הוסבר לתובע על ידי נציגת סלקום, שיום זה הוא האחרון למבצע משתלם והובטח לו, שמי שמצטרף נהנה מ-40 ₪ זיכוי/ הנחה לכל מנוי למשך 3 חודשים ובנוסף, יש פטור מתשלום עבור SIM ובנוסף לכך, יקבל המנוי SIM נוסף חינם לרכב וללא עלות חודשית. לאחר, שהתובע קיבל את כל ההבטחות הנ"ל בכתב, החליט התובע לנייד 2 קווים לנתבעת ולכל קו הובטחו ההבטחות הנ"ל. ב. על מנת להבטיח לעצמו את ההבטחות הנ"ל, שלח התובע גם מכתב אל הנתבעת בו חזר התובע על ההבטחות שהובטחו לו כנ"ל ולאחר שליחת פנייה זו, הובטח לתובע שיחזרו אליו כעבור 5 ימים, אך בפועל אף אחד חזר אליו. בעקבות כך, פנה התובע 8 פעמים אל הנתבעת, הן בכתב, הן בפקס, במייל ובדואר רשום וביקש את מה שהובטח לו וכן פיצוי כספי על כל פנייה כנ"ל. ג. מאחר והתובע קיבל תגובת הנתבעת, שרק אם יתנתק מהנתבעת עד תאריך מסוים - רק אז הם יקיימו את שהבטיחו. בעקבות כך, החליט התובע להתנתק מהנתבעת עוד לפני תאריך היעד ובשל כל הטענות שהעלה התובע בכתב התביעה והמובאות לעיל, הגיש התובע תביעה זו בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 6,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה, הוצאות כפי שפירט בנספח שצורף לתביעה וסה"כ הוצאות אלו מגיעות לסכום של 3,350 ₪ + 3 חודשים חינם לשני קווים. 2. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, שיש לדחות את תביעת התובע ולהצדקת טענה זו, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות: א. א) הנתבעת אינה מכחישה את פרטי תנאי ההתקשרות כפי שפורטו על ידי התובע בכתב התביעה, אך לטענתה, עקב טעות אנוש אשר בוצעה בתום לב על ידי נציגת הנתבעת, אשר התקשרה עם התובע- לא עודכנו תנאי ההתקשרות כראוי במערכות הנתבעת ולכן, מסיבה זו בלבד, הלין התובע על הפערים בגובה החשבונית החודשית. עם זאת, נטען, שעם פנייתו של התובע לנתבעת מיום 20.11.12 אישרה הנתבעת לתובע לבטל את העסקה ובמסגרת ביטול העסקה יבוצע גם זיכוי בגין הפרשי העלויות. ב) בהמשך לכך וביום 20.12.12 נייד התובע את מנוייו לחברה אחרת ולא פנה לנתבעת לאחר מכן, על מנת לעדכנה בדבר ביטול העסקה ולכן גם לא בוצע הזיכוי המובטח הנ"ל. ב. בהמשך כתב ההגנה מעלה הנתבעת את השתלשלות העניינים, את התשובות שהשיבה לתובע על פניותיו ומפנה את בית המשפט לאופן חישוביו של התובע וטוענת, שגם אם קיימת מחלוקת בדבר גובה החיובים הנטענים על ידי התובע, הרי שההפרש מסתכם בסכום של 188.21 ₪ בלבד - שגם היא הייתה נמנעת אם התובע היה מעדכן את הנתבעת בדבר ביטול העסקה. הנתבעת מוסיפה ומציינת, שעם קבלת כתב התביעה, היא אכן זיכתה את התובע בסך 188.21 ₪ הנ"ל והעבירה הסך הנ"ל לתובע וכן ביטלה הנתבעת את יתרת התשלומים העתידית הקיימת עבור כרטיסי ה-SIM. 3. א. א) לאחר עיון בכתבי הטענות, שהגיש התובע מזה והנתבעת מזה, אוכל לציין כבר עתה, שבעצם התובע תבע סכום של 6,000 ₪, מבלי לפרט בכתב התביעה מדוע תבע דווקא סכום זה ולא אחר ומה נזק נגרם לו, אשר הצדיק תביעת סכום זה. ב) האמת ניתנת להיאמר, שכתב התביעה - כפי שנוסח- קשה למצוא בו את העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ועל מה תבע סכום סתמי של 6,000 ₪. עצם ציון סכום סתמי של 6,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה והוצאות אשר פרט בנספח ג', עדיין אין בכך כדי להוות הוכחה, שאכן נגרם לתובע הפסד שכר עבודה - מה עוד שהתובע לא ציין מהו הסכום בגין הפסד שכר עבודה הנכלל בסכום הכולל של 6,000 ₪. ג) מה שניתן להבין מהתביעה הוא, שניתנו לתובע הבטחות שלא קוימו ובעקבות כך, פנה לנתבעת פעמים רבות, אך מה נזק ממשי שנגרם לתובע המצדיק תביעה בסך 6,000 ₪ - על זה סתם התובע ולא פירט. גם בבית המשפט הדגיש התובע את עילת התביעה בכך, שביקש מהנתבעת לעמוד בהסכם והם לא עמדו בו ולמרות זאת לא ביקש אפילו פיצוי. רק בהמשך מסביר התובע את סיבת הגשת התביעה בסכום של 6,000 ₪ והתובע מתרץ זאת בכך, שהוא תובע סכום זה בגין הפרת חוזה, עבור סכום שהיה אמור לשלם, עבור ההטבות שהיה אמור לקבל, עבור ייעוץ עם עו"ד, הפסד שעות עבודה - כל אלה סכומים שטרם באו לעולם אלא עתידיים ולכן, תובע אינו רשאי לתבוע סכומים עתידיים, בלתי מוכחים ואשר טרם מומשו וטרם גובשו. (עמ' 1 לפ',ש' 11- 12, עמ' 2 לפ',ש' 5- 10). ב. א) גם בבית המשפט לא הסכים התובע להגיע לפשרה שהוצעה לו על ידי הנתבעת וביקש להמשיך את הדיון - בהסתמכו על פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות בת"א ואשר הוגש לבית המשפט וסומן ת/1. ב) עיינתי בפסק הדין שהוגש על ידי התובע והגם שפסק דין זה אינו מחייב, אוכל רק לומר, שמפירוט העובדות, כפי שהן עולות מפסק הדין, ניתן להתרשם, שבפני בית המשפט אשר נתן את פסק דינו, עמד כתב תביעה מפורט יותר מכתב התביעה שהגיש התובע דכאן ובנוסף לכך, עולה גם מפסק הדין, שבתביעה ההיא היה חיוב יתר במשך חודשים רבים ועוד עולה מפסק הדין, שבתביעה ההיא, פירט התובע דשם פירוט ממשי של חיובי היתר בעוד שהתובע דכאן, כלל לא ציין בכתב התביעה, מהו אותו חיוב יתר, במשך כמה חודשים חויב חיוב יתר ומהו הסכום הכולל בגין חיוב היתר. לכן, תביעה שהגיש התובע דכאן, שאין בו פירוט ואין בו הסבר מדוע תבע התובע סך של 6,000 ₪- אין אפשרות להתייחס לסעד הנתבע - סעד שלא הוכח כלל. 4. לגופו של עניין ועל אף האמור לעיל, אין לי ספק, שהעובדות, כפי שהן מופיעות בכתב התביעה יחד עם הטענות שהועלו בכתב ההגנה- מצדיקות הענקת פיצוי מסוים לתובע ופיצוי זה חייב להיקבע בהתחשב בכל הנסיבות - הן אלו הנטענות על ידי התובע והן אלו הנטענות על ידי הנתבעת- הכל כפי שיפורט להלן: א. גם אם טוען התובע, שהוא התקשר עם הנתבעת לאור הבטחות נציגת הנתבעת או משום שנאמר לו שהמבצע נמשך רק שעתיים, גם אז הייתה עדיין לתובע הבחירה, האם להתקשר - אם לאו. (ראה דברי התובע בעמ' 1 לפ',ש' 22- 25). עם זאת, מקבל אנוכי את טענת התובע, שאכן ההתקשרות עם נציגת הנתבעת הייתה לאור תנאי ההתקשרות שהובטחו לתובע באותה עת ואני מקבל טענתו, שבסופו של יום, לא קיבל התובע את כל התנאים שהובטחו לו. ב. א) הנתבעת, למעשה, מאשרת את טענות התובע בדבר אי קיום תנאי ההתקשרות, אך לטענתה נבע עניין זה עקב טעות אנוש, כאשר תנאי ההתקשרות לא עודכנו כראוי במערכת הנתבעת. עם כל הכבוד לנתבעת, בטענה זו, מנסה הנתבעת "להשתחרר" יותר מדי בקלות מקיום ההבטחות ומקיום תנאי הסכם המובטחים למתקשרים עמה וגם אם הייתה טעות, הרי שטעות זו היא אשר גרמה לתובע להתקשר עם הנתבעת בהסכם. ב) זאת ועוד, אין לי ספק, שהטעות הנ"ל אשר הביאה בעקבותיה חיובים שלא בהתאם למה שהובטח לתובע, גרמה לתובע לבזבז זמן ולהתכתב ארוכות עם הנתבעת על מנת להעמידה על הטעות ועל העובדה, שהוא מחויב שלא בהתאם לתנאי ההתקשרות. ג) על טעויות אשר גורמות ללקוח תמים לבזבז זמנו, כפי שנאמר לעיל- על טעויות יש לשלם ואין להסתפק אך ורק בזיכוי הסכום שנגבה ביתר, אשר ממילא לא הייתה זכאית הנתבעת לגבותו מלכתחילה, אלא על הנתבעת גם לפצות את התובע על מה שאירע בעקבות אותה טעות, קרי הצורך בפניותיו הרבות של התובע בעקבות אותה טעות. ד) בקביעת הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובע, יש להתחשב בעובדה, שהתובע ניתק את הקשר שלו עם הנתבעת, זמן לא רב לאחר מועד ההתקשרות, קרי, ההתקשרות הייתה ביום 8.9.12 (ראה סעיף 6 לכתב ההגנה) ואילו כבר ביום 20.12.12 נייד התובע את מנוייו לחברה אחרת. הנתבעת טוענת, שהתובע זוכה בסכום היתר ששולם על ידו, אך כפי שעולה גם מטענת הנתבעת, זוכה התובע בסכום היתר לאחר הגשת התביעה, כאשר תביעה זו הוגשה ביום 14.1.13. (עמ' 2 לפ',ש' 7- 8 וראה גם סעיף 9 לכתב ההגנה). 5. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע שתביעתו של התובע בסכום של 6,000 ₪ היא תביעה בסכום מוגזם בו נתבע סעד בלתי מוכח ובלתי מוסבר והסכום שנתבע על ידי התובע הוא סכום סתמי - בהתחשב בכל הנסיבות. יחד עם זאת וכפי שקבעתי לעיל, אין לי ספק, שהטעות בה הודתה הנתבעת גרמה לתובע טרחה ובזבוז זמן ובהתחשב מחד גיסא בסכום שכבר הוחזר לתובע ובהתחשב מאידך גיסא בטרחה ובבזבוז הזמן שנגרם לתובע בעקבות פניותיו הרבות אל הנתבעת והצורך להגיש תביעה זו, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע - ללא קשר עם הסכום שהוחזר- פיצוי כספי בסך של 1,000 ₪, הנראה לי סכום סביר ומידתי בנסיבות העניין. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל - אין צו להוצאות. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. סלקוםסלולר (תביעות)