תביעה בגין אירוע פריצה שנטען כי אירע בלילה לכלי רכבם של התובעים אשר מבוטח אצל הנתבעת בהתאם לפוליסת ביטוח המכסה את האירוע ובעטיו נגרמו לחלון גג הרכב נזקים בסכום כולל של 12,269 ₪ . מטעם התובעים העיד התובע וכן השמאי שערך את חוו"ד שצורפה לכתב התביעה ואילו מטעם הנתבעת העידו שני שמאים שערכו בדיקה של כלי הרכב ומסרו לנתבעת חוו"ד שצורפה מטעמם לכתב ההגנה. פסק הדין ניתן לאחר שמיעת העדים כולם ועיון בכל חומר הראיות שהוגש לתיק ובעיקר חוו"ד של שני הצדדים ופוליסת הביטוח. טענות התובעים בקצרה: התובע מס' 1 הינו בעלה של התובעת 2 ואשר מורשה לנהוג בכלי הרכב בהתאם לפוליסת הביטוח ( להלן ייקרא :"חיים" ) ואילו התובעת מס' 2 הינה הבעלים הרשום של כלי הרכב ונהגת מורשית ע"פ הפוליסה. לטענת התובעים, כפי שזו באה לידי ביטוי בכתב התביעה התמציתי, המתפרס על פני עמוד אחד , החנה התובע 1 , כהרגלו, את כלי רכבו בלילה שבין ה- 20 ל- 21 לחודש מאי 2012 במקום המיועד לחניית כלי רכבו בבניין שבו מתגוררים התובעים ( חנייה פרטית) ובבוקר שלמחרת הבחין בסימני חבלה שנגרמו ע"י מכשיר חד במסילת המנגנון לחלון הגג של הרכב ובהתאם נגרם נזק בשיעור המופיע בחוו"ד שצורפה על ידו לכתב התביעה. התובעים ציינו במסגרת כתב התביעה כי הנתבעת, דחתה את מכתב הדרישה הואיל ומדובר בתקלה חשמלית ולא בנזק שנגרם כתוצאה מפריצה ולפיכך, לא הותירה המבטחת / הנתבעת בידי התובעים כל ברירה אלא להגיש את התביעה שלפני. טענות הנתבעת בקצרה: הנתבעת הכחישה את כל האמור בכתב התביעה וטענה, כי מיד לאחר שנתקבלה דרישת התובעים במשרדיה, החלה לברר את חבותה וזאת באמצעות שמאי מטעמה אשר בדק את כלי רכבם של התובעים באותו היום במוסך אליו הוכנס כלי הרכב על ידי התובע 1 ומצא, כי חלון גג הרכב אינו מתפקד כתוצאה משבר שנמצא במסילה. לטענת הנתבעת, נוכח תוצאת הבדיקה, מסר השמאי למוסך כי מדובר בנזק מכני/ חשמלי שלא מכוסה על פי תנאי הפוליסה והתובעים אשר שמעו את עלות התיקון בחרו לפעול להגשת התביעה שאינה עולה בקנה אחד עם יושר והגינות ויש להורות על דחיית התביעה. עוד טענה הנתבעת, כי סכומי התביעה מופרזים ולא הוכחו וככל שביהמ"ש יפסוק סכום כלשהו לטובת התובעים יש לקזז את דמי ההשתתפות העצמית עפ"י הפוליסה. דיון : פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים שניהם ועיינתי בכל חומר הראיות שהוגש כדלקמן: במועד הדיון, העיד חיים ביחס לנסיבות קרות האירוע תוך שהוא מפרט ביתר שאת את כל השתלשלות העניינים, כל זאת בעקבות שאלות שנשאל על ידי ביהמ"ש ועל ידי נציג הנתבעת. לדבריו, בעת שביקש לנסוע בשעות הבוקר המוקדמות, במהלך יום 21/5/12 , שם פעמיו לחנייה בבניין מגוריו, על מנת לצאת עם כלי רכבו לבית הכנסת, כשלפתע הבחין שדלת ימין קדמית פתוחה וכן חלון הגג, לפיכך, סגר את הדלת ונכנס על מנת לנסוע אלא שחלון הגג לא נסגר ומשכך, הודיע לסוכן הביטוח שלו על המקרה וזה הדריך אותו לפנות למוסך מורשה לצורך בירור העלות של התיקון ובחינת הפעלת הפוליסה וכך פעל. עוד העיד חיים, כי לכתחילה לא הבין את פשר האירוע שכן בבדיקה שערך מצא כי לא נגנב דבר מכלי הרכב ואולם שעה שחלון הגג לא נסגר הודיע לסוכן הביטוח שלו כי אירע ניסיון פריצה- מאוחר יותר ניגש לדווח על כך למשטרה. לשאלת ביהמ"ש, כיצד זה לא הופעלה האזעקה, השיב כי זו כן הופעלה ואולם בעת שניגש לכלי הרכב בבוקר, נותר צליל עמום של האזעקה בלבד , כאשר במהלך הלילה או הבוקר לא שמע את האזעקה בעת ניסיון הפריצה. לדברי נציג הנתבעת, בשום מקום לא נטען על ידי התובעים כי דלת נוספת הייתה פתוחה וכי ניכרו סימני פריצה על חלון הגג וממילא לא הייתה כל התייחסות לקיומה של אזעקה שפעלה בעת שהגיע חיים לצורך נסיעה בכלי רכבו באותו בוקר. אשר על כן, טען נציג הנתבעת, כי עסקינן בגרסה כבושה שהינה עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה ולדרישה הראשונה ובאה לעולם על מנת להצדיק את הגשת התביעה בדיעבד ולפיכך, אין ליתן בה אמון. אכן גרסתו של חיים פורטה בהרחבה במסגרת עדותו ואולם אין בכך כדי לגרוע מאמינות ומהימנות עדותו כהוא זה, באשר עסקינן בתובעים שאינם מיוצגים ואשר כתב התביעה הוגש בהתאם לטופס סטנדרטי שמולא על ידם, מבלי להיכנס לפרטי פרטים, כפי שנדרש לעשות במהלך עדותו בעת שהשיב לשאלות שנשאל ולא מצאתי שישנה סתירה מהותית כזו היורדת לשורש העניין וממילא גורמת לקריסתה. בחינת התנהלותו של חיים כמבוטח נראית בעיני סבירה ביותר, נתתי אמון בגרסתו מתחילתה ועד סופה ביחס לנסיבות והתנהלותו אל מול המבטחת - הנתבעת וכל זאת לאחר שהבין, כי אירע אירוע במהלכו נעשה ניסיון פריצה, שלא צלח ואולם גרם לנזק לחלון הגג , אותו ביקש מהמבוטחת לקבל במסגרת פיצוי עפ"י תנאי הפוליסה. משהבין כי זה המצב, פנה חיים לסוכן הביטוח על מנת להיוועץ בו כיצד לפעול, לאחר שמסר לו הודעה מתאימה ובהתאם פנה, עוד באותו היום ממש, למוסך מורשה, על מנת לבדוק את העלות של הנזק, אל מול עלות הפעלת הפוליסה ורק לאחר שנמסר כי מדובר בסכום העולה על 10 אלף ₪ הופעלה הפוליסה על ידו. בהתאם להודעה שמסר לסוכן הביטוח, הוזמן למוסך באותו יום שמאי מטעם הנתבעת, אשר צילם תמונות לפני פירוק החלון ( באותו יום ממש 21/5/12 ) וכן לאחריו. לדברי הנתבעת נשלח השמאי יום למחרת, הואיל והתובעים התעקשו כי הנזק נגרם כתוצאה מפריצה. ביום 22/5/12 - צולמה, בין היתר, על ידי השמאי מטעם הנתבעת, התמונה אשר לטענת הנתבעת מראה לכאורה שריטות שנגרמו מחפץ חד על פני החלון - בחלקו החיצוני, אשר בעטיין הגיע המומחה מטעם התובעים למסקנה לפיה עסקינן בניסיון פריצה, בעוד שיום קודם לכן, בעת שצולמו התמונות של חלון הגג לא נראו שום שריטות באותו המקום ממש. אין מחלוקת בין הצדדים לפיה, השמאי מטעם הנתבעת הגיע למוסך, בעקבות הודעת התובעים על האירוע הביטוחי ורק לאחר שדרישתו לתשלום נדחתה, תחילה בעל פה, הוצאה חוו"ד מטעם התובעים באמצעות ב. ניסים שמאים, אשר בדקו את כלי הרכב לאחר שהחלון פורק ביום 23/5/12 מבלי שהייתה מונחת בפני השמאי מטעם התובעים, ממילא בפני התובעים עצמם, חוו"ד הנתבעת, הכוללת בעיקרה תמונות משני מועדים, כך שהתובעים לא יכלו לדעת מהי הטענה של הנתבעת, למעט סיבת הדחייה, לפיה מדובר בתקלה חשמלית שאיננה מכוסה עפ"י הפוליסה וממילא איננה שייכת לפריצה. על הודעה זו חזרה הנתבעת מאוחר יותר, ביום 9/7/12 במכתב הדחייה. יוצא אפוא, כי התובעים לא היו ערים להכחשת האירוע על ידי המבטחת / הנתבעת וממילא לא היו ערים לפער שבין התמונות באשר אלו צולמו על ידי השמאי מטעמה ולא נטען, בוודאי לא הוכח, כי בעת שהוצאה חוו"ד מטעם התובעים, הייתה ערוכה חוו"ד מטעם הנתבעת או הועברה כלל לעיונם של התובעים, בוודאי שאין באותן תהיות שהועלו על ידי הנתבעת כדי להוכיח את הטענה לפיה לא היה אירוע פריצה כלל ועיקר. למעלה מכך, בהתאם לחוק חוזה הביטוח, הנתבעת כבולה לאמור בהודעה שנמסרה על ידה מיום 9/7/12 לפיה, נדחתה דרישת התשלום מהסיבה : "הנזק הנצפה בדו"ח השמאי ובתמונות הנזק אינו מכוסה עפ"י תנאי הפוליסה , מדובר בתקלה חשמלית. הנזק לא שייך לפריצה". הנתבעת לא טענה בשום מקום, למעט באופן עמום כללי וגורף בכתב ההגנה מטעמה, כי עסקינן בביום אירוע ביטוחי על ידי התובעים או מי מטעמם, ההפך הוא הנכון, הנתבעת אישרה את טענת התובעים ביחס לקרות האירוע, בעוד שלטענתה הנזק הנטען אינו קשור לאירוע הפריצה וממילא איננו מכוסה בהתאם לתנאי הפוליסה. בראות עיני, ההכחשה הכללית והגורפת שזכרה בא לראשונה במסגרת כתב ההגנה על ידי הנתבעת, עומדת בסתירה לאמור במכתב הדחייה, כמו גם בחוו"ד של השמאי מטעם הנתבעת, מהם ניכר כי אין הכחשה של האירוע כי אם העדר קשר סיבתי בין האירוע הנטען על ידי המבוטחים/ התובעים לבין הנזק הנטען. שעה שהכחשה של האירוע גוררת אחריה בהכרח הודאה על ביום / מרמה מטעם המבוטח, שהינה בבחינת הטלת דופי חמור בהתנהלות המבוטח הרי שאז הנטל להוכיח כי האירוע "בויים", מוטל על כתפי הנתבעת ועסקינן בנטל גבוה. בנוסף, יש צורך באמירה מפורשת של הנתבעת במכתב הדחייה או בחוו"ד ואולם לא זו בלבד שהדבר לא נעשה אלא כאמור ניתן להבין ההפך. למעשה, לאחר שהגעתי למסקנה לפיה הנתבעת מודה בקיומו של האירוע הביטוחי, אותו הצליחו התובעים להוכיח, יש צורך לבחון האם עלה בידי התובעים להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הנזק שנגרם לרבות לגבי שיעור הנזק. לצורך הוכחת הקשר הסיבתי כמו גם גובה הנזק, צירפו התובעים חוו"ד מטעמם ערוכה כדין, מפורטת ומנומקת, עליה חזר השמאי במסגרת חקירתו בביהמ"ש ובין היתר התייחס לפער בין התמונה שצולמה על ידו ממנה ניכרים "סימני פריצה" לבין התמונה שצולמה יומיים קודם לכן על ידי השמאי מטעם הנתבעת של אותו חלק ממש, שם לא נראים סימנים. לדבריו בדק את הטענה לפיה נגרם הנזק כתוצאה מחבלה בזדון, בהתאם לטענת התובעים, לאחר שחלון הגג פורק על ידי המוסך ובהתאם לממצאים שמצא הגיע לכלל מסקנה לפיה, הנזק נגרם כתוצאה מחבלה בזדון. עוד אישר השמאי מטעם התובעים בחקירתו בפני, כי אותן "שריטות" על גב החלון אינן בבחינת חזות הכל ולא רק בשל כך הגיע למסקנה כי עסקינן בניסיון פריצה והפנה לממצאים נוספים , בין היתר לשבר שנגרם במסילה של החלון, לכך שעסקינן בחלון מקורי להבדיל מחלון שמורכב בארץ , ביחס לסבירות של קיומו של שבר כתוצאה משימוש רגיל לעומת סבירות של חבלה בזדון וכד'. התרשמתי מעדותו הסדורה, המובנית והמקצועית של השמאי מטעם התובעים והנני סבורה כי הממצאים אליהם הגיע עולים בקנה אחד עם התנהלות התובעים לכל אורך הדרך וגם עם ממצאי חוו"ד של השמאי מטעם הנתבעת אשר אינה מזכירה בשום מקום תקלה חשמלית או בלאי סביר ולמעלה מכך, מאשרת את קיומו של שבר במסילה, אשר מתאים יותר לפעולת חבלה בזדון מאשר לתקלה חשמלית. לצורך השלמת התמונה, אביא ציטוט מחוו"ד שהוציא השמאי מטעם הנתבעת, שם נרשם על ידו כהיא לישנא: " בהתאם לבקשתכם הרכב הנדון נבדק ע"י לאחר שנטען כי הרכב ניזוק בנזק פריצה, מבדיקת הרכב נוכחתי כי חלון גג על שבר במסילה לא נוכחתי בסימני פריצה. הפיצוי בהתאם לשיקולכם. " בשום מקום בחוו"ד לא מצאתי אינדיקציה וממילא טענה כלשהי לפיה מדובר בתקלה חשמלית / מכנית כזו שאיננה מכוסה על פי הפוליסה, טענה זו נטענה על ידי הנתבעת ואולם אין לה על מה שתסמוך, למעט "חשדות" שהועלו על ידי השמאים מטעם הנתבעת, להבדיל מחוקרים המצויים אף הם בשירותי הנתבעת, בעיקר בשל כך שלא ניכרו כל סימני פריצה על גבי כלי הרכב כאלה שניתן היה לצפות לראות בעת ביצוע פריצה. בהעדר טענה מטעם הנתבעת לכך שהתובעים הם שחיבלו וממילא גרמו לשבר במסילה או ביימו את אותם "סימני פריצה" ביום שלמחרת האירוע, בעיקר שעה שאין מחלוקת לפיה כלי הרכב נותר בפיקוחו של מוסך מורשה בכל אותה תקופה, הרי שעלה בידי התובעים להוכיח בהתאם לנטל המוטל עליהם בהליך אזרחי כי נגרם נזק כתוצאה מהאירוע כזה המכוסה עפ"י תנאי הפוליסה. סוף דבר: התובעים הצליחו להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי אירע אירוע ביטוחי, כזה המכוסה עפ"י הפוליסה שהוציאה לטובתם הנתבעת וכן עלה בידם להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מאותו אירוע לרבות שיעור הנזק , הכל בהתאם לאמור בחוו"ד שצורפה על ידם כדין וכן חשבונית מס / קבלה ביחס לתשלום שבוצע על ידי התובעים בפועל, לצורך התיקון. אשר על כן, הנני מורה בזאת לנתבעת לשלם לידי התובעים את הסכומים הבאים: עלות תיקון הנזק בהתאם לחוו"ד וחשבונית המס בסך של 11,073 ₪. עלות חוו"ד בסך של 696 ₪ . לשני הסכומים הללו, יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד לתשלום בפועל על ידי הנתבעת. בנוסף לסכומים אלו, תשלם הנתבעת לידי התובעים הוצאות ניהול ההליך בסכום כולל של 1,700 ₪. מסכום הפיצוי כאמור לעיל, תקזז הנתבעת את דמי ההשתתפות העצמית בהתאם לפוליסה. בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי. פריצהרכב