תביעה בגין אספקת דלת בלבד ללא משקוף

טוען כי בהגיע מועד האספקה סופקה הדלת בלבד ללא משקוף, והדלת שסופקה לא תאמה את הסכמות הצדדים בנוגע לצבע המוזמן, כך שבמקום שתסופק דלת חומה שמספרה הקטלוגי במניפת הצבעים הוא MR10, כרשום בהזמנה, והתואמת את צבע האלומיניום בחלונות הבית שעבר אותה עת שיפוץ, סופקה דלת בצבע אפור-שחור שאיננה תואמת את המוזמן. לטענתו, פנה אל הנתבעת בעניין ולבסוף הסכימה זו לצבוע מחדש את הדלת, וכך עשתה. לשיטת התובע החיפוי למשקוף לא סופק למעשה עד מועד הדיון היום, והנתבעת לא השלימה חיוביה על פי ההסכמות. בנוסף, טוען התובע, נתגלו לימים ליקויים במנעול הדלת שסופקה, באופן שלא ניתן היה לעשות בה שימוש עד שנאלץ לרכוש דלת אחריה תחתיה, ומכל האמור הוא מבקש לבטל את ההסכם, להורות על השבה הדדית ובנוסף, לחייב את הנתבעת בהוצאותיו ובפיצוי בגין עוגמת הנפש. הנתבעת טענה מנגד כי הדלת שסופקה תאמה בצבעה את הזמנת התובע ובת זוגו, ואולם בת הזוג התקשרה וטענה כי הצבע אינו מוצא חן בעיניה על אף האמור בהזמנה. לשיטת נציג הנתבעת, סירב תחילה לצבוע את הדלת מחדש ואולם כאשר התערב בעניין מר מיימון, איש המקצוע שביצע את השיפוצים בבית התובע ואשר הפנה את התובע אליו, וביקש מאת נציג הנתבעת לבוא לקראתם כדי למנוע חיכוכים, הסכים, פירק את הדלת, צבע אותה מחדש והפעם בצבע MR13 והתקינה שוב. הנתבעת טוענת כי משלא שילמו התובעים בגין צביעת הדלת מחדש, עבודה שעלותה הכוללת 800 ₪, לא סופק חיפוי המשקוף - ומכאן תביעה זו. במהלך הדיון שהתקיים לפניי העידו התובע ובת זוגו, חזרו על הגירסה ובנוסף סיפקו ראיות נוספות מהן עולה כי צבע הדלת שסופקה הלכה למעשה איננו תואם את צבע MR13 שבמניפת הצבעים וזה למעשה קרוב יותר לצבע MR10. בהתאמה טוען התובע שאין ממש בטענות נציג הנתבעת בנוגע לחזרתם בהם מן ההזמנה המקורית, וכי כל הטענה בנוגע לחיובם בתוספת תשלום עבור צביעה מחדש אין לה מקום שהרי הצביעה המקורית בוצעה שלא על פי ההזמנה ואין לנתבעת להלין בעניין זה אלא על עצמה. עוד העידו התובע ובת זוגו בנוגע לגוון הדלת שהגיעה במקור, לנסיונות ההתחמקות של הנתבעת מקיום חיוביה לאספקת הדלת בצבע MR10 כנדרש, ולהתנהלות מערכת היחסים בין הצדדים. עדותם של התובע ובת זוגו נמצאה אמינה בעיני, סבירה, הגיונית, מתיישבת הן עם השכל הישר, הן עם התמונות והמניפה שהוצגו לפניי והן זו עם זו. אציין כי התובע הגדיל ועשה כאשר הביא דוגמא מהאלומיניום של חלונות הבית, כדי להסביר למה היתה כוונתם בהזמנת צבע הדלת וכדי להמחיש כי אמנם קיימת התאמה בין צבע הדלת והמשקוף שהוזמנו לבין יתר אביזרי הפרזול בבית. נציג הנתבעת העיד אף הוא לפניי, וטען כי נפלה טעות בכתב ההגנה כאשר צויין כי הצבע החדש שהוזמן הוא MR13, כאשר למעשה הצבע החדש שהוזמן הוא MR9. טענה זו עלתה על ידו לאחר שבחן היטב את מניפת הצבעים שהביא התובע עימו טרם שהעיד, ואת התמונות שהביא התובע להמחשת הפער בין צבע הדלת במתכונתה המוגמרת לבין הצבע המוגדר כ - MR13 במניפה ונראה כי לא נטענה אלא כדי להציג תמונה משל באמת שינו התובע ובת זוגו את הצבע לאחר ההזמנה וההתקנה המקורית. מיותר לציין שהפער בין הצבע MR9 לצבע MR10 הוא קטן ביותר ולעיתים, כך נדמה, יכול להשתנות בהתאם לתאורה על המשטח. לא כך הפער, כמובן, בין MR10 ל - MR13. כאשר התבקש נציג הנתבעת להבהיר האם נערכו רישומים בנוגע לשינוי המבוקש, השיב כי אין בידיו רישומים כאלו, ולא נותר לי אלא להתרשם כי הטענה החדשה בנוגע לדגם הצבע המחליף לא קמה אלא כדי לנסות ולחפות על טעותה המקורית של הנתבעת. אוסיף ואציין כי ככל שהיה ממש בטענת הנתבעת בדבר שינוי שחל בבחירת הצבע על ידי התובעים לאחר שצבע קודם שהוזמן על ידם סופק כנדרש, נדמה כי ניתן להניח שהנתבעת היתה עומדת על קיום הזמנה חדשה לצביעה מחודשת של הצבע בכתובים ובחתימה של התובע ובת זוגו למניעת כל טענה בעניין. העובדה שאין בידי הנתבעת כל רישום, אף היא, לטעמי, תומכת בגירסת התובע לפיה כל שהיה על הנתבעת לעשות הוא לתקן את טעותה ולצבוע את הדלת מחדש לצבע שהוזמן מלכתחילה. גם העובדה שאף לשיטת הנתבעת לא דרשה מלכתחילה התחייבות של התובע לשלם עבור צביעה מחדש בכתובים, יש בה לטעמי כדי לתמוך בגירסת התובע, לפיה מדובר בתיקון טעות מצד הנתבעת שאין להשית חיוב בגינה על התובע. ועם כל זה, גם אם הייתי נכונה לקבל את גירסת הנתבעת כפי שעלתה במהלך החקירה וכפי שמשתמעת מכתב ההגנה כי נאותה לצבוע מחדש את הדלת לפנים משורת הדין וכ"טובה" למר מיימון במסגרת התחשבנות בינה לבינו - לא ברור מדוע עמדה על הסדרת תשלום מאת התובע בגין צביעה זו לאחר שזו בוצעה, וטרם אספקת המשקוף. למעשה לא ניתן היה לקבל מענה ברור מנציג הנתבעת בנוגע לשאלה מדוע לא סופק החיפוי למשקוף. מחד טען כי החיפוי לא סופק בשל העובדה שזה לא תואם את המשקוף ואת מבנהו בבית התובע, ומנגד טען כי זה לא סופק בשל אי הסדרת התשלום. אם כטענתו סוכם בינו לבין מר מיימון כי הצביעה מחדש תעשה לבקשתו של מר מיימון, כטובה ובמסגרת התחשבנות לבין הנתבעת - הרי שלא היתה כל מניעה לספק את החיפוי במועד; ואם החיפוי אינו תואם את מבנה המשקוף בבית - לא ברור מלכתחילה מדוע שילם התובע עבור החיפוי האמור ולא הוחזרו לו הכספים מיד לאחר המדידה ולאחר שהתברר שלא ניתן לספק את החיפוי; ובמיוחד לא ברור, מדוע - אם אמנם יש ממש בטענה שהחיפוי אינו מתאים - יוצר החיפוי הלכה למעשה והוא מצוי בחנות הנתבעת כטענת נציגה, אף שביצועו כרוך בנטילת מידות ובהתאמה למשקוף הקיים. הנה כי כן אני קובעת כי אין כל סבירות או הגיון בטענות ההגנה של הנתבעת וממילא התרשמתי כי אלו לא נועדו אלא להסתיר את מחדליה בין באופן אספקת הדלת בהתאם להזמנה ובין באי אספקת חיפוי המשקוף. התובע הוסיף והלין בנוגע לתקלות שנפלו במנעול הדלת, ובת זוגו העידה כיצד, בשל התקלה האמורה ולאור העובדה שהנתבעת לא היתה זמינה לטפל בטענותיהם ונמנעה מליתן מענה טלפוני לפניותיהם, מצאו עצמם ביום מן הימים נאלצים להיכנס אל הבית דרך חלון תחת שימוש סביר בדלת שנרכשה בממון שאינו מבוטל. מכל האמור, נחה דעתי כי הנתבעת הפרה חיוביה פעם אחר פעם, כי לא סיפקה את המוצר המוזמן במלואו, כי התובע הלין פעם אחר פעם בגין הטיפול הלקוי ואי האספקה וכי, מכל האמור, זכאי היה לבטל את ההסכם ולדרוש פיצוי בגין נזקיו. התובע העיד כי רכש דלת אחרת והמציא קבלה ממנה עולה כי עלות הדלת החדשה זהה לעלות הדלת שנרכשה אצל הנתבעת. בכך למעשה פעל להקטנת נזקיו כאשר לא הותיר את הדלת הלקויה על כנה להגדלת נזקים בשל אי תפקוד ראוי של הדלת לשווא, ואני רואה לנכון לקבל את תביעתו. בהתאמה, אני מורה על ביטול ההסכם, השבה הדדית כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסך של 4,623 ₪ (המבטא את שווי סכום הרכישה נכון ליום הגשת התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ובני ביתו, בין היתר, בכך שלא יכולים היו לעשות שימוש במוצר בהעדר מענה לפניותיהם, בסך של 370 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית אף הוא ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך כולל של 500 ₪, וסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הנתבעת רשאית לפנות אל התובע לתיאום מועד לפינוי הדלת שסופקה, ובלבד שתעשה כן בתוך 60 ימים מהיום. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים. דלתות (תביעות)אספקה