1. בפניי בקשה לסילוק הודעה לצד שלישי על הסף. 2. על מנת להבין את הסכסוך הנוכחי, יש לחזור לתובענה קודמת שנוהלה בבית המשפט, בת.א. 4944/07 (שלום כפר סבא), שעסקה בשינוי גבולות של חלקה שבבעלות אדם בשם גרף. גרף הוא הבעלים של חלקה 143. חלקה 143 גובלת עם חלקה 144. חלקה 144 היא בבעלות יצחקיאן (שגבול חלקתו הוא עם גרף) וכן בבעלות אשכנזי (התובעת בתיק זה, שגבול חלקתה הוא עם יצחקיאן ועם לביאן). לביאן, הם הבעלים של מחצית חלקה 145 הגובלת עם מחצית חלקה 144, שבבעלות אשכנזי. אברהם הם הבעלים של המחצית השנייה של חלקה 145, הגובלת עם חלקם של לביאן. 3. בת.א. 4944/07 הנ"ל ביקש גרף להעתיק את גבולות חלקתו אל תוך חלקתו של יצחקיאן. מכאן ואילך, כל אחד מבעלי החלקות ביקש סעד זהה ביחס לחלקה הגובלת עמו. יצחקיאן הגיש הודעה לצד שלישי כנגד אשכנזי וכנגד לביאן. לביאן הגישו הודעה לצד רביעי כנגד אברהם. 4. באותו עניין, בית המשפט מינה מודד מטעמו, לרר דניאל, שקבע כך: קיימת פלישה של חלקה 144 (יצחקיאן) לחלקה 143 קיימת פלישה של חלקה 145 (לביאן) לחלקה 144 (החלק של אשכנזי) קיימת פלישה של חלקה 146 לחלקה 145 (אותו חלק של אברהם). 5. לקראת דיון ההוכחות, ביקש ב"כ לביאן רשות להיעדר, והודיע כי ככל שגבולות החלקות יוזזו בהתאם לחוות דעת המודד, הוא מבקש כי הזזת הגבולות תהיה בהתאמה בין כל החלקות הקיימות. לבקשה זו ניתן אישור בית המשפט. 6. בדיון עצמו, הגיעו גרף ויצחקיאן לכדי הסכמה, לפיה גבולות החלקה של גרף יועתקו לכיוון החלקה של יצחקיאן, כפי שהתווה המודד. אלא, שנותרה השאלה מה ייעשה ביתר החלקות, בעקבות העתקת הגבול של חלקתו של יצחקיאן. זאת שהרי, לפי חו"ד המודד, התבקש תיקון דומה גם בחלקות הגובלות. ב"כ יצחקיאן ביקש כי תהיה לו זכות לתבוע את אשכנזי. ב"כ אברהם ביקש כי התביעה כנגדו תידחה. סופו של דבר בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין גרף לבין יצחקיאן, ודחה את ההודעות לצדדי ג' וצדדי ד'. 7. כאן יש לעצור לתמונת המצב ביום סיום התיק: לפי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט, לא עמדו לביאן בכל סיכון שהרי ההודעה לצד ג' של יצחקיאן כלפיהם וכלפי אשכנזי נדחתה. ממילא, לביאן לא עמדו בפני סיכון לפיו גבולות חלקתה של אשכנזי יועתקו לתוך חלקתם. 8. לאחר הדיון הגיש ב"כ יצחקיאן בקשה לתיקון פסק הדין. באותה בקשה הבהיר כי הסכמתו הייתה למחיקת ההודעה לצד שלישי (כנגד אשכנזי וכנגד לביאן) שכן עדיין נותרה שאלת ה"תיקון" של גבולות חלקתו, בעקבות התיקון שבוצע עם גרף. בעקבות בקשה זו, בית המשפט נתן החלטה לפיה ההודעות לצד ג' נמחקות וההודעה לצד ד' (כלומר: זו שלביאן הגישו נגד אברהם) - נדחית. החלטה זו ניתנה ללא תגובת הצדדים (להלן: ההחלטה השנייה). תוצאת ההחלטה השנייה הייתה קשה מבחינת לביאן: מצד אחד, הוא נחשף לתביעה (זו הנוכחית) לתיקון גבולות חלקתו מהצד של אשכנזי, ומאידך, הוא לא יכול היה לבקש את התיקון המקביל בגבול חלקתו שלו עם אברהם (שכן נותרה בעינה הדחייה של ההודעה לצד ד' שהגיש לביאן כנגד אברהם). 9. לביאן נזעק והגיש בקשה לתיקון החלטה זו, ובסופו של דבר, בהחלטה מיום 13.1.11 קבע בית המשפט כי "אכן ייתכן שצד ג' 3 (לביאן - מ.ב.) מקופח אך כיום אין לי סמכות לשנות מהוראות פס"ד חלוט". לביאן לא הגיש ערעור על איזו מהחלטות בית המשפט באותו הליך. 10. כעת לתובענה ולבקשה הנוכחית: כצפוי, הגישה אשכנזי תביעה כנגד לביאן, לתיקון גבולות החלקה כך שהגבול יועתק לחלקתו של לביאן כיום. לביאן, מצידו, חידש את ההודעה כנגד אברהם, ועתר בהודעה לצד שלישי כי גבולות חלקתם של אברהם יועתקו בהתאם. אברהם, מצדם, טענו כי לאור העובדה שההודעה לצד רביעי נדחתה (בת.א. 4944/07 הנ"ל), קיים מעשה בית דין כנגדם, ודין ההודעה שהוגשה על ידי לביאן להידחות, מטעם זה. 11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי אף שבפן הפורמאלי ועל פני הדברים קיים מעשה בית דין, אין מקום, בנסיבות המיוחדות ויוצאות הדופן הקיימות בענייננו, להכריע בסוגיה זו בשלב מקדמי. 12. ראשית, נושא התובענה הוא שימוש בקניינם של לביאן. מהצד האחד, מבוקש לפגוע בחלקתם של לביאן כך שחלקתה של אשכנזי תגדל על חשבון חלקתם. מהצד האחר, משמעות קבלת טענת מעשה בית דין היא שלביאן לא יוכלו לבצע תיקון מקביל בגבולות חלקתם, ככל שהם זכאים לתיקון כזה. משכך, מדובר בפגיעה קשה בזכות השימוש בקניינם של לביאן. הדיון בתיק זה הוא בעל השלכה ישירה על קניינם של לביאן (גודל חלקתם). הקניין זוכה להגנות הרחבות ביותר במשפט. כאשר הפגיעה הצפויה בקניין (אם אכן זכאים לביאן כלפי אברהם לתיקון) נשקלת מול נושא דיוני, ייתכן שיהיה מקום להכריע לטובת הזכות הקניינית. הכול בהתאם למידת הפגיעה, עוצמתה ונסיבות אחרות, הטעונות שמיעת ראיות. 13. שנית, על פני הדברים, טוענים לביאן לפגמים מהותיים שהיו בהליך הקודם: לביאן שוחררו מהתייצבות, על סמך החלטה שיפוטית, כאשר הותירו את שיקול הדעת בידי בית המשפט, ובלבד שככל שתהיה החלטה על העתקת גבולות החלקות, החלטה זו תחייב את כל צדדי ג' ו- ד'. בסופו של דבר, ניתנה החלטה שחשפה את לביאן לתביעה להעתקת גבול חלקתם, מהצד האחד, ומאידך חסמה בפניהם את האפשרות לעתור לתיקון גבול חלקתם בהתאם. זאת, מבלי שהייתה ללביאן זכות להשמיע את דברם, וכאשר בית המשפט הביע עמדתו כי תוצאת ההחלטות היא שלביאן נותרו מקופחים. 14. שלישית, אין עסקינן כאן בגרעין הקשה של מעשה בית דין: במשמע, נושא הגבולות בין לביאן לבין אברהם כלל לא נדון. ההודעה לצד רביעי שהגישו לביאן כנגד אברהם כלל לא נדונה ולא הוכרעה לגופו של עניין ולא נקבעו ממצאים עובדתיים כלשהם באשר לגבולות בין החלקות. אמנם, אף דחיית תביעה ללא דיון היא דחייה על הסף (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה ויינשטיין (ניתן ביום 8.3.09) להלן: עניין ויינשטיין). אלא, שבעניין ויינשטיין לא היה לבעל הדין כל הצדק סביר להיעדרו כאשר ניתן כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות. בענייננו, לאור הנסיבות שפורטו, אין מקום שבית המשפט לא יאפשר ללביאן לטעון לאבחון ההלכה. 15. אכן, קיימת לאברהם טענה לפיה לביאן לא ערערו על ההחלטות בת.א. 4944/07 הנ"ל, אף אם היו שגויות. לטעמי, האיזון בין הטיעונים השונים ראוי שייעשה במסגרת פסק הדין הכולל בתובענה זו, שיבחן אף את הזכויות המהותיות של הצדדים, ובהתאמה, את מידת הפגיעה הקיימת בלביאן. 16. זאת ועוד, על פני הדברים לא ניתן לשלול על הסף טענה של לביאן כי בנסיבות הקיצוניות שתיארתי, תתקבל טענתם שאין מקום להחיל את כלל מעשה בי דין. אם כך הוא הדבר, ראוי שבית המשפט ידון בכלל הטענות שמעלים הצדדים, הן המהותיות והן הדיוניות. כך, אם בסופו של דבר תידחה טענת מעשה בי דין, בין אם בערכאה זו ובין אם בערכאה אחרת, כבר תינתן החלטה מהותית באשר לזכויותיהם של הצדדים. מבחינה זו, עדיף כי ההתדיינות תיעשה כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר הם נוטלים חלק בניהול התובענה (אשכנזי, לביאן ואברהם). 17. מהטעמים האמורים לעיל, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף. שמורה לאברהם טענתם בדבר מעשה בית דין, שתידון בסוף ההליך. 18. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. קרקעותתיקון גבולות