הורשע על פי הודאתו בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בטחה, עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2), בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה בדרך הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא אישור בעליו, עבירה על סעיף 36ב(א) לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 22.06.11 בשעה 16:30 בערך, נהג הנאשם באופנוע ברחוב פארן מכיוון רחוב ששת הימים לכיוון מעבר המיתלה בירושלים. הנאשם נהג בקלות ראש בכך שלא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחין בהולכת רגל אשר אותה שעה חצתה את הכביש במעבר חצייה משמאל לכיוון נסיעתו פגע בה וגרם לפציעתה. כתוצאה מההתנגשות נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש (חתכים עמוקים בקרקפת שנתפרו). באותן הנסיבות נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה כאשר לא הוציא רישיון נהיגה מעולם. התסקיר מפאת גילו הצעיר של הנאשם, יליד 1993, נתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו. שירות המבחן התרשם כי "התייחסותו למעשיו נעדרת תובנה, ראייה מעמיקה של התנהגות והשלכותיה האפשריות". שירות המבחן העריך, כי ברקע למעשיו נמצאים מאפייני אישיותו, והיותו בעל חשיבה קונקרטית שהקשו עליו לבחון את מורכבות התנהגותו, ובשילוב עם היותו אדם מתמרד כנגד הסמכות והכללים דבר שאפיין את מהלך חייו. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על טיפול ביחס לנאשם לאור מאפייני אישיותו והיותו נעדר תובנה ומוטיבציה לשינוי. שירות המבחן ציין, כי הנאשם הביע בפניו חוסר מוטיבציה לביצוע עבודות שירות ואף ביקש כי הוא יומר במאסר. אציין, כי כך גם עולה מחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 30.10.12, לפיה עולה כי לנאשם אין כל מוטיבציה לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות ו"הוא אף מסרב בפה מלא לעמוד בדרישות של עבודות שירות". עוד ציין הממונה בחוות הדעת כי "במהלך ראיון התאמה עם הנאשם עלה כי מדובר באדם עם רקע של שימוש בחשיש, ציין כי משתמש באופן יומיומי באלכוהול (חצי בקבוק עד בקבוק של וודקה ליום), לא מוכן לעבוד בעבודה שלא "מקבלים בה כסף, מעדיף לשבת בבית סוהר",בטוח שיכול לבקש מהשופט קנס". על אף זאת, לאור טענת הסניגור, כי הנאשם קיבל ייעוץ לא נכון ביחס להתנהגות שעליו להפגין בפני הממונה ובפני שירות המבחן, נתתי לנאשם הזדמנות נוספת לפנות לממונה על מנת לבדוק התאמתו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. אולם, גם הפעם סבר הממונה על עבודות השירות כפי שעולה מחוות דעתו מיום 30.04.13 כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שירות וציין כי הוא התרשם שהנאשם "חסר מוטיבציה לבצע ע"ש. מתקשה לקבל סמכות ומרות. ניכר כי לא מבין את המצב המשפטי בו שוהה ...חבל במו ידו בהזדמנות הנוספת שקבל מביהמ"ש לשוב לממונה". טענות הצדדים המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח למשך 4 חודשים, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה מלהוציא רישיון נהיגה למשך 24 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. ב"כ המאשימה הדגיש את העובדה כי מדובר בעבירות חמורות ובנוסף לחוות דעת שירות המבחן אשר מציגה את הנאשם באור שלילי. הסניגור טוען, כי יש להתחשב בעובדה שהנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן, לטענתו מדובר בנסיעה על אופנוע שמסוכנותה פחותה מאשר נסיעה ברכב. הסניגור הדגיש, כי מדובר בעבירת תעבורה ראשונה ובנוסף, לנאשם אין עבר פלילי. לטענת הסניגור, באותו מועד הנאשם עבד בפיצרייה והאופנוע היה שייך למעסיק אשר באמצעותו בוצעו משלוחים. הסניגור טוען, כי העובדה שהנאשם נוטל אחריות חלקית לביצוע העבירה נובע מכך שבעל הפיצרייה שכנע אותו למסור בעדותו כי נהג על האופנוע ללא רשות בעליו. לטענת הסניגור, בנסיבות אלה, אין להטיל על הנאשם מאסר בפועל אלא להסתפק בעונש מאסר על תנאי ושלילת רישיון נהיגה. לטענתו, שליחתו של הנאשם למאסר לא תתרום אלא תחשוף אותו לעולם העבריינות. מהו העונש הראוי? העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות. בית המשפט העליון הביע לא אחת את החומרה בעבירות בהן הורשע הנאשם. "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מ"י ( 24.01.11). בענייננו, הסיכון הטמון בעבירות כבר התממש על ידי אירוע תאונת דרכים, שכתוצאה מממנה נפגעה הולכת רגל ונגרמו לה חבלות של ממש. נהיגה ללא רישיון או נהיגה בזמן פסילה, מצדיקה עונש מאסר לריצוי בפועל, גם אם מדובר בעבירה ראשונה (ראה: ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מ"י ). מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר למאסר של מספר חודשים. גזר דין לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מלהטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח. זאת נוכח חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, התרשמות שירות המבחן והתרשמותו של הממונה על עבודות שירות וכן העובדה כי הנאשם לא ניצל את ההזדמנות שהעניק לו בית המשפט בעת שליחתו פעם אחר פעם לבדיקת התאמתו לריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות. אולם, מאחר ומדובר במאסר ראשון וכן מדובר בעבירת תעבורה ראשונה מצאתי כי יש מקום להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה קצרה. על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים. הפסילה תחל מהיום ללא צורך בהפקדה. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 (א) ו/או סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ו/א נהיגה בזמן פסילת רישיון. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 45 ימים. הנאשם יתייצב ביום 10.11.13 לריצוי בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים. לאור תקופת המאסר שעל הנאשם לרצות, לא מצאתי מקום להשית על הנאשם תשלום קנס. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום. משפט פלילימשפט תעבורההרשעהמעבר חציההולך רגל