1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בתיק פר"ק 37840-04-12, מיום 20.9.2012, עד להכרעה בערעור, אשר הגישה עמותת מוסדות חזון ישעיה (להלן: העמותה או המבקשת) על החלטה זו. רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי 2. העמותה, אשר הוקמה ביוזמתו של מר אברהם ישראל, נוסדה ונרשמה כדין ביום 23.11.1998. העמותה הפעילה רשת הומניטארית לתמיכה בנזקקים, ובין היתר, ניהלה בתי תמחוי, מרפאות שיניים, בתי ספר, גני ילדים ומרכז להכשרה מקצועית. 3. ביום 24.4.2012, הגיש רשם העמותות (להלן: הרשם או המשיב 1) לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מתן צו פירוק לעמותה, ובקשה למנות לה מפרק זמני (להלן: בקשת הפירוק), וזאת על בסיס שתי עילות: א. פעילות העמותה מתנהלת בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, בהתאם לסעיף 49(1) לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות). ב. מן הצדק ומן היושר לפרק את העמותה, בהתאם לסעיף 49(5) לחוק העמותות. 4. ביום 24.4.2012, הורה בית המשפט המחוזי, במעמד צד אחד, על מינויו של עו"ד חגי אולמן כמפרק זמני לעמותה. על החלטה זו הגישה העמותה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 4290/12), אשר נדחתה, ביום 4.7.2012, על-ידי השופט נ' הנדל. 5. ביום 20.9.2012, ניתנה החלטה סופית על-ידי בית משפט קמא בבקשת הפירוק, לפיה ניתן צו לפירוק העמותה, ועו"ד חגי אולמן מונה כמנהל מיוחד של העמותה. במסגרת ההחלטה, בחן בית משפט קמא שתי שאלות: האחת, האם ניתן להורות על פירוק העמותה, שעה שלא נתמלאה חובת הרשם, לפי סעיף 50(ב) לחוק העמותות, המורה לו להתרות על הליקויים בפני העמותה ולתת לה זמן סביר לתקנם, טרם הגשת בקשת הפירוק. השאלה השנייה, עניינה בקיומה של עילת פירוק, בנסיבות העניין. על בסיס מכלול הראיות, אשר הובאו בפניו, קבע בית משפט קמא, כי התגלה, למפרע, שלא היה ביכולתה של העמותה לתקן את הליקויים, גם לו חפצה בכך, ואף כלל לא היה בדעתה לעשות כן. ולפיכך, מנועה כיום העמותה, ומושתקת מלטעון כי זכותה לתקן את הליקויים נגרעה ממנה, בשל אי משלוח התראה. אשר לעילת הפירוק, נקבע על-ידי בית משפט קמא, כי הראיות מצביעות על: "התנהלות בלתי חוקית מתמשכת, המהווה חלק דומיננטי מפעילותה של העמותה וכן בהתנהלות העמותה בניגוד לתקנונה או למטרותיה זאת לרבות ביצוע פעולות הנוגדות עקרונות יסוד של השיטה עצמה, כגון הגינות, ניהול תקין ושמירה על זכויות המיעוט. מדובר אפוא, בנתונים בדוקים ומשכנעים המגיעים לרמה של וודאות קרובה ולא רק בחשדות ובספקולציות גרידא..." בנסיבות העניין, קבע בית משפט קמא, כי הרשם עמד בנטל הוכחת אי חוקיות העמותה לאורך שנים "אי חוקיות קשה וחמורה במידה המצדיקה פגיעה בחופש ההתאגדות ונקיטה באמצעי הדרסטי של פירוק העמותה"; וכי מתקיימת עילת פירוק אף מטעמים של צדק ויושר, כאמור בסעיף 49(5) לחוק העמותות. כמו כן, דחה בית משפט קמא את טענת העמותה כנגד זהותו של המפרק, בשל ניגוד עניינים. בית המשפט לא מצא כי פעולותיו של המפרק מעידות על פגם במניעיו, וקבע, כי, במקרה דנא, פעל המפרק להבטחת המשך פעילות העמותה במסגרת יכולותיה הכלכליות. הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין 6. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, ובמקביל, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לבית המשפט המחוזי. ביום 28.10.2012, דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיכוב ביצוע. ביום 1.11.2012, הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע, המונחת לפניי. 7. לטענת המבקשת, סיכויי הערעור גבוהים, כיוון שהחלטתו של בית משפט קמא התקבלה ללא הליך הוכחות, ומבלי שהונחו בפניו ראיות כדין, לרבות שמיעת עדים, לביסוס האמור בבקשת הפירוק. כמו כן, טוענת המבקשת, כי בית משפט קמא קבע הלכות, אשר השפעתן תהיה מרחיקת לכת. אשר למאזן הנוחות, נטען, כי זה נוטה בבירור לטובת המבקשת, וכי פירוק העמותה יגרום לה נזק בלתי הפיך, במידה שביצוע ההחלטה, היינו פירוק העמותה, לא יעוכב. זאת, שכן, לעמדת המבקשת, הפסקת פעילות העמותה תגרור את פיטוריהם של עובדים בעלי ידע שנצבר לאורך שנים; ומכירת (או העברה) נכסי העמותה תהווה צעד בלתי הפיך שאין ממנו דרך חזרה. תגובות המשיבים לבקשה 8. לטענת המשיב 1, סיכויי הערעור נמוכים, שכן בפני בית משפט קמא הוצגו ראיות, מטעם הרשם - המבוססות על מסמכיה של העמותה עצמה, לרבות פנקסי הנהלת החשבונות של העמותה ודו"חותיה - אשר הוכיחו פעילות מרמה שיטתית. לעומת זאת, העמותה נמנעה מלהביא ראיות נוגדות, ואף לא הואילה להסביר את הממצאים, אשר הונחו בפני הערכאה הדיונית. בכל הנוגע למאזן הנוחות, הוסיף המשיב 1, וטען כי מאחר שעסקינן בעמותה, אשר מעצם הגדרתה אינה מכוונת לשם חלוקת רווחים בין חבריה, יש לבחון את הנזק שייגרם לכל הנהנים מפעילותה החוקית הקיימת של העמותה, לרבות, הציבור בכללותו, נושיה ועובדיה. בעניין זה, נטען, כי הליך הפירוק אינו בהכרח חיסול העמותה, אלא נועד לשמר את פעילויות העמותה, בעוד שעיכוב ביצוע, פירושו דעיכה אשר תוביל לחיסול פעילות העמותה ולפגיעה בלתי הפיכה בפעילות העמותה. לפיכך, לגישת המשיב 1,לעיכוב ביצוע צו הפירוק תהא השפעה חמורה: על נתמכי העמותה, אשר נסמכים על חלוקת המזון המבוצעת מדי יום; על פעילות מוסדות החינוך; על אפשרותם של עובדי העמותה לפעול למען מימוש זכויותיהם; על אפשרותם של נושי העמותה להגיש תביעות חוב כדין; ועל ציבור התורמים. 9. הכונס הרשמי (להלן: המשיב 2) טוען, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים, משום שפירוק העמותה הינו הכרחי ואף מאפשר פתרונות לטווח ארוך יותר לפעילות העמותה. מנגד, עיכוב ביצוע צו הפירוק הוא שעלול להביא למצב בלתי הפיך, ובכלל זה עלול לגרום נזק כלכלי למעורבים בעמותה, עובדיה ונושיה. לדברי המשיב 2, גם סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן מדובר בערעור על ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר לא בנקל תטה ערכאת הערעור להתערב בהם. 10. לעמדתו של עו"ד חגי אולמן - המנהל המיוחד (להלן: המשיב 3), יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע בשל אי צירוף תצהיר מפורט וערוך כדין. לגופו של עניין, טוען המשיב 3, כי החלטתו של בית משפט קמא הינה החלטה מפורטת ומבוססת כדבעי על מסמכי העמותה עצמה, ולכן סיכויי הערעור הינם קלושים ביותר. גם מאזן הנוחות, כך לטענת המשיב 3, בנסיבות העניין, נוטה במובהק לכך, כי אין ליתן צו עיכוב ביצוע. זאת, שכן ממועד מינוי המפרק חדלה העמותה לעסוק בעיסוקים בלתי חוקיים, וגובש הסדר ביניים להפעלת מוסדות החינוך, בתי התמחוי ומרפאות השיניים. בנוסף, לאחר מינוי המפרק, קיבלה העמותה אישור לניהול תקין המאפשר לה לקבל תקציבים ממשרדי הממשלה, ולפעול לחידוש רישיונות מוסדות החינוך מול משרד החינוך ומשרד הבריאות. לפיכך, נטען, כי עיכוב ביצוע צו הפירוק יוביל לדעיכה מתמשכת בפעילות העמותה, עד כדי חשש ממשי לפגיעה בלתי הפיכה, אשר תוביל לחיסול פעילותה. 11. עובדי העמותה (להלן: המשיבים מס' 4 או העובדים) הגישו שתי תגובות שונות מטעמם. במסגרת התגובה, אשר הוגשה על-ידי חלק מהעובדים, באמצעות באת-כוחם, עו"ד אלן אושרת, נטען כי הם מתנגדים לפירוק העמותה, ובלבד שעם עיכוב ביצוע צו הפירוק, הם יוחזרו לעבודתם. לעומת זאת, החלק האחר של העובדים, אשר הגיש תגובתו, באמצעות באת-כוחו, עו"ד ליזה חדש, טען כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, ולו מן הטעם, כי הבקשה הוגשה בשם העמותה, בניגוד להחלטת בית המשפט קמא. כמו כן, לגישתם, מאזן הנוחות נוטה, באופן חד משמעי, לטובת השארת צו הפירוק על כנו, שכן עיכוב ביצועו ייפגע באופן ישיר בזכאות העובדים לקבלת גמלת הביטוח הלאומי (לנוכח תביעות החוב אשר הגישו למשיב 3). עוד נטען, כי יש ליתן משקל לכך, שהחל ממינוי המפרק הזמני, חל שיפור בניהול העמותה, ולכן היה ויבוטל, בסופו של יום, צו הפירוק - לא יהיה כל קושי להחזיר את המצב לקדמותו. 12. לטענת עמותת הידידים (להלן: המשיבה 5), התצהיר אשר צורף לבקשה לעיכוב ביצוע צו הפירוק הינו חסר ערך, סתמי ולאקוני, באשר הוא נערך על דרך ההפניה, ודי בכך בכדי לדחות את הבקשה. עוד הוסיפה המשיבה 5, כי טענת העמותה, לפיה מאזן הנוחות נוטה לטובתה - נטענה באופן כללי ובעלמא, ומעבר לכך, לאור אופייה המיוחד של העמותה (תאגיד שמטרתו אינה מכוונת לחלוקת או עשיית רווחים), ממילא אין בפירוקה משום פגיעה קניינית בחברי העמותה. לעמדת המשיבה 5, קידום הליכי הפירוק הוא אשר יגשים את המטרות שעמדו ביסוד הקמת העמותה, ואילו עיכוב צו הפירוק יפגע בקיום מטרות העמותה, ומשכך מאזן הנוחות נוטה לטובת פירוק העמותה. אשר לסיכויי הערעור, נטען, כי משקבע בית משפט קמא, כממצא עובדתי, כי נפלה אי חוקיות קשה וחמורה בפעילות העמותה, סיכויי העמותה לזכות בערעור הינם זעומים. דיון והכרעה 13. לאחר בחינת הבקשה, התגובות וצרופותיהן, באתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הבסיסי, הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), הינו כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". עיכוב ביצועו של פסק הדין הוא החריג לכלל. על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני התנאים המצטברים - הראשון, כי סיכויי הערעור גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שאם יבוצע פסק-הדין, ובסופו של יום יתקבל הערעור - ייתקל המבקש בקשיים בהשבת המצב לקדמותו (ראו: ע"א 1734/12 עו"ד פרנקל נ' עמנואל (לא פורסם, 12.3.2012); ע"א 14. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, בענייננו, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, דומני כי הם אינם טובים במיוחד, שכן ערעורה של המבקשת מופנה כנגד ממצאי עובדה שקבע בית משפט קמא. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים אשר קבעה הערכאה הדיונית, אלא לעיתים נדירות (ראו: ע"א 1262/09 שלומי אברהם נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 09/06/2009); ע"א 3099/10 ראיף אבו שקרה נ' נכלה זכריא חדד ואח' (לא פורסם, 9.10.2012)). לפיכך, בהיבט זה, נראה כי, אין סיכויי הערעור גבוהים. זאת ועוד, בית משפט קמא, ביסס את החלטתו על חומר הראיות, אשר הוצג לפניו, מטעם המשיב 1, ובכלל זה על: דו"חות חוקר, דו"חות רואי חשבון, וממצאי תיק החקירה המשטרתי, המתנהל כנגד גורמים שונים בעמותה. בעניין זה קבע בית משפט קמא, כי העמותה מצדה: "לא הביאה בפני בית המשפט דוחות מקצועיים הדוחים את עמדת הרשם, או תצהירים וראיות המצביעים על נתונים עובדתיים סותרים...בנסיבות אלה בהן נעשה בירור מקיף מטעם הרשם והמפרק ולא עלה בידי העמותה להצביע על ראיות המבססות מחלוקת כנה ואמיתית באשר לעובדות המקימות לטענת הרשם עילת פירוק, אין לשעות לטענה כיום שיש לנהל הליך ארוך ומסורבל של גביית ראיות וחקירת מצהירים בבית המשפט." על פני הדברים, קשה לראות כיצד תוכל המבקשת להפריך את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. לפיכך, בנסיבות הבקשה שבפניי, נראה כי סיכויי הערעור אינם מבטיחים. 15. לצד סיכויי הערעור, יש לבחון, כאמור, גם את מאזן הנוחות. על מנת להצדיק את עיכוב ביצוע צו הפירוק, על המבקשת להראות מדוע, בהעדר עיכוב שכזה, יגרם לה נזק בלתי הפיך, שלא יהיה ניתן לתיקון, אם בסופו של דבר יתקבל ערעורה. בענייננו, דומה כי המבקשת לא עמדה בנטל להציג תשתית ראייתית הולמת לתמיכה בטענתה, כי פירוק העמותה יגרום לה נזק בלתי הפיך. ראשית, כפי שציין בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 28.10.2012, בכוונת המשיב 3 להמשיך בפעילות העמותה, ומשכך אף אם לא יינתן עיכוב הביצוע, והערעור יוכרע לטובת המבקשת, הרי שמדובר במצב הפיך. זאת ועוד, לדעתי, אין במכירת או העברת נכסי העמותה משום נזק בלתי הפיך, שכן המדובר בנזק כספי, שלא ניתן לומר לגביו כי הוא בלתי הפיך, משום שהפגיעה הנטענת ניתנת לריפוי בפיצוי (ע"א 1418/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים השקעות בע"מ (לא פורסם, 10.3.04); ע"א 8582/08 בן-יעקב נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 20.11.08)). יתרה מכך, מאחר שעסקינן בעמותה, אשר מעצם הגדרתה אינה מיועדת למטרות רווח, לא ברור כיצד המבקשת טוענת לפגיעה בלתי הפיכה בנכסיה. אדגיש, כי בסוגיה זו, מקובלת עלי טענת המשיבים 5-1 (להוציא את העובדים המיוצגים על-ידי עו"ד אלן עושרת), לפיה מאזן הנוחות נוטה, דווקא, לטובת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע צו הפירוק. מתגובת המשיב 3, עולה כי החל ממינויו כמפרק זמני, נעשתה פעילות שיש בה לשקם את העמותה, וחל שיפור בניהול העמותה. לפיכך, בשלב זה, עיכוב ביצוע צו הפירוק עלול להביא לפגיעה בעמותה עצמה, בעובדיה המפוטרים, ובאינטרס הציבורי, בעיקר, בפעילות מוסדות החינוך ובתי התמחוי. למעלה מן הצורך, אתייחס לדרישת העובדים המתנגדים לפירוק העמותה, ואעיר, כי אף לו הייתה מתקבלת הבקשה לעיכוב ביצוע, לא היה בסמכותי, במסגרת ההכרעה בבקשה זו, להשיבם לעבודה. אשר על כן, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. עיכוב ביצועצוויםפירוק חברה