1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידינו אתמול, ולפיו אושר מיזוג המשיבות בתנאים. הבקשה הועלתה ע"י ב"כ הממונה, בעל-פה, מייד לאחר מתן פסק הדין, טרם שהספיק לקרוא את נימוקי בית המשפט להחלטותיו, וטרם שהחליט על הגשת הערעור. המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי העיכוב יגרום להן נזק כלכלי רב, בשל יכולתו לערער את עסקת המיזוג עצמה, ובשל הצורך לקבל בדחיפות החלטה לעניין רכישת בית זיקוק אשדוד, כאשר אחד התנאים למיזוג הוא אי-רכישת בית זיקוק זה. 2. ב"כ הממונה הצביע על השיקולים המקובלים בפסיקה לעיכוב ביצוע בהפנותו לב"ש 396/86 שטיין נ' יעקב חזן, ובמסגרת זאת טען כי אם לא יעוכב המיזוג יתעורר קושי של ממש בהשבת המצב לקדמותו. עוד נטען על ידו כי שיקולי מאזן הנוחות תומכים בעיכוב, בשל הנזק הצפוי לציבור מהמיזוג. בהקשר זה נשען ב"כ הממונה על דברים שנכתבו על ידינו בפסק הדין, ואשר נמסרו על ידינו בעל-פה בעת מתן פסק הדין, ולפיהם השיקול המכריע שהביא אותנו לאשר את המיזוג הוא התפתחות הקשורה בהפרטת בית הזיקוק ושאלמלא התפתחות זו לא היינו מאשרים את המיזוג מחשש פגיעה בתחרות. ב"כ הממונה ביקש לעכב את המיזוג מחשש שהפגיעה היא מיידית. 3. אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה. ביסוד עמדתנו כאן מונחת עמדת המחוקק כלפי מיזוגים. אין מחלוקת שעמדה זו היא חיובית, ועל כך עמדנו בפסק דיננו. בנוסף, כבר ציינו בבש"א 138/05 בתיק זה, כי למחוקק יש עניין שלא לעכב את מימוש אותם מיזוגים שאינם פוגעים בטובת הציבור, כעולה מהצעת חוק ההגבלים העסקיים, שבה נאמר: "המגמה היא שאותם מיזוגים אין לגביהם חשש של פגיעה בטובת הציבור ואשר על כן ניתן להניח שגלום בהם יתרון כלכלי למשק יוכלו להגיע לכלל מימוש ללא עיכוב מיותר" (ה"ח 1647 התשמ"ד, עמ' 50. בע"א 4843/91, אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' עלית תעשיות מזון ישראליות בע"מ ואח' (תקדין), נאמר על ידי בית המשפט העליון: "במקרה של מיזוגים יש חשיבות מיוחדת למהירות ויעילות ההליך - הן בצידו המנהלי והן בצידו השיפוטי - וזאת מעבר לשיקולי היעילות הרגילים". עמדה זו מצאה ביטוי גם בזמן הקצר שנקצב לממונה בחוק ההגבלים העיסקיים התשמ"ח 1988 (להלן:החוק). להתייחס לשאלת אישור המיזוג, וכן בהוראה שאי-מתן תגובת הממונה למיזוג במועד דינה כהסכמה למיזוג (ס' 20(ב) לחוק), וגם בהוראה שערר אין בו כדי לעכב מיזוג שאושר על ידי הממונה (סעיף 22(ד) לחוק). הוראה אחרונה זו יש בה כדי להשליך ישירות גם על האופן בו יש להתייחס להחלטות בית הדין המאשרות את המיזוג. 4. בחינת שיקולי מאזן הנוחות מעלה כי, על פני הדברים הנזק למשיבות גדול ומשמעותי יותר מהנזק לציבור הנטען ע"י בא כוח הממונה. המשיבות נתונות כבר 7 חודשים באי וודאות לגבי גורל עסקת המיזוג והן נדרשות להחלטה קריטית בזמן הקרוב בדבר רכישת בית הזיקוק אשדוד. אין ספק כי אי וודאות לגבי גורל המיזוג תפגע בהחלטותיהן העסקיות של המשיבות והנזק שייגרם להם יכול להיות בלתי הפיך. נעבור לחשש הפגיעה בתחרות בטווח הקצר שעליו מבסס בא כוח הממונה טענתו. נדגיש, כי החששות שצוינו בפסק דיננו - חששות הגדלת מרווח השיווק תוך תיאום לא פורמאלי בין המתחרות - הם חששות שמעצם טבעם מתייחסים לזמן הארוך. אין אנו צופים בזמן הקרוב העלאת מחירים בשל המיזוג. הערעור הצפוי, אם זה יוגש, בוודאי יתרום לריסון המשיבות. מה גם שבטווח הקרוב החברה הממוזגת תעשה כל מאמץ למצות את יתרונות המיזוג, להרחבת פרישת חנויות הנוחות תוך כדי תחרות עם חברות אחרות. בנסיבות אלו לא מצאנו כי הנזק הנטען לציבור גובר בהיקפו ומשמעותו על הנזק למשיבות. 5. אשר לקושי הנטען בהשבת המצב לקדמותו, נציין כי אין אנו רואים קושי משמעותי בנושא זה. הרי הנכסים שימוזגו הם נכסים מוחשים ומוגדרים וניתן יהיה לחזור ולהפרידם. החלק שימוזג ניתן להפרדה משפטית בדרך של מכירת תחנות, וזו אפשרית בכל עת. נוסיף כי אנו סבורים כי הסיכון הממשי בהקשר לסיכון השבת המצב לקדמותו רובץ לפתח המשיבות והן ערות לסיכונים אלו. המשיבות הבהירו שלא ינצלו את עובדת ביצוע המיזוג בפועל, בדיון שיתקיים בבית המשפט העליון, אם יוגש ערעור, ותוגש גם בקשה לעיכוב ביצוע. נוסיף כי, המיזוג בו מדובר נבחן על ידינו ביסודיות, ואם יבוצע סיכוניו יאוזנו ע"י תנאים שהעמדנו לביצוע. בכלל זה נזכיר את תנאי שחרור התחנות אשר החמיר עם הצעת המשיבות לשחרר 53 תחנות ונקט קריטריון כמותי המביא לשחרור משמעותי של תחנות. גם מטעם זה אין אנו סבורים כי חשש נזקי המיזוג מצדיק את עיכובו משיקולי מאזן הנוחות. 6. לאור האמור, בקשת עיכוב הביצוע נדחית. עיכוב ביצועדיני חברותהגבלים עסקיים