נהיגה בשכרות - לקיחת רשיון הנהיגה ע"י קצין משטרה ל- 30 יום

נעצר בחשד לנהיגה בשכרות, ובאותו יום נלקח ממנו רשיון הנהיגה ע"י קצין משטרה ל- 30 יום. בדיון, שהתקיים בפני ביום 23.07.12, החלטתי על שחרור המבקש ממעצר, בכפוף לתנאים שפורטו וביניהם פסילה עד לתום ההליכים. בהחלטתי מיום 03.05.13 קבעתי כי הפסילה תיחשב החל מיום 14.07.12. בהתאם, מניין ימי הפסילה הסתיים ביום 14.01.13 - ששה חודשים מתאריך הפסילה, ובהתאם לסעיף 46 לפקודת התעבורה. התיק העיקרי קבוע להקראה לינואר 2014. ביום 12.05.13 הגיש המבקש בקשה להורות למשרד הרישוי להחזיר לו את רשיונו. המשיבה התנגדה לבקשה. בתגובתה מיום 20.05.13, ביקשה המשיבה להאריך את הפסילה לתקופה נוספת, לאור חומרת העבירה ומסוכנות המבקש לשלום הציבור ולבטחונו - כמי שנתפס נוהג בשכרות, בעודו נמצא בתקופת תנאי בה הורשע בעבירה זהה, ואף לאור העובדה כי התארכות ההליכים לא נבעה ממחדלי התביעה. שמעתי את טענות הצדדים ביום 27.05.13. לטענת המבקש, יש לדחות את בקשת המשיבה להארכת הפסילה, וזאת לאור סעיף 50 לפקודת התעבורה, הקוצב את הפסילה עד תום ההליכים לתקופה של 6 חודשים, ומאחר והמשיבה לא הגישה בקשה להארכת הפסילה לפני תום התקופה האמורה. עוד טענה ב"כ המבקש, כי קיימים כשלים ראייתיים בתיק ותידרש שמיעת ראיות. כך, למשל, פיית הינשוף לא הוחלפה בבדיקה (ב"כ המבקש מפנה לפסיקת בית משפט מחוזי בתיק 47625-10-10 לפיה יש לזכות נאשם במקרה בו לא הוחלפה פיית הינשוף). מנגד, טענה המשיבה, כי יש לבית המשפט סמכות להארכת הפסילה גם אם הבקשה הוגשה לאחר 6 חודשים של פסילה, ומדובר בפגם הניתן לריפוי. בנוסף טוענת המשיבה כי ניתן להגיש בקשה בתיק העיקרי להקדמת מועד הדיון, תוך הסבת תשומת לב המותב כי המבקש פסול עד תום ההליכים ו/או נמצא בתנאי שחרור. בתום הדיון התרתי לצדדים להגיש פסיקה רלוונטית. המשיבה הגישה ביום 28.05.13 פסיקה, תוך ציון כי אמנם אין מדובר במקרים זהים אלא במקרים של איחור המדינה בהגשת בקשות לפסילה עד תום ההליכים אחרי תום פסילה מינהלית ו/או אחרי שהוחזרו הרישיונות. המבקש הגיש פסיקה מטעמו ביום 30.05.13. דיון והכרעה סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע כך: היה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח, משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים בעל רשיון נהיגה או בעל רשיון רכב בעבירה שסעיפים 35 עד 42 או 43, 44, ו-44א חלים עליה, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרשיון מהחזיק בו - רשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון עד לגמר בירור דינו, או עד שתבוטל הפסילה לפי הסעיפים 50-48. סעיף 50(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע כך: עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רשיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל - בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. כלומר, בחלוף שישה חודשים מיום שנפסל רשיון הנהיגה, ואם טרם ניתן פסק דין בעניינו של הנאשם, בטלה הפסילה - אם לא הורה בית המשפט אחרת. כפי שקבע בית המשפט העליון: "כלל זה נועד לקבוע מסגרת של זמן לפסילת רשיון כל עוד לא ניתן פסק-דין ולא להותיר את המשך הפסילה מחוץ למסגרת של פיקוח שיפוטי. לפיכך, על בית המשפט לשקול לאחר חלוף שישה חודשים אם יש הצדקה להמשך הפסילה מקום שטרם ניתן פסק דין, ובנסיבות אלה גובר הנטל המונח על שכם התביעה לשכנע בדבר המשך נחיצותה של הפסילה לתקופה נוספת לשם הגנה על שלום הציבור" (ע"פ 3883/04 כמיל אבו סיביה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(5) 481, 484). בענייננו, חלפו ששת החודשים מיום שנפסל המבקש לפי סעיף 46. בסמכותו של בית המשפט ליתן "הוראה אחרת" כמובנה בסעיף 50(ב) האמור, אם בדיעבד - בהחלטה המאריכה את הפסילה ולבקשת המאשימה, ואם מראש - כבר בהחלטה לפסול עד תום ההליכים. "הקובע הוא, אם בית המשפט נתן דעתו על האפשרות או על הכדאיות, שהפסילה תשתרע גם אל מעבר לאותם שישה חודשים... החלטה סתמית של פסילה עד תום ההליכים כפופה תמיד להנחה, שהמשפט יסתיים תוך ששת החודשים" (ראה: בג"צ 658/84 הולנד נ' מדינת ישראל, פ"ד לט2) 524, בסעיף 2 לפסק הדין) [הדגשה שלי, ה.א.]. בית המשפט העליון קבע, כי המונח "עד תום ההליכים" בדיני תעבורה "בהחלטה הניתנת מכוח סעיף 50(ב) סיפא ומורה על פסילה לתקופה העולה על שישה חודשים, משמעותה ללא הגבלה ברורה של הזמן משום ש"תום ההליכים" אינו תחום בזמן על פי הוראות הפקודה. הפסילה יכולה, אפוא, כי תתמשך ותלך כל עוד ההליכים מתנהלים והזמן אינו ידוע מראש. במצב דברים זה נראה כי השימוש בתיבה "עד תום ההליכים" אינו יאה. אכן, פסילת רישיון נהיגה על פי הוראה זו יש בה מימד של ענישה טרם הרשעה וראוי כי השימוש שיעשה בה יהיה מדוד וקצוב בזמן. פסילה טרם הרשעה שאינה מוגדרת בזמן אינה מידתית ואין לקבלה". ראה: בש"פ 8514/05 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.09.05, ). כפי שקבע כב' השופט חשין, פסילה לתקופה ארוכה מששה חודשים - נדרשים לה נימוקים מיוחדים (בש"פ 7647/00 חינאווי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 812, 815): "דומה עם זאת, כי פסילה לתקופה בלתי-קצובה מראש אינה החלטה ראויה. אם כך ככלל, לא-כל-שכן שבאמור המחוקק, בסעיף 50(ב) לפקודת התעבורה, כי פסילה עד תום ההליכים על דרך הסתם תפקע כעבור 6 חודשים, מסתמא סבר כי משפטו של הנפסל יסתיים תוך 6 חודשים, או, לחילופין: כי תקופה של 6 חודשים הינה תקופה סבירה לפסילת רשיון, ואילו פסילה לתקופה ארוכה ממנה, נדרשים לה נימוקים מיוחדים". נימוקים מיוחדים כאלה לא הוצגו בענייננו. ההחלטה על פסילה עד תום ההליכים ניתנה "סתם". בפני המאשימה פנויה הייתה הדרך לפנות לבית המשפט במספר הזדמנויות בבקשה שהפסילה תארך יותר מששת החודשים - א. בדיון בשאלת המעצר עד תום ההליכים, כאשר בית המשפט קבע פסילה עד תום ההליכים "סתם", יכלה המאשימה לבקש מביהמ"ש לקבוע במפורש כי הפסילה תימשך גם אם פסק הדין לא יינתן תוך ששה חודשים ממועד הפסילה עד תום ההליכים; ב. כאשר ההקראה בתיק נדחתה ביוזמת בית המשפט (ולא בשל מעשי ו/או מחדלי מי הצדדים), היה על המאשימה לבדוק את המועד הקובע לתחילת מועד הפסילה ולבקש את הארכתה בהתאם למועד ההקראה שנקבעה, ותוך כדי תקופת הפסילה. ג. בניגוד לטענת הסנגורית, אני סבורה כי המאשימה יכולה הייתה לפנות לבית המשפט גם לאחר תום התקופה, אם קרה ובשל טעות ו/או מחדל לא הוגשה במועד בקשה להארכת הפסילה, (עח (י-ם) 16893-07-11 אליה פורטל נ' מד"י, בש"פ 8442/05 סלימאן אבו אלקיעאן נ' מד"י) ואולם "מקום בו בוטלה הפסילה משום שנקף המועד שנקבע בהחלטה, הנטל על המדינה להראות כי יש טעם המצדיק את המשך הפסילה לתקופה נוספת תוך כדי ניהול ההליכים" (בש"פ 8514/05 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.09.05, ). בפועל, המאשימה לא פעלה באף אחת מהדרכים האמורות, ורק בתגובה לבקשת הנאשם להחזיר לו את רשיון הנהיגה, התנגדה המאשימה וביקשה להאריך את הפסילה. לא זו אף זו, ה"בקשה" ,הכלולה בתגובת המאשימה, נוסחה באופן סתמי, ללא פירוט נימוקים מיוחדים כנדרש, בפרט לאור השיהוי הרב בו הועלתה,רק כארבעה חודשים לאחר תום תקופת הפסילה הנקובה בסעיף 50(ב). למעשה אין בתגובה/בקשה כל הסבר מדוע המאשימה לא פנתה לבית המשפט להארכת הפסילה, בטרם שהסתיימה התקופה שבסעיף 50(ב). לפיכך, אני מורה כי תקופת הפסילה תמה ויש להשיב את רשיון הנהיגה למבקש. המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולמשרד הרישוי. משטרהמשפט תעבורהשכרותקציניםרישיון נהיגה