##להלן דוגמא 1 לבקשה למינוי מומחה רפואי בתיק תאונת דרכים:## בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה 1. בית המשפט הנכבד מתבקש למנות לתובע מומחה רפואי בתחום האורטופדיה לבדיקתו ולקביעת שיעור הנכות שנותרה אצל התובע בעקבות התאונה הנדונה. 2. התיעוד הרפואי המצורף לכתב התביעה מהווה ראשית ראיה על פי דין למינויו של המומחה המבוקש בכותרת הבקשה. 3. לאור העובדה שפגיעתו של התובע הייתה קשה וזאת כעולה מן התיעוד הרפואי, הרי שראוי להטיל את מימון חוות הדעת על הנתבעת. *** רצ"ב וס"ר ותצהיר בריאות מצורך לבקשה. ##להלן דוגמא 2:## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה האורתופדית, לשם בדיקת התובע והערכת שיעור נכותו הרפואית והתפקודית לצמיתות בעקבות תאונת הדרכים מיום 15/8/2005, וכן להורות כי הנתבעת תישא במלוא תשלום שכר טרחת המומחה והוצאות הבדיקה. ואלו נימוקי הבקשה: ##א. הצדדים לבקשה## 1. התובע הינו אדם פרטי, תושב ישראל, אשר נפגע בגופו באירוע תאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ת.ז. _________. 2. הנתבעת הינה תאגיד ביטוח ומבטחת מורשית בישראל, חברה הרשומה כדין, ח.פ. _________, אשר ביטחה במועדים הרלוונטיים את השימוש ברכב המעורב בתאונה הנדונה בפוליסת ביטוח חובה בת-תוקף. ##ב. מסכת העובדות## 3. ביום 15/8/2005 נפגע התובע בגופו בתאונת דרכים קשה עת עשה שימוש ברכב מנועי, אירוע אשר הוכר ככזה המקים חבות על פי דין, כמפורט בפסק הדין לעניין החבות מיום 18/9/2011. 4. בו ביום פנה התובע לקבלת טיפול רפואי ראשוני במסגרת קופת חולים _________, כאשר תלונותיו העיקריות והמידיות נסבו אודות חבלות קשות בזרוע, בראש ובכתף ימין, בליווי הגבלת תנועה ניכרת אשר בגינן הומלץ על ימי מחלה ומנוחה. 5. בדיקות עוקבות מיום 24/8/2005 העלו רגישות מובהקת במישוש ומגבלות תנועה משמעותיות בכתף, ובדיקת דימות על-קול מיום 20/9/2005 אבחנה הצטברות נוזל פתולוגי בתעלת הגיד ובבורסה של מפרק הכתף. 6. מצבו של התובע הוסיף להתדרדר וביום 10/7/2006 עבר בדיקת תהודה מגנטית אשר חשפה ממצאים חבלתיים חדים, לרבות סימני קרע חלקי בגיד ה-SST באזור האינסרציה ומעט פרוקסימלית, מלווים בבצקת מקומית. 7. עקב היעדר הטבה ומגבלות כרוניות קשות, נאלץ התובע לעבור ביום 9/12/2010 הליך כירורגי של ארטרוסקופיה ניתוחית לכתף ימין בבית חולים _________, ומאז התאונה ועד היום הוא נתון במעקב ובטיפולים רפואיים ממושכים המבססים נזק אורתופדי צמית. ##ג. הטיעון המשפטי## ##עמידה בנטל הראייתי לקיומה של ראשית ראיה## 8. התובע יטען כי ההלכה הפסוקה מורה באופן חד-משמעי כי לשם מינוי מומחה רפואי בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים די בהצגת ראשית ראיה בלבד, רף אשר התובע עמד בו בנקל נוכח הממצאים האובייקטיביים שהוצגו. 9. בהתאם לגישה המקובלת בפסיקה, בית המשפט אינו נדרש לשקול בשלב מקדמי זה הוכחה מלאה של קיום נכות צמיתה, אלא עליו להסתפק במסמכים רפואיים המצביעים על אפשרות סבירה לקיומה של פגיעה כתוצאה מהאירוע הנזיקי. 10. התיעוד הרפואי שצורף לבקשה, המלמד על הגבלות תנועה ופגיעות מכניות מתועדות במפרק כתף ימין, עולה לאין שיעור על הדרישה המינימלית הקבועה בדין ומבסס כדבעי את הצורך בחוות דעת מקצועית ועצמאית. 11. הפסיקה קבעה כי שערי בית המשפט לא יינעלו בפני נפגע תאונת דרכים הנשען על תיעוד אובייקטיבי, שכן הדין שולל ממנו את הזכות להגיש חוות דעת מטעמו, ומכאן חובת הערכאה השיפוטית לנהוג ברוחב יד. 12. מכלול התעודות הרפואיות שנערכו בזמן אמת על ידי רופאים מטפלים מציג תמונה קלינית עקבית המקימה תשתית עובדתית מוצקה, המצדיקה את התערבותו של מומחה אורתופדי שיבדוק את התובע ויעריך את מצבו. ##משמעותם הקלינית של ממצאי בדיקות הדימות האובייקטיביות## 13. בדיקת הדימות אשר בוצעה לתובע הדגימה בבירור קרע חלקי במבנה הגידי של הכתף, ממצא המהווה עדות חפצית ואובייקטיבית לקיומו של נזק אנטומי שאינו תלוי בתחושותיו או בתלונותיו הסובייקטיביות של הנבדק. 14. הדגמת נוזל חריג במפרק הכתף בבדיקת האולטרסאונד שבוצעה בסמוך לאירוע התאונה מאששת תהליך תגובתי חבלתי חריף המהווה חיזוק ישיר לעוצמת הפגיעה האורתופדית שנגרמה לתובע. 15. הפסיקה חזרה והדגישה כי כאשר בדיקות דימות חושפות שינויים מבניים ברורים, גובר המשקל הראייתי המחייב מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יתרגם ממצאים אלה למונחי דרגת נכות. 16. תוצאות בדיקת התהודה המגנטית מלמדות על בצקת ונזק ממשי ברצועות, עובדות השוללות לחלוטין את טענת ההגנה כי מדובר בפגיעה קלת ערך או בתלונות סרק נטולות אחיזה פיזית. 17. נוכח טיבם של ממצאי ההדמיה, ברי כי קביעת שיעור הפגיעה והשפעתה על התפקוד המפרקי של הכתף מחייבת מומחיות רפואית ספציפית שאינה מצויה בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. ##ההכרח בניתוח כאינדיקציה מובהקת לחומרת הנזק הגופני## 18. העובדה כי התובע נאלץ לעבור ניתוח ארטרוסקופי פולשני בהרדמה בבית החולים מלמדת כאלף עדים על כשלונם של הטיפולים השמרניים ועל היקפה הנרחב של הפגיעה האורתופדית במפרק. 19. הפסיקה הכירה בפרוצדורות כירורגיות מאוחרות כראיה בעלת משקל סגולי כבד המעידה על כך שמדובר בפתולוגיה מתמשכת ומורכבת המצדיקה מינוי מומחה מטעם הערכאה הדיונית. 20. אשפוזו של התובע וביצוע הניתוח מצביעים על חוסר יציבות מפרקית ופגיעה מבנית קשה, אשר יש בהם כדי לחזק את ההנחה הלכאורית בדבר היוותרותה של נכות צמיתה בתחום האורתופדי. 21. התובע יטען כי עצם המעבר להתערבות פולשנית שולל את ניסיונות הנתבעת לגמד את חומרת האירוע וממחיש כי התובע עשה כל שביכולתו כדי להביא להחלמתו, אך ללא הועיל. 22. ניתוח בכתף משאיר על פי רוב צלקות, פגיעה בטווחי תנועה וירידה בכוח השרירים, ואלו שאלות עובדתיות מובהקות אשר יש להביאן להכרעתו הבלעדית של מומחה רפואי מקצועי. ##שאלת הקשר הסיבתי מסורה למומחה מטעם בית המשפט## 23. טענת הנתבעת בדבר ניתוק הקשר הסיבתי או ייחוס הפגיעה למצב קודם אינה יכולה להוות עילה לחסימת המינוי, שכן זהו בדיוק תפקידו המרכזי של המומחה הרפואי. 24. על פי הגישה המקובלת בפסיקה, שאלת הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין המצב הרפואי שנוצר הינה עניין שברפואה הדורש בחינה מקצועית ואינה יכולה להיחתך על בסיס טענות סרק של מבטחת. 25. היעדרו או קיומו של קשר סיבתי הינו אחד מן המקרים המובהקים והקלאסיים שבהם נזקק בית המשפט למומחה על מנת שיפריד בין נזקי התאונה לבין תחלואה טבעית אפשרית. 26. העלאת טענות בעלמא בדבר אירועים עוקבים או רקע קודם ללא ביסוס בחוות דעת אינה יכולה לשלול מן התובע את יומו בבית המשפט ואת זכותו לברר את תביעתו כדין. 27. המומחה שימונה יבחן את התיעוד ההיסטורי עובר לתאונה, יבצע אינטגרציה קלינית עם מהלך הדברים לאחריה, ויקבע האם הנכות נגרמה עקב התאונה כולה או בחלקה. ##התמודדות עם טענת הנתבעת בעניין רצף טיפולי## 28. התובע יטען כי הגישה הרווחת בפסיקה קובעת כי העדר רישומים רפואיים במשך תקופה מסוימת אינו מעיד כשלעצמו על החלמה מלאה או על ניתוק הקשר הסיבתי לנזקי התאונה. 29. נפגעים הסובלים מכאבים כרוניים משלימים לעיתים קרובות עם מצבם הרפואי לאחר מיצוי טיפולים משככי כאב, ופונים שוב למערכת הרפואית רק כאשר חלה החמרה בלתי נסבלת. 30. הפסיקה הבהירה כי דרישת הרצף הטיפולי אינה דרישה טכנית דווקנית, אלא כלי עזר ראייתי שאינו מאיין את משקלם של ממצאי דימות מובהקים והתערבויות ניתוחיות. 31. בענייננו, משהוכח כי הפגיעה הובילה בסופו של יום לצורך בניתוח פולשני, פער הזמנים המועלה על ידי הנתבעת מתגמד ומקבל הסבר פיזיולוגי וקליני סביר בהחלט. 32. בחינת השפעת הפער הטיפולי על מהימנות הקשר הסיבתי צריכה להיעשות על ידי המומחה האורתופדי על פי מכלול הנתונים ולא להיקבע כחסם דיוני סף מקדמי. ##מניעת עיוות דין וזכות הגישה לערכאות## 33. בהתאם לדיני הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התובע מנוע מלהציג חוות דעת רפואית מטעמו, ועל כן דחיית הבקשה למינוי תחסום לחלוטין את דרכו להוכיח את נכותו ותביא לעיוות דין קשה. 34. הפסיקה שבה והדגישה כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד עליונה, וכי יש לפרש את הכללים למינוי מומחים בליברליות על מנת שלא לקפח את זכותו של הנפגע לפיצוי הוגן. 35. נעילת דלתות בית המשפט בפני התובע עקב העלאת ספקות בלתי מוכחים מצד המבטחת תפגע אנושות בזכויותיו המהותיות ותותיר אותו ללא כל סעד משפטי כנגד נזקיו. 36. האיזון הראוי מחייב כי במקרה של ספק בדבר הצורך במינוי מומחה, יטה בית המשפט למנותו, כדי לאפשר בירור אובייקטיבי של עובדות המקרה לאשורן. 37. הזכות להוכחת הנזק הגופני הינה פועל יוצא של שיטת המשפט הנוהגת, ואי-מתן אפשרות להערכת הנכות יהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותו החוקתית של התובע. ##הסרת החשש מהסתמכות על חוות דעת פסולות## 38. התובע מבהיר כי הבקשה הנוכחית מתבססת אך ורק על מסמכים רפואיים אותנטיים שנערכו לצורך טיפול רפואי, תוך סינון קפדני של כל חוות דעת אסורה על פי הדין. 39. התיעוד המוגש כעת עומד בדרישות תקנות הפיצויים ומכיל אך ורק תעודות רפואיות, סיכומי טיפול, פענוחי דימות ודוחות ניתוח הערוכים כדת וכדין. 40. בית המשפט הורה לתובע בהחלטתו לעניין החבות לפעול להגשת בקשה חדשה ומטוהרת, והתובע פעל בדיוק נמרץ בהתאם להוראות אלו ולרוח הוראות החוק והתקנות. 41. אין לזקוף לחובת התובע פגמים דיוניים שנפלו בהליכים מוקדמים, שעה שהבקשה דנא מוגשת על פי הכללים ונתמכת בתשתית עובדתית טיפולית טהורה ונקייה. 42. הפרדת המוץ מן התבן בוצעה במלואה, והמסמכים המונחים כעת בפני בית המשפט מעידים בעצמם על קיומה של עילה מובהקת למינוי אורתופד מומחה. ##ההשפעה התפקודית הניכרת של הפגיעה בכתף## 43. הפגיעה במפרק כתף ימין של התובע, שהינה היד הדומיננטית, גורמת למגבלות תפקודיות חמורות בחיי היומיום, לרבות קושי בהרמת משאות, בהלבשה ובפעולות בסיסיות. 44. השלכות הפציעה מחלחלות ישירות אל כושר השתכרותו של התובע ואל יכולתו להמשיך בעיסוקו המקצועי, עובדה המצדיקה הערכה רפואית מעמיקה של הפן התפקודי. 45. המומחה הרפואי שיתמנה נדרש על פי טיב המינוי לחוות דעתו לא רק על הנכות הרפואית אלא גם על האופן שבו היא משליכה על תפקודו המקצועי והיומיומי של הנפגע. 46. הפסיקה קבעה כי קיים קשר הדוק בין מידת ההגבלה המפרקית לבין הירידה בכושר העבודה, דבר המהווה רכיב נזק מרכזי בתביעות נזקי גוף עקב תאונות דרכים. 47. בירור מעמיק של ההיבט התפקודי על ידי מומחה אובייקטיבי יסייע לבית המשפט לקבוע בבוא העת את שיעור הפיצוי הראוי וההולם את נזקי התובע. ##הצדקת הטלת שכר טרחת המומחה על הנתבעת## 48. התובע יטען כי לאור קיומן של ראיות אובייקטיביות חותכות, לרבות ניתוח ותיעוד הדמייתי חד-משמעי, מן הדין להטיל את מימון שכר המומחה במלואו על כתפי הנתבעת. 49. בהתאם למגמה הברורה בפסיקה, כאשר מוגשת בקשה המגובה בתשתית רפואית מוצקה שאינה קלוטה מן האוויר, ברירת המחדל הינה חיוב חברת הביטוח במימון הביניים. 50. הטלת שכר הטרחה או מחציתו על התובע עלולה להטיל עליו מעמסה כלכלית כבדה ובלתי מוצדקת, אשר תסכל בפועל את יכולתו להביא את עניינו לבירור משפטי. 51. הנתבעת הינה גוף מסחרי בעל יכולת כלכלית איתנה, ויש בידה לשאת במימון חוות הדעת מבלי שייגרם לה כל חסרון כיס בלתי הפיך עד לסיום ההליך וחלוקת הנזק. 52. ככל שייקבע בסופו של יום כי לא נותרה נכות צמיתה, פתוחה הדרך בפני הנתבעת לעתור לקיזוז שכר המומחה מכל סכום פיצוי שייפסק לטובת התובע בגין נזקיו הלא ממוניים. ##יעילות הדיון וסיוע להכרעה שיפוטית צודקת## 53. מינויו של מומחה רפואי בשלב הנוכחי יקדם את ניהול התיק, ימנע סחבת מיותרת ויאפשר לצדדים לגבש הערכת סיכונים וסיכויים מושכלת לקראת פשרה אפשרית. 54. חוות דעתו של מומחה עצמאי מהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט ומספקת תשתית מקצועית אמינה המייתרת התדיינויות סרק ומחלוקות עובדתיות מיותרות. 55. התובע מילא אחר כל התנאים המקדמיים, המציא את כתבי הוויתור על סודיות רפואית ותצהירי הבריאות הנדרשים, ואין כל מניעה דיונית מלהורות על המינוי לאלתר. 56. דחיית הבקשה תגרור עיכובים ניכרים ותמנע קידום ממשי של ההליך, שכן בירור החבות כבר מוצה ונותר אך ורק לקבוע את שיעור הנזק והנכות הרפואית שנגרמו לתובע. 57. היעתרות לבקשה תשרת את האינטרס הציבורי של ניהול הליך שיפוטי הוגן, מדויק ויעיל, המבוסס על חוות דעת של גורם מקצועי חסר פניות שיסייע לעשיית צדק. ##ד. סיכום הסעד## לאור האמור לעיל בית המשפט הנכבד להורות על: 58. מינויו של ד"ר _________, מומחה בכירורגיה אורתופדית מבית חולים _________, או כל מומחה מתאים אחר שימצא בית המשפט לנכון, על מנת שיבדוק את התובע ויחווה דעתו באשר למצבו הרפואי, שיעור נכותו הצמיתה עקב התאונה, והשלכותיה על כושר תפקודו ועבודתו. 59. השתת מלוא תשלום שכר טרחת המומחה הרפואי והוצאות חוות הדעת על הנתבעת, ולחלופין להורות על הפקדת הפיקדון הנדרש בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##להלן פסק דין בנושא בקשה למינוי מומחים רבים בתיק תאונת דרכים:## 1. התובע נפגע ביום 15/8/2005 באירוע שהוא תאונת דרכים, כמשמעותה בחוק, כאמור בפסק הדין אשר ניתן לעניין החבות ביום 18/9/2011. התובע הגיש בד בבד עם כתב התביעה בקשה למינוי מומחים רבים בתחום, אורטופדיה כירורגית; פסיכיאטריה, נוירולוגיה ומעיים. בפסק-הדין לעניין החבות קבעתי, כי הבקשה למינוי מומחים נתמכה על ידי מסמכים רפואיים רבים, אשר חלקם חוות דעת אסורות, כנטען על ידי הנתבעת. אשר-על כן, התובע התבקש, אם עדיין עומד על בקשתו למינוי מומחים, להגיש בקשה חדשה בליווי מסמכים רפואיים כחוק. 2. התובע הגיש בקשה למינוי מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית. התובע לטענתו נפגע עקב התאונה, בזרוע ובכתף ימין ובראש. התובע קיבל את הטיפול הראשוני ביום התאונה בקופת חולים, והוא מקבל טיפול רפואי עד היום. ביום 9/12/2011 התובע אושפז ליום אחד בבית חולים אסותא, לצורך ביצוע ניתוח ארטרוסקופיה לכתף ימין. התובע טופל עקב התאונה במועדים שונים, כמפורט במסמכים הרפואיים, ואשר יש בהם ראיה על הנכות לה טוען התובע. 3. הנתבעת מתנגדת למינוי המבוקש, מהנימוקים הבאים : א. מגבלות התובע נובעות ממצבו הרפואי עובר לתאונה ו/או תוצאת אירועים שארעו לו לאחר התאונה, וללא קשר אליה. ב. למעט תלונות סובייקטיביות של התובע על כאבים, לא נמצאו ממצאים אובייקטיביים, עובדה המעידה על העדר נכות ועל קלות הפגיעה, אם בכלל. ג. בדיקת MRI אשר בוצעה לתובע, נערכה ביום 10/7/2006, כשנה לאחר התאונה. אין בין הממצאים שאובחנו בבדיקה זו לבין התאונה, כל קשר סיבתי וממצאיה, נובעים ממצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה או מאירועים שאירעו לו לאחר מכן. ד. החל מיום 26/2/2009 ועד ליום 9/12/2010 משך תקופה של כשנה ועשרה חודשים, אין רישום רפואי בדבר תלונות ו/או מגבלות של התובע בעקבות התאונה, עובדה המעידה כי כל מגבלות התובע תולדת התאונה חלפו. בהיעדר רצף טיפולי כנדרש בפסיקה, דין בקשת התובע למינוי מומחה להידחות. הנתבעת מבקשת, כי באם ימונה מומחה מטעם בית-המשפט, יש להשית את תשלום מלוא שכרו על התובע, הן לאור הקבוע בסעיף 7 לתקנות והן בהתאם להלכה המחייבת שנקבעה לאחרונה ברע"א 4915/08 ביטוח חקלאי נ' טטיאנה וסילבסקי. דיון 4. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובה לה, נחה דעתי כי יש למנות מומחה בתחום האורטופדי. 5. התובע כבר ביום התאונה התלונן כי הוא נחבל בכתף ימין, וקשה לו להרים את היד. הומלץ לתובע על 5 ימי מחלה (ראה תעודה רפואית מיום 15/8/2005). מהתעודה הרפואית מיום 24/8/2005 עולה, כי התובע סבל מרגישות במישוש והגבלה בתנועות של הכתף הימנית. התובע עבר בדיקתU.S - כתף ב- 20/9/2005, וממצאיה העלו נוזל בתעלת גיד BICEPS ובבורסה SASD. התובע המשיך בטיפול רפואי ומהתעודה הרפואית מיום 27/10/2005 עולה, כי בדיקתו העלתה הגבלה בתנועות, ללא קיפוח נוירולוגי (ראה גם תעודות רפואיות מיום 2/2/2006, 6/4/2006, 12/5/2006 ו- 11/9/06). לתובע נעשתה ביום 10/7/2006 סריקה בתהודה מגנטית של כתף ימין. הממצאים הראו, בין היתר, סימני קרע חלקי ב- SST באזור האינסרציה ומעט פרוקסימלית. כן, מעט בצקת מעל רצועה זו. מהתעודה הרפואית מיום 25/9/2006 עולה, כי ישנה הגבלה בתנועות כתף ימין ורגישות ניכרת במישוש (ראה גם תעודה רפואית מיום 13/12/2006). ביום 9/12/2010 התובע עבר ארטרוסקופיה ניתוחית לכתף ימין. די באמור לעיל, כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי. יתכן אמנם, כי אין קשר סיבתי בין התאונה לתלונות המועלות על ידי התובע. עם זאת, היעדרו או קיומו של קשר סיבתי, הינם מהמקרים המובהקים בהם נזקק בית-המשפט למינוי מומחה. השאלה היא, האם ישנה ראשית ראיה, התשובה על כך חיובית. אני ממנה את ד"ר אידלסון, מבית חולים פוריה ד.נ. גליל תחתון מיקוד 15208, מספר טלפון 04-6738670, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, על מנת שיחווה דעתו בעניין מצבו הרפואי ושיעור נכותו הצמיתה של התובע, ואשר נגרמה כתוצאה ובעקבות התאונה, נשוא כתב התביעה, באם נותרה כזו. המומחה יחווה דעתו בשאלה, האם וכיצד תשפיע הנכות (אם נמצאה) על תפקודו היום יומי של התובע ותפקודו בעבודתו או מקצועו. ב"כ הצדדים, יעמידו בתוך 20 יום מהיום לעיון המומחה כל מסמך רפואי רלוונטי למעט חוות דעת, ובתנאי שכל צד ימציא לצד שכנגד העתק מהחומר ששלח למומחה. המומחה יתן חוו"ד בתוך 60 יום מיום שיקבל את המינוי. שכ"ט המקסימלי של המומחה יעמוד על 4,200 ₪ + מע"מ לא כולל צילומים ו/או בדיקות עזר הכרחיות, זאת עפ"י הנחיות נשיא בית משפט השלום. בהתאם לתקנה 7(ב) תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 : "בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה". בשלב זה, ישאו הצדדים בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים . הצדדים יפקידו בתוך 21 יום, סך של 2000 ₪ על חשבון שכר טרחת המומחה. המזכירות תבדוק במועד אם בוצעה ההפקדה, במידה שלא יובא התיק בפניי. היה והמומחה אינו מקבל את החומר תוך זמן סביר, או מתעוררת בעיה אחרת הגורמת לאי הגשת חוות-דעת מטעמו במועד, מתבקש לפנות לבית המשפט בעוד מועד. המומחה מתבקש להודיע בתוך 20 יום מיום קבלת המינוי, אם היו קיימים קשרי עבודה בינו לבין אחד הצדדים במשך 5 השנים האחרונות, או יש מניעה אחרת לקבלת המינוי. ת.פ. 29/2/2012 ו- 3/4/2012. מומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי