תביעה לפיצוי בגין תיקון בעיית טפטוף במזגן התובע הגיש כתב תביעה על סך 25,000 ₪ כנגד הנתבעת בשל תיקון, שלטענתו, היה על הנתבעות לבצע, אך התיקון לא בוצע כראוי. על פי כתב התביעה ביום 8.8.2012 פנה לנתבעות בגין בעיית טפטוף במזגן שבביתו. לטענת התובע, ביקרו אצלו בסך הכל חמישה אנשי מקצוע, שבשל חוסר מקצועיותם לא טיפלו בבעיה, ולבסוף נאלץ לתקן באופן פרטי. על פי מכתב התובע שצורף לכתב התביעה תהליך האירועים היה כך: לאחר שהתובע התלונן בחברת הביטוח (הנתבעת 1) על טפטוף מזגן בביתו וזו הפנתה אותו לנתבעת 2 (להלן: "פמי"), הרי ביום 9.8.2012 הגיע נציג מחברת "השירות למזגן", אשר נתן פתרון זמני שהפסיק את הטפטוף, אך טען כי קו הניקוז של המזגן מגיע לתוך קיר סתום, ולכן יש להמשיך את התיקון עם אינסטלטור. עבור השירות הזה שילם התובע סך של 165 ₪ לחב' השירות למזגן. לאחר מכן פנה שוב לנתבעת וביום 12.8.2012 שלחה אינסטלטור בשם יורם, אשר טען, כי תיקן את הסתימה וגבה שיק השתתפות עצמית על סך 350 ₪. זמן קצר לאחר שהאינסטלטור עזב את הבית והטפטוף חזר, התקשר התובע וביקש שיגיע איש מקצוע אחר, אולם הנתבעת שלחה שוב אותו אינסטלטור, אשר לא תיקן את התקלה וטען שזו תקלה של איש מזגנים, אשר אינה קשורה אליו. לטענת התובע, איש המזגנים נתן פתרון, אמנם זמני, אך הטפטוף לא פגע בגבס, אולם לאחר הטיפול של האינסטלטור, חזר הטפטוף ונגרם נזק לקיר הגבס. באותו היום פנה התובע למנהל מחלקת השירות והודיע לו שהוא דורש שלא יופקדו השיקים, אלא יוחזרו משום שהתקלה לא תוקנה. אולם, השיקים כבר הופקדו. לאחר מכן קבעו כי יבוא איש מזגנים נוסף ביום 19.8.2012 בשעה 07.30 בבוקר, אשר לא התייצב ולאחר טלפונים התברר, כי הוא דורש שישלמו לו מראש סך של 190 ₪ ורק בשעה 10:00 הגיע איש המזגנים, אשר טען בשנית שיש לקרוא לאינסטלטור או לחילופין לבצע קו ניקוז חדש. לטענתו הוא יודע לבצע את העבודה אך אין לו אישור, ולכן יש להמתין שוב לאיש אינסטלציה. באותו היום בשעות אחר הצהרים, הגיע איש אינסטלציה בשם אריק, שטען שניתן לתקן את הבעיה בעזרת ניקוז חיצוני, אך הנתבעת לא אישרה לו את העבודה משום שזאת עבודה של איש המזגנים. בשעות הערב שוחח התובע שוב עם מנהל משמרת בשם מור והלה הסביר, שאיש אינסטלציה הוא האיש, שצריך לתקן את התקלה והוא איננו מבין מדוע האינסטלטור, שהיה אחר הצהריים בדירה לא תיקן את הבעיה, ולכן מכיוון שלא הצליח לתפוס את האינסטלטור בטלפון, הוא הסביר לתובע שהם יאלצו לחכות יום נוסף. למחרת ביום 20.8.2012 הודיע לירן, מנהל משמרת נוסף, לתובע, שהנתבעות חזרו בהן מהודעתן אמש ובעצם הבעיה איננה מכוסה בפוליסה. לפיכך התובע תובע את פרטי הנזק הבאים: 15,000 ₪ - תשלום פרמיית ביטוח במשך שמונה שנים כאשר בסופו של דבר בעת הצורך לא התקבל שירות; 7,000 ₪ אובדן 4 ימי עבודה, עשרות טלפונים ומכתבים; 1,500 ₪ - תיקון עצמאי של המזגן, תשלום שיק לחב' הביטוח ואגרת בית משפט; 1,500 ₪ עוגמת נפש. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי התובע פנה בגין דליפת מים מן המזגן. טכנאי המזגנים אבחן כי קיימת סתימה בצינור הניקוז של המזגן אשר אינה מכוסה במסגרת כתב השירות לתיקון מכשירי חשמל של פמי. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, ביצע הטכנאי תיקון זמני ומלא גז במזגן התובע. בנוסף הוא הזמין שרברב מטעם הנתבעת לפי הזכאות של התובע בפוליסה לתיקוני צנרת. האינסטלטור מטעם פמי הגיע לדירה ומצא כי הסתימה בצינור הניקוז של המזגן מקורה באבן המצויה בצינור וחילץ את האבן מהצינור. התובע פנה שוב לפמי בגין קיומה של דליפה נוספת מהמזגן ואז נשלחו לדירה הן האינסטלטור והן טכנאי המזגנים ובדיקותיהם העלו כי מקור הנזילה הוא מצנרת המזגן ויש להחליף את קו הניקוז. אולם, החלפת קו ניקוז לא מכוסה במסגרת כתב השירות והדבר הוסבר לתובע. הנתבעת טענה כי על אף שפעולת ההחלפה לא מכוסה, הרי לפנים משורת הדין ביצעה פמי תיקוני צבע לשביעות רצונו של התובע. עוד טוענת פמי כי וויתרה על תשלום השתתפות עצמית דמי האינסטלטור וזאת לאחר שהתובע ביטל את ההמחאות בניגוד לחוק. עוד טוענת הנתבעת כי לא ייתכן להשיב את דמי הביטוח ששילם משום שהסכום הנ"ל שולם בגין מגוון רחב של כיסויים ביטוחיים להם היה התובע זכאי ובכלל זה: כיסוי למבנה, תכולה, צד ג', שירותי חירום וכו'. עוד הם טוענים כי קרוב משפחה של התובע שאינו בעל מקצוע תיקן את הבעיה עבור התובע ולכן לא ברורה דרישתו לתשלום עבור התיקון. דיון והכרעה שני הצדדים התייצבו לדיון וחזרו על גירסתם. התובע פירט כי מי שתיקן בסופו של דבר את התקלה הוא גיסו, שחילץ את האבנים מתוך הצינור. עוד הוא פירט לעניין הנזק אשר לגביו אתייחס בסוף פסק הדין. נציג הנתבעת טען כי לא היה מדובר בקלקול של מוצר חשמלי, אלא בצינור ניקוז וכי הם אחראים אך ורק לרכיבים החשמליים בתנאים מסוימים אבל הצנרת אינה מכוסה. לאחר שקראתי את פרטי התביעה וההגנה, שמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן אפרט נימוקי. התובע היה מבוטח בחב' ביטוח ישיר, היא הנתבעת 1 אשר מפנה לצורכי תיקון תקלות לפמי. התובע, כאשר פנה לראשונה לפמי הודיע על תקלה במזגן ופמי שלחה ביום 9.8.12 איש מזגנים, אשר גבה סך של 165 ₪, עשה פעולת תיקון זמנית, וטען שיש להמשיך בטיפול עם אינסטלטור משום שהבעיה היא בקו הניקוז. בשלב זה צריכה הייתה פמי, אם אכן טענתה הייתה שאין אחריות לקו הניקוז להודיע למבוטח, כי אין אחריות לקו הניקוז ובכך למעשה הייתה מסיימת את הפרשה, משום שלכאורה, התובע צריך היה לפנות לאינסטלטור על חשבונו. אולם, לא כך נהגה פמי ואני סבורה שלא נהגה כך משום שבמסגרת ביטוח המבנה שיש לתובע יש לו גם ביטוח צנרת (ראו גם סיפא סעיף 10 לכתב ההגנה) ואינסטלציה, המכסה גם צינור מסוג זה. ולכן לא בכדי שלחה פמי לאחר שלושה ימים גם אינסטלטור. כאשר הגיע האינסטלטור וגבה מהתובע 350 ₪ הבין התובע כי מדובר בהשתתפות עצמית. לראשונה נטען כי הסך של 350 ₪ הם בגין עבודה פרטית, במועד הדיון על ידי נציג הנתבעת. לא מצאתי כי טענה זו נטענה בכתב ההגנה. לאחר מכן משלא תוקן המזגן נשלח שוב איש מזגנים לבית התובע ושולם לו סכום של 190 ₪. אולם לאחר שאיבחן כי הבעיה הייתה בנקודת ניקוז הודיע, כי אין לו סמכות לבצע זאת. באותו היום הגיע גם אינסטלטור וטען שאף הוא יכול לתקן את הבעיה בעזרת קו ניקוז חדש, אך אין לו אישור לעשות זאת. כאשר בוחנים את השתלשלות האירועים ואת העובדה כי התיקון דרש הוצאת האבנים שהיו בקו הניקוז, נראה כי כל הנושא יכול היה להסתיים עוד ביום 12.8.12 לו האינסטלטור הראשון היה פותר את הבעיה באמצעות הוצאת כל האבנים שהיו בקו הניקוז. העובדה שרק ביום 20.8.2012 הודיע פמי לראשונה לתובע כי נושא קו הניקוז אינו מכוסה על ידם אינה עולה בקנה אחד עם התנהלותם עד לאותו מועד ושליחת אנשי מקצוע, אשר גבו כסף עבור הגעתם, למרות שלא פתרו את הבעיה. לכן על הנתבעות לשאת בכל הנזק שנגרם כתוצאה מאיבוד ימי עבודה, טלפונים, תשלומים מיותרים לאנשי מקצוע, וסבל בשל אי פעולת מזגן החל מיום 9.8.2012 ועד ליום 20.8.2012. הואיל ושתי ההמחאות הוחזרו לתובע (ראו מכתבו מיום 25.12.12 סעיף 2), הרי שהוא שילם סך של 190 ₪ לאיש המזגנים, אשר לא פתר את הבעיה ולכן על הנתבעות להשיב סכום זה. כמו כן עליהן לפצותו בגין ערך שני ימי עבודה שבהם המתין לטכנאי ולאינסטלטור ללא הצדקה בסך כולל של 1,500 ₪ (ראו תלוש שכר אוגוסט 2012, הוגש ביום 20.10.13), כן עוגמת נפש בגין אי פעולת המזגן במשך 10 ימים בסך של 1,500 ₪ אציין כי לא קיבלתי את עמדת פמי כי לא הייתה עליה חובה להחליף את קו הניקוז של המזגן או לתקן אותו, ולכן אני קובעת כי פעולת התיקון של קרוב המשפחה של התובע נעשתה במקומה, ולפיכך מוטלת עליה החובה לשלם את ערך עבודתו המוערכת בסך של 500 ₪. איני מחייבת את הנתבעת 1 בהשבת סכומי הפרמיה משום שהביטוח מכסה נזקים רבים נוספים ולכן אין מקום להשיב סכומים אלה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעות תשלמנה יחד ולחוד לתובע את הסך של 3,690 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.8.12 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן תשאנה הנתבעות יחד ולחוד בהוצאות התובע בסך של 750 ₪. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. פיצוייםמזגן