נדחתה תביעה בגין פגם בשיש אין חולק כי התובעת הזמינה אצל הנתבעת ביצוע עבודות שיש בדירתה. לטענת התובעת, כמפורט בכתב תביעתה, בתאריך 6.6.12 הותקן בביתה, לפי הזמנה נוספת, שיש לארון בר. לדבריה, למחרת היום הבחינה כי בשיש מצוי פגם מכוער. מיד התקשרה התובעת לבעלים של הנתבעת ודרשה כי הפגם יתוקן, ברם היא נדחתה בלך ושוב. בכתב תביעתה, מפרטת התובעת את השתלשלות הדברים ואת הבטחות נציג הנתבעת להתייצב בביתה לצורך התיקון, הבטחות שלא מולאו. כן הינה עותרת לפצותה בסך של 11,520 ₪, כמפורט בכתב התביעה. בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את כל טענות התובעת לפגמים בעבודתה וטענה כי התובעת העלתה טענות סרק והכל במטרה להביא לכך שהנתבעת תביא לביתה של התובעת את אותו פריט שיש נוסף, וזאת כדי לחסוך את התשלום שנדרשה התובעת לשלם בגין הובלת לוח השיש הנוסף והתקנתו, בסך של 300 ₪. כן הוכחש בכתב ההגנה כי סוכמו מועדים להופעת המתקינים מטעם הנתבעת בביתה של התובעת. בישיבת ביהמ"ש הראשונה שהתקיימה בתיק זה, הביע נציג הנתבעת את הסכמתו לתקן בביתה של התובעת את כל שהיא מבקשת. התובעת עמדה על כך שייקבע מועד חדש לדיון, כדי לוודא שאכן התיקון בוצע לשביעות רצונה ונקבעה ישיבה נוספת ליום 7.5.13. בישיבה זו טענה התובעת כי נציג הנתבעת הגיע אליה והביא שוב לוח שיש פגום, אותו סירבה לקבל. מר כהן, נציג הנתבעת, זימן לאותה ישיבה עד מטעמו, מי שהיה עליו להתקין את לוח השיש בביתה של התובעת. המתקין, מר שחר פרץ, הביא עמו לביהמ"ש את לוח השיש שאותו ביקש להתקין בביתה, אך התובעת סירבה והציגו בפני ביהמ"ש וכאשר בלוח זה לא נראה כל פגם. התובעת אישרה אכן כי לוח זה אינו פגום, אך, לטענתה, ובניגוד לדבריו של מר שחר פרץ, לא מדובר באותו לוח שיש שהנתבעת ביקשה להתקין בביתה, אותו לוח שסירבה לקבלו. באותה ישיבה, הביעה התובעת את הסכמתה לכך כי לוח השיש שהובא לביהמ"ש יותקן בדירתה והיא אף חתמה על לוח השיש, בצידו הנסתר, כדי לוודא כי לוח זה יורכב בדירתה. נציג הנתבעת הביע הסכמתו לנסוע בו ביום ולהתקין את לוח השיש בבית התובעת. בשלב זה, הודיעה התובעת כי עקב התנהלות הנתבעת הפסידה 4 ימי עבודה וזאת במועדים שבהם נאלצה להמתין בביתה להופעת המתקינים, כי הזמינה סטודנטית שתגיע לבית עיסקה ותחליף אותה וכי שילמה לאותה סטודנטית בגין כך. בתגובה, הודיע מר כהן, נציג הנתבעת, כי ביום שהגיע עם המתקין מר פרץ כדי לבצע את ההתקנה בביתה, כפי שסוכם בישיבת ביהמ"ש הקודמת, מנעה התובעת את כניסתם לביתה והודיעה להם כי הינה נוהגת כך הואיל ו"זה פרנציפ". התובעת הגיבה על כך באומרה "אני לא רוצה לתת להם מתנה". שוב נקבע מועד נוסף לשמיעת המשפט וזאת כדי לאפשר את החלפת השיש. במועד הנדחה, 20.5.13, התייצבה התובעת בביהמ"ש, אך נציג מטעמה של הנתבעת לא הגיע. התובעת אישרה כי המתקין מטעם הנתבעת היה בביתה ותיקן את הכל לשביעות רצונה, אך עמדה על חיוב הנתבעת בהוצאות בגין 4 פעמים שבהן לא הופיעו נציגי הנתבעת בביתה. באותה ישיבה אחרונה, הגישה התובעת לביהמ"ש סיכום של טענותיה וכן מסמכים של רואה החשבון מטעמה על הוצאותיה בגין אי הופעת המתקינים בביתה. בסיומה של אותה ישיבה, ניתנה על ידי החלטה כי פסק הדין יינתן בהעדר הצדדים ויישלח לביתם. אולם, בטרם ניתן פסק הדין, נשלחה לביהמ"ש על ידי הנתבעת הודעה כי מי שהחליפו את השיש בביתה של התובעת לשביעות רצונה, סברה הנתבעת כי בכך הסתיים הדיון. ברם, משנוכחה הנתבעת לדעת כי לא כך הוא - ביקש נציגה לקיים דיון נוסף ולהעלות בו את טענותיו, כי אותו ליקוי בשיש שתוקן על ידו כלל לא נבע מסיבות הקשורות אל הנתבעת אלא נגרם על ידי נגר מטעמה של התובעת. שוב נקבע על ידי מועד חדש להמשך הדיון, 19.6.13 ובמועד זה התקיים דיון אליו הגיעו בעלה של התובעת ומר כהן, נציג הנתבעת. בסיומו - נקבע על ידי כי פסק הדין יינתן בהעדר הצדדים ויישלח לביתם. על בסיס כל הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי דינה של התביעה להידחות. הנני נותנת אמון בטענות מר כהן, נציג הנתבעת, כי בשיש אותו ביקשה התובעת להחליף, לא נפלה כל תקלה שהינה תוצאת רשלנות או מחדל של הנתבעת. הנני מקבלת כי התובעת מנעה מנציגי הנתבעת וממתקין מטעמה להיכנס לביתה ולעשות להחלפת השיש, הצעה שהציע נציג הנתבעת לפנים משורת הדין, בטענת שווא כי יש פגם בלוח השיש. הנני מקבלת את טענת המתקין מטעם הנתבעת, מר שחר פרץ, כי אותו לוח שיש שאותו הביא לביהמ"ש ושהוצג בביהמ"ש כאשר הינו תקין לחלוטין וחסר כל פגם - הוא לוח השיש אותו ביקש להתקין בביתה של התובעת, אך סורב. הנני קובעת כי ראיותיה של התובעת לעניין הפסד ימי עבודה ושעות עבודה, כפי שהוצגו לראשונה בביהמ"ש בישיבה מיום 20.5.13 - לא נמצאו כלל ברשות התובעת בעת הגשת התביעה ונערכו רק בסמוך לפני הגשתם לביהמ"ש. הנני קובעת כי מאותם מסמכים שהוגשו וסומנו תק/2, עולה כי התובעת נהגה להעסיק את העובדת מטעמה דרך קבע, מספר ימים בכל חודש, ללא כל קשר למועדים שהינה טוענת כי בגינם נשארה בביתה כדי להמתין לבוא המתקין וכי לצורך כך שכרה את שירותיה של סטודנטית. הנני קובעת כי לא הוכח כל פסול בהתנהלותה של הנתבעת כלפי התובעת וכי דרישותיה ממנה היו חסרות בסיס וביסוס. הנני קובעת כי התובעת לא הסתירה כלל את כוונתה לקבל מהנתבעת כספים, על בסיס טענותיה כי זו לא נענתה לכל דרישותיה וקביעותיה, כאשר התובעת אישרה במפורש כי הינה פועלת כך בפרנציפ. לקביעתי, כאשר התובעת שיקרה ביחס לפגמים שבלוח השיש - לא ניתן עוד ליתן אמון בדברי עדותה. זאת ועוד, גם אם הייתי מוצאת כי הנתבעת הפרה סיכומים שנעשו עימה באשר למועדי הגש המתקינים מטעמה של הנתבעת לבית התובעת וכי עקב כך נגרמו לתובעת נזקים - הייתי קובעת כי אלה מתקזזים אל מול התנהלות התובעת כלפי הנתבעת, כאשר סירבה להתיר לנציג הנתבעת ולמתקין מטעמו להיכנס לביתה לשם החלפת לוח השיש, בטענות שיקריות כאילו יש פגם בלוח ואל מול אי תשלום הסכום המוסכם בגין הרכבת אותו לוח שיש נוסף בביתה, סכום שלא שולם על ידה. בנסיבות אלה כולן, הנני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין, לא אחייב התובעת בתשלום הוצאות הנתבעת. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. שישתביעות מטבחים