1. הנתבע הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 2.7.12, לפיה נדחתה בקשתו לסלוק על הסף של התביעה בשל העדר צו ירושה שניתן בישראל. הנתבע טוען כי ההחלטה ניתנה טרם שחלף המועד להגשת תשובה לתגובת התובעים ומבקש להביא בפני ביהמ"ש טיעוני תשובה, כמפורט בבקשה. בדיון מיום 12.7.12, השלים ב"כ הנתבע בעל פה את טיעוניו במסגרת כתב התשובה. 2. לאחר שעיינתי בבקשה ונתתי דעתי לטיעוני ההשלמה לא מצאתי שיש לשנות החלטתי ואני סבור כי התובעים אינם נזקקים לצו ירושה של ביהמ"ש בישראל כדי ליצור יריבות מול הנתבע או כדי להוכיח היותם יורשיהם של המנוחה ובעלה המנוח. 3. בפס"ד אגם אליו מפנה ב"כ הנתבע עוסק ביורש המבקש לממש חשבון בנק שהתנהל בישראל ע"ש המנוח מכוח צו ירושה שניתן בחו"ל ואת המימוש ביקש לבצע בדרך של אכיפת פסק חוץ. ביהמ"ש קבע כי הואיל והתביעה מתייחסת לנכס שבישראל, על המבקש לקבל צו ירושה ישראלי שכן התביעה עוסקת בנכס בישראל וחל סעיף 136 לחוק הירושה. חוק האכיפה של פסק חוץ אינו מאפשר אכיפתו של פסק דין קנייני כגון צו ירושה וניתן לאכוף רק פס"ד המטיל חיוב אישי, מה שאין צו ירושה הניתן בחו"ל. 4. בעניינינו לא הוכיח הנתבע, ולו לכאורה, ולמעשה לא טען כי למנוחה נכסים בארץ כל שטען הוא כי להוריה של המנוחה היו שני חשבונות בנק ואין בכך כדי לקבוע כי החשבונות, ככל שקיימים, עברו למנוחה שכן לא הוכח צו ירושה להורים לפיה המנוחה הינה היורשת. 5. בנוסף וברמת העיקרון, התובעים אינם תובעים נכס המצוי בישראל, אלא תביעתם כספית כנגד הנתבע המתגורר בישראל ועל פי הנטען מחזיק שלא כדין בכספי ירושה המנוחה, בגין מימוש נכס מקרקעין בחו"ל, שאין לו כל קשר או זיקה לארץ. 6. מכל הטעמים האמורים נדחית הבקשה לעיון מחדש והחלטתי מיום 2.7.12, נשארת בעינה. בנסיבות אלה אין צו להוצאות. בשולי ההחלטה, בין הצדדים וכנראה צדדים נוספים סכסוך כספי מורכב ולכן ראוי לצדדים לשקול להעביר את כלל המחלוקות לבוררות בפני בורר מתאים. בקשת עיוןירושהמסמכיםצו ירושה