טוענים לחוסר תום לב משלא יידעו אותם כי דירת המרתף מוזנת בחשמל מים וגז מהדירה שנמכרה לתובעים. כפי הנטען, כתוצאה מחיבור לא חוקי זה, התרחש אירוע שריפה בלוח החשמל והדירה נותקה מאספקת חשמל למשך 58 ימים, וכן סבלו התובעים מהיתקלויות עם השוכר ביחידת המרתף. התובעים טוענים אפוא כי נגרם להם צער רב ועגמת נפש, טרטורים, הפסד ימי עבודה רבים וכן הפסד כספי רב מאוד מכיוון שאת הדירה רכשו להשקעה, וכך מצאו עצמם במשך התקופה האמורה ללא יכולת להצגתה למכירה. 2. הנתבעים טוענים כי לא היה מקום להגשת התביעה נגדם, בהעדר קיומה של יריבות בין הצדדים, שכן הם אינם אחראים כלפי הרוכשים בקשר לטענות שעניינן אי התאמות בדירה שנרכשה על ידם. הנתבעים אף מדייקים ומבהירים כי הנתבעים 1-2 כלל לא היו מעורבים בעסקה, ושורבבו לתביעה רק מכוח היותם בעליו של משרד עוה"ד במסגרתו פעלה הנתבעת 3, עת טיפלה בעסקת המכר. מכל מקום, התובעים היו מיוצגים בהליך ההתקשרות בהסכם המכר וכמצוין בהסכם במפורש, האחריות המוטלת על הנתבעים הינה אך ורק השלמת רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, חובה שמולאה ע"י הנתבעים זמן קצר לאחר כריתת ההסכם. הנתבעים מפנים לסעיף 3 בהסכם המכר, על שלושת תתי סעיפיו, המציין במפורש ובבירור כי דירת המרתף מוחרגת מעסקת המכירה, ולנוכח הצהרות הרוכשים המפורטות בהרחבה בסעיפים אלה והוויתור המפורש המצוין בהם, מנועים ומושתקים הם מהעלאת כל טענה מסוג זה הנטענת במסגרת תובענה זו. הנתבעים טוענים כי אין לייחס להם העדר תום לב שכן פעלו אך כמייצגים של המוכרים והם אינם צד להתקשרות. הנתבעים טוענים כי בעיית הזנת החשמל נתגלתה להם רק במועד המאוחר למועד כריתת ההסכם, כי התובעים ידעו על קיומו של שוכר במרתף וכי ממילא אין לכך רלבנטיות שכן המרתף כאמור הוחרג מעסקת המכר. על אף שאירוע ניתוק החשמל אינו באחריותם בכל צורה שהיא, ועל אף שלא היה הדבר מחובתם, פעלו הנתבעים לסייע לתובעים בעניין זה, ובשם המוכרים, והודות לפעולתם שכרו המוכרים על חשבונם קבלן חשמל שפתר את בעיית ניתוק החשמל לשביעות רצון התובעים. הנתבעים מפנים לתכתובת שהתנהלה בעניין זה רק החל מחודש יולי 2012, לאחר מועד כריתת ההסכם, בינם לבין בא כוחו של התובעים, ובמסגרתה מופנות טענות התובעים אל המוכרים. מלבד טענותיהם להעדר חבות, מציינים הנתבעים כי התובעים הסתירו מעיני בית המשפט בתביעתם כי כלל לא נגרם להם נזק, שכן בכל זמן שהיתה הדירה מנותקת מחשמל, התובעים ערכו בה שיפוץ, תוך שאחת המוכרות, הגב' רחל הנר, מסייעת בידם ומספקת חשמל מדירתה לדירתם של התובעים ועל חשבונה. יתר הטענות לנזקים אינן מפורטות ואינן מבוססות בכל ראיה. פסק דין זה ניתן לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים. 3. לאחר שעיינתי בחומר הקיים, לרבות תיק תביעת הפינוי ויתר המסמכים שהוגשו, ולאחר ששמעתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעים להידחות, וזאת מבלי לגרוע מזכותם של התובעים למיצוי טענותיהם כלפי המוכרים ובכפוף לכל דין. אין מחלוקת כי הנתבעים אינם בעלי הנכס הנמכר במסגרת עסקת המכר נשוא התובענה וכי הם אינם צד להסכם, ולפיכך כלל טענות התובעים שעניינן בהפרה נטענת של הסכם המכר או בהפרת חובה המוטלת על המוכרים בניהול המו"מ או כל כיוצ"ב חובות של צד המתקשר בהסכם, צריכות בירור מול מוכרי הנכס ולא מול הנתבעים. לאור העובדה כי בהסכם המכר טרחו המוכרים לציין ולהחריג מהמכר את דירת המרתף, המצביעה על קיומו של קשר בין הדירה למרתף, ובהינתן העובדה כי התובעים היו מיוצגים בעת שנערך ונחתם הסכם המכר, וכן לנוכח הצהרותיהם המפורטות והחד משמעיות בהסכם המכר (סעיפים 3.1 ו-3.2), אכן עשויות לעלות שאלות בדבר האחריות לאירועים, ככל שהן מופנות כלפי המוכרים. יוער, כי לא ברורה טענת התובע בדיון כי לא ידעו שיש יחידה נפרדת וכי הנתבעת 3 לא הציגה את היחידה בפניהם, טענה הבאה בסתירה מוחלטת למוצהר בהסכם בדבר החרגת היחידה, ומשעה שהתובעים היו מיוצגים בעת התקשרו בעסקה. (ר' עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 20) מכל מקום, יכול והשאלות האם אמנם הועמדו התובעים על עניין זה עובר לחתימה על הסכם המכר, האם היתה חובה על המוכרים לעשות כן בנסיבות העניין, האם עשו כן בפועל ומהי האחריות המוטלת על התובעים, אם בכלל, דינן להתברר, אולם כאמור, שאלות אלה עניינן ביחסים שבין הצדדים להסכם המכר והן אינן מקימות יריבות ישירה מול הנתבעים. בנסיבות אלה, ספק אם ניתן להטיל על הנתבעים, רק מכוח היותם מייצגים של המוכרים, חובה שעניינה מסירת פרטים בדבר מצבו הפיזי של הנכס, חובה העשויה כאמור לחול על המוכרים. לא שוכנעתי כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כפי שנטען כנגדם, בכך שידעו לכאורה על בעיה הקיימת בנכס והמחייבת גילוי, אך אף על פי כן, בכוונת מכוון, בזדון או בחוסר תום לב, נמנעו במודע או אף מתוך רשלנות, מהבאת מידע זה בפני התובעים. שוכנעתי כי הנתבעים פעלו אך כבאי כוחם של המוכרים, בכל הנדרש במובן המשפטי של העסקה ולא מצאתי כל נימוק מניח את הדעת לחיובם באופן אישי במעשים או במחדלים לכאורה של המוכרים. לאחר שעיינתי בתיק תביעת הפינוי ולאחר ששמעתי טענות הצדדים בעניין, לא מצאתי כי ניתן לייחס לנתבעים ידיעה כאמור ופעולה בחוסר תום לב כנטען כנגדם, רק מתוך התאריך המצוין במכתב הדרישה לפינוי המרתף שנשלחה למחזיק בו. עיון במכתב מלמד כי לכאורה נשלח טרם מועד כריתת ההסכם, ואולם במכתב מצוין ברחל בתך הקטנה כי המכתב ובו אזהרה טרם ניתוק החשמל לדירת המרתף נשלח מאחר והדירה נמכרה, לשון עבר (לתובעים). לאורך הליך הפינוי טענו הנתבעים וקשרו את הליך הפינוי וניתוק החשמל מדירת המרתף בעסקת המכר שבוצעה עם התובעים ובגינה. יש לזכור כי בהליך הפינוי לא היו הנתבעים צד, אלא ייצגו כבאי כח המוכרים (התובעים שם), ובמסגרת זו לא נדרשו הנתבעים לסוגיות הנדונות כאן. עוד יצוין, כי ביום 12.8.12 פנה בא כוחם של התובעים אל הנתבעים בעניין בעיית החיבור, ובמסגרת פנייה זו לא רק שלא הועלתה כל טענה אישית כנגד הנתבעים, אלא שאף יש לראות באמור בה הודאה כי הטענה מופנית אל המוכרים: "מרשי מוחה על הסתרת עובדות אשר היו ידועות בידיי המוכרים..." (פתיח למכתב), "החובה מוטלת על המוכרים..." (סעיף 3.2 למכתב). (ההדגשות אינן במקור- ע.כ.) הנסיבות מלמדות אפוא כי הנתבעים פעלו כראוי וכפי הנדרש מהם, ולאור כל האמור, לא מצאתי בנסיבות העניין מקום להטלת אחריות אישית על הנתבעים באשר לנטען בתובענה. 4. מלבד האמור לעיל, הרי שדין התביעה להידחות גם בשל העדר הוכחת נזק. התובעים מודים כי רכשו את הנכס להשקעה, אולם בכתב התביעה נמנעו מלציין כי במשך הימים בהם נותקה הדירה מחשמל (54 ימים לפי הנטען בדיון), לא התגוררו התובעים בדירה אלא ביצעו בה שיפוצים וכי לשם כך הוזנה הדירה בחשמל הנדרש לשם ביצוע השיפוצים, ע"י פתרון זמני שסיפקה אחת המוכרות, מדירתה ועל חשבונה. התובעים לא הצביעו אפוא על נזק ממשי, טענותיהם בדבר אבדן ימי עבודה והפסד כספי בשל העדר יכולת להצגת הדירה אינן נתמכות בכל ראיה, וכלל טענותיהם שעניינן בסכסוך עם המחזיק בדירת המרתף אינן מטילות חבות על הנתבעים. לא ברורה הטענה כי לא ניתן להציג את הדירה, המצויה ממילא בשיפוץ, ואף לא שוכנעתי כי השיפוץ נמנע מהתובעים, גם לנוכח התקופה הקצרה באופן יחסי, בה מדובר. הנתבעים טענו כי פעלו עבור התובעים אף מעבר לחובתם ותיארו פעולותיהם לסיוע לתובעים, לרבות פניה למוכרים ופעולות שיהא בהם כדי לספק תחושה טובה לתובעים. מצאתי לתת אמון בדברים ולפיכך לא התרשמתי בנסיבות אלה כי הנתבעים עשויים היו להסב לתובעים עגמת נפש (ואף להיפך, כאמור). 5. לאור כל האמור, התביעה נדחית. התובעים ישלמו הוצאות בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים, בתוך 30 יום מהיום. 6. מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא החלטה זו לצדדים. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. מרתףתום לבמקרקעיןחשמלמים