רכש שעון גרין טבעי מחנות, השעון נשבר ויממה לפני מועד האספקה הודע הדבר לתובע הנתבעת ביקשה להשיב לתובע את כספו ואף לפצותו מעבר לכך, אך התובע סירב ודרש מהנתבעת לעמוד בהתחיבויותיה לספק השעון. הנתבעת טוענת שאין באפשרותה לספק שעון זהה. אין מחלוקת מצדה של הנתבעת לכך שהתובע זכאי להשבה מלאה של כספו, אך מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין כך שעל בסיס פריט זה הותאם שאר הריהוט בביתו. 2. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 11.8.12 רכש התובע את השעון. התובע שילם מקדמה בסך 750 ₪. אספקת השעון התעכבה ואך לקראת 4 חודשים מיום ההזמנה נמסר להם שהשעון הגיע לחנות. ביום 12.12.12 התייצב התובע ובת זוגתו בסניף הנתבעת ברעננה. התובע ובת זוגתו ראו את השעון ושילמו את יתרת הסכום בסך של 1,570 ₪ באשראי. התובע ובת זוגתו חזרו והדגישו בפני מנהל החנות בדבר חשיבות הפריט מבחינתם. 3. אספקת הפריט תואמה ליום 24.12.12. ביום 23.12.12 קיבל התובע הודעה שהשעון נשבר ונופץ. 4. התובע חזר והבהיר לנתבעת שעליה למלא את חלקה בעסקה ולהעביר לידיו פריט שלם ותקין. הנתבעת הודיעה לו שאין באפשרותה לעשות כן. 5. כתוצאה מכך שהשעון נשבר נגרמה לתובע ולבת זוגתו עוגמת נפש רבה כאשר שאר הריהוט בביתם הותאם על בסיס פריט זה. התובע מוסיף וטוען שמאותו שלב הפך הוא ובת זוגתו ללעג וקלס בפי מכריהם. 6. התובע אינו מעוניין בביטול העסקה וברצונו עדיין לקבל את הפריט שהזמין. התובע דורש פיצוי בגין עוגמת נפש, החזר כספי עבור הפריט ששילם בסך 2,320 ₪ ופיצוי בגין התאמת הריהוט לבית בהתבסס על השעון והוצאות. 7. הנתבעת אינה מכחישה לכך שהשעון נשבר. הנתבעת גם אינה מכחישה שבשל עיכובים שונים שמקורם בספק בחו"ל התעכב מועד האספקה ועם הגעת השעון ארצה בחודש דצמבר 12, נתבקש התובע לסור לחנות הנתבעת ולהשלים את יתרת התמורה ולתאם מועד לאספקת השעון. 8. אכן ביום 23.12.12 במהלך בדיקת איכות שנעשתה לשעון התברר שנפלו פגמים באריזתו של השעון על ידי הספק שגרמו להתנפצות מראת השעון. הנתבעת התנצלה בפני התובע ואף הציעה לו לבטל את העסקה לאלתר ולהשיב לו את כספו אך התובע עמד על דרישותיו כי הנתבעת תעמוד בהתחייבויתיה ותספק שעון חדש והוא אף מוכן להמתין זמן רב עד לאספקתו. 9. הנתבעת שבה והבהירה לתובע שהיות ומדובר במוצר ייבוא אין באפשרותה להתחייב על אספקתו של מוצר חדש ולפיכך החליטה לזכותו במלוא עלות המוצר לרבות פיצוי בדמות זיכוי בקנייה ברשת בסך של 150 ₪. התובעת העבירה זיכוי באמצעות חברת האשראי ואת הסך של 750 ₪ ביקשה לשלם בהמחאה, כאשר התובע סירב לקבלה. 10. הנתבעת מוסיפה וטוענת שנזקיו של התובע מופרזים וכי הסכימה להשיב לו את כספו חזרה בתוספת פיצוי. 11. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהשעון נשבר ובעקבות זאת לא סופק לתובע. 12. התובע עומד על דרישתו שהנתבעת תספק לו שעון זהה וזאת למרות טענת הנתבעת לכך שאין באפשרותה לעשות כן. 13. משכך, ביטלה בדין הנתבעת את העסקה עם התובע והשיבה לו הסך של 1,570 ₪ במסגרת זיכוי בכרטיס האשראי. התובע מאשר קבלת הזיכוי כאמור. 14. הנתבעת אף ביקשה להשיב לתובע את הסך של 750 ₪ ששילם מקדמה, אך התובע נמנע מלקבל סכום זה בדרישה לקבל את המוצר ושלא לבטל העסקה. 15. התרשמתי מעדותם של נציגי הנתבעת לכך שאין באפשרותה של הנתבעת לספק לתובע מוצר זהה. בנסיבות אלה, איני רואה בה כמי שחייבת לספק לתובע מוצר זהה. נציג התובעת אף הוסיף וציין במעמד הדיון שאלו היה לו שעון שכזה היה נותן אותו לתובע, אפילו שניים (ר' עמ' 3 ש' 2 לפרוטוקול) 16. על הנתבעת להשיב לתובע את מלוא הסכום ששולם על ידו בגין השעון. סך של 1,570 ₪ הוחזר באמצעות כרטיס אשראי ועל הנתבעת להשיב לתובע היתרה בסך של 750 ₪. 17. בהתייחס לנזק הנטען בגין התאמת הריהוט בבית לשעון, הצדדים לא הציגו בפני ביהמ"ש כל תמונה של השעון. תמוה בעיניי כיצד לאף אחד מהצדדים אין תמונה של השעון ובמיוחד כאשר התובע טוען בכתב תביעתו שרכש ריהוט לבית שמותאם על בסיס פריט זה. 18. הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה. התובע לא עמד בנטל שמוטל לפתחו להוכיח כי שאר הריהוט לביתו נרכש בהתבסס על השעון בלבד. לא מצאתי שיש בקבלות אשר צורפו לכתב התביעה בכדי לבסס טענה זו. יתירה מכך, התובע נמנע מלהציג כל תמונה של הפריטים שנרכשו על ידו, בכדי לבסס טענה זו. 19. מקובלת עליי טענתו של התובע לכך שבעקבות זאת שהשעון נשבר והדבר נודע לו יממה בלבד לפני מועד האספקה וזאת לאחר שכבר הגיע לחנות הנתבעת ברעננה וראה עם בת זוגתו את השעון, נגרמה לו עוגמת נפש וטרחה. 20. יחד עם זאת, סבורני שהסכומים אשר נתבעים על ידי התובע ברכיב הנזק של עוגמת נפש הינם מפורזים ובתי המשפט השונים נתנו על כך את הדעת זה מכבר. בת"ק 273-08-10 להב נ' זגורי נקבע: "הגישה השיפוטית להענקת פיצויים על נזק לא ממוני, בדיני החוזים, ננקטת על דרך הצמצום וההגבלה כאשר עצם פסיקת פיצוי בגין הנזק, כמו גם שיעור הנזק הנפסק, כפופים לשיקול דעת שיפוטי רחב". בת.א. (ת"א) 103072/98 רם און נ' סנוארה בע"מ נקבע: "בע"א 348/79 חנה גולדמן נ' יצחק מיכאלי, פד"י לה(4) 31, 41 נקבע, שהבחינה הראשונה מבקשת לתחם את הנזק על פי אמות מידה של סיבתיות וצפיות, בבחינה זו יש קביעת היקפו ומידתו של הנזק הלא ממוני, שבגין התרחשותו אחראי המפר. הבחינה השנייה, קביעת שיעור הפיצוי, לו זכאי הנפגע, בגין הנזק שנגרם לו. בחינה זו מבקשת לערוך שומה וכימות ובמסגרתה יש לבחון את סכומי הכסף, שיש בהם כדי לפצות את הנפגע על הנזק הלא ממוני, שנגרם לו. עלי לציין כי טענה זו מקוממת משהו , בנסיבות תיק זה. כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם , אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים." 21. התרשמתי מהתובע לכך שאכן לפריט הייתה חשיבות מבחינתו וגם שהדבר הובא לתשומת ליבם של עובדי הנתבעת. יחד עם זאת, איני סבור שעל הנתבעת היה לצפות לכך שנזק לשעון בשווי של 2,320 ₪ יגרום לנזקים נטענים בהיקף ובשיעור כפי שנטען על ידי התובע בכתב התביעה. 22. לאור המפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי ברכיב הנזק של עוגמת נפש בגין הנזק לשעון וכן פרק הזמן בו נדרשו התובע ובת זוגתו להמתין עד לאספקתו וכן הטרחה שנגרמה להם בסך של 1,500 ₪. 23. לסיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,250 ₪ (750 ₪ החזר תשלום + 1,500 ₪ עוגמת נפש). איני פוסק הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה לתובע בגין החזר התשלום, באשר התובע סירב לקבלו קודם לכן. 24. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 300 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום. במידה והסכומים לא ישולמו במועד הנקוב לעיל, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 25. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. אחריות על מוצרים פגומיםאספקה