טען כי לאחר שהנתבע סירב ולהשלים את העבודות שכר בעל מקצוע אחר לתקן את הנדרש ולהשלים את העבודות. התובע צירף לכתב התביעה נספח א'-חוות דעת המהנדס מר וינד (ללא תאריך), שתיאר את מצבו הירוד של הבית עובר לשיפוץ, תיאר סיור שביצע תוך כדי העבודות ביום 29/3/12. נראה כי חוות הדעת נערכה לצורך הליך אחר: הליך בין בעלת הדירה, גב' גורדון לבין השכן שמעליה, שהתנגד לעבודות בת.א. 13406-08-12, שהסתיים בהסדר ביום 2/12/12. (נספח ב'-הודעה על ההסכם). כמו כן צורף כנספח ג'-מכתב של המהנדס מיום 13/6/12 אל גב' גורדון, בו הוא מפרט את העבודות שנדרש לבצע, נספח ד'-סיכום רפואי של התובע מיום 21/3/12 שם הוזכר השיפוץ, אישורי המל"ל על נכות של התובע ושל גב' גורדון, "פתק" ברוסית מיום 13/3/12, המעיד לדברי התובע על קבלת 5,000 ₪ (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 7-18) גם הנתבע אישר זאת, (שם, עמ' 6, שורות 22-26), ואומר כי ביקש את הכסף כהלוואה מהתובע והשיב לו את הסכום. כן צורפו לכתב התביעה קבלות על קניית מוצרים לשיפוץ, לא כולן ע"ש התובע, ואינן מסתכמות ב-5,500 ₪, ותמונות של הבניין. הנתבע הכחיש כמעט את כל האמור בכתב התביעה, טען כי עקב היכרותו עם אבי התובע, ומאחר ועבד בעבר אצל קבלנים, לפני שחלה, הסכים לייעץ לתובע בשיפוץ בית בת זוגו, התלווה אליו לרכישות החומרים, והמליץ לו על עובדים, אך לאחר זמן מה וכשהבין שהתובע מסתייע במהנדס וכן התובע התנהג אליו בצורה בלתי הולמת, משך ידו מהסיוע. הנתבע טוען כי העבודות בוצעו ע"י עובדים אחרים. הנתבע מאשר, כאמור, כי קיבל מהתובע 5,000 ₪, כהלוואה, והחזיר לו את הסכום עוד לפני השיפוצים וגם מסיבה זו הרגיש מחוייבות לעזור לתובע ללא תמורה. הנתבע טוען כי לתובע בעיות נפשיות. הנתבע צירף לכתב ההגנה אישור המוסד לביטוח לאומי לפיו הינו בעל נכות בשיעור 100%, אישור רפואי לפיו נכרתה לו כליה ובלוטת אדרנל בסוף שנת 2011. לפני הדיון הגיש התובע אישור לפיו בת זוגו עברה ביום 8/4/13 ניתוח בקע, ולצערי לא הצלחתי להבין את הרלוונטיות לענייננו. התובע טען כי המצב הרפואי נגרם עקב התנהגות הנתבע. בכל הכבוד הנתבע עבד לטענת התובע ממרץ עד יוני, ואין קשר לניתוח בקע באפריל לא מבחינת המועד ולא מבחינת המהות. התובע העיד כי הגיע אל הנתבע דרך דודו, שהנתבע ביצע אצלו שיפוץ מוצלח, וטען כי הנתבע הסכים במספר ביקורים שערך בבית (המיועד להריסה) לשקם אותו מהתחלה ועד הסוף פנים וחוץ. לא היה הסכם בכתב. התובע טוען כי היה עד להסכם גם אחיה של חברתו, אך הוא לא הגיע להעיד. התובע טען בכתב התביעה כי שכר שירותיו של אדם אחר בחודש נובמבר 2012 (סעיף 11 לכתב התביעה), וכי אף שהתובע ובת זוגו מתגוררים נכון למועד הדיון (17/4/13) בדירה (פרוטוקול, עמ' 4, שורה 16), אך לא הביא כל אסמכתא לעבודות הקבלן החלופי, וענה לשאלה שלי כי "הבן אדם שעובד אצלנו הוא פשוט עוזר לנו מה שהוא יכול לעשות הוא עושה" (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 21-27). התובע טען כי המחיר שהסכים עם הנתבע עבור כל העבודות היה עד 12,000 ₪ (שם, עמ' 12-13). המומחה מר וינד העיד כי לא התבקש לערוך חוות דעת מקיפה על עבודת הנתבע ולא העריך את עלות הליקויים ולא צילם. הוא אישר שחוות הדעת הוגשה בקשר עם התביעה נגד השכן, שהתנגד לעבודות. זאת בניגוד לעדות התובע לפיה אין קשר בין הדברים (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 20-23). המומחה העיד כי נכח בדירה לבקשת התובע אך לא בעת עבודת הנתבע אלא כאשר לא היה, וזאת מאחר והנתבע התנגד לנוכחותו, העבודה התנהלה כחודשיים וכי קראו לו רק לאחר שנגמרה העבודה, המומחה מתאר את עבודת הנתבע כ"לא נראית תקנית" כי בנה מחיצות על מנת להסתיר את הרטיבות, כי הטיה עמוד חיצוני שלא תוקן וכי ידוע לו שנזקי הצנרת עלו אלפי שקלים וכי עם תיקון העמוד יכולים הסכומים להגיע ל6,000 או 7,000 ₪. המומחה אמר שלא נדרש ממנו פיקוח על עבודת הקבלן החלופי כמילותיו: "פחות וסיכומו איתי שאולי בסוף העבודה אני אבוא לאשר אותה" (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 4-6). הנתבע העיד, והיה מהימן עליי. הוא אדם מבוגר (כבן 70) העיד על מחלותיו לרבות לחץ דם גבוה, ופגיעה בעמוד השדרה. הנתבע סיפר כי הגיע לדירה לבקשת התובע, והיא היתה במצב ירוד, רטיבות על הקירות עד גובה מטר, וריח רע. הנתבע סיפר שהתובע סיפר לו כי התקשר עם קבלן שיבצע עבורו טיח וצבע עבור 7,000 ₪. הנתבע פירט כי אמר לתובע שטיח וצבע לא יועילו, כי רטיבות עולה למעלה ועשה לו את התכנון של העבודות הנדרשות, וזאת ללא תמורה אלא עקב בקשת דודו של התובע ועקב מצבה הבריאותי של בת זוגו של התובע. הנתבע אישר כי נכח במקום כל יום מאחר ואינו עובד, וטוען כי עבדו במקום אנשים, עימם ערך התובע הסכמים, הנתבע טען כי המהנדס היה במקום רק פעם אחת, וכי ניהל שיחה מקצועית עם המהנדס בעניין הדרך לטיפול בבעיית העמוד. הנתבע טוען כי המהנדס אמר שהעלות היא כ-3,000 ₪. אני לא מוצאת סתירה בין מה שאמר המהנדס בעניין עלות כל העבודות למה שאמר הנתבע. שניהם מסכימים כי 7,000 ₪ הינו העלות הכוללת של העבודות שנדרשו. לאחר שהדיון התנהל בקושי רב עקב בעיות תרגום, הגישו הצדדים סיכומים בכתב. התובע שינה מגרסתו. בדיון אמר כי ההסכם בעל פה בתחילת העבודה היה על 12,000 ₪ ובסיכומים כתב 17,000 ₪. התובע טען לפתע כי הנתבע קיבל 3,000 ₪ על תיקוני חשמל וצנרת שהמהנדס קבע כלא הכרחיים ובנוסף שילם לו 1,000 ש"ח על עבודות חשמל. כן טען התובע כי לא היה בבית בעת עבודות השיפוץ וכל פעם שהנתבע דרש כסף נתן לו זאת התובע בנוכחות גב' גורדון. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הטענה לפיה ביום 13/3/12, תחילת העבודות מסר התובע לנתבע סכום של 5,000 ₪. הנתבע הסב את תשומת לבי לשינוי הגרסה בעניין סכום התביעה, טען כי אין לייחס את הנזקים הבריאותיים של התובע ושל בת זוגו לשיפוצים אלא למצב הדירה לפני תחילת השיפוץ. הנתבע חוזר על נסיונו בעבודות קבלניות כשכיר בעבר (לא אוכל לקבל את המסמכים הנוספים שהוגשו בסיכומים בניגוד להחלטתי), וחוזר על הטענות שעלו בדיון, בין השאר העדר דו"ח ליקויים ומחירים מטעם המהנדס, להעדר ראיות לעבודתו של קבלן אחר כי התובע לא נאלץ לשכור דירה כפי שטען אלא התגורר תקופה קצרה בבית הוריו. לאחר ששמעתי את כל העדים ועיינתי בראיות, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את טענותיו, ולא נטיתי להאמין לגרסתו, שאינה עקבית, לקתה בסתירות ובאי דיוקים כמו גם חוסר הגיון. עדות המהנדס לא סייעה כלל לגירסת התובע, שכן המהנדס אימת את דברי הנתבע, אישר כי חוות דעתו נערכה לצורך התביעה עם השכן, ולא ערך חוות דעת בקשר עם עבודות הנתבע נשוא התביעה. המומחה גם אישר כי חוץ מפעם אחת לא הגיע לדירה בזמן עבודתו של הנתבע, מכאן שלא יכול היה לדעת כלל מי עבד בדירה. במיוחד החלטתי לדחות את התביעה מאחר ועצם העובדה שהתובע ובת זוגו מתגוררים היום בדירה, ולא הציגו כל אסמכתא לעבודה או תשלום שביצעו לאחר עזיבת הנתבע את הדירה, מעידה כי אין בידיהם ראיות כאלה, ואין לקבל את גרסתם. לו היתה נכונה גרסת התובע והנתבע עבד אצלו, הרי שחזרת התובע ובת זוגו, אנשים נכים וחולים לדירה, ללא כל הוכחה על עבודה שבוצעה בדירה מסוף 2012 עד הדיון באמצע אפריל 2013, מעידה כי מצב הדירה מאפשר מגורים בניגוד למצבה שמשתקף בחוות דעת המהנדס בגינו הוצא לדירה צו הריסה. גירסת הנתבע לפיה לא עבד בדירה אלא רק נתן ייעוץ, תואמת את מצבו הרפואי, הקבלות שצירף התובע לכתב התביעה על שם לקוחות שונים כמו "יהודה" ו-"סלבה", מעידות כי היו עובדים אחרים בדירה בתקופה הרלוונטית, העבודה שהתמונות צולמו ע"י המהנדס לפני עזיבת הנתבע את הדירה ואין חוות דעת לאחר עזיבתו, אין תימחור של העבודות שיש לבצע וכל עדות המהנדס היתה מסוייגת, כל אלה מצדיקים דחיית התביעה. אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 250 ₪. המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין. שיפוצניקשיפוצים