צו עיקול בדיני עבודה

סמכות בית הדין לעבודה להטיל צו עיקול : סעיף 18 לחוק בית הדין לעבודה קובע כי במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה, כלומר בית דין אזורי דן בהרכב של שופט אשר הינו אב בית הדין ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים, תהיה לשופט לבדו סמכות ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ. המבחן המשפטי למתן צו עיקול : המבחן המשפטי למתן צו עיקול הוא מבחן כפול, על פי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי המבחן לפיו בית הדין לעבודה יקבע אם להיעתר לבקשה למתן צו עיקול זמני הינו אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדת בפרק זה, המגעים לסעד הזמני המבוקש. התנאי השני, המיוחד לצו עיקול קבוע בתקנה 375(ב), אם שוכנע בית הדין לעבודה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. נטל השכנוע מוטל על התובע, מבקש העיקול, ובהתחשב בזכות החוקתית של הנתבע המשיב לקניינו, יש לציין כי בית הדין מייחס חשיבות רבה מאוד לאיכותן ולכמותן של הראיות אשר ביסוד טיעוניו של מבקש העיקול בטרם מתן ההחלטה אם להטיל צו עיקול. דיני עבודהעיקולצווים