סוכן הביטוח בטעות הפיק הסוכן שתי תעודות ביטוח עבור אותה פוליסה לרכב ההונדה, תחת הפקת פוליסה אחת להונדה ופוליסה אחת למאזדה: 4. התובעים קיבלו לידיהם את תעודת הביטוח, ושילמו את דמי הביטוח בסניף בנק הפולים באום אל פאחם. הנתבע 2 קיבל לידיו את תעודת הביטוח ושילם את דמי הביטוח, בגין אותה פוליסה, בבנק הדואר. 5. בחודש מאי 2010, ביקשו התובעים לערוך מבחן רישוי לרכב המאזדה, ואז גילו, במכון הרישוי, כי התעודה שבידיהם מתייחסת לרכב ההונדה, ואין בידיהם פוליסת ביטוח חובה לרכב המאזדה שבבעלותם. בעקבות גילוי זה, פנו התובעים אל סוכן הביטוח בטענות בדבר הטעות שנעשתה, וזה הנפיק עבורם פוליסה חדשה בחברת "הכשרה חב' לביטוח", לתקופה שמחודש מאי 2010 ועד חודש אפריל 2011, ואף שילם את דמי הביטוח על מנת שהביטוח יהא בתוקף באופן מיידי וניתן יהיה לערוך מבחן רישוי לרכב. 6. התובעים השיבו לסוכן את כספו עבור דמי הביטוח לפוליסה שנרכשה עבור רכבם, בסך של כ - 1,600 ₪, ודרשו להשיב לידיהם את הכספים ששילמו עבור תעודת הביטוח המוטעית. סוכן הביטוח פנה בכתובים בחודש אוגוסט 2010, כך עולה מנספחי כתב התביעה, אל הנתבעת 1, המבטחת, ודרש להשיב את הכספים ששולמו בטעות עבור התעודה הנוספת לפוליסת הביטוח להונדה, ואולם, התובעים לא קיבלו את כספם בחזרה. 7. מהרישומים שצורפו לכתב התביעה, עולה כי הפוליסה שנרכשה על ידי הנתבע 2, בוטלה על ידו בחודש אוקטובר 2009 בשל העובדה שהלה מכר את רכבו, ומתוך הכספים אשר שילם עבור הפוליסה, הוחזר לו החלק היחסי בגין יתרת תקופת הביטוח, בסך של 2,037 ₪. 8. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת 1, כי כלל לא ידעה אודות המקרה עד להגשת כתב התביעה נגדה, ובדיון לפניי הסביר נציגה, שזו גם הסיבה בגינה לא הוחזר לתובעים הסכום שאיננו שנוי במחלוקת לשיטתה. לטענתה מי שמנפיק את תעודות הביטוח הוא סוכן הביטוח, וייתכן שנפלה טעות אנוש במשרדו. לגופו של עניין טוענת הנתבעת 1, שלוש טענות: הראשונה, כי בחודש מאי 2010 התבררה לכאורה הטעות ועל כן, ככל שיש ממש בטענות התובעים זכאים הם להחזר החלק היחסי של דמי הביטוח ממועד זה ועד תום תקופת הביטוח בלבד, ואולם תעודת הביטוח המקורית לא הוחזרה לידי הנתבעת 1 ועל כן אין היא יכולה להשיב הכספים; השניה, כי התובעים נהנו מהגנת הפוליסה, על אף הטעות שבה, שכן לו היה קורה מקרה ביטוחי במהלך התקופה שעד למועד הגילוי, היתה הנתבעת 1 חשופה לדרישות ותביעות מאת התובעים, ועל כן יש לראותם אותם כמי שקיבלו את התמורה עבור כספם; והשלישית, כי הפוליסה החדשה מתייחסת לתקופה שמחודש מאי 2010 ואילך ואם תתקבל טענת התובעים, הרי שיש בכך משום מתן יד לפעולה בניגוד להוראות הדין, קרי, שימוש ברכב מנועי ללא פוליסה ביטוח חובה בת תוקף, ולכך אין לתת יד. 9. נדמה בעיני, כי יש להטיל על אדם הרוכש פוליסת ביטוח חובה, חובה לבדוק את תעודת הביטוח שבידיו ולודא כי זו מכילה את כל הפרטים הנכונים והמדוייקים, הן של בעל הפוליסה, הן של הרכב המבוטח והן של תקופת הביטוח. חובה זו נכונה דרך כלל בשים לב לחובתו של כל אדם הנוהג ברכב מנועי לעשות בו שימוש כאשר לרכב פוליסת ביטוח חובה בת תוקף, והיא נכונה גם במקרה דנן כאשר אדם נוטל לידיו תעודת ביטוח שהפרטים בה שגויים וסר לשלם אותה כדי להסתמך עליה במקרה צרה. 10. יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שלכאורה זכתה הנתבעת 1 בתשלום כפול עבור פוליסת ביטוח אחת, שאף לשיטתה, כלל לא עמדה בתוקף במועד בו התגלתה הטעות. אם אמנם מדובר היה בטעות אנוש במועד הפקת התעודה, צריכה היתה הנתבעת 1 להפנות את תשומת הלב לכך כאשר קיבלה לידיה תשלום כפול עבור הפוליסה, במועד בו שולמה תעודת הביטוח המאוחרת (31/7/09); ואם גם אז לא מצאה לנכון להפנות את תשומת הלב בודאי שחלה עליה חובה לעשות כן במועד בו בוטלה הפוליסה, ואף על פי כן תעודת ביטוח שלה עדיין מצויה היתה בידי מאן דהוא, אשר שילם את סכום דמי הביטוח (בכפל ושלא לצורך), קרי בחודש אוקטובר 2009, ושעה שצריכה היתה לכאורה להשיב את מלוא הסכום העודף בגין הפוליסה המבוטלת; על אחת כמה וכמה, שצריכה היתה חברת הביטוח, מיד כאשר פנה אליה סוכן הביטוח - על פי האסמכתאות שצורפו לתיק - בחודש אוגוסט 2010, לתקן את הטעות ולהחזיר את הכספים ששולמו בכפל עבור אותה פוליסה מלכתחילה, ולא להערים קשיים ולהביא את התובעים לנקיטת הליכים בביהמ"ש. 11. שקלתי את טענות הנתבעת כפי שהועלו כאמור מעלה להגנתה, ולא מצאתי כי יש בהן כדי להצדיק דחיית התובענה כנגדה, וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שבמקרה דנן לא זו בלבד שהפוליסה כלל לא התייחסה לרכב התובעים - ואלו בהתאמה היו חשופים הן להליכים פליליים בשל כך והן לסיכונים בשל העדר כיסוי ביטוחי, אלא שזו היתה אף מבוטלת כליל החל מחודש אוקטובר 2009, קרי סמוך למועד הפקתה, ובהתאמה - לא היה בה כדי להועיל לכאורה לתובעים, לו אמנם קרה מקרה ביטוחי. 12. במצב דברים זה, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת 1 להשיב לתובעים את מלוא סכום תעודת הביטוח ששולמה על ידם בסך של 2,490 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו שולמה תעודת הביטוח, היינו 28/7/09, ועד מועד הגשת התביעה דנן, 30/1/13, בניכוי 10% בגין אשמם התורם של התובעים בגין התרשלותם כמפורט מעלה. בסה"כ, זכאים התובעים אם כן להחזר סך של 2,560.50 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, 30/1/13, ועד מועד התשלום בפועל. 13. בנוסף אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת 1 בהוצאות התובעים בגין ההליכים כאן, בסך כולל של 750 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל. 14. אשר לתביעה כנגד הנתבע 2, נראה כי התובעים סברו שהכספים המגיעים להם בגין ביטול התעודה שהופקה בטעות הועברו בשוגג אל הנתבע 2, שעה שזה המשיך להנות מהפוליסה אשר תעודה נוספת שלה מוחזקת בידיו. מהנתונים שהובאו במסגרת ההליכים בתיק עולה, כי הפוליסה עצמה בוטלה על ידי הנתבע 2 עובר למועד גילוי התקלה על ידי התובעים, וכי בהתאמה, בדין קיבל לידיו את יתרת הכספים המגיעים לו, ואין הוא אוחז בכספים המגיעים לתובעים. נראה אם כן, כי אין עומדת לתובעים עילה כלשהי כנגד נתבע זה ויש לדחות את התובענה לגביו. 15. הנתבע 2 לא התייצב לדיון שנערך בתובענה (וספק אם קיבל זימון כדין), ועל כן, בנסיבות אלו, משנחסך ממנו הצורך להתייצב לדיון כאן, אני רואה לנכון לדחות את התביעה נגדו, ולפנים משורת הדין להימנע מחיוב התובעים בהוצאותיו. לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים. פוליסה