כל עלות תיקון בתשתיות במושכר חלות על בעל הבית. לכן, תוספת הגג לבקשת השוכרים אין בה נפקות ואינה משקפת את חובת בעל המושכר כלפי השוכרים. 3. בתיק 34134-01-13 דנינו נ' סלמה השוכרים הגישו כנגד בעל הדירה תביעה משלהם. לטענתם נאלצו הם לעזוב את הדירה עקב בעייה קשה של רטיבות כתוצאה מגשמי החורף אשר היו חזקים במיוחד. עקב הגשמים היו הצפות בדירה. הוגשו תמונות מצד השוכרים לפיהן ניתן להתרשם כי מדובר בבעיית רטיבות קשה ביותר. בתגובתו טען בעל הדירה כי הרטיבות היתה תוצאת סירובם של השוכרים בפרט השוכרת, לפתוח חלונות כדי לאוורר את הדירה. לטענת השוכרים, בעל הדירה הסכים לשחרר אותם מהמשך הסכם השכירות. אביו של השוכר העיד על הסכמתו של בעל הדירה בזו הלשון: "בהסכמתי, עשיתי את המקסימום אבל את החודש תשלמו". בסיכום ועל מנת לקבל ההמחאות החתומות ע"י בעל הדירה, הגיע אביו של השוכר, אולם, נוכח דרישה על ויתור על כל טענה כנגד בעל הדירה, ההסכם לא הועלה על הכתב. בנוסף, נטען ע"י השוכרים על נזק לספה אולם, אין בפני בית המשפט ראיות של ממש בעניין הנזק ו/או בעניין שווי הספה. 4. מנגד, כל זה נטען ע"י בעל הדירה כי שבוע לפני הפינוי תיקן את בעיית הניקוז בתוספת לגג (פרגולה) אולם, יש לציין כי מדובר בתיקון לאחר מתן הסכמה על פינוי הדירה. 5. בנוסף לתמונות, הוגש תמלול שיחות בין השוכרים לבעל הדירה ממנו עולה כי המגמה היתה פינוי הדירה במועד לפני תום תקופת השכירות אולם, בסופו של יום לא התממשה כל גמירת דעת בין הצדדים. 6. ביחסי בעל הדירה והשוכרים, חובה על בעל הנכס לספק מושכר תקין. כמו כן, על השוכרים לבדוק בבדיקה סבירה האם המושכר מתאים להם. בעת חתימת הסכם שכירות השוכר מצהיר שבדק את המושכר והוא מצא אותו תקין ומתאים לצרכיו (כפי שנעשה במקרה דנן). במקרה דנן, תחילת תקופת השכירות היתה 1.3 מכאן שמדובר בתחילת אביב כאשר הדירה נצבעה והוכנה עבור דיירים חדשים. לכן כל סימני רטיבות ופגמים אחמוסתרים מעיני התובעים. 7. מעיון בתמונות אשר הוגשו ע"י השוכרים עולה כי היתה בעיית רטיבות קשה ביותר בדירה נשוא התביעה. אין בדברי הסבר בעל הדירה כדי להניח את הדעת שכן בעל הדירה הכיר בבעיית הרטיבות וההצפות כאשר התקין תוספת גג (פרגולה) על מנת לפתור את הבעיה. היתכן שלא ידע על המבעייה אשר היתה קיימת לפני חתימת הסכם שכירות. לטעמי לא סביר כי בעל הדירה לא ידע על בעיית רטיבות כאשר חורף 2011-2 הביא לא מעט גשמים. התיקון בוצע כבר בשלב מאוחר מדי נוכח הודעת השוכרים שמפנים את הדירה. ברור כי התקנת תוספת גג היתה מיועדת לפתור גם בעייה עתידית לדיירים החדשים. מהתמונות עולה בבירור כי היה על בעל הדירה לבצע תיקונים וצביעה נוכח ההצפות והרטיבות. מדובר בסימנים שחורים של ממש על הקירות. לכן, חרף קיום חור בקיר, ברור כי כל צביעה מחייבת שפכטל כדי לטפל בתוצאות הרטיבות. 8. כאשר המושכר אינו ראוי למגורים קיימת הפרת יסודית בהסכם השכירות המשחררת את הדיירים מהמשך קיום ההסכם, כאשר בעל הדירה אינו מטפל בעניין זמן אמת. במקרה דנן, התיקון היה מאוחר מדי כאשר לא נעשה דבר ביחס לרטיבות הקיימת. לכן ניתן לקבוע כי השוכרים היו רשאי לפנות את הדירה בהיותה בלתי ראויה למגורים באותו עת. מאחר ובעל הדירה החזיר באמצעות בית המשפט את ההמחאות כולל המחאת בטחון, לא קיימת שאלת תשלום דמי שכירות בגין התקופה שהשוכרים לא התגוררו בדירה. כן קיימת תביעת השוכרים להחזר סך של 1,250 ₪ המשקף מחצית חודש דצמבר. מנגד נטען ע"י בעל הדירה על קיום נזקים אחרים (התמונות צורפו לתיק ביהמ"ש). 9. בפני בית המשפט מצב בו בעל הדירה נכשל בחובתו לספק מושכר ראוי למגורים ותקין. כאמור בעל הדירה לא ביצע את התיקונים החלים עליו במועד סביר נוכח היקף הנזק שעולה מהתמונות וקיום הצפות בדירה. תופעת רטיבות בהיקף העולה מהתמונות מעלה תמיהה ביחס לטענות בעל הדירה. סביר להניח כי התופעה היתה ידועה לבעל הדירה גם נוכח הערתו כי השוכרת סירבה לפתוח חלונות כדי לאוורר את הדירה דרך להקל על תופעת הרטיבות. 10. אף אם קיימת עילת פינוי דירה, אין להשאיר נזקים שאינם קשורים לנזק שבאחריותו של בעל הדירה לתקן. במקרה דנן, קיימים נזקים ברמה מזערית אולם יש לייחס להם שווי כספי. לאור האמור ובאיזון מכלול הנסיבות, מורה על השבת ההמחאות שצורפו לתיק בית המשפט לידי השוכרים. ביחס לתשלום שכירות עבור מחצית חודש דצמבר, ישלם בעל הדירה לשוכרים סך של 1,250 ₪. מנגד, על השוכרים לשלם לבעל הדירה סך של 750 ₪ לתיקון נזקים שאינם קשורים לרטיבות והצפות (כעולה מתמונות שחור לבן שהוגשו ע"י בעל הדירה לתיק ביהמ"ש) לאחר קיזוז נותר סך של 500 ₪ שישולם לשוכרים. ביחס לספה לה טוענים השוכרים שנגרם נזקג, לא הוגשו כל ראיות לביהמ"ש ביחס לשוויה ו/או לנזק שנגרם לה. ביחס לתביעת השוכרים לאבדן ימי עבודה, אין בפני ביהמ"ש ראיות של ממש בעניין. מדובר בראש נזק כללי ביחס לטרחת השוכרים על השקעת זמן. על כך יש לחייב את בעל הדירה לשלם לשוכרים סך של 750 ₪. הוגשה חשבונית על שכ"ט עו"ד על סך 400 ₪ שבגינה יש לחייב את בעל הדירה. 11. לאור האמור, מורה לנתבע בעל הדירה לשלם לשוכרים סך של 1650 ₪ עד 1.7.13. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. 12. סוף דבר, יש לציין כי דרישת בעל הדירה לחתימת השוכרים על סילוק תביעות במסגרת כל הסדר הינה דרישה סבירה ומקובלת. סירוב השוכרים לעשות כן הינה זכותם. התוצאות בפסק הדין משקפות את מכלול הנסיבות בעניין. שכירות