תביעה על סך 25,000 ₪ כנגד חברה המתמחה בשירותי בדיקת רכב לציבור הרחב

תביעה על סך 25,000 ₪ כנגד חברה המתמחה בשירותי בדיקת רכב לציבור הרחב ביום 16.8.2012, פנה התובע לנתבעת בכדי לערוך בדיקת רכב לפני קנייה, לרכב מדגם מיני קופר (להלן: "הרכב"). אין מחלוקת כי הרכב נבדק על ידי הנתבעת וכי לאחר הבדיקה הוא נרכש על ידי התובע. מערכת הרכב בגינה הגיעו הצדדים לדיון היא מערכת הגיר של הרכב (החלפת ההילוכים) המכונה במסמכי הנתבעת גם מערכת "העברת כח". בתום הבדיקה קיבל התובע גרף שכותרתו : "סיכום משוקלל למצב הרכב ומערכותיו בהתאם לשנת הייצור" (להלן: "גרף התקינות") ותוצאותיו היו כדלקמן: מרכב - 83%, שילדה - 100%, פליטת גז ועשן - 78%, מכוונים - 100%, העברת כח - 76%, מנוע - 79%, בלמים - 81% מתלים - 70%. במעמד בדיקת הרכב קיבל התובע גם "תעודת אחריות לבדיקת רכב כללית" (להלן: "תעודת האחריות") ובה נכתב בין היתר כך: "הננו מאשרים בזאת אחריותנו למצבו הטכני של הרכב נכון ליום הבדיקה. האחריות הינה לתקופה של 6 חודשים מיום בדיקת הרכב או לתקופה שבה יסע הרכב 6,000 ק"מ מיום בדיקתו, לפי המוקדם שבמועדים, והיא כפופה ופוחתת בהתאם לבלאי סביר של הרכב ומערכותיו בתקופה הנ"ל". (סעיף 2 לתעודת האחריות). עוד נכתב בתעודת האחריות כך: "ציון אחוזי הישרדות של 74% או פחות למערכת כלשהי מבטל את אחריותנו למערכת הנ"ל". יש לציין שמשפט זה נכתב בתעודת האחריות כשהוא מודגש ומובלט בבולד. כמו כן נכתב בתעודת האחריות כי אין אחריות לתיבת הילוכים שביצעה מעל 70,000 ק"מ. אין מחלוקת כי מד הק"מ ברכב היה נמוך מכך. בנוסף בסיום הבדיקה נמסר לתובע "טופס סיכום אחיד (על פי הוראות משרד התחבורה)" ובו צוינו בין היתר הדברים הבאים: "מנוע - לא תקין- האבחנה: נזילת שמן בין המנוע לגיר... חוסר שמן מנוע מערכת קירור - תקין, מערכת דלק - תקין מערכת הצתה- תקין מערכת פליטה- לא תקין... מערכת היגוי- לא תקין... קפיצים- לא תקין- .... .... העברת כח לא תקין - האבחנה: תיבת הילוכים אוטומטית. נקישות יתר" מחוונים- תקין הערות כלליות- תקין." עוד נכתב בטפס הסיכום כי "משמעות הליקויים, חומרתם והערכת המחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה רכב." כאמור, לאחר הבדיקה רכש התובע את הרכב, ומקץ שבועיים, במהלך נסיעה ביום 4.9.2012, נעצר הרכב באופן פתאומי והתובע לא הצליח להניע אותו או להזיז אותו וכך נאלץ לגרור אותו למוסך ולהחליף את תיבת ההילוכים, היא מערכת העברת הכח. כאשר התובע פנה לנתבעת עוד קודם להחלפת מערכת העברת הכח, על מנת להפעיל את האחריות שניתנה לו ועל מנת לאפשר לה לבדוק את המערכת באמצעות נציג מטעמה, הנתבעת סירבה. הנתבעת טענה שנרשם בדוח הבדיקה שמערכת ההילוכים לא תקינה עקב נקישות, ולכן היא אינה אחראית. התובע החליף את מערכת העברת הכח בעצמו ורכש מערכת "יד שנייה" בעלות של 5,200 ₪ וכן הרכיב את המערכת ברכב בסך של 3,255 ₪ (ראו נספח ד' לכתב התביעה). התובע הגיש את התביעה על סך 25,000 ₪ כאשר עיקר תביעתו היא עלות המערכת ועלות העבודה. עוד ציין בעדותו נזקים נוספים שנגרמו לו והם העובדה שבמשך 4 חודשים היה מצוי ללא רכב וכן שמכר את האוטו ב- 20,000 ₪ פחות ממחיר המחירון, משום שנאלץ לרכוש מערכת גיר ישנה. התובע טען כי רכש את הרכב בהסתמך על כתב האחריות שלפיו מערכת העברת הכח וכן מערכות עיקריות נוספות היו מעל 76% ולכן באחריות הנתבעת. הנתבעת טענה, כי יש לשים את הדגש על כך שבטופס הסיכום צויין כי העברת הכח לא תקינה וכי יש נקישות יתר וכן שנכתב בטופס כי משמעות הליקויים חומרתם והערכת מחיר התיקון, יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב. עוד טוענת הנתבעת כי התובע רכש את הרכב במחיר שרכש למרות הבדיקה והליקויים שצוינו בה ולכן עשה זאת על דעתו ולפי סיכון שלקח על עצמו. עוד טענה הנתבעת כי התובע המשיך בנסיעה עם נקישות יתר בתיבת ההילוכים וגרם בכך לנזק בלתי הפיך. במועד הדיון התייצב התובע לחקירה לעדות וכן התייצב לעדות מטעם הנתבעת, מר אלי טפירו, מנהל מקצועי אצל הנתבעת. אציין כי השמאי מטעם התובע לא הוזמן לעדות והתובע וויתר על הזמנתו ועל חוות דעתו. לאחר שמיעת העדויות ומשהצדדים לא הגיעו לכלל פשרה, הצדדים סיכמו בעל פה. דיון והכרעה המחלוקת העיקרית בתיק זה נובעת מכך שכל אחד מן הצדדים נאחז בחלק אחר ממסמכי הנתבעת. אין מחלוקת כי כל המסמכים נוסחו והוכנו על ידי הנתבעת והיא גם זו שביצעה את הבדיקה ורשמה את תוצאות הבדיקה. התובע מצדו נאחז בגרף התקינות ובמסמך תעודת האחריות, כאשר הנתבעת קבעה למערכת העברת הכח 76% בגרף התקינות ובתעודת האחריות ציינה בפרוש שרק ציון אחוזי הישרדות של 74% או פחות מבטל את האחריות למערכת. מכאן שהנתבעת עצמה נתנה למערכת העברת הכח ציון המקנה על פי המבחנים שקבעה - אחריות למערכת. הנתבעת מצידה נאחזת במסמך "טופס הסיכום" שבו כתבה לגבי אותה מערכת, אשר נתנה לה 76%, כי היא "לא תקינה" וכי יש "נקישות יתר" וכן היא מפנה לכך שנכתב בתנאי טופס הסיכום כי "משמעות הליקויים, חומרתם והערכת המחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה רכב." ומשילוב בין קביעת המערכת כלא תקינה והפניית עורך הבדיקה לקבל את משמעות הליקויים ממוסך מורשה או שמאי מוצאת הנתבעת פטור מאחריות על פי טופס האחריות. קשה לי לקבל טענה זו של הנתבעת, אשר מרוקנת בעזרת מסמך אחד את היתרון אשר נתן מסמך אחר שלה, יתרון שהוא משמעותי, דהיינו שהבדיקה אצל הנתבעת מעניקה למי שבא לבצע בדיקה שכזו טרם קניית רכב אחריות למערכת, אשר מדורגת מעל 74%. והדברים כתובים במפורש בטופס האחריות. הנתבעת אינה רשאית ליטול כעת מסמך אחר שלה ולטעון שהדברים הכתובים בו מבטלים את טופס האחריות. ידוע הכלל בדבר פרשנות כנגד המנסח ולפיו במקרה של ספק יש לפרש מסמך נגד מנסחו (ראו ע"א 2181/02 הסוכנות היהודית לא"י נ' בית נחמיה, מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נח (3) 697). הנתבעת לא ניסחה כל תנאי הקושר בין העדר תיקון מערכת, שנקבע לגביה "לא תקין", לבין הגבלת האחריות שלה למערכת זו. עוד טוענת הנתבעת כי היה על התובע לקחת את הרכב באופן מיידי ולהחליף את תיבת ההילוכים, משום שכך עולה מטופס הסיכום, ולא היא. בטופס הסיכום נכתב "לא תקין" גם על המנוע, על מערכת הפליטה, על מערכת ההיגוי, על הקפיצים על השילדה, על מערכת הבלמים והצמיגים. כל המערכות הללו נרשמו כלא תקינים. יחד עם זאת נתנו להם אחוזים גבוהים מ-74% ולכן רשאי התובע להניח שהנתבעת לקחה אחריות לאותן מערכות. לא מצאתי בשום מקום כי נאמר לתובע במפורש כי עליו להחליף את תיבת ההילוכים, שאם לא כן האחריות לא תהא בתוקף. לסיכום, טופס האחריות הוא המחייב לעניין האחריות וכאשר הנתבעת מבקשת שלא לתת אחריות לרכיב מסוים, הרי שעל הרכיב להיות מדורג 74% או פחות כפי שקבעה הנתבעת באותיות מודגשות בתעודת האחריות שמסרה לתובע. יש לציין כי התובע נסע ברכב 300 ק"מ בלבד עד אשר הרכב הושבת לחלוטין דבר המצביע על כך שהבעיה בגיר הייתה עוד בבדיקה ולא כתוצאה מהנסיעה הקצרה שביצע התובע (ראו עמ' 2 שורה 21 לפרוטוקול). לפיכך, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבעת אחראית על פי כתב האחריות למערכת העברת הכח שהוחלפה. אציין כי התובע העיד והדבר לא הוכחש כי פנה לנתבעת מייד בקרות האירוע והציע לה לתקן בעצמה ואף לשלוח נציג לבדוק את המערכת, אך הנתבעת סירבה לעשות זאת. משכך הנוסחה לחישוב המופיעה בתעודת האחריות שהיא שקלול בין הערכת שמאי ואחוזי ההישרדות אינה יכולה לעמוד במקרה זה. למען הסר ספק, יש לציין עוד, כי המערכת שהותקנה הייתה מערכת משומשת שעלותה בסה"כ 5,200 ₪ ולא סכום של כ-40,000 ₪, שציין התובע, שהוא הסכום למערכת חדשה, ולכן אחוזי ההישרדות של 74% על פי הנוסחה של הנתבעת בוודאי התקיימו. לפיכך, אני קובעת כי האחריות של הנתבעת כלפי התובע היא לסך של 5,200 ₪ בגין המערכת שנרכשה לצורך ההחלפה וכן 3,255 ₪ סכום ששולם לעבודת החלפת המערכת, כמו כן אני קובעת פיצוי בסך של 2,000 ₪ וכן הוצאות בסך של 1,500 ₪, כולל שכר טרחת השמאי. אציין כי לא מצאתי לנכון לפסוק בגין הפסדי התובע בשל מכירת הרכב בהפסד או בשל היותו חסר רכב במשך 4 חודשים משום שהאחריות שניתנה על ידי הנתבעת הייתה למערכת בלבד ולא לכל נזק שיגרם כתוצאה מהשבתת המערכת. סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 11,955 ₪, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.9.12 (מועד רכישת מערכת העברת הכח) ועד ליום התשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין. בדיקת רכברכב