האם מותר להיות מיוצג בבית הדין לעבודה על ידי "חבר" או קרוב משפחה ? בית הדין לעבודה מתיר ייצוג מתדיין ע"י קרוב משפחה או "ידיד קרוב" במקרים חריגים, מהטעם שאין בחוק בית הדין לעבודה ובתקנותיו "הסדר כולל" בכל הנוגע והמתייחס לייצוג מתדיינים. בבש"א 1147/98 שחאדה מוריס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.4.01, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי: "... ייצוג של מתדיין שלא על ידי עורך דין אלא על ידי קרוב משפחה או ידיד קרוב, יורשה במקרים חריגים, בלבד. בגדר מקרים חריגים אלו נופלים המקרים בהם המתדיין איננו מסוגל, בשל גילו או בשל סיבה אחרת, לטעון לעצמו ולהסביר את עניינו". בדב"ע לה/9-74 בת עמי קניג נ' עיריית ירושלים, פד"ע ו' 359, נאמר לעניין זה: "...בתי-הדין לעבודה ערוכים כך, שצד שאינו מיוצג ע"י עורך דין לא ייצא נפסד בשל העדר ייצוג. יתר על כן, בבית דין זה קורה לא אחת שמתייצב לדיון אב זקן, או אדם אחר, שאינו מסוגל, לא רק לטעון לעצמו, אלא אף להסביר עניינו. במקרים כאלה מרשה בית דין זה לטעון, לאותו בן משפחה או מכר של המתדיין אם בית הדין רואה כי יהיה זה לטובת המתדיין ולתחושתו שעניינו הובא בפני בית הדין והוסבר לו" ראו גם: דב"ע נג/01-28 שלום מרדכי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כו' 448. להלן החלטה בנושא ייצוג בבית הדין לעבודה על ידי ידיד קרוב או קרוב משפחה: 1. בבקשה שבפני עותר התובע לאפשר לו להיות מיוצג בהליך זה על ידי ידיד קרוב, אשר איננו עורך דין, הוא מר יגאל שגיא - רואה חשבון ומשפטן. הנתבע מתנגד לבקשה. 2. בערכאות האזרחיות, הוסדר ייצוגו של אדם בפני בית המשפט בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ונקבע, כהוראת תקנה 472, כי כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל הדין לעשותה "בין בעצמו ובין על ידי עורך דין... והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין". ברוח זו קבע בית המשפט העליון כי "בעל דין רשאי להיות מיוצג בבית המשפט, בהיעדר הוראה מפורשת אחרת, על-ידי עורך דין מוסמך בלבד" (רע"א 8120/08 אשר ביטון נ' יצחק פורטל , מיום 6.4.09. ראו גם: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי 215-216, מהדורה שביעית, 1995). 3. לא כך הם פני הדברים כשעסקינן בייצוג בפני בית הדין לעבודה. סעיף 34 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע: "בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי העניין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה - לעניין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת". לפיכך, נקבע כי גם נציג ארגון עובדים או ארגון מעבידים יכול לייצג מתדיינים, על מנת שהצד שבחר לייצג עצמו, לא ייצא מפסיד בגלל חוסר ייצוג תוך שמירת העיקר הדרוש לעשיית משפט וצדק ולמניעת עיוות הדין או מראית עין של עיוות דין (דב"ע לט/34-3 אליעזר שמואל נ' קרן ביטוח ופנסיה של פועלי הבניין, פד"ע י' 337). 4. כמו כן, בית הדין מתיר ייצוג מתדיין ע"י קרוב משפחה או "ידיד קרוב" במקרים חריגים, מהטעם שאין בחוק בית הדין לעבודה ובתקנותיו "הסדר כולל" בכל הנוגע והמתייחס לייצוג מתדיינים. בבש"א 1147/98 שחאדה מוריס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.4.01, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי: "... ייצוג של מתדיין שלא על ידי עורך דין אלא על ידי קרוב משפחה או ידיד קרוב, יורשה במקרים חריגים, בלבד. בגדר מקרים חריגים אלו נופלים המקרים בהם המתדיין איננו מסוגל, בשל גילו או בשל סיבה אחרת, לטעון לעצמו ולהסביר את עניינו". בדב"ע לה/9-74 בת עמי קניג נ' עיריית ירושלים, פד"ע ו' 359, נאמר לעניין זה: "...בתי-הדין לעבודה ערוכים כך, שצד שאינו מיוצג ע"י עורך דין לא ייצא נפסד בשל העדר ייצוג. יתר על כן, בבית דין זה קורה לא אחת שמתייצב לדיון אב זקן, או אדם אחר, שאינו מסוגל, לא רק לטעון לעצמו, אלא אף להסביר עניינו. במקרים כאלה מרשה בית דין זה לטעון, לאותו בן משפחה או מכר של המתדיין אם בית הדין רואה כי יהיה זה לטובת המתדיין ולתחושתו שעניינו הובא בפני בית הדין והוסבר לו" ראו גם: דב"ע נג/01-28 שלום מרדכי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כו' 448. 5. המקרה שלפנינו, אינו נופל בגדר אחת החלופות המתירות ייצוג בבית הדין ע"י אדם אחר שאינו בעל דין. כמו כן לא הראה המבקש כל סיבה מוצדקת מדוע יותר לו להיות מיוצג בידי אחר שאיננו עורך דין. חרף העובדה שקיים יפוי - כח וקיימת הסכמת התובע, כל עוד אין הוראה או קביעה בחוק או בפסיקה המתירה לרואה חשבון (שאיננו עו"ד) לייצג בתביעה משפטית, אין הוא רשאי לעשות כן. 6. אשר על כן, הבקשה נדחית. התובע יודיע בקשותיו באשר להמשך ההליך עד ליום 11.12.11. לעיון בביום 12.12.11. ידיד קרובבית הדין לעבודה