1. בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-26488-05-4 ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 16.12.13, של כב' רשם ההוצל"פ אשר אוהד שדחה בקשתו לעיין מחדש בהחלטה מיום 25.9.13, לפיה נדחתה בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. כמו כן עותר המבקש להאריך לו את המועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור, על החלטתו של כב' הרשם מיום 14.10.13 לפיה נדחתה הבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 25.9.13. ב"כ המשיבה מסר בתגובתו כי המשיבה משאירה את ההחלטה בערעור לשיקול דעתו של ביהמ"ש. 2. בהחלטה נשוא הבר"ע קבע הרשם הנכבד כי הבקשה לעיון חוזר נדחית וכן ציין כי המבקש מסר הודעה לפיה אינו מעוניין לפנות להליכי פש"ר מאחר שבכוונתו לסלק חלק מחובותיו מחוץ למערכת ההוצאה לפועל. אם מבקש המבקש לסלק חלק מחובותיו מחוץ למערכת ההוצאה לפועל, די בכך כדי שלא לאפשר לו אחוד תיקים שכן במקרה כזה כפי שמתכנן המבקש, יבצע העדפת נושים האסורה על פי דין. 3. בהחלטה מיום 14.10.13, שניתנה כאמור לבקשתו של המבקש לעיון חוזר, דוחה הרשם את טענתו של המבקש כי בשל גובה התשלום לא יכול היה לעמוד ולכן פוזר תיק האחוד הראשון שהיה קיים. וגם הטענה כי השכר החודשי עלה אין בה כדי להוות שינוי נסיבות המצדיק אחוד תיקים שני לאור תקנה 29 לתקנות ההוצאה לפועל. עוד ציין הרשם בהחלטתו כי נוכח מצבת החובות הגבוהה והצעת התשלום הנמוכה של 150 ₪ לחודש, אין תועלת ואין תוחלת לתיק אחוד. 4. ההחלטה המקורית לבקשתו של המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ניתנה ביום 25.9.13, לגביו לא מבקש המבקש רשות ערעור. בהחלטה מפנה הרשם הנכבד לתקנה 29 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת כי חייב לא יגיש יותר מבקשה אחת לאחוד תיקים, אלא אם כן הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת. עוד קובע הרשם כי המבקש לא נתן הסבר מניח את הדעת למחדלו המתמשך באי ציות לצו התשלומים בתיק האחוד שפוזר בשל כך, ואף לא נתן הסבר מדוע לא פנה לרשם ההוצל"פ באם לא יכול היה לעמוד בצו התשלומים, טרם שפוזר תיק האחוד. 5. בבקשתו להארכת המועד טוען המבקש כי המתין לבדיקת סיכוייו המשפטיים על ידי הלשכה לסיוע המשפטי, בכל הקשור להגשת בר"ע על החלטת הרשם ורק לאחר שאושר הסיוע המשפטי הוגשה הבר"ע., ובכך רואה המבקש טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד. הגשת בקשה למתן רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ יש להגיש תוך 20 יום ממועד מתן ההחלטה, ובעל דין אשר החמיץ את המועד אינו יכול להביא להארכת מועד פקטיבי על ידי הגשת בקשה לעיון חוזר באותה החלטה עליה לא ערער. אין לאפשר את אכיפת סדרי הדין לעניין המועדים על ידי הגשת בקשה לעיון חוזר, כאשר אין למעשה עילה כזאת והדבר אפשרי רק במקרים חריגים. המבקש לא הציג שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, ולמעשה התנהגותו של המבקש אינה ראויה באשר הוא מנסה ליצור לו הארכת מועד מלאכותית. ראה בעניין זה בספרו של המלומד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שביעית עמ' 114. 6. המבקש אף לא הציג טעם מיוחד בגינו יש להאריך לו את המועד בהתייחס להחלטה מיום 14.10.13, שכן פניה לסיוע משפטי איננה מצדיקה הארכת מועד, והיה על המבקש לבקש את הארכה מראש ולא בדיעבד. בשתי הבקשות המאוחרות שהגיש המבקש לרשם ההוצל"פ לא הציג כל נימוק של ממש שיצדיק עיון מחדש בהחלטה המקורית מחודש ספטמבר, ולמעשה מדובר בשחזור טענות אשר נדחו. באשר להחלטה מיום 25.9.13, הגם שהבקשה לא מתייחסת אליה, יצוין כי המבקש לא עמד בסיפא של תקנה 29 ב', לא הראה שינוי יסודי המצדיק לאפשר לו תיק אחוד בסיבוב שני. בהתאם לנתונים אין תועלת לא למבקש ולא לזוכים מקבלת הבקשה לאור מצבת החובות מול יכולת התשלום המוצעת. 7. בנוסף, לא הביא המבקש טעם של ממש מדוע לא יפנה להליכי פש"ר כפי שיידע אותו הרשם בדבר אפשרות זו, ומשלא נתן המבקש טעם אמיתי לסירובו, יש לראות בכך משום חוסר תום לב ואולי אף ניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש, כאשר המבקש מעוניין לחסות בהגנת תיק אחוד בנסיבות לא מתאימות ולאחר שכבר ניתנה לו הזדמנות של אחוד תיקים והחמיצה. יצוין כי סירובו של חייב לפנות להליכי פש"ר ללא סיבה מוצדקת וכאשר על פי כלל הנתונים אין תועלת בתיק אחוד, מהווה שיקול שיש להביאו בחשבון במסגרת כלל השיקולים אשר שוקל רשם ההוצל"פ האם להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים, ומקל וחומר כאשר מבקש החייב אחוד תיקים פעם שניה. 8. מכל הטעמים האמורים נדחית הבקשה למתן רשות ערעור, כמו גם הבקשה להארכת מועד. אין צו להוצאות. עיון חוזרמסמכיםהוצאה לפועל