1. מבוא: בפני "בקשה לתיקון טעות סופר בכתב התביעה", במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על תיקון טעות סופר שנפלה בסעיף 33.2א לכתב התביעה המתוקן (2), אשר הוגש מטעם המבקשים במסגרת התיק שבכותרת, וזאת באמצעות מחיקת שורה בסעיף הנ"ל. המשיבים 2-4 (להלן: "המשיבים") הגישו תגובה לפיה הם מתנגדים לבקשה מטעמים שפרטו בתגובה. בתשובת המבקשים לתגובת המשיבים הבהירו המבקשים, כי התיקון המבוקש מתייחס לשורה נוספת, הנמצאת ברישא של הסעיף. 2. העובדות הצריכות לעניין: הרקע להגשת התובענה: המבקשת 1, הדר הדמיה ואבחון רפואי (להלן: "הדר") הינה בעלת מכון למתן שירותים רפואיים לקהל בקניון לב-חדרה. הדר מספקת שירותי אבחון רפואי כגון צילומי רנטגן, אולטרא סאונד ודופלר, EMG, EEG, צילומי שיניים וממוגרפיה, לרבות חוות-דעת של רופאים מומחים המנתחים את הבדיקות. הדר הוקמה בשנת 1992, על פי הסכם הקמה מיום 8.9.92 (להלן: "הסכם ההקמה"), לפיו העבירה המשיבה 2, ממגורף חדרה מכון לאבחון בע"מ (להלן: "ממוגרף"), אשר עד למועד הקמת הדר היה בבעלותה מכון לאבחון רפואי בחדרה, את המוניטין שלה ואת לקוחותיה אל הדר, תוך פירוק המכון הישן. בהתאם להסכם ההקמה, המשיבה 2, מרכז רפואי חדרה ש.ר. בע"מ (להלן: "ש.ר."), הייתה לבעלת מחצית ממניות הדר ובעלת המחצית השנייה הייתה ממוגרף, אשר הייתה בבעלות המשיבים 3 ו-4. בפועל נוהלה הדר על ידי המשיבים 3 ו-4. ביום 26.11.97 נחתם הסכם בין ש.ר. לבין ממוגרף (להלן: "ההסכם"), לפיו מכרה ממוגרף את מחצית מניותיה בחברה לש.ר, כך שש.ר. הפכה לבעלת מלוא המניות בהדר. עם השלמת העברת חלקה של ממוגרף בהדר לש.ר., התפטרו המשיבים 3 ו-4 מתפקידים בהדר. ביום 14.12.97, נפתח בקומת הכניסה של קניון חדרה, מול המעליות, מכון למתן שירותים רפואיים הנושא את השם: "ממוגרף - חדרה מכון לאבחון רפואי" (להלן: "המכון החדש של ממוגרף"), בבעלות המשיבים 3 ו-4. התובענה ופסק הדין החלקי: בכתב התביעה, אשר הוגש במסגרת התובענה שבכותרת, טענו המבקשים, בין היתר, כי מעשיהם של המשיבים הביאו לריקון העסק של הדר מכל תוכן, תוך גניבת לקוחות, עובדים, מוניטין וקו הטלפון של הדר. כתב התביעה המקורי הוגש גם כנגד נתבעים נוספים, אשר עניינם הועבר לבית הדין לעבודה, בהתאם להחלטותיה של כב' השופטת ברוש (ראה החלטותיה מיום 17.8.00 ומיום 10.1.01). בהתאם החלטתי מיום 24.3.02 פוצל הדיון בתיק, כך שראשית נדונה שאלת החבות. ביום 16.6.05 ניתן על ידי פסק דין חלקי בשאלת החבות, במסגרתו פסקתי, בין היתר, כי המשיבים הטעו את לקוחותיה של הדר וגרמו להם להאמין כי המכון החדש של ממוגרף הינו המחליף של הדר בקניון חדרה ובכך "גנבו" את לקוחותיה. בהתאם לאמור פסקתי, כי עומדת למבקשים זכות כנגד המשיבים מכוח עילה שבעשיית עושר ולא במשפט, המזכה אותם ברווחי המכון החדש של ממוגרף אשר נוצרו על חשבונם. כמו כן קבעתי, כי המשיבים הפרו את חובת תום הלב, באופן המזכה את המבקשים בסך השווה להפסדים שנגרמו להדר עקב מעשיהם של המשיבים. בסיכומו של דבר פסקתי, כי המבקשים זכאים לסך רווחי המכון החדש של ממוגרף או לסך ההפסדים שנגרמו להם - לפי בחירתם. לאחר מתן פסק הדין החלקי הגישו המבקשים את הבקשה שבכותרת, במסגרתה הם מבקשים למחוק שורה אשר הופיעה, לטענתם, בטעות, בסעיף 33.2א לכתב התביעה ואשר מקטינה לצרכי אגרה ולמען הזהירות את ראש הנזק השני, שעניינו פגיעה במוניטין, מ- 1,400,000 ₪ ל- 350,000 ₪. כאמור, במסגרת תשובתם לתגובת המשיבים, הבהירו המבקשים כי התיקון המבוקש מתייחס גם לרישא של הסעיף, שם נאמר כי הסכום הנתבע הוא 300,000 ₪ + מע"מ. 3. טענות הצדדים: לטענת המבקשים, המשפט נשוא הבקשה דנן, אשר הקטין, כביכול, את ראש הנזק הינו משפט מיותר שהופיע בסעיף האמור בשל טעות סופר בלבד והוא אינו משתלב עם מבנה ראשי הנזק שבכתב התביעה. מוסיפים וטוענים המבקשים, כי לא יהיה בתיקון המבוקש כדי לפגוע ולו פגיעה מינימלית בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים וזאת במיוחד לאור העובדה, כי שלב ההוכחות, ככל שעניינו הוכחת נזק, טרם החל. עוד נטען, כי המחיקה הינה טכנית ואין בה שום תוספת לעומת מה שכבר נטען. לטענת המשיבים המדובר למעשה בבקשה לתיקון כתב תביעה בכסות של בקשה לתיקון טעות סופר. לטענתם, לאור פסק הדין החלקי מצאו המבקשים כי נכון להם לתקן את כתב התביעה באופן שלא ינקבו סכומים לכל ראש נזק לו טענו לפיצוי, כפי שעשו בכתב התביעה המקורי, אלא יעמידו את התביעה בסכום גלובאלי של 1,000,000 ₪. לטענתם, יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב תביעה, שכן היא מוגשת באיחור רב, לאחר מתן פסק הדין החלקי ובעקבותיו, ללא כל טעם סביר ומבלי שיהא כל צורך בתיקון בנסיבות העניין. 4. דיון והכרעה: הרקע להגשת הבקשה שבפני: בכתב התביעה המקורי מיום 21.12.97 עתרו המבקשים למתן סעד הצהרתי ולמתן צווי מניעה. ביום 19.02.98 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה ביקשו להוסיף לכתב התביעה סעדים כספיים וצו למתן חשבונות, לה נעתר בית משפט זה. בהתאם לאמור, תוקן כתב התביעה והוספו לו סעדים כספיים, תוך שהמבקשים מפרטים שלושה ראשי נזק הנתבעים על ידם; ראש נזק שעניינו נזקים שנגרמו בחודשים 12/97 עד 1/98 (סעיף 33.1א), ראש נזק שעניינו פגיעה במוניטין (סעיף 33.2א) וראש נזק שעניינו השבת התעשרות שלא כדין (סעיף 33ב'). סעיף 33.2א, נשוא הבקשה דנן, קובע כדלהלן: "התובעות תובעות את הפגיעה במוניטין שלהן ובשמן הטוב בגין פעולות הנתבעים בסך של 300,000 ₪ + מע"מ. תביעה זו, מבוססת, בין היתר, על הפסקת העבודה של קופות החולים בחדרה עם המכון, אשר הכנסותיו מהן היוו כ- 95% מסך כל הכנסות המכון בשנת 1997. בשל פעולותיהם האמורות של נתבעים 2-4 חדלו קופות החולים להפנות למכון את מטופליהן, ורק החל מחודש יולי 1998, לאחר מאמצי שכנוע רבים מצד התובעות, שבה קופת חולים "מכבי" לעבוד עם המכון. על-פי מאזן בוחן לשנת 1998 מסתכמות הכנסות המכון מקופות החולים בחדרה בסך של כ- 270,000 ₪ בלבד, לעומת סך של כ- 1,670,000 ₪ בשנת 1997, בגין פעילות בפועל של 11 חודשים. בסה"כ הסתכם, אפוא, אובדן הכנסות המכון מקופות החולים בחדרה בסך של כ- 1,400,000 ₪ בשנת 1998. התובעות יטענו, כי קיימות שיטות מספר להערכת מוניטין ופגיעה בו. התובעות יוסיפו ויטענו, כי לכל הפחות, נפגע המוניטין של הדר באופן השווה להכנסות של שנה אחת, וכי בפועל נפגעה הדר פגיעה במוניטין בסך של לפחות 1,400,000 ₪. לצורכי זהירות ולצורכי אגרה מעמידות התובעות את הפגיעה במוניטין על סך של 350,000 ₪ (כולל מע"מ).. " הנה כי כן, למקרא סעיף 33.2א עולה, כי אף שעניינו, לכאורה, בראש נזק של פגיעה במוניטין, הרי שהסכום הנתבע תחת ראש נזק זה מחושב לפי הנזק הנטען אשר נגרם כתוצאה מהפסקת העבודה של קופות החולים בחדרה עם המכון. לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, הוחלט, כאמור, על העברת התביעה כנגד נתבעים מסוימים לבית הדין לעבודה, דבר אשר הצריך את תיקון כתב התביעה בשנית, תוך עריכת השינויים המחויבים. בהזדמנות זו, תיקנו המבקשים מספר טעויות סופר אשר נפלו בכתב התביעה המתוקן הקודם ולא מצאו לנכון לתקן את נוסחו של סעיף 33.2א נשוא הבקשה שבפני. בקשה לתיקון כתב תביעה- כללי: סוגיית התיקון של כתבי טענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מהטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם, ובכך לייעל את ההליך המשפטי (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) בעמ' 140). מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים (ראה רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556). אחד הגורמים שיש להתחשב בהם הוא התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. גורם נוסף הוא השלב בו מוגשת הבקשה. אם השתהה העותר בהגשת בקשתו יתר על המידה ייחשב השיהוי לחובתו. שני גורמים אלה שלובים זה בזה. השיהוי בהגשת הבקשה הוא, בדרך כלל, גם גורם בבחינת התנהגותו של מבקש התיקון. תקנה 92 לתקנות מתירה, כאמור, את הגשת הבקשה לתיקון "בכל עת". כלומר, לפחות מבחינה תיאורטית, זכותו של בעל דין לבקש את תיקון כתבי טענותיו מתפרשת על פני כל ההליך הדיוני. מבחינה תיאורטית, אמרתי, מכיוון שתקנה 149(ב) לתקנות התפרשה בפסיקה כמצמצמת את תחולתה של ההוראה בתקנה 92, ונקבע כי בקשה לתיקון המועלית לאחר שלב קדם המשפט צריכה לעמוד בתנאי תקנה 149(ב) לתקנות (ראה ע"א 40/87 נשר, מפעלי מלט ישראל נ' אבוטבול ואח', פ"ד מג(4) 49). מן הכלל אל הפרט: דין הבקשה שבפני להידחות. בקשתם של המבקשים הוגשה בשיהוי ניכר, מבלי שהמבקשים ציינו כל טעם או נימוק מדוע השתהו בבקשתם זמן כה רב עד כי כבר ניתן פסק דין חלקי בתובענה. תמוה הדבר, שהמבקשים, במשך כל הזמן הרב שעבר מתחילת ההליכים המשפטיים, לא הבחינו במה שלפי טענתם ניתן להבחין בנקל, והוא ש"עסקינן בשורה מיותרת אשר הוספה בשל טעות סופר בלבד ואשר יש למחקה". משניתנה למבקשים רשות לתקן את כתב התביעה, תוך תיקון טעויות סופר, היה על המבקשים לוודא שהתיקון נעשה כדבעי, ומשלא עשו כן מבעוד מועד, אין להם בשלב זה אלא להלין על עצמם. לא זו אף זו, נראה כי בקשתם הנוכחית נגועה בחוסר תום לב והיא באה לעולם על רקע פסק הדין החלקי שניתן על ידי. כאמור, בפסק הדין החלקי קבעתי, כי עומדת למבקשים זכות כנגד המשיבים הן מכוח עילה שבעשיית עושר ולא במשפט, המזכה אותם ברווחי המכון החדש של ממוגרף, והן מכוח הפרת חובת תום הלב, המזכה את המבקשים בסך השווה להפסדים שנגרמו להדר עקב מעשיהם של המשיבים. עוד פסקתי, כי המבקשים זכאים לסעד ההשבה או לסך ההפסדים שנגרמו להם - לפי בחירתם (ההדגשה שלי-צ.ב). סעיף 33.1א לכתב התביעה מפרט את ההפסד הנטען שנגרם למבקשים בשל אבדן לקוחות בחודש דצמבר 1997 ובחודש ינואר 1998. סעיף 33.2א לכתב התביעה מפרט את ההפסד הנטען שנגרם למבקשים בשנת 1998 בשל הפסקת העבודה של קופות החולים בחדרה עם המכון וסעיף 33.ב לכתב התביעה מפרט את הרווח הנטען שעשו המשיבים במכון החדש של ממוגרף על חשבון המבקשים. לאור קביעתי, כי המבקשים זכאים לסעד ההשבה או לסך ההפסדים שנגרמו להם, לפי בחירתם, ברור מדוע ירצו המבקשים לתקן את סעיף 33.2א באופן שהנזק הנטען בו יהא גבוה ככל הניתן. אין לאפשר למבקשים לזכות ביתרון זה לאחר שניתן פסק דין חלקי, שהוא בבחינת "חוכמה לאחר מעשה". הלכה היא, כי בית המשפט לא ייתן ידו להליכים המוגשים בחוסר תום-לב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט. הפעלת זכויות דיוניות על ידי בעל דין צריך שתעשה בתום לב ובדרך מקובלת (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) בעמ' 6). לפיכך, מכל הטעמים המפורטים לעיל, איני נעתרת לבקשה לתיקון כתב-התביעה, והדיון יתנהל על פי כתבי הטענות הקיימים. הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים ביחד שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. להזכיר, התיק קבוע לישיבה נוספת ליום 7.12.05 בשעה 09:15 . כתב תביעהמסמכיםטעות סופר / טעות קולמוס / השמטה מקרית