בפני ערעור על החלטתו של הרשם לענייני ירושה במחוז הדרום, שניתנה ביום 26.7.2010 וכן על החלטה נוספת באותו ענין שניתנה ביום 7.10.2010 והכל במסגרת תיק מס' 21528 ובעניינו של עיזבון המנוח פ.ח ז"ל שהלך לעולמו ביום 2.3.2010. ביום 26.7.2010 ניתן ע"י הרשם לענייני ירושה צו לקיום צוואת המנוח, צוואה שנחתמה על ידו ביום 10.3.2001 (להלן: "הצוואה"). ביום 8.6.2010 הוגשה בקשה למינוי מנהל עיזבון, לניהול עיזבון המנוח (להלן:"הבקשה"). הבקשה למינוי מנהל עיזבון נדחתה ע"י הרשם לענייני ירושה בהחלטה מיום 26.7.10 (ההחלטה נשוא כתב ערעור זה). המערערת הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה ובקשה זו נדחתה אף היא בהחלטה מיום 7.10.2010 (אף היא נשוא כתב ערעור זה). הצוואה נערכה ונחתמה ע"י המנוח ועל ידי המערערת, שהיו נשואים במועד עריכת הצוואה וגם במועד פטירתו של המנוח (להלן: "המצווים" או "בני הזוג"), והיא בבחינת צוואה הדדית בין בני הזוג ואף נושאת כותרת כזו. המצווים הניחו הוראה שהאחד יורש את האחר עם פטירתו של מי מהם וכן הניחו הוראות בדבר אופן חלוקת נכסיהם בידי יורשיהם לאחר פטירת שניהם וכן הניחו הוראות ביחס לעניין ניהול העיזבון לאחר פטירתם שניהם. המחלוקת שבפני, האם בנסיבות העניין יש למנות מנהל עיזבון לניהול עיזבון המנוח או האם כאמור בהחלטת הרשם אין לעשות כן. תמצית טיעוני המערערת: המערערת מבקשת למנות מנהל עיזבון וזאת בהתאם לאמור בסעיף 10 לצוואה. מנהלי העיזבון שמינויים מתבקש, התנדבו לעשות כן בלא קבלת תשלום שכ"ט והם קרובי משפחה האמונים על המערערת. הצורך במינוי מנהלי עיזבון נובע מנסיבות משפחתיות בהן המערערת חשופה ללחצים מצד בנה, המכור לסמים והיא חוששת כי בהעדרם של מנהלי עיזבון הוא יגרום לכך שהיא תיאלץ להיפרד מרכושה ותגיע לפת לחם. בדיון ביום 28.3.11 הוסיף וטען ב"כ המערערת כי עפ"י הוראות הצוואה המערערת אינה יורשת יחידה וכי מנגנוני חלוקת הכספים מטילים עליה צורך להתמודד עם הילדים והיא אינה יכולה לעשות כן, אלא באמצעות מנהלי עיזבון. כן טען כי עפ"י סעיף 4 לתקנות הירושה (בדיקת פרטה ודוחו"ת כספיים של מנהלי עזבונות) אין צורך בפיקוח של האפוטרופוס הכללי על ניהול העיזבון בו מדובר ולכן לא יהא בכך כדי להכביד על קופת אוצר המדינה. כן טען כי עפ"י סעיף 81 לחוק הירושה חובה על ביהמ"ש למנות מנהל עיזבון כאשר כך קבע המוריש וכי האפשרות שלא למנות מנהל עיזבון מתייחסת אך ורק לזהות של מנהל העיזבון ולא לעצם המינוי. נטען כי המשיב לא העלה כל טענה וטעם כנגד מנהלי העיזבון שמינויים מבוקש עפ"י האמור בצוואה וכי יש לכבד את הוראות הצוואה. תמצית טיעוני המשיב: מדובר בצוואה הדדית והמערערת היא יורשת יחידה ובמקרה כזה אין צורך במינוי מנהל עיזבון. תפקידו של מנהל עיזבון הוא לכנס ולחלק את נכסי העיזבון ובמקרה האמור אין צורך לחלק העיזבון שכן מדובר ביורשת יחידה ומינוי כזה יהיה ללא הגבלת זמן וללא הגדרת מטרה. כמו"כ מינוי מנהלי העיזבון הוא עפ"י סעיף 10 לצוואה, שם מדובר על כך שמנהלי העיזבון ימונו לאחר פטירת שני המצווים גם יחד ולא לאחר פטירת המנוח לבדו. מנהל עיזבון אינו יכול לפתור את הבעיה המתעוררת במקרה הנדון ואין עליו לשמש כ"שומר הרכוש". בכל מקרה הרכוש ינוהל על ידי המערערת ובאם אכן היא חשופה ללחץ מצד אותו בן בעייתי והוא ימשיך וידרוש את הכספים, הדרך לפתור את הבעיה היא ע"י מינוי אפוטרופוס לרכושה של המערערת או ע"י מינוי נאמן שיאפשר לה להתנער מכל לחץ מבחוץ. יש למערערת זכות בחירה כיצד לנהל את רכושה ולכן אין צורך בפיקוח על ניהול העיזבון. המשיב אינו רואה לנכון להסכים לניהול תיק סרק. דיון 1.מינוי מנהל העיזבון עפ"י הוראות צוואה מסגרת החוק המאפשרת מינוי של אדם כמנהל עזבונו של מנוח עפ"י מצוות מוריש בצוואה, הינה סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 וכאמור בסעיף זה : "81.קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו. " 2. ראשית לכל מצאתי לבחון את השאלה, האם אכן הורה המנוח למנות מנהל עיזבון לעיזבונו, בהוראה מפורשת בצוואה וזאת כנטען ע"י ב"כ המערערת. עפ"י הצוואה שנחתמה ע"י המנוח והמערערת ביום 10.3.2008 בפני שני עדים, כל אחד מבני הזוג, יורש את זכויותיו של בן הזוג האחר, לאחר פטירת בן הזוג הראשון והוא בעל שיקול דעת בניהול ירושתו. בסעיף 5 (א) לצוואה, השאירו המצווים הוראות ביחס לחלוקת העיזבון "עם מותו של בן הזוג השני" ושם פירטו כי במקרה כאמור יחולקו כספי עיזבונם בחלקים שווים בין חמשת ילדיהם. סעיף 6 לצוואה, הסדיר את זכות המגורים של בן הזוג שנותר בחיים, בדירת המגורים המשותפת. בסעיף 7 לצוואה, נקבע מפורשות כי "מעבר להחזקת דירת המגורים, כמפורט לעיל, אנו מצווים כי בן הזוג הנותר בחיים יחזיק בכל יתרת העיזבון ולא יחלק אותה בין הילדים כמפורט לעיל - וזאת עד ליום מותו". בסעיפים 8-9, מסדירים המצווים הוראות ביחס לאפשרות מכירת דירת המגורים והעברת חלקו של הבן ש', במקרה כאמור, רק לאחר תשלום המשכנתא הרובצת על דירתו. כן נקבע בסיפא לסעיף 9 כי במידה ובן הזוג שנותר בחיים יחליט, מסיבות מיוחדות, להעניק לאחד הילדים סכום של כסף, יהא מחוייב לתת לכל אחד מהילדים האחרים, סכום זהה וזאת בתוך 7 ימים. עד כאן אין כל זכר בצוואת המנוח לענין מינוי מנהל העיזבון, הנזכר בסעיף 10 לצוואה . סעיף 10 לצוואה קובע כך : " 10.כמנהלים של עיזבוננו אנו ממנים את בננו ד.ח 3. המסקנה המתחייבת היא כי לא ניתן לפרש את צוואת המנוח, באופן כזה שלפיו הורה המנוח למנות מנהל לעיזבונו לאחר פטירתו, אלא לאחר פטירתו ופטירת אשתו גם יחד. 4. א. לשון הצוואה נוקטת התייחסות לשתי תקופות של זמן , התקופה שלאחר פטירת אחד מבני הזוג והתקופה שלאחר פטירת שני בני הזוג. ב. ביחס לתקופה שלאחר פטירת בן זוג אחד (זוהי התקופה הרלוונטית לענייננו שכן המערערת עודה בחיים שתבדל"א) אין כל התייחסות בצוואה לענין מינוי מנהל עיזבון. יתר על כן, ביחס לתקופה זו לא זו בלבד שאין כל אזכור בצוואה לאפשרות של חלוקת הרכוש ע"י מנהל עיזבון, אלא ההיפך הוא הנכון, לשון סעיפים אלו נוקטת בהתייחסות מפורשת לצעדים שינקוט בהם בן הזוג הנותר בחיים לצורך ניהול ושימוש בעיזבון לצרכיו ולצרכי הילדים עפ"י שיקול דעתו הבלעדי של בן הזוג שנותר בחיים (סעיפים 6-9 לצוואה). ג. יתר על כן, עפ"י הוראת סעיף 7 לצוואה, בן הזוג הנותר בחיים יחזיק בכל יתרת העיזבון ולא יחלק אותה בין הילדים כמפורט לעיל - וזאת עד ליום מותו. ד. כלומר עפ"י הוראות הצוואה העיזבון לא ינוהל ולא יחולק, אלא ישמש את בן הזוג הנותר בחיים. ה. כן לא ניתן להתעלם מכך שלשון סעיף 10 כאמור מדברת ברבים ולא ביחיד, וגם מכך אני למדה כי הכוונה הייתה למינוי מנהלי עיזבון, לאחר ששני המצווים ילכו לעולמם . וכך בסעיף 10 לצוואה : "כמנהלים של עיזבוננו.... אנו מבקשים מכל הרשויות לכבד את רצוננו.... הננו מצווים ומורים בזאת כי מנהלי העיזבון...". (הדגש לא במקור ר.ע.) ו. קרי, מינוי מנהל העיזבון עתיד להתרחש במועד פטירתם של המצווים ואז הופך העיזבון לעיזבון שני המצווים, כאשר אין בעולם מי מהם שיכול להמשיך ולפקח על השימוש בנכסים, בשונה מהמקרה בו אחד מהם בחיים ומתנהל עפ"י האמור בסעיפים 6-9 לצוואה. לחיזוק ההוראה הנ"ל נקבע בסעיף 8 לצוואה כי לבן הזוג שנותר בחיים שיקול דעת בלעדי, בענין מכירת דירת המגורים המשותפת. ז. המצווים למעשה, פירטו הוראות משותפות ומוסכמות ביחס לניהול הרכוש המשותף ע"י בן הזוג שנותר בחיים, במקרה של פטירת מי מהם ובמקרה של פטירת שניהם, הסדירו את ההוראה בדבר מינוי מנהל עיזבון. ח. ביחס לאותה תקופה שלאחר פטירת שניהם בחרו המצווים להגדיר כי מנהל העיזבון יעשה כך ואחרת, והביעו בצורה מפורשת ומפורטת את רצונם כי ימונה מנהל עיזבון לניהול עיזבונם. ט. במובן זה אינני מקבלת את טענת המערערת כי נפלה שגגה בהחלטת הרשם לענייני ירושה, מחמת שיש לכבד את רצון המנוח ולמנות מנהל עיזבון כפי שציווה בצוואתו, שכן לא מצאתי הוראה כזו בצוואה. 5. לא מצאתי לקבל עמדת המערערת כי יש למנות מנהל עיזבון עפ"י הוראת סעיף 10 לצוואה שכן לא מצאתי כי התמלאו התנאים למינוי מנהלי העיזבון כמפורט בצוואה. 6. מינוי מנהל עיזבון לצורך השגחה על כספי העיזבון א.מינוי מנהל עיזבון ע"י ביהמ"ש לבקשת צד מעונין מוסדר בסעיף 78 לחוק. ב. בנסיבות אשר יצדיקו זאת, יש מקום לשקול את הצורך במינוי מנהל עיזבון עפ"י סמכות ביהמ"ש הנובעת מסעיף 78 לחוק שם נקבע : "78.(א)בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון". ג. טענת המשיב כי בכל מקרה אין למנות מנהל עיזבון בשל כך שמדובר ביורשת יחידה מביאה את ביהמ"ש להכריע בשאלה האם המערערת הינה יורשת יחידה ובאם הינה יורשת יחידה האם זהו טעם מספיק לדחות על הסף את בקשתה למנות מנהל עיזבון לניהול עיזבון המנוח. 7. א.המערערת - האם יורשת יחידה האם לאו ? טוען ב"כ המערערת, כי היא אינה יורשת יחידה, שכן ישנם מנגנונים של חלוקה, המטילים עליה אחריות כזאת או אחרת בחלוקת העיזבון. לא מצאתי לקבל טענה זו של ב"כ המערערת. לשון הצוואה מבהירה מפורשות כי מדובר ביורשת יחידה, בעלת שיקול דעת בלעדי באילו פעולות לנקוט ובאילו לא לנקוט בהיותה יורשת יחידה. אמנם נכון הוא כי הצוואה מסדירה מנגנון לפיו באם יחליט בן הזוג הנותר בחיים לתת סכום כסף מסוים לאחד מן הילדים, שאז עליו לתת סכום זהה ליתר הילדים ואולם ההחלטה אם לתת מלכתחילה סכום כסף לאחד מן הילדים, נמצאת בשיקול דעתו הבלעדי של בן הזוג הנותר בחיים, בהיותו יורש יחיד. ב.היות המערערת יורשת יחידה כשיקול לדחות הבקשה למינוי מנהל לעיזבון בהתייחס לטענה כי תפקידו של מנהל העיזבון הינו לחלק העיזבון, לא מצאתי לקבל, ככלל ובלי חריגים, את הפרמטר של מספרם של היורשים כפרמטר יחיד לדחיית בקשה למינוי מנהל עיזבון. בעניינו של יורש יחיד, יכול שימצא ביהמ"ש נסיבות המצדיקות מינויו של מנהל עיזבון, שכן ישנם תפקידים למנהל העיזבון גם בהיות העיזבון כולל יורש יחיד . יחד עם זאת לא מצאתי לעשות כן במקרה דנן. אכן נכון הוא כי עולה מן הצוואה, כי המצווים היו ערים לקושי שעלול לצוץ בהתנהלות מול בנם המכור לסמים. איני פוסלת אף את טענת המערערת כי היא זקוקה לתמיכה וסיוע ככל הנוגע לעמידה בפני לחצים העלולים להיות מופעלים, מצד אותו בן מכור לסמים ואולם אין בידי לקבל את הטענה כי מנהל העיזבון, יהא זה אשר צריך "לעמוד בפרץ" . בין היתר איני מוצאת לקבל עמדה זו, נוכח זאת שמנהל העיזבון, כך עפ"י הדין, אינו מתנדב, הלכה למעשה, לעשות את תפקידו לבדו, שכן מינויו גורר אחריו מערכת שלמה שעליה לפקח, להורות ולתמוך בעבודתו. דווקא אם נקבל עמדת המערערת כי קיים חשש שאותו בן, המכור לסמים, יפעיל עליה לחצים לקבלת כספים או זכויות כאלה ואחרות, לא מצאתי כל הצדקה לקבוע כי ימונה מנהל עיזבון, מקום שהיא עצמה היורשת הבלעדית של הזכויות ועל מנת לאפשר לה להתנהל מול בנה, ימצאו עצמם, הגורמים הרשמיים של מדינת ישראל, עסוקים בענייני העיזבון. 8. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים, כאשר הוראות החוק מאפשרות למערערת לנקוט בדרכים אחרות לשמירת זכויותיה וזכויות יורשיה אחריה. 9. אין זה מתפקידו של ביהמ"ש ליתן ייעוץ משפטי, אך די אם יצויין כי יש ממש באמור בהחלטת הרשם, לעניין בחירת המערערת במסלול של הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון דווקא, כאשר יש בידיה לפעול בדרך של מתן יפוי כח או הקמת נאמנות פרטית או בכל מנגנון כפי שתבחר לצורך ניהול נכסיה ונכסי ירושת המנוח. כמו"כ בשולי הדברים יוער לתשומת לב ב"כ המערערת כי פסקי הדין אשר צורפו על ידו אינם רלוונטיים לענייננו. פסק הדין בת"ע (ת"א) 12020/99 שניתן ע"י כבוד השופט גייפמן, מתייחס לנסיבות בהן מדובר באלמנה אשר ירשה את עיזבון בעלה יחד עם 3 ילדיהם ואין מדובר ביורש יחיד. בפסק הדין בת"ע (ת"א) 107950/06 שניתן ע"י כבוד השופט שנהב (ס. הנשיא כתוארו אז) הסוגיה שעמדה במחלוקת הייתה זהות מנהל העיזבון ולא עצם מינויו. כן יוער במתייחס לטענת ב"כ המערערת בסעיף 5 לבקשה שהעתקה צורף וסומן נספח ה' לכתב הערעור, כי במקרה של פקיעת יפוי הכח עקב פטירתה של המערערת, הרי שאז יתמלא התנאי למינוי מנהל עיזבון, עפ"י הוראות הצוואה. 10. נוכח כל האמור והמקובץ לעיל הערעור נדחה. 11. המערערת תשלם הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. בקשת עיוןצוואהירושהמסמכים