2. התובע טען כי ביום 30.10.12 התקשר לנתבעת וביצע הזמנה של התקנת טלפון קווי בביתו. התובע ביצע את ההזמנה רק לאחר שחזר, הדגיש ובירר מספר רב של פעמים שניתן להתקין את הקו של הנתבעת במקביל לקו קיים של החברה המתחרה נטוויז'ין ועל תשתית האינטרנט שלה. נציג המכירות של הנתבעת חזר וטען בפניו במפורש כי בירר הנושא והתקנה מעין זו אפשרית. ביום 8.11.12 הגיע טכנאי מטעם הנתבעת לבית התובע ולאחר בדיקה הודיע לו, בניגוד לעמדת נציג המכירות, כי לא ניתן להתקין קו של הנתבעת ללא ניתוק הקו של החברה המתחרה, זאת, כך הסביר הטכנאי, מאחר ושתי החברות עובדות באותה שיטה על אותה כתובת IP ולכן על התובע לוותר על קווי החברה המתחרה לצורך התקנת הקו. התובע סירב והקו לא הותקן. התובע טען כי הוטעה ע"י החברה ובזבז יום עבודה שלם בהמתינו לטכנאי מטעמה, כל זאת לשווא. ביום 29.11.12 עם קבלת מכתב הצטרפות לשירות אינטרנט, התברר לתובע כי נציג הנתבעת רשם את התובע כמי שמבקש שירותי אינטרנט, אף שהתובע מעולם לא ביקש זאת והקו של הנתבעת היה אמור לעבוד על תשתית האינטרנט של חברת נטוויז'ין. התובע חויב בגין שירות זה תוך ניצול העובדה כי ברשות הנתבעת היו פרטי כרטיס האשראי של התובע. התובע יצר קשר מיידית עם הנתבעת ורק לאחר שיחה בת שעה, בוטלה ההתקשרות שנכפתה על התובע. לפיכך, עתר התובע לפיצוי בסך 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש, הוצאות והפסד ימי עבודה. 3. הנתבעת טענה כי ביום 30.10.12 הצטרף התובע לשירותי גלישה באינטרנט של הנתבעת. בנוסף, טענה התובעת כי התובע החבר להצטרף לשירות טלפון ביתי של הנתבעת בעלות נפרדת ונוספת. לראיה צירפה דו"ח פניה בו נרשם "הלקוח רכש 50 מגה במחיר של 39.90. הלקוח מודע!" באשר להצטרפות התובע לטלפון הקווי לא נרשם דבר בדוח הפניה ורק נרשמה כתובת להתקנה. בהתאם, נשלחו לתובע ביום 24.11.12 שני מכתבי הצטרפות - אחד נפרד עבור כל שירות. הנתבעת טענה כי הפניה שצורפה מהווה רשומה מוסדית ובמידה ולא בחר התובע להצטרף לשירותי אינטרנט, היה עליו לפנות מיד לאחר קבלת הודעת ההצטרפות לנתבעת והעובדה שלא עשה כן מעידה בעד עצמה. הנתבעת טענה כי התובע לא הגיש בקשה לביטול חבילת הגלישה ועפ"י הוראות הדין אסור לנתבעת לנתק לקוח משירות ללא פניה מצד הלקוח. הנתבעת טענה כי ביום 8.11.12 התייצב טכנאי מטעם הנתבעת בבית התובע. "דא עקא, התובע החליט שלא לאפשר לטכנאי לבצע התקנת קו אינטרנט ושירותי הטלפוניה. לטענת התובע הסיבה לסירובו היא כי בחיבור הקו יהיה עליו להתנתק משירותיה של החברה המתחרה, חברת נטוויז'ין ואין הוא חפץ לעשות כן. 13. משסרב איפוא התובע לאפשר לטכנאי בזק בינלאומי להתקין את הקו בביתו, על אף שביקש התקנת הקו ביום 30.10.12 כאמור, הרי שלא נותרה לטכנאי הנתבעת ברירה אלא לעזוב את המקום." הנתבעת טענה כי לא נגרם לתובע כל נזק ונהפוך הוא נותר נזק לנתבעת שכן התובע הזמין טכנאי להתקנת הקו אך בפועל לא אפשר לטכנאי להתקין את הקו וכתוצאה לא סופק השירות והנתבעת לא חייבה את התובע במאום בגין כך. ביום 9.11.12 פנה התובע לנתבעת ועתר לפיצוי בגין בזבוז זמנו אך הנתבעת דחתה בקשתו בטענה כי עמדה בהתחייבויותיה והעמידה טכנאי לביצוע שירות ההתקנה. ביום 29.11.12 פנה התובע לראשונה לנתבעת בטענה כי לא ביקש להצטרף לשירותי אינטרנט, דרש להתנתק ועתר לפיצוי. הנתבעת דחתה בקשתו, ביטלה השירות וחייבה אותו בחלק היחסי בסך 31.93 ₪. הנתבעת טענה כי תביעת התובע חסרת בסיס ומופרזת, בפרט כשלא נגרם נזק. 4. בדיון שנערך בפניי התייצב נציג מטעם הנתבעת בליווי נציג המכירות שביצע העסקה הטלפונית מול הלקוח. ברם, נציג זה לא זכר השיחה וזומן להעיד כיצד ככלל מתבצעת שיחה מול לקוח. נציג הנתבעת אישר כי גם אין דו"ח מטעם הטכנאי באשר לסיבה בשלה לא ביצע ההתקנה בפועל ומה היו חילופי הדברים בין הטכנאי לתובע כשלטענת נציג הנתבעת ניתן לבצע התקנת קו במקביל לקו של חברה מתחרה. באשר לחיבור לאינטרנט טען נציג הנתבעת כי בידיו רשומה מוסדית המאשרת צירוף התובע לשירות ומיד לאחר שהתובע התקשר והכחיש התקשרותו, בוטלו השירות והחיוב. הנציג טען כי הקלטות השיחה עם התובע לא נשמרו אך לא מוטלת על הנתבעת חובה לעשות כן. חובת ההוכחה באשר ליתר רכיבי התביעה מוטלת על התובע והוא לא עמד בה. בנוסף, טען כי לא נגרם כל נזק לתובע. התובע טען מנגד כי שב והבהיר לנציג המכירות בשיחת הטלפון כי מבקש הוא להתחבר לקו הטלפון של הנתבעת במקביל לשירותי חברת נטוויז'ין וזה אישר לו כי הדבר אפשרי. ברם, הטכנאי שהגיע למקום הודיע כי לא ניתן לחבר הקו במקביל מאחר ושתי החברות עובדות על גבי אותו תדר. התובע הכחיש שביקש להתחבר לשירותי האינטרנט של הנתבעת שכן אלה סופקו לו ע"י חברת נטוויז'ין. התובע טען כי על מנת לבצע חיבור לאינטרנט, על נציג מטעם הנתבעת לשוחח עימו ולבצע הגדרות במחשב ובמודם אך הדבר לא נעשה ומעיד כי לא התבקש על ידו. בנוסף, טען התובע כי ביקש לבטל השירות מיד לאחר שנודע לו על כך, עם קבלת הודעת ההצטרפות. התובע טען כי הנתבעת חייבה אותו שלא כדין בגין השירות ורק לאחר שיחה בת שעה בוטל השירות ובעקבות שיחה עם חברת האשראי בוטל החיוב. 5. דיון - א. באשר לחיוב בגין האינטרנט, מצאתי ממש בטענת נציג הנתבעת לפיה יש לראות בדו"ח הפניה משום רשומה מוסדית המעידה על בקשת התובע להצטרף לשירות, כשאף המחיר צוין בפניו. לחילופין, גם אם מדובר היה בטעות, הרי שמיד לאחר הודעת התובע על אי רצונו להיות מחובר לשירות, בוטל השירות. גם אם הודעת הביטול היתה כרוכה בשיחת טלפון בת שעה עם הנתבעת, לא מצאתי מקום לפצות התובע בגינה. יתרה מזו, התובע אף לא ניזוק כספית שכן פנה לחברת האשראי וביטל הוראת הקבע ומכאן שלא חויב בפועל בגין שירות זה. לפיכך, דין תביעתו בגין רכיב זה להידחות בהעדר הוכחה ולחילופין בהעדר הוכחת נזק. ב. שונים הם פני הדברים, ביחס לתביעת התובע בגין התקנת הקו - התובע העיד כי בשיחת הטלפון שנערכה עם נציג המכירות הדגיש שוב ושוב כי מבקש הוא שהתקנת הקו של הנתבעת תבוצע במקביל לקו של החברה המתחרה ורק לאחר שהובהר והובטח לו כי הדבר אפשרי הזמין השירות. אך הטכנאי שהגיע למקום הודיע כי הדבר איננו אפשרי ולכן סירב התובע לביצוע ההתקנה. מצאתי מקום לקבל גרסת התובע לעניין זה מאחר ועדות התובע היתה עקבית ומהימנה. בנוסף, אין כל הגיון שהתובע שהמתין יום שלם להגעת הטכנאי, יסרב כך סתם לביצוע ההתקנה. מנגד, בדו"ח הפניה שהוצג מטעם הנתבעת אין כל התייחסות לחילופי דברים אלו. גם נציג המכירות שהובא להעיד בבית המשפט הודה כי איננו זוכר את השיחה הספציפית שנערכה עם התובע ובאפשרותו להעיד באופן כללי באשר לאופן בו מתנהלות שיחות עם לקוחות. באשר לסיבת הסירוב להתקנה עם הגעת הטכנאי למקום, הפנתה הנתבעת לטענת התובע לפיה נאמר לו כי בחיבור הקו יהא עליו להתנתק משירותי החברה המתחרה. הנתבעת לא הציגה בפני דו"ח מטעם הטכנאי בו מפורטת סיבה אחרת בשלה סירב התובע לביצוע ההתקנה. בנסיבות אלה, הנתבעת היא שכשלה בהבאת ראיותיה ואל מול גרסתו הסדורה והעקבית של התובע לא הציגה הנתבעת למעשה כל גרסה מטעמה באשר לחילופי הדברים בין התובע לנציג המכירות ולטכנאי ולמעשה אימצה את גרסת התובע לעניין הסיבה בשלה סירב התובע לביצוע ההתקנה. זאת, יש לציין, בניגוד למקרים אחרים שנדונו בפניי בהם היה תיעוד בדו"ח הפניה או בדו"ח הטכנאי לחילופי הדברים בין הצדדים. גם הקלטה של השיחה ע"י הנתבעת, שהיתה יכולה להבהיר חד משמעית את נסיבות ביצוע ההזמנה וההבטחות שניתנו במסגרתה, לא הוצגה בפניי וזאת על אף הזמן הקצר שחלף מעת האירוע הנדון ועד להגשת התביעה. ג. לאור האמור ובהעדר ראיה נגדית כל שהיא מטעם הנתבעת באשר לתוכן השיחה שנערכה בין התובע לנציג המכירות ולסיבה בשלה סירב התובע להתקנת הקו, לאחר שהמתין לטכנאי במשך יום שלם, מוצאת אני לנכון לקבל התביעה ולקבוע שהוכח כי הנתבעת הטעתה את התובע בכך שהציגה בפניו מצג שווא בשיחת הטלפון בעת ביצוע ההתקשרות לפיה ההתקנה במקביל לקו הקיים אפשרית, בעוד הטכנאי שהגיע למקום לצורך ביצוע ההתקנה, קבע כי עליו להתנתק משירותי החברה המתחרה על מנת לבצע את ההתקנה. יפים לענייננו דברים שנקבעו ברע"א 2837/98 שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד (1) 600, 607 (2000), לפיה: "הטעיה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם (ראו: ג' שלו דיני חוזים [9], בעמ' 225; ד' פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב) [10], בעמ' 787). ודוק: אין דין עילת ההטעיה לפי דיני החוזים כדינו של איסור ההטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן." במקרה דנן, סבורה אני כי הוכח לא רק שהנתבעת הטעתה התובע בעת התקשרות, דבר המעניק לתובע הסעדים הקבועים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970, אלא גם עברה על איסור ההטעיה הקבוע בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הקובע כי על העוסק אסור לעשות במעשה או מחדל, דבר העלול להטעות הצרכן בכל עניין מהותי בעסקה. בענייננו, התובע שב והדגיש בפני נציג המכירות כי מהותי מבחינתו כי התקנת הקו תבוצע במקביל לקו החברה המתחרה ורק על יסוד הבטחת הנציג כי הדבר אפשרי ביצע ההתקשרות. ברם, הטכנאי שהגיע הודיע שיש לנתק הקו המתחרה לצורך ביצוע ההתקנה. בהתאם, מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצויים שאינם תלויים בנזק עפ"י סעיף 31א(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 וכן הפסד יום עבודה בהמתנה לטכנאי. 6. סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 17.1.13 ועד לביצוע התשלום בפועל. בהתחשב בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בהוצאות משפט בסך 500 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)הטעיה