פוליסת ביטוח שמשות: תביעה בגין פיצוץ שמשה אחורית ברכב 1. רכב התובע בוטח אצל הנתבעת 1 (להלן:"המבטחת"). עקב פיצוץ שמשה אחורית ברכבו הופנה התובע אל הנתבעת 2 - שהיא ספקית של המבטחת (להלן:" אילן זגגות") להחליף השמשה ובחודש אוגוסט הותקנה שמשה אחורית ברכב התובע.. לאחר התקנת השמשה, הלין התובע על יחס מחפיר וראה בחומרה רבה את התנהלותה של המבטחת כלפיו, תוך טרטור התובע במשך 3 חודשים וגם הובררו לו עובדות שונות הנוגעות לשמשה המוחלפת - עובדות אשר גרמו לו להגיש תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבעות להחליף מיידית השמשה לשמשה מקורית חדשה ופיצוי בגין נסיעות וחצי יום חופשה ופיצוי על עוגמת נפש חמורה בסכום כולל של 15,000 ₪. 2. ואלו הן טענותיו העיקריות של התובע, להצדקת תביעתו ולהצדקת הסעד המבוקש: א. א) השמשה הותקנה באיחור של מספר ימים ולא כפי שמתחייב בפוליסה בנוגע לשמשות. ב) השמשה הותקנה בצורה לא סימטרית - דבר אשר גרם לנזילת מים והיות והתובע משרת כרופא צבאי, יצא לו לראות לראשונה את הרכב כשבוע לאחר התקנת השמשה ואז ראה שהשמשה משומשת, עליה קיימים חלקים דהויים, שריטות במגוון עומקים ובאזורים שונים, אשר - לדעתו- לא יכלו להיעשות לאחר התקנת שמשה חדשה. ב. א) לאחר גילוי הממצאים הנ"ל, פנה התובע לאילן זגגות, אשר התקין את השמשה, ושם נאמר לתובע שעליו לפנות למבטחת. בעקבות כך, ניסה התובע ליצור קשר עם המבטחת והיות וזמני ההמתנה היו ארוכים ועקב פעילותו הצבאית - הוא יצר קשר עם המבטחת ואילן זגגות שבוע לאחר מכן. אילן זגגות התנער מכל אחריות וסירב להציג בפני התובע מסמכים הקשורים לשמשה המוחלפת ולאחר עשרות שעות מול נציגי המבטחת בטלפון והתכתבויות, נוכח התובע לדעת, שנציג המבטחת מייצגת את אילן זגגות יותר מאשר את התובע ונותנים תשובות מתחמקות מבלי לבדוק בצורה מקצועית את הנתונים השקריים שמעביר אילן זגגות. ב) בהמשך נאמר לתובע לגשת למוסך קאיה על מנת לאמת לו שהשמשה חדשה ולאחר שהתובע נסע למוסך בחיפה, הוא נוכח לדעת שהשמשה לא נרכשה מהם. לאחר מכן, שינו הנתבעים את גרסתם והודיעו לתובע, שהשמשה נרכשה ישירות מקוריאה, אך לא טרחו להציג בפני התובע חשבוניות לאמת טענה זו. רק לאחר 3 חודשים הסכים אילן זגגות להעביר לתובע המסמכים והתברר שהם שקריים ומדובר במרמה. ג. המבטחת סירבה לבדוק השמשה על ידי שמאי מטעמה ולטענת התובע, נשלח אליו במרמה שמאי מטעם אילן זגגות, אשר נתן חוות דעת שקרית מבלי להתייחס כלל לטענות התובע שהשמשה הותקנה בצורה לא סימטרית והשמאי אף סירב להגיע לרכב ולהשפריץ על השמשה מצינור למרות שאביו של התובע דרש זאת. כמו כן, טען השמאי שהשריטות נעשו על ידי המגב האחורי שלא היה תקין, אך לטענת התובע קבע כך השמאי, אף מבלי לבדוק את המגב. 3. א. א) המבטחת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע בטענה, שהשמשה אשר הותקנה ברכב התובע הינה מקורית חדשה והותקנה כראוי עם כל החיבורים הנדרשים ואם קיימות שריטות בשמשה, אלו יכולות להיווצר מהמגב האחורי, שהיה ישן וחלוד. המבטחת גם מציינת את העובדה, שנעשתה בדיקת נזילות וחדירת מים על ידי התזת מים לעבר השמשה ותוצאות הבדיקה היו תקינות. ב) התובע גם הוזמן על ידי השמאי מטעם המבטחת למוסך הסדר לבדוק באמצעות מכשיר מתאים האם ישנה חדירת מים, אך התובע סירב להגיע למוסך. ב. עוד מציינת המבטחת, שלמעשה, היה זכאי התובע לקבל שמשה חלופית, אך היות ובעת פנייתו למבטחת לא היה ברשותה שמשה חלופית הותקנה ברכבו- לפנים משורת הדין- שמשה חדשה מקורית, למרות שהביטוח שלו אינו מכסה שמשה מקורית. 4. מוסכם על הצדדים, שברכב התובע הותקנה שמשה אחורית, אך בעוד שהתובע טוען, שאותה שמשה שהותקנה ברכבו היא משומשת או שהותקנה בצורה לא סימטרית אשר גורמת לנזילת מים לתוך הרכב טוענת המבטחת, שברכבו של התובע הותקנה שמשה מקורית חדשה ודוחה את טענת התובע, שהמשמה הותקנה בצורה לא סימטרית הגורמת לנזילת מים לתוך הרכב. זאת, למעשה, השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים ולשאלה זו יתייחס בית המשפט בהמשך פסק דין זה ויכריע בנדון. 5. לאור הטענות שהועלו על ידי הצדדים בכתבי הטענות ובמיוחד לאור טענותיו של התובע המכילות טענות מרמה וזיוף, אעלה להלן את טענותיו העיקריות של התובע כנגד הנתבעים, שאליהן על בית המשפט להתייחס על מנת להכריע באותה שאלה אשר שנויה במחלוקת בין הצדדים: א. התובע מתאר את השמשה שהותקנה ברכבו, כשמשה שהיו בה חלקים דהויים, שריטות במגוון עומקים ובאזורים שונים, אשר לא יכלו להיעשות לאחר התקנת שמשה חדשה עקב אופיין ולא יכלו להיגרם על ידי המגב - זאת לאור העובדה, שהמגב כלל לא מגיע לאותם מקומות שנוצרו השריטות. לטענת המבטחת, הותקנה שמשה חדשה מקורית ולגבי השריטות הנטענות על ידי התובע, סבורה המבטחת ששריטות אלו נגרמו על ידי המגב שהינו ישן וחלוד. אין לשלול כליל טענה זו, לאור העובדה, שהתובע בעצמו מציין, שאותו מגב לא פעיל מזה 4 שנים. טענה זו מפליאה, כשלעצמה, כאשר ניתן להבין מזה, שבמשך 4 שנים לא השתמש הנוהג ברכב במגב זה. האם סביר הוא, שמגב תקין ולא משתמשים בו במשך 4 חורפים?! (ראה טענת התובע בכתב התביעה). ב. מר דורון דיין, נציג הנתבעים (להלן:"מר דיין) העיד בבית המשפט, כמו שגם נאמר בכתב ההגנה, שהשמשה שסופקה לתובע היא חדשה ומקורית - למרות שלא מגיע לו מקורית. (עמ' 3 לפ',ש' 17- 19). התובע לא הוכיח את טענותיו, בדבר היות השמשה שהותקנה ברכבו שמשה משומשת וגם לא הוכיח, שהיא הורכבה באי סימטריות ולא הוכיח שנכנס מים לתוך הרכב, עקב אי הסימטריות. בנוסף לכך, טען התובע טענות חמורות כנגד הנתבעים ומייחס להם מעשי מרמה והצגת מסמכים מזויפים, שכן - לטענתו- לאחר שהועברו אליו המסמכים הוא גילה שהם שקריים ומדובר במרמה. עוד מלין התובע וגם הפעם, תוך הטחת אשמה על המבטחת, אשר שלחה אליו שמאי במרמה מאילן זגגות, אשר הוצג תחילה, שהינו שמאי מטעם המבטחת. לתובע טענות גם כנגד חוות הדעת שנתן השמאי והוא סבור, שגם חוות הדעת היא שקרית. 6. בחנתי היטב את כל חומר הראיות ולאחר בחינת ושקילת חומר ראיות זה, הגעתי למסקנה, שדין תביעת התובע להידחות - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) התובע מעלה האשמות חמורות כנגד הנתבעים ומייחס להם, מעשי מרמה, הצגת מסמכים מזויפים, זלזול בחוק, שולחים שמאי במרמה, מתן חוות דעת שקרית ומוסיף על כך בבית המשפט ואומר, שיש פה עבירה פלילית (עמ' 2 לפ',ש' 11) ועוד טענות כלליות מהן ביקש התובע להשמיע לבית המשפט, שהכל התנהל בעניין שמשה זו שלא כדין. לעניין זה, מקבל אנוכי את טענתו של מר דיין, שאכן בית משפט זה בנסיבות, כפי ששמע תיק זה, אינו מוסמך לקבוע אם בוצעה עבירה פלילית - אם לאו, מה עוד שהתובע לאו הוכיח טעניותיו. (ראה דברי מר דיין בעמ' 2 לפ',ש' 28- 29). ב) טענות מעין אלו, שהעלה התובע, מטילות על הטוען טענות אלו נטל הוכחה מוגבר ומידה הוכחה גדולה וגם וודאית יותר ממאזן הסתברויות רגיל הנהוג במשפטים אזרחיים. כב' השופט ברנזון קבע בעניין זה, שטענת תרמית או מעילה היא טענה רצינית בעלת גוון הפוגעת בשמו הטוב של אדם שנגדו היא מכוונת ולפיכך, טבעי הדבר, שבית המשפט הנתקל בטענה כזאת ידרוש מידת הוכחה יותר גדולה וודאית מאשר בסוגי משפטים אחרים בעלי אופי פחות חמור. (ראה ע"א 292/64 משה כהן נ' ירמיהו אשד, פ"ד יט(1) 414, 416 וראה גם ע"א 260/82 שמעון סלומון נ' ששון אמונה, פ"ד לח(4) 253, לעניין משקל הראיות שיש להביא בפני בית המשפט כדי להוכיח טענת מרמה ראה גם ע"א 2275/90 לימה חב' ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, 615). ב. א) התובע אינו בטוח כלל שהשמשה ישנה, אלא כדבריו:" אני חושב שהיא ישנה" ועוד מוסיף על כך התובע ואומר:" הטענה היא שלא השמשה לא מקורית, אלא יכול להיות שהורידו מרכב אחר וסיפקו לי ולכן היא לא חדשה" (עמ' 1 לפ',ש' 15 ועמ' 3 לפ', ש' 3- 4, ההדגשות שלי- ג.ב.). התובע לא הציג ראיות חיצוניות כמו חוות דעת מקצועית, שכן גם ללא טענות כה קשות שהעלה התובע כלפי הנתבעים - טענות מרמה וזיוף- יכול היה התובע להוכיח כל טענותיו לגבי השמשה הלא מקורית, המשומשת אשר לא הותקנה כדבעי, על ידי חוות דעת שמאי או חוות דעת מומחה אחר, אך התובע לא עשה כן והסתפק בטענות שהעלה על הכתב בלבד ועל מסמכים, שבוודאי שאין בהם כדי להוכיח, האם השמשה הותקנה כדבעי או האם נכנסים מים מבעד לשמשה. ב) התובע גם לא מצא לנכון להעיד עדים מטעמו להוכחת טענה מטענותיו בנוגע לאותה שימשה או בקשר לטענות המרמה והזיוף והסתפק בטענותיו בלבד ובהסתמך רק על המסמכים שצרף לכתב התביעה. ג. א) התובע מציין בכתב התביעה, שהמבטחת סירבה לבדוק השמשה מטעמה ונשלח אליו במרמה שמאי מטעם אילן זגגות, אשר נתן חוות דעת שקרית ולא התייחס כלל לטענות בדבר ההתקנה הלא סימטרית. ב) גם טענות אלו אינן מבוססות. נניח שאכן השמאי נשלח במרמה, נניח שחוות הדעת שקרית ונניח שאכן השמאי לא בדק את ההתקנה הסימטרית של השמשה - גם אז היה יכול התובע להוכיח בהוכחה פשוטה ביותר, אם היה נעזר בחוות דעת של שמאי או בעל מקצוע אחר על מנת להוכיח את ממצאי אי הסימטריות או כניסת מים לרכב בשל אי סימטריות השמשה. ג) למעשה, לא נעזר התובע בחוות דעת כלשהי וטענותיו הן טענות כנגד חוות דעת בכתב, שלא נסתרה על ידי חוות דעת אחרת. לא רק חוות דעת בכתב הגישו הנתבעים, אלא מר מיכה ביבי, השמאי- נותן חוות הדעת- (להלן:"מר ביבי") התייצב בבית המשפט למתן עדות על מנת לתמוך בחוות דעתו. מר ביבי העיד בבית המשפט, שהוא עצמו בדק את השמשה יחד עם אביו של התובע במוסך ליד ביתו ודחה את הטענה של חדירת מים וכינה זאת: " לא היה ולא נברא". (עמ' 4 לפ',ש' 4- 5). מר ביבי, הגיש את חוות דעתו מלווה בתמונות ובהסתמך על חוות הדעת ועל התמונות הוא הסביר לבית המשפט כיצד ניתן להתרשם שהמדבקה חדשה, אותנטית שלא אופייני לשמשה משומשת. עוד הסביר מר ביבי מה הבדיקות הנוספות שעשה לשמשה ומצא שהיא יושבת בצורה מושלמת על דלת תא המטען והוא גם בדק השמשה ביום חורף ולא מצא נזילות מים ברכב ובנוסף לכל זאת מוסיף מר ביבי ואומר, שאם טענותיו של התובע היו נכונות - לא היה עובר הרכב טסט. (ראה דברי מר ביבי בעמ' 4 לפ',ש' 6- 12 ושק 21- 22). ד. א) התובע טוען גם, שקביעות השמאי על כי השריטות נובעות מפעולת המגב אינן נכונות, יען כי המגב כלל אינו מגיע אליהן. גם טענה זו לא הוכחה ואם תוסיף לכך את הודאתו של התובע, שהמגב לא פעיל מזה 4 שנים - זה רק יכול להוסיף למסקנת השמאי על גרימת שריטות על ידי מגב ישן שלא היה בשימוש במשך שנים. ב) התובע גם מלין על כך, שהשמאי כלל לא בדק כדבעי אם השמשה נוזלת, שכן לטענתו, סירב השמאי להגיע ולהשפריץ על השמשה מצינור למרות דרישת אביו של התובע. טענה זו כלל לא מובנת, שכן מה מנע מהתובע להביא בעל מקצוע או מומחה מטעמו, שישפריץ מים - כפי שימצא לנכון- וייתן חוות דעת על הממצאים אליהם הגיע לאחר השפרצת המים? התובע אינו יכול להעלות טענות כנגד הנתבעים, כנגד השמאי מטעם הנתבעים, כנגד חוות הדעת שהגישו הנתבעים והוא עצמו לא יעשה פעולת בדיקה עצמאית כלשהי על מנת להוכיח את טענותיו שהועלו כנגד העניינים הנ"ל. ה. א) בעצם, התובע טוען, שהוא אכן פנה לשמאי חיצוני לבדיקת מצב השמשה, אך אותו שמאי כלל לא נתן חוות דעת בכתב וגם העיד, שאותו שמאי התחשב בתובע, שהוא חייל ורצה לחסוך לו 900 ₪, משום שלדעתו של השמאי, היות ועבר זמן, חוות הדעת לא תהא קבילה. (עמ' 1 לפ',ש' 17- 18). גם אם נניח, שאותו שמאי הציע לתובע לחסוך הוצאות ולא לשכור את שירותיו למתן חוות דעת, הרי שגם אם לא הגיש חוות דעת בכתב, לא הייתה מניעה שהתובע יזמין את אותו שמאי להעיד בבית המשפט על ממצאיו וכפי שאמר לתובע: "אתה צודק, השמשה ישנה לפי כמה סימנים..." או להעיד על אותן שיחות שניהל בקשר לאותה שמשה. (עמ' 1 לפ',ש' 19- 24). ב) התובע אף לא טרח להזמין את השמאי הנ"ל לבית המשפט כעד מטעמו ואפילו את אביו - לא הזמין התובע להעיד על המים המצטברים תחת השמשה ועל הניגובים במזג אוויר קר. מר דיין אף העיד, שהתקנת השמשה בוצעה בנוכחות אביו של התובע ואביו אף חתם על מסמך שהעבודה בוצעה לשביעות רצונו. (ראה המסמך נ/1 ודברי מר דיין בעמ' 2 לפ',ש' 19- 20). בעניין זה, הלכה פסוקה היא, שצד אשר אינו מביא עד חיוני או ראיה חיונית, ללא הסבר סביר, כאשר מדובר בעדות אשר יכולה הייתה לתמוך בגרסת אותו צד, פירוש הדבר הוא שאותה עדות הייתה משמשת לחובתו של אותו צד. (ראה ע"א 641/87 קלוגר נ' אורט ישראל בע"מ ואח', פ"ד מד(1) 245 וע"א 293/90 פיליפ גרינהולץ ואח' נ' יעקב מרמלשטיין, תק- על 94(4), 82). 7. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את תביעת התובע. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב את התובע בהוצאות ממשיות, אך בהתחשב בנסיבות, החלטתי לחייב התובע אך ורק בהוצאות השמאי, שהתייצב לדיון מטעם הנתבעים ולכן, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים, באופן סולידארי, הוצאות בסך של 472 ₪ (שכרו של השמאי בצירוף מע"מ) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רכבשמשות רכבביטוח רכבפוליסהביטוח שמשות