות הנ"ל ועוד מסמכים נוספים היכולים להוכיח - או שלא להוכיח- על הקשר העסקי בין מוסך X ובין XX, אך מוסך X לא מצא לנכון להיעתר לבקשה זו, תוך טענה- כתגובה שהעביר בכתב- שבעצם מה שמנסה התובע לעשות הוא "לדוג" אחר מסמכים, שאין הם מעניינו. ג. א) לטעמי, גם אם נניח שהייתה הצדקה למוסך X שלא "לעזור" לתובע על ידי הצגת המסמכים שנדרשו על ידו, הרי שלאור נסיבות המקרה ולאור טענות התובע על הקשר בין מוסך X ובין XX, היה על מוסך X - גם ללא בקשת התובע - לעשות, למצער, שתי הפעולות הבאות: ראשית, לצרף לכתב ההגנה או להגיש לבית המשפט את אותו חוזה שכירות שנערך בין מוסך X ובין XX, על מנת להוכיח לבית המשפט את היחסים בין השניים ועל היעדר אחריותו של מוסך X לעבודות של XX הנעשות במוסכו או להציג - באמצעות חוזה השכירות- את אחריותו הבלעדית של XX לכל נזק שהוא גורם לאחר על ידי התקנת מערכת הגז למכוניות. טענותיו של מוסך X:" מעמדו של XX גז בע"מ היה מעמד של שוכר בלבד ולא שום מעמד אחר כפי שמנסה התובע לצייר למען נוחיותו", היא אכן הטענה שהיה על מוסך X להוכיח באמצעות אותו חוזה שכירות. (ראה סעיף 6 לטענת מוסך X בתגובה לבקשה להצגת מסמכים מיום 15.6.13). שנית, אם באמת סבר מוסך X, שהאחריות כולה רובצת על XX - מה מנע ממוסך X לשלוח הודעה לצד ג' - לXX על מנת שיהיה צד במשפט ובאופן כזה היו מתבררות כל השאלות השנויות במחלוקת בין כל הצדדים הנוגעים לעניין. ב) מוסך X גם טוען, שXX עשתה מניפולציות ושימוש ממוחזר בניירות עבודה מקצועיים ללא ידיעת וללא רשות מוסך X, אך טענות אלו נותרו בגדר טענות בלבד - בלתי מוכחות (ראה סעיף 17 לכתב ההגנה). מוסך X אף לא דאג להזמין לעדות את מר XX עצמו - הבעלים של החברה מוסך ניר- על מנת שיעיד מה באמת הייתה מערכת היחסים ביניהם בכל הקשור לעבודות אותן ביצעה XX במוסך X. ד. א) זאת ועוד, אם באמת למוסך X אין כל אחריות לעבודות המבוצעות על ידי מי מהשוכרים ואם טוען מוסך X שכל האחריות חלה על XX, משום שהיא זאת אשר גבתה את התשלום והיא זו אשר הוציאה תעודת אחריות, מה ראה מוסך X, באמצעות מר גיא, למסור לתובע אישור המופנה למשרד הרישוי בו מאשר מר גיא:" מאשר בזאת שהתקנתי מערכת מסוג... ברכב..."? (ראה מוצג ת/1). כמו כן, צרף התובע מסמך שהוצא מאתר האינטרנט בו מפרסם מוסך X את מוסכו ותחת כותרת:"סוגי שירותים", מצוין גם השירות של:"הסבת רכב לגז". (ראה נספח ג' לכתב התביעה). ב) מר גיא מנסה להכחיש הקשר בין מתן המסמך -ת/1- ובין אחריותו של מוסך X, בשתי הטענות הבאות: הטענה הראשונה היא, שמסמך זה הוא מסמך שהוא עסק בגז עוד לפני שXX נכנסה לעבוד במוסך X. והטענה השנייה היא, שהאישור אמנם נחתם על ידי מוסך X, אך אינו שייך למכונית התובע. (ראה טענות אלו בעמ' 3 לפ',ש' 7- 9 וש' 18- 20). ג) אני דוחה שתי הטענות הנ"ל, זאת משני הטעמים הבאים: ראשית, אמנם מוציא האישור, לא טרח לרשום תאריך הוצאת האישור, ברם לא הוכח בפני שבעת הוצאת האישור, לא שכרה XX את המקום במוסך X והטעם השני, שהוא גם מהווה קשר ישיר עם הטעם הראשון והמוכיח שהאישור אכן הוצא לאחר שXX התקינה את המערכת הוא העובדה- בניגוד לטענתו של מר גיא- שהפניה זו אל משרד הרישוי מאשר, שהמערכת הותקנה ברכב מס' 34-495-66, שהוא אכן רכבו של התובע. לאחר מכן, אישר מר גיא, שהרכב שמספרו רשום על גבי ת/1, הוא אכן של התובע. (עמ' 3 לפ',ש' 22). ד) מר גיא מאשר, שהוא האחראי לסוף ההליך הפרוצדוראלי, וכדבריו:"...הוא (התובע- ג.ב.) מנסה לפרוע את חובו מכיסי, שאני בסך הכל אחראי על סוף ההליך הפרוצדוראלי שמאשר שאכן באוטו הותקנה מערכת גז, על מנת שמעבדה מוסמכת תוכל לאשר זאת, כי זו פרוצדורה של שינוי מבנה". (עמ' 3 לפ',ש' 13- 15). מדבריו של מר גיא גם עולה האחריות - גם אם האחריות מתייחסת לסוף ההליך, שכן עצם העובדה, שהאישור הסופי ניתן על ידי מוסך X ועצם העובדה, שהאישור מיועד כדי לאשר שהותקנה מערכת גז במכונית על מנת שמעבדה מוסמכת תוכל לאשר זאת - זה אומר לנו, שללא אישור כזה - לא תאשר המעבדה וכאן מעורבותו ואחריותו של מוסך X. ה) מעניין גם לציין, שבעת שהתובע פנה אל מוסך X והלין על התקלות במערכת, היה זה מר גיא - ולא XX- אשר הצטרף אל התובע לבצע נסיעות מבחן, אשר בסופה אישר מר גיא שאכן קיימת תקלה. (ראה נספח ו' שצורף לכתב התביעה). האם אין בכך, כדי להראות מעורבות אישית במצבה של המערכת - גם אם ההתקנה בוצעה על ידי XX? ה. א) התובע טען בפני בית המשפט, שיש לייחס האחריות למוסך X, בעוד שהוא הגיש התביעה נגד שני הנתבעים. לא רק, שהתביעה הוגשה נגד שני הנתבעים, אלא מעיון בפניות שפנה התובע עולה, שהוא פנה אל שני הנתבעים בכל הקשור בתקלות במערכת ומהאמור לעיל עולה, שהתובע אכן ראה בשני הנתבעים אחראים לתקלות במערכת. ב) לצורך הוכחת הקשר הישיר בדבר אחריותו של מוסך X, הזמין התובע מספר עדים, אך עדותה של הגב' חלי ברון, לא יכלה לעזור לתובע בקשר לקביעת אחריות מי מהנתבעים, שכן תפקידה הצטמצם בקבלת תלונה, העברתה לתגובת הנילון ובזה נגמר תפקידה. אין גב' ברון יכולה לקבוע אחריותו של מי מהנתבעים בתביעה זו. (ראה עדותה בעמ' 5 לפ'). עד נוסף, אשר העיד מטעם התובע, הוא מר סמי עובדיה- האחראי על מחלקת המוסכים ממשרד התחבורה (להלן:"מר עובדיה"). מר עובדיה העיד, שXX לא מוכר לו כבעל רישיון ממשרד התחבורה, אך לעומת זאת העיד, שלמוסך X יש רישיון ממשרד התחבורה. (עמ' 6 לפ', ש' 23- 25). בהתייחס להפניה ת/1 מעיד מר עובדיה, שאם מוסך X אישר את ההתקנה, יש לו יד בכל הדבר הזה. (עמ' 7 לפ',ש' 2- 3). עוד העיד מר עובדיה, שגם אם חלק ממוסך מושכר לבעל מקצוע אחר, הם- כמשרד תחבורה- מתייחסים לבעל המוסך ולא לשוכר. (עמ' 7 לפ',ש' 9- 10). 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע כדלקמן: א. מהנימוקים הנ"ל עולה, שהתובע הוכיח את אחריותו של מוסך X, אך אני מקבל את טענתו של מר גיא, שעצם ויתורו של התובע על XX ועצם הסכמת התובע למחוק נגדה את התביעה, אין בכך כדי להטיל את מלוא האחריות על התקלות שאירעו במערכת בשעת הנסיעה וכל אשר בא בעקבותיו, שכן אני מקבל את טענתו של מר גיא, שהעבודה עצמה לא בוצעה על ידי מוסך X ולכן, אין להטיל את האחריות על מוסך X בדבר טיב העבודה. ב. בהיעדרו של XX ועצם הסכמת התובע למחוק אותה מכתב התביעה אף מבלי לעשות ניסיון נוסף לאתרה, מנעה מבית המשפט לברר את כל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ואת מידת אחריותה של XX באופן ביצוע העבודה. התובע גם לא הוכיח - בהיעדרה של XX- האם תוך מהלך קרות התקלות פנה התובע אל XX (למעט אותן פניות בכתב) , מה היו תוצאות הפניה ומהי הסיבה שXX לא המשיכה לטפל בתקלות אלו. לכן, לא יהיה זה סביר לחייב את מוסך X בכל הנזק, אשר בפועל הוא עצמו לא גרם לאותם נזקים ומשום, שאין חולק שמי מעובדי מוסך X לא ביצע את העבודה וגם התשלום שולם ישירות לXX (ראה חשבונית), כך שלא ייתכן שאיש אחד יחטא, יקבל התמורה עבור העבודה ואיש אחר ישלם את המחיר המלא. 7. א. לכן, לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים האפשריים, תוך התייחסות לאחריות מוסך X - כפי שבאה לידי ביטוי בנימוקים הנ"ל, הגעתי למסקנה, שיהיה זה אך סביר לחייב את מוסך X לשאת במחצית עלות החלפת המערכת על ידי מוסך אחר בסך של 4,450 ₪ (מחצית מסכום של 8,900 ₪) כמפורט בסעיף 31(א) לכתב התביעה). ב. א) על כן, אני מחייב את הנתבעת מוסך X בע"מ לשלם לתובע סך של 4,450 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 27.12.12- ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת מוסך X בע"מ לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד תשלום בפועל. ב) יתרת סכום התביעה נדחית, הן לאור הנימוקים שפורטו לעיל והן משום שאין להטיל על נתבעת זו הוצאות הנובעות והקשורות קשר ישיר לתוצאת החלפת המערכת, כאשר לנתבעת זו אין כל נגיעה ישירה לגרימת נזקים אלה. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. בשולי פסק הדין ולפי בקשת התובע, אני מורה למזכירות להשיב לתובע את יתרת הסכום שהופקד עבור הזמנת עדים - זאת לאחר העברת שכרם של שני העדים שהתייצבו לדיון בבית המשפט. (ראה החלטות נפרדות בגין כך בגוף הפרוטוקול של יום הדיון 23.5.13. רכבגז