לפני שתי בקשות שהוגשו על ידי הנתבעים בתיקים שאוחדו (למעט הנתבעים בתא"מ 29495-11-10) (להלן:"המבקשים") למחיקת התביעה נגדם על הסף, וכן לתיקון כתב ההגנה שהוגש מטעמם. הבקשה למחיקת התביעה על הסף במסגרת הבקשה למחיקת התביעה על הסף טוענים המבקשים, כי יש למחוק את התביעה נגדם על הסף, בין היתר, מאחר שכתב התביעה אינו מגלה עילה. בבקשתם העלו הנתבעים שלל טענות שהועלו כבר במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 27.9.2011. בין היתר טוענים המבקשים, כי התובעת לא צירפה לכתב התביעה כל מסמך המעיד על חוקיות קיומה, והמסמיך אותה לגבות את סכומי הכסף הנתבעים; התובעת לא הוכיחה, כי המבקשים הינם חברים בה; התובעת צירפה תצהיר המתייחס לתובע אחר וזאת בניגוד לקבוע בתקנות; כתב התביעה אינו מפרט את התמורה ואת השירותים בגינם נדרשו המבקשים לשלם "מיסי אגודה" לתובעת. לבסוף נטען, כי מדובר באכיפה סלקטיבית, שכן מתגוררים במושב עשרות תושבים שמצבם זהה לאלה של הנתבעים, אך אלה לא נתבעו על ידי התובעת. התובעת מתנגדת לבקשה. בתגובתה טענה התובעת, כי לא בנקל יורה בית המשפט על סילוק התביעה על הסף. רק במידה וישוכנע כי גם אם יוכחו מלוא הטענות המפורטות בתביעה, לא יהא בכך כדי לספק בידי התובעת את הסעד המבוקש על ידה, רק אז יורה בית המשפט על סילוק התביעה על הסף, דבר שלא מתקיים בענייננו. בהתייחס לטענות הפרוצדוראליות שהעלו המבקשים, נטען כי כל הטענות כבר הועלו והוכרעו במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה בהליך זה. עוד נטען כי התובעת צירפה לכתב התשובה מטעמה את תקנון האגודה, וכן את אישורי ההצטרפות של המבקשים אליה. באשר לצירוף תצהיר, נטען כי טענה זו כבר נטענה בפני בית המשפט ונדחתה על ידו. בהתייחס לטענת המבקשים כי לא הוכחה התמורה שבגינה מתבקשים המבקשים לשלם מיסי אגודה, ומהו סכום החוב בו חייבים המבקשים, נטען כי טענות אלה ראויות להתברר במסגרת הדיון בתביעה גופה, ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף. ביחס לטענה בדבר אכיפה סלקטיבית, הפנתה התובעת להחלטתי מיום 12.5.2011 בה נקבע, כי לא ניתן להכריח בעל דין לתבוע את רעהו, ולאיש אין זכות להיתבע יחד עם אחר. דין הבקשה להדחות. תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט להורות על מחיקת תובענה על הסף אם אין היא מגלה עילה. בית המשפט עושה שימוש זהיר בסמכותו זו, וייעתר לבקשה למחיקה על הסף רק באם מתוך כתב התביעה "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן, לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 384, וכן ראה ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ. אגד, אגודה שיתופית לישראל בע"מ, תקדין עליון 2001(3)77). הדיון בבקשה למחיקת התביעה בהעדר עילה, אינו מצריך הכרעה בין טענות עובדתיות, שכן הנחת המוצא הינה שהתובעת תעמוד בנטל המוטל עליה להוכחת כל האמור בכתב התביעה. השאלה הינה האם כתב התביעה, בהנחה שכל האמור בו יוכח, מבסס את הסעדים המבוקשים בו, ראה תא (נצ') 1114/01 חלוה אבו אחמד נ' עאדל סלים אחמד. בענייננו, אין בטענות שהעלו המבקשים בכדי להביא למחיקת התביעה וסילוקה על הסף. המבקשים טענו כי נפלו בכתב התביעה מספר פגמים פרוצדוראליים על ידי התובעת, וכי היא לא הוכיחה את חוקיותה לרבות אי צירוף התקנון. עוד טענו, כי מדובר באכיפה סלקטיבית, מכיוון שישנן עשרות תושבים במושב שהינם באותו מעמד של המבקשים, ואשר לא נתבעו על ידי התובעת. להוכחת טענות אלו צירפו המבקשים תצהיר "בג"צי" של גב' מאירה שם-טוב ולפיו כל האמור בבקשותיהם הינו אמת למיטב ידיעתה ובדיקתה. תצהיר זה אינו עונה על דרישות התקנות והפסיקה, שכן בעל דין אינו יכול להסתפק בהגשת תצהיר בג"צי לבקשת ביניים הנסמכת על עובדות להן הוא טוען, אלא עליו לפרט בתצהיר את העובדות העומדות בבסיס הבקשה. לעניין חובת צירוף תצהיר המפרט את העובדות, ראה ספרו של המלומד אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 560, שם נכתב כי: "המצהיר חייב להביא בתצהירו את כל העובדות שהוא מבקש להוכיח. אין לערוך תצהיר על ידי אזכור מסמך אחר או הפניה אליו כגון: "כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות". תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל." ראו גם ע"א 166/90 מרדכי אזולאי נ' א"ב, מפעלי תיירות אילת בע"מ פ"מ מו(5) 344, עמ' 348). מאחר שבמקרה דנן צורף תצהיר "בג"צי" שאינו מפרט את הסיבה להגשת הבקשה רק היום ואינו מפרט את העובדות שלכאורה עומדות בבסיס הבקשה, אין להיעתר לבקשה ודינה להדחות ולו מטעם זה בלבד. גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. הטענה שהתובעת לא הוכיחה את חוקיותה ולא הוכיחה שהמבקשים הם חברים בה, אינן מסוג הטענות המצדיקות מחיקת התביעה על הסף, שכן הבחינה אם עלה בידי התובעת להוכיח את טענותיה אם לאו נעשית לאחר שמיעת הראיות של הצדדים ולא במסגרת הדיון בבקשה לסילוק על הסף. מעבר לנדרש אוסיף, כי התובעת צירפה חלקים רלבנטיים מתקנונה וכן אישורי הצטרפות של המבקשים לאגודה כך שלכאורה אין ממש בטענות המבקשים לעניין הוכחת עובדות אלו. באשר לטענת המבקשים ביחס לאי צירוף תצהיר, טענה זו נדחתה על ידי בדיון שהתקיים ביום 27.9.11, ואין אני רואה מקום לדון בה שוב. באשר לטענת המבקשים ביחס לגובה החוב ולתמורה שניתנה או לא ניתנה להם תמורת הסכומים הנתבעים - מדובר בטענות אשר מחייבות דיון והכרעה עובדתית, ואינן ראויות להישמע במסגרת בקשה לסילוק על הסף. הטענה בדבר אכיפה סלקטיבית - כפי שציינתי בהחלטה מיום 12.8.2011, כלל הוא כי התובע בוחר בנתבע ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד. תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לתובע זכות לבחור ולקבוע את מי לתבוע. על כן, העובדה שהתובעת החליטה לתבוע את המבקשים ולא תבעה אנשים אחרים אינה מצדיקה מחיקת התביעה על הסף. אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית. הבקשה לתיקון כתב הגנה המבקשים עתרו לתיקון כתב ההגנה משתי סיבות: הראשונה היא כי כתב התשובה של התובעת מהווה כתב תביעה חדש. והשנייה כי רק אחרי הגשת כתב ההגנה מטעמם נודעו להם עובדות חדשות ומסמכים חדשים הרלוונטיים מאוד להגנתם. על פי מידע זה, ניכרת הסכם פיקטיבי בין התובעת לבין הועד המקומי, לפיו התובעת נטלה על עצמה שלא כדין את הטיפול בעניינים מוניציפאליים של היישוב במקום הועד המקומי המכהן על פי דין, ובתמורה לכך קבלה מהוועד סכום של 194,000 ₪. על כן, כך נטען, האגודה מנסה לעשות עושר ולא במשפט שעה שהיא מחייבת את חבריה שלא כדין בתשלומים נוספים בגין אותם שירותים בגינם היא כבר קבלה תמורה מהוועד המקומי. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי המבקשים יכולים להעלות טענותיהם במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמם ולא דרך תיקון כתב ההגנה ולכן, מדובר בבקשה מיותרת. המשיבה הוסיפה, כי בקשה לתיקון כתב ההגנה הועלתה במסגרת הדיון המקדמי שהתקיים ביום 27.9.2011 ונדחתה על ידי בית המשפט. דיון והכרעה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות." בבקשתם טענו המבקשים כי רק לאחר הגשת כתב ההגנה על ידם נודעו להם עובדות חשובות שאמורות להשפיע על הגנתם, לרבות העובדה כי נחתם הסכם פיקטיבי בין התובעת לבין הועד המקומי לפיו נטלה התובעת על עצמה ביצוע עבודות שונות לרבות מוניציפאליות במקום הועד המקומי, וזאת תמורת סך של 194,000 ₪. התובעת מנסה לחייב את המבקשים לשלם לה תמורת אותם שירותים שוב, ויש בכך משום עשיית עושר ולא במשפט על חשבון המבקשים. להוכחת טענות אלו צירפו המבקשים תצהיר "בג"צי" של גב' מאירה שם-טוב ולפיו כל האמור בבקשותיהם הינו אמת למיטב ידיעתה ובדיקתה. כפי שציינתי קודם, תצהיר זה אינו עונה על דרישות התקנות והפסיקה. בעל דין אינו יכול להסתפק בהגשת תצהיר בג"צי לבקשת ביניים הנסמכת על עובדות להן הוא טוען, אלא עליו לפרט בתצהיר את העובדות העומדות בבסיס הבקשה. כך למשל, היה על המבקשים לצרף תצהירים המפרטים את העובדות החדשות שנודעו להם לאחרונה, ואת המועד המדויק בו נודעו להם עובדות אלו. הם לא עשו כן והסתפקו בצירוף תצהיר סתמי וכללי, שאין בו די. די בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה. במסגרת התצהיר הבג"צי שצורף לבקשה, חוזרים המבקשים על בקשה קודמת שכבר הוגשה על ידם להתיר להם לשלוח הודעה לצדדים שלישיים, עובדה אשר נעלמה ולא בא זכרה בבקשה עצמה. כאמור, בקשה זהה לבקשה זו הוגשה כבר ביום 19.9.2011 ונדחתה על ידי בהחלטתי מאותו היום. עובדות אלו כלל לא צוינו בבקשה לתיקון כתב הטענות, והמבקשים לא פירטו מדוע הוגשה בקשה זהה לבקשה אשר נדחתה על ידי קודם לכן, והאם חל שינוי בנסיבות מאז מתן אותה החלטה, שיש בו כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה. המבקשים טענו עוד, כי כתב התשובה שהוגש על ידי התובעת מהווה תביעה חדשה ולפיכך יש לתת להם רשות לתקן את כתב ההגנה מטעמם. אין ממש בטענה זו. מעיון בכתב התשובה עולה, כי התובעת התייחסה במסגרת התשובה לטענות המבקשים בכתב ההגנה שהוגש על ידם ואשר נפרס על פני תשעה עמודים. בין היתר התייחסה התובעת לטענת המבקשים שלכאורה מדובר באגודה בלתי חוקית וכי המבקשים אינם חברים בה. אין בכתב התשובה כל עילת תביעה חדשה וכלל אין המדובר בכתב תביעה חדש. יתרה מכך, מדובר בעצם בבקשה זהה לבקשה שהגישו המבקשים להתיר להם הגשת כתב טענות נוסף, בקשה שנדחתה בהחלטה מיום 12.9.11. המבקשים אינם מציינים כי בקשתם זו נדחתה, ובעצם חוזרים על אותה בקשה, כאילו כלל לא הוכרעה. אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב ההגנה נדחית. התובעים בתיקים שבכותרת (למעט התובעים בתא"מ 29495-11-10) ישלמו, ביחד ולחוד, למשיבה הוצאות בסך של 3,000 ₪ בגין שתי הבקשות. תיקון כתבי טענותמסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין