##דוגמא לבקשה:## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורולוגי, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________ ת.ז. _________, יליד שנת 2004, נפגע בתאונת דרכים ביום 08.01.2007, בהיותו הולך רגל, ומאז סובל מנזקים גופניים ונפשיים משמעותיים המצריכים בדיקה והערכה מקצועית. 2. המשיבה, חברת ביטוח _________ בע"מ ח.פ. _________, היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בתאונה, והיא האחראית, על פי דין, לפצות את המבקש בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקש, יליד שנת 2004, נפגע בתאונת דרכים קשה ביום 08.01.2007, בהיותו הולך רגל, ובעקבותיה נגרמו לו פגיעות גופניות קשות ומורכבות, אשר השפיעו באופן ניכר על תפקודו היומיומי ועל איכות חייו. 4. במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק זה, מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: ד"ר _________ בתחום הכירורגי, אשר קבע נכות משוקללת בשיעור 51.4% לצמיתות, וד"ר _________ בתחום האורתופדי, אשר קבע נכות צמיתה בשיעור 25% כתוצאה מהתאונה. 5. המומחה בתחום הכירורגי, ד"ר _________, המליץ במפורש בחוות דעתו על מינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי, לאור תלונותיו של המבקש ובהתבסס על ממצאים רפואיים רלוונטיים שעלו בבדיקתו. 6. תלונותיו של המבקש בתחום האורולוגי, כפי שתועדו בחוות דעתו של ד"ר _________, כוללות אי שליטה על השתן והיציאה, הן ביום והן בלילה, תופעה שהחלה לאחר סגירת הקלוסטומיה וגורמת לו למצוקה רבה. 7. ד"ר _________ אף התייחס בחוות דעתו לקשר הסיבתי בין התאונה לבין אי השליטה בסוגרים, וציין כי הקרע בסוגרים והתפתחות תהליך זיהומי ופיסטולה, שנגרמו כתוצאה מהתאונה, הובילו לפגיעה בשליטה. 8. המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה של העדר רצף טיפולי וכי תלונותיו של המבקש הופיעו 7 שנים לאחר התאונה, וכן טוענת כי המלצת המומחה הכירורגי מבוססת על תלונות סובייקטיביות ללא תימוכין רפואיים. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## עקרון הגישה הליברלית למינוי מומחים ## 9. הפסיקה בישראל נוקטת בגישה ליברלית ומקלה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת מתוך הבנה כי זו הדרך היחידה להוכחת טענות שברפואה. 10. בית המשפט העליון קבע מפורשות כי אין לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. 11. הנטייה בפסיקה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. 12. גישה זו נועדה להבטיח כי נפגעי תאונות דרכים יקבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם, וכי לא ייפגעו זכויותיהם בשל קשיים בהוכחת נזקים רפואיים מורכבים. 13. המטרה העיקרית של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט היא להגיע לחקר האמת הרפואית ולאפשר לבית המשפט להכריע בסוגיות רפואיות מורכבות באופן מקצועי ואובייקטיבי. ## ראשית ראיה לקשר סיבתי ## 14. הדרישה לראשית ראיה אינה מתייחסת רק לקיומה של נכות, אלא גם לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אך כאמור, רף ההוכחה לדרישה זו הוא נמוך. 15. במקרה דנן, המלצתו המפורשת של המומחה הכירורגי, ד"ר _________, מהווה ראשית ראיה מספקת לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה האורולוגית. 16. ד"ר _________ פירט בחוות דעתו את המנגנון הרפואי הסביר לפגיעה בשליטה בסוגרים, תוך התייחסות לקרע בסוגרים ולתהליך זיהומי ופיסטולה שנגרמו כתוצאה מהתאונה. 17. תלונותיו של המבקש, כפי שתועדו בחוות הדעת, על אי שליטה בשתן וביציאה, מהוות אף הן ראשית ראיה לקיומה של בעיה רפואית בתחום האורולוגי הקשורה לתאונה. 18. העובדה שהמומחה הכירורגי, בעל הידע והכלים לאבחן צורך במינוי מומחה נוסף, המליץ על מינוי כזה, מחזקת באופן משמעותי את קיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי. ## המלצת מומחה כבסיס למינוי נוסף ## 19. המלצת מומחה שמונה על ידי בית המשפט, למינוי מומחה בתחום רפואי אחר, מהווה ככלל ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי מומחה נוסף. 20. אף על פי שהמלצת המומחה אינה מחייבת את בית המשפט, היא מהווה שיקול כבד משקל וחשוב במסגרת שיקול הדעת השיפוטי, במיוחד כאשר המומחה מפרט את נימוקיו. 21. במקרה זה, ד"ר _________, כמומחה בתחום הכירורגי, הינו בעל הידע והכלים הרפואיים המתאימים לאבחן צורך בבדיקה נוספת בתחום האורולוגי, לאור הפגיעות המורכבות של המבקש. 22. המלצתו של ד"ר _________ אינה המלצה כללית גרידא, אלא מבוססת על תלונות ספציפיות של המבקש ועל ממצאים אובייקטיביים שנצפו בבדיקת המנומטריה, המעידים על ירידה בכיווץ הרצוני בסוגר החיצוני. 23. בית המשפט רשאי ואף נדרש להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידו, במיוחד כאשר המומחה מציג נימוקים רפואיים מבוססים לצורך בבדיקה נוספת בתחום אחר. ## תלונות המבקש ומשמעותן ## 24. תלונותיו של המבקש, כפי שתועדו בחוות דעתו של ד"ר _________, על אי שליטה על השתן והיציאה, הן ביום והן בלילה, מהוות אינדיקציה ברורה לקיומה של בעיה אורולוגית משמעותית. 25. העובדה שהמבקש "תמיד מלכלך את בגדיו" וסובל מ"אי נעימות מהילדים ופחד מאמו" מדגישה את חומרת הפגיעה ואת השפעתה על חייו החברתיים והרגשיים, מעבר להיבט הפיזי. 26. תלונות אלו, אף אם הן סובייקטיביות, מקבלות חיזוק משמעותי מהמלצתו של המומחה הכירורגי, אשר התייחס אליהן וקישר אותן באופן מפורש לתאונה. 27. אין לדחות תלונות של נפגע, במיוחד קטין, בטענה שהן סובייקטיביות, כאשר מומחה רפואי מוסמך מוצא בהן בסיס רפואי וממליץ על בדיקה נוספת. 28. תלונות אלו, יחד עם הממצאים האובייקטיביים של ירידה בכיווץ הרצוני בסוגר החיצוני, יוצרות תשתית ראייתית מספקת לצורך במינוי מומחה אורולוגי. ## קשר סיבתי רפואי מבוסס ## 29. ד"ר _________ פירט בחוות דעתו קשר סיבתי רפואי מבוסס בין התאונה לבין הפגיעה בשליטה בסוגרים, תוך ציון שתי סיבות עיקריות: קרע בסוגרים והתפתחות תהליך זיהומי ופיסטולה. 30. הקביעה כי "כל זה גרם להתפתחות פגיעה בשליטה" אינה השערה גרידא, אלא מסקנה רפואית של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, המבוססת על בדיקה וממצאים. 31. הקשר הסיבתי נתמך גם בממצאים אובייקטיביים של בדיקת המנומטריה, שהראתה ירידה בכיווץ הרצוני בסוגר החיצוני, ובכך מחזקת את הטענה לקשר סיבתי. 32. אין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע בסוגיות רפואיות מורכבות ללא חוות דעת מומחה בתחום הספציפי, במיוחד כאשר קיימת המלצה מפורשת של מומחה אחר. 33. הוכחת קשר סיבתי בתביעות נזיקין, ובפרט בתביעות לפי חוק הפיצויים, אינה דורשת וודאות מוחלטת, אלא רמת סבירות מספקת, אשר במקרה זה קיימת בהחלט. ## העדר רצף טיפולי ומשמעותו ## 34. טענת המשיבה בדבר העדר רצף טיפולי, לפיה התלונות הופיעו 7 שנים לאחר התאונה, אינה שוללת את הצורך במינוי מומחה, במיוחד לאור המלצת המומחה הכירורגי. 35. במקרים של פגיעות מורכבות, ובפרט אצל קטינים, ייתכן שביטויים של נזקים מסוימים יופיעו רק בשלב מאוחר יותר, ואין בכך כדי לשלול את הקשר הסיבתי לתאונה. 36. המומחה הכירורגי, ד"ר _________, התייחס בחוות דעתו לקשר הסיבתי חרף העדר רצף טיפולי, וקבע כי הפגיעה בשליטה נובעת מהתאונה, ובכך גובר על טענת המשיבה. 37. הפסיקה הכירה בכך שאין לדרוש רצף טיפולי בלתי פוסק כתנאי למינוי מומחה, במיוחד כאשר קיימת ראשית ראיה אחרת לקשר סיבתי, כפי שקורה במקרה זה. 38. דחיית הבקשה על בסיס טענת העדר רצף טיפולי, כאשר קיימת המלצת מומחה מנומקת, עלולה לפגוע בזכותו של המבקש להוכיח את נזקיו הרפואיים באופן מלא. ## חשיבות מינוי מומחה אורולוגי ## 39. מינוי מומחה אורולוגי הינו חיוני והכרחי לצורך הערכה מקצועית ומקיפה של הפגיעה האורולוגית של המבקש, קביעת שיעור הנכות, והערכת הקשר הסיבתי לתאונה. 40. ללא חוות דעת של מומחה בתחום האורולוגי, לא יוכל בית המשפט להכריע באופן מושכל ומבוסס בסוגיות הרפואיות המורכבות העולות מהמקרה. 41. המומחים שמונו עד כה, בתחום הכירורגי והאורתופדי, אינם בעלי המומחיות הנדרשת להערכת נזקים אורולוגיים, ולכן יש צורך במומחה ספציפי לתחום זה. 42. מינוי המומחה יאפשר למבקש להציג בפני בית המשפט תמונה רפואית מלאה ומדויקת של מצבו, ובכך יסייע לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת. 43. דחיית הבקשה תותיר את המבקש ללא אפשרות להוכיח את נזקיו בתחום האורולוגי, ותפגע בזכותו לפיצוי הולם על פי חוק הפיצויים. ## שיקול דעת שיפוטי והלכות הפסיקה ## 44. בית המשפט, בבואו להפעיל את שיקול דעתו במינוי מומחים, נדרש לפעול בהתאם להלכות הפסיקה המנחות, המדגישות את הגישה הליברלית והמקלה. 45. ההחלטה הקודמת בתיק, אשר נענתה לבקשה למינוי מומחים, לרבות בתחום האורולוגי, מהווה תקדים מחייב ומחזקת את הצורך במינוי המומחה המבוקש. 46. הפסיקה קבעה כי יש לבחון את מכלול הראיות והנסיבות, ובמקרה זה, המלצת המומחה הכירורגי, יחד עם תלונות המבקש והקשר הסיבתי המבוסס, מצדיקים את המינוי. 47. אין בטענות המשיבה כדי לגבור על התשתית הראייתית המספקת שהוצגה, ועל עקרונות הפסיקה המנחים בעניין מינוי מומחים רפואיים. 48. בית המשפט נדרש להבטיח כי כלל הנזקים שנגרמו למבקש כתוצאה מהתאונה ייבדקו ויוערכו באופן מקצועי, ומינוי המומחה האורולוגי הוא חלק בלתי נפרד מכך. ## זכות המבקש לפיצוי הולם ## 49. זכותו של המבקש, כנפגע תאונת דרכים, לקבל פיצוי הולם בגין כל נזקיו, לרבות נזקים אורולוגיים, מעוגנת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. 50. מינוי מומחה רפואי בתחום האורולוגי הוא תנאי הכרחי למימוש זכות זו, שכן רק באמצעות חוות דעת מקצועית ניתן לכמת את הנזק ולקבוע את שיעור הפיצוי. 51. מניעת מינוי מומחה תפגע בזכותו של המבקש להליך הוגן וליכולתו להוכיח את מלוא נזקיו, ובכך תסכל את מטרת חוק הפיצויים. 52. חוק הפיצויים נועד להבטיח פיצוי מהיר ויעיל לנפגעי תאונות דרכים, ודחיית בקשה למינוי מומחה במקרה זה תעמוד בניגוד למטרות החוק. 53. יש לאפשר למבקש למצות את זכויותיו במלואן, וזאת באמצעות מינוי המומחה הרפואי הנדרש לצורך הערכת כלל נזקיו. ## סיכום הסעד ## 54. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורולוגי, אשר יבדוק את המבקש ויגיש חוות דעת מפורטת לבית המשפט. 55. המומחה יתבקש להתייחס בחוות דעתו למצבו האורולוגי של המבקש, לקשר הסיבתי בין מצבו לבין התאונה, ולקבוע את שיעור הנכות, אם קיימת, בתחום זה. 56. כמו כן, יתבקש המומחה להתייחס לצורך בטיפולים רפואיים עתידיים, אם ישנם, ולהערכת עלותם. 57. המבקש סבור כי מינוי המומחה חיוני והכרחי לצורך בירור מלא של נזקיו וקביעת הפיצוי המגיע לו על פי דין. 58. המבקש ימציא למומחה את כל החומר הרפואי הרלוונטי שברשותו, וישתף פעולה באופן מלא עם הבדיקה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##דוגמא להחלטה:## בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורולוגי והפסיכיאטרילפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובע, יליד שנת 2004, נפגע בתאונת דרכים שאונתה לו ביום 08.01.2007, בהיותו הולך רגל. בתיק מונו עד כה שני מומחים רפואיים: ד"ר מילאד קרואני בתחום הכירורגי אשר קבע כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות משוקללת בשיעור 51.4% לצמיתות ; וד"ר מאג'ד גנאיים בתחום האורתופדי אשר קבע במסגרת חוות דעתו, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 25% כתוצאה מהתאונה. הבקשה נסמכת, בין היתר, על המלצתו של המומחה בתחום הכירורגי, ד"ר קרואני, במסגרת חוות דעתו למנות מומחה בתחום האורולוגי. באשר למינוי מומחה פסיכיאטר, התובע מפנה לחומר הרפואי שצורף לבקשה שיש בו, לטענתו, ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה כתוצאה מן התאונה. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת להעדרו של רצף טיפולי, באשר תלונותיו של התובע הופיעו כעבור 7 שנים ממועד התאונה. בהתייחס למינוי בתחום האורולוגי, נטען כי המלצתו של ד" קרואני מבוססת על תלונות סובייקטיביות של התובע שאין להן תימוכין בחומר רפואי המתעד בעיה רפואית בתחום זה משך 7 שנים מאז התאונה. אחר עיון בטענות הצדדים, אני מחליטה להיעתר לבקשה, על שני ראשיה. כידוע, גישת הפסיקה בנושא מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים הינה גישה ליבראלית. ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216, קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה: "אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט". עוד נקבע, כי הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. ברם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומה של קשר סיבתי (רע"א 4911/09 סהר ציון נ' אליעזר כשרי, פורסם במאגרים משפטיים, מיום 29.07.09). לגבי התחום האורולוגי - כלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי מומחה נוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (ראו עניין מטלון הנ"ל). ברם, שיקול הדעת השיפוטי אינו מתאיין מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של מומחה אחר: "הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם, המלצתו של המומחה אינה מחייבת את בית המשפט" (רע"א 7039/00 שלמה אליוף נ' סורג שטרנברג, פורסם באתרים משפטיים). במקרה דנן, מדובר במומחה בתחום הכירורגי אשר יש לו את הידע והכלים לאבחן צורך במינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי. יתרה מכך, עיון בחוות הדעת מעלה כי ד"ר קרואני נתן את דעתו בדבר תלונותיו של התובע בתחום האורולוגי, ובפרק "תלונות הנבדק" נכתב כי: "ההורים מדווחים על כך שמאז סגירת הקלוסטומיה הילד אינו שולט על השתן והיציאה. כאשר אי השליטה על השתן הן ביום והן בלילה, בעוד שאי השליטה על היציאות מתרחשת ביום, כמעט מדי יום. הוא תמיד מלכלך את בגדיו דבר שגורם לו לאי נעימות מהילדים ופחד מאמו. בנוסף הוא מתלונן על כאבי בטן וכאבים בצלקת. כמו כן סובל מעצבנות יתר והתנהגות אלימה". עוד מתייחס המומחה לקשר הסיבתי בין התאונה לבין אי השליטה בשתן וביציאה, כדלקמן: "ובמקרה עסקינן, היו שתי סיבות שיכולות לגרום לפגיעה בשליטה, האחת היא הקרע בסוגרים והשנייה היא התפתחות תהליך זיהומי ופיסטולה שנמשכה מספר חודשים עד שהתרפאה. כל זה גרם להתפתחות פגיעה בשליטה, אם כי לא מלאה, דבר שמדווח על ידי הילד ומשפחתו ואשר נתמך בירידה בכווץ הרצוני בסוגר החיצוני שנצפה בבדיקת המנומטריה". בנסיבות אלו, חרף העדר רצף טיפולי, בהתחשב בתלונותיו של התובע, ובהמלצתו של ד"ר קרואני המבסס קשר סיבתי בין התאונה לבין אי השליטה בסוגרים, אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת למינוי מומחה רפואי בתחום האורולוגי. לגבי התחום הנפשי - לבקשה צירף התובע מסמכים רפואיים מהם עולה, כי הורי התובע מדווחים על שינוי בהתנהגותו, לרבות תלונות על פחדים, חרדות, סיוטים, אי שקט, רגזנות, מצבי רוח משתנים, סף תסכול נמוך, הסתגרות וצמצום ביחסים חברתיים, זיכרונות על אירוע התאונה, הימנעות להגיע למקום האירוע ויציאה לבד לרחוב, נדודי שינה והרטבות לילה. בבדיקה שנערכה ע"י ד"ר ביאדסי, פסיכיאטר ילדים, מיום 19.12.2012 נרשם, כי התובע אובחן כסובל מהפרעת PTSD עם קומפנסציה דכאונית. כן הומלץ על טיפול פסיכותרפוטי שיתמקד בחיזוק בטחונו העצמי ועל המשך טיפול פסיכולוגי. בסיכום ביקור מיום 23.02.13 צוין, כי התובע עצבני ובמעקב פסיכיאטרי מאובחן כסובל מ- PTSD עוד מתואר כי התובע סובל מאי שקט פסוכמוטורי וכי עבר בדיקת MOXO שהראתה שיפור בריכוז וקשב עם ריטלין והומלץ על המשך מעקב רפואי ופסיכולוגי. יש בכל אלה, כדי לבסס ראשית ראיה המספיקה לשם מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. החלטה על מינוי המומחים וזהותם תינתן בנפרד. אורולוגיהמומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי