טענות הנוגעות לאופן התייחסותה של חברת שחר בעקבות פיצוץ בצנרת המים הראשית של הבית והן לעובדה שחברת הביטוח דחתה את תביעתו לתשלום תיקון הפיצוץ, אשר בוצע בסופו של דבר , על ידי קבלן אינסטלציה אחר שהוזמן על ידו. 3. בעדותו סיפר התובע כי בשלב הראשון, בשבת 22.9.13, בשעות הבוקר, הגיע השרברב שנשלח אליו מטעם נתבעת 2, בכשלוש וחצי שעות איחור ולבסוף עזב את המקום מבלי שתיקן את הפיצוץ. זאת, מכיוון ששלומי, המפקח מטעם נתבעת 2, אשר אמור היה לתת לו אישור טלפוני לביצוע תיקון של מעקף, לא ענה לו. לטענת התובע, למחרת היום (יום א - 23.9.13) ולאחר מספר פניות שלו גם אל נתבעת 3, הגיע אותו שרברב בחברת אדם נוסף שנשלח מטעם נתבעת 2 על מנת לסייע באיתור מקור הפיצוץ, אלא שגם הפעם לא נעשה דבר, בשל סירובו של השרברב לבצע את העבודה . 4. בעקבות כך, באותו יום א', 23.9.13, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, החליט התובע להזמין קבלן אינסטלציה פרטי אשר הגיע מיד וביצע את התיקון בו במקום. התובע טוען כי הודיע על כך לנתבעת 3 והבהיר כי בכוונתו להגיש לה את החשבוניות והקבלות בגין התיקון, כדי שזו תדאג שנתבעת 1 תשלם לו את הוצאותיו, בהתאם לפוליסה שלו אצלה. 5. תביעת התובע לתשלום סכום של 8,000 ₪ מתבססת על עלות התיקון בפועל בסך 5,265 ₪, התקנת קו הארקה בסך 800 ₪, דמי שכירות של 4 ימים בסך 1,200 ₪ שהוא לא גבה משוכרי הבית אותם העביר, ב- 4 הימים בהם לטענתו לא היו מים בבית, ליחידת דיור סמוכה, והוצאות נוספות בגין שיחות טלפון, דלק, תשלום ששילם לנתבעת 2 עבור בדיקה ודמי השתתפות עצמית. 6. בכתב ההגנה שהוגש מטעמן טוענות נתבעות 1 ו-2 כי הן היו מוכנות לפעול לתיקון מקור הנזק בכל שלב , אלא שלאור סירוב שכנם של התובעים לפרק את מרצפות מרפסת ביתו לשם כך, אי אפשר היה לבצע את התיקון. לטענת נתבעות 1 ו-2, התובעים לא היו זכאים לתיקון הפיצוץ בדרך של ביצוע מעקף, כפי שאלה דרשו, שכן תיקון מסוג זה המהווה שיפוץ והשבחת הקיים איננו עומד בתנאי הפוליסה שלהם. נציג נתבעת 2, מר שלמה רביבו (אותו מפקח שאליו ניסה השרברב לפנות כדי לקבל אישור לביצוע מעקף) הוסיף וטען כי בהתאם לתנאי הפוליסה, כשמדובר בפיצוץ שקורה ביום שישי המוגדר כ"זמן חירום", הם לא מבצעים תיקונים אלא באים "רק כדי לסגור את המים" וכי בכל מקרה, על פי הפוליסה הם מחוייבים בתיקון מקומי בלבד, אלא שהתובע לא נתן להם להחליף את קטע הצנרת הבעייתי בלבד, ודרש החלפה של הצנרת כולה. לשאלה, היכן בתנאי הפוליסה מופיעות הגבלות אלה, השיב נציג נתבעת 2: "ככה אנחנו עובדים עם כל הלקוחות". 7. נתבעת 3 טוענת כי בהיותה סוכנות ביטוח המתווכת בעריכת פוליסות בלבד ומנסה לעזור בטיפול בבקשות מבוטחים בקשר לתביעותיהם, לא מוטלת עליה במקרה זה אחריות ביטוחית. לגופו של עניין טוענת נתבעת 3 כי היא עשתה מאמצים על מנת להביא לפתרון המצב אליו נקלעו התובעים. לטענות אלה השיב התובע כי הוא רואה גם בנתבעת 3 אחראית משום שהוא "מצפה מסוכן ביטוח שיילחם מול החברה הראשית וייצג אותו" וכי להתרשמותו נתבעת 3 לא פעלה כך עבורו. 8. מר איתן בוטנסקי, שמאי אשר חוות דעתו הוגשה מטעם נתבעות 1 ו-2 והוא עצמו העיד בבית המשפט, הסביר בעדותו כי מצבו של צינור המים המקורי אכן היה גרוע מאוד ונדרשה החלפתו. לשאלותי האם ניתן היה להסתפק במקרה זה בתיקון מקומי, השיב: "פה היה צריך לחתוך את כל הקטע מהשעון ועד הדירה ולהתקין מעקף כזה או אחר מחוץ לבית... הטוב ביותר היה למצוא בדיוק את תוואי הצינור ולהחליף. גם השכן התנגד וגם הצינור עשה את שלו, אשר על כן היה צריך לעשות מעקף". בחוות דעתו אישר השמאי כי במקרה זה נדרש גם חיבור חלופי להארקת מערכת החשמל וכי מחירי התביעה המתבססים על חשבונית מטעם בעלי המקצוע שתקנו את נזקי הצנרת והתקינו את קו ההארקה, נבחנו ונמצאו סבירים. 9. לאחר שקראתי בעיון את כתבי הטענות של הצדדים ונספחיהם, שמעתי את עדות התובע, עדויות נציגי הנתבעות והשמאי מטעם נתבעות 1 ו-2 ועיינתי בחוות דעת השמאי ובפרטי הפוליסה, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואלה נימוקי: א. על פי תנאי הפוליסה, המהווה חוזה בין נתבעת 1 לבין התובעים, חלה פוליסה זו, בין השאר, על מקרים של "התבקעות צנרת" (ר' סעיף יא' בפרק הנושא את הכותר "מקרה ביטוח"). במקרים של נזקי מים, אחראית נתבעת 1 כלפי התובעים לביצוע התיקונים ואיכותם ועל פי נוהל הזמנת השירות, על המבוטח לפנות טלפונית אל מוקד מבצע השירות (במקרה זה - נתבעת 2), הפועל 24 שעות ביממה (למעט ביום הכיפורים) (ר' סעיף ד' בפרק ג' שכותרתו "הרחבות מיוחדות"). אם לא קיבל המבוטח את השירות ממבצעו (נתבעת 2) למרות שהתקיימו כל התנאים, תדאג נתבעת 1 למתן השירות ע"י גורם מוסמך אחר (ר' סעיף ג4 בפרק ג' הנ"ל). בשום מקום בפוליסה לא מצויין, אם כן, כי נתבעת 2 מחוייבת ב"תיקון מקומי בלבד" ויום שישי איננו מוגדר בה כ"מקרה חירום", כפי שטען נציג נתבעת 2 במהלך הדיון שהתקיים בפני. ב. המסקנה המתבקשת מן האמור בפוליסה ומדברי השמאי שהעיד מטעם נתבעות 1 ו-2 היא שלנוכח סירוב השכן לפירוק מרצפות מרפסתתו לשם ביצוע התיקון, היה על נתבעת 2 לתקן את הפיצוץ בדרך של ביצוע מעקף. ג. לנוכח העובדה שבחלוף 3 ימים מאז פנה התובע אל נתבעת 2 לא בוצע התיקון ומשמעות הדבר היתה הפסקה באספקת המים לבית, מצאתי את החלטת התובעים להזמין איש מקצוע פרטי, סבירה. ד. החלטת התובעים לפטור את הדיירים השוכרים מתשלום בעבור 4 ימי שכירות מלאים, הינה החלטה בה הם אמנם גילו התחשבות רבה בשוכרים, אלא שמעבר לעובדה שעל פי תנאי הפוליסה, אין לנזק מסוג זה כיסוי, בהיותו נזק תוצאתי (ר' הפרק "נזק תוצאתי" בפוליסה), לא הונחו בפני ראיות כלשהן להוכחת גובה דמי השכירות בבית. ה. באשר לשאלת אחריותה של נתבעת 3- בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ברע"א 5695/06, בהא סייף נ' פוזי מרעי, נקבע בין השאר כי: "עיקרן של חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח עוסק בחובות גילוי והסבר שונות... על סוכן הביטוח לפרוש בפני המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות כל מידע רלבנטי בקשר לצורות התקשרות שונות אפשריות... על סוכן הביטוח והמבטח חלה חובת הסבר למתקשר אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון חריגים לכיסוי הביטוחי... יסודותיה של הלכה זו נעוצים הן בפערי הכוחות בין הצדדים והן בעובדה כי פניה לסוכן ביטוח משכללת אצל המבוטח ציפייה כי זה יגן וישמור על ציפיותיו באופן הראוי ביותר: "...חובות אלו והיקפן הרחב יחסית נובעים מאופיו ומהותו של חוזה הביטוח ומהיחסים בין סוכן הביטוח והמבטח למבוטח... פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח; היותו של נשוא חוזה הביטוח ממכר מופשט וערטילאי שטיבו אינו נהיר במדויק למבוטח; העובדה שמדובר בדרך כלל בחוזה אחיד; מורכבותו של חוזה הביטוח... ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח כי הסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, דבר המצדיק הטלת חובת גילוי רחבה יחסית על סוכן הביטוח.... כל אלו מצדיקים הטלת חובות אמון וגילוי רחבות על סוכן הביטוח והמבטח לצורך הגנה על הלקוח..". יחד עם זה, בהקשר של התביעה המונחת בפני, סבורני כי אחריותו של סוכן הביטוח שונה מאחריות חברת הביטוח. בתביעתם טוענים התובעים כי נתבעת 3 לא עשתה די לשם הבטחת ביצוע תיקון הנזק בפועל. לדעתי, וכך גם נקבע לא אחת בפסיקה, בעוד חברת הביטוח מחוייבת לשפות את המבוטח מכוח הפוליסה, קמה אחריות הסוכן רק במקרים בהם הוכח כי המבוטח לא פוצה בשל מעשה או מחדל רשלני כלשהו שלו. במקרה זה, לא הוכיח התובע רשלנות מצד נתבעת 3 שבגינה נגרם לו נזק, שכן אף לפי גרסתו, פנייתו הראשונה אליה נעשתה רק ב - 23.9.12 בבוקר וטענותיה לפיהן היא פנתה בעקבות כך אל נתבעת 2 על מנת לוודא טיפולה בפניה, לא נסתרו. 10. התוצאה היא, אם כן, שאני מקבלת את התביעה בחלקה, ככל שהיא נוגעת לנתבעות 1 ו-2 ודוחה אותה ככל שהיא נוגעת לנתבעת 3. 12. נתבעות 1 ו-2 תשלמנה לתובעים, ביחד ולחוד, פיצוי בסך של 6,115 ₪ הכוללים את רכיבי התביעה שהוכחו (5,265 ₪ בגין התיקון, 800 ₪ בגין התקנת קו הארקה ו- 50 ₪ בגין תשלום בעד בדיקה שלא הובילה בסופו של דבר לתיקון שהתחייב). לא מצאתי בסיס לחייב את הנתבעות 1 ו-2 בתשלום רכיבי התביעה האחרים, שלא הוכחו. הסכום הנ"ל, בתוספת הוצאות בסך 600 ₪ (סה"כ 6,715 ₪) ישולם לתובעים על ידי נתבעות 1 ו-2 ביחד ולחוד, בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל. התובעים, אשר תביעתם נגד נתבעת 3 נדחתה, ישלמו לה הוצאות בסך 400 ₪, בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום. נזקי מיםנזקי צנרתפיצוץ בצנרת