לפני בקשה לתיקון כתב תביעה, בהתאם לכתב התביעה המתוקן שהעתקו צורף לבקשה. 1. הרקע הנדרש התובענה שלפני הוגשה על ידי המבקש, אלכס בירמן (להלן: "התובע"), שהינו בעל 49% ממניות חברת רונדופלסט בע"מ, היא הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), העוסקת ביצור מוצרי בידוד מתוחכמים. 51% מהמניות הנותרות מוחזקות בידי הנתבע 2, עובדיה חממה (להלן: "הנתבע"), באמצעות אחזקותיו בנתבעת 3, גע גע בע"מ. עובר להקמת החברה, כיהן התובע כמנכ"ל ובעל מניות בחברת רונדופלס אשר הוקמה על ידו בשיתוף עם רעייתו. חברת רונדופלס נקלעה לקשיים ובמסגרת הסכם נושים מיום 16.12.02 רכש הנתבע את פעילותה של האחרונה, על התחייבויותיה, וזו נבלעה בפעילות החברה. בין התובע לבין הנתבע נחתם הסכם השקעה אשר הותנה באישור הסדר הנושים על ידי בית המשפט ונקבע בו, כי הנתבע יזרים כספים לקופת החברה, כי התובע יעמיד לרשות החברה את כל הידע והניסיון שצבר, כי מושכות ניהול החברה יופקדו בידי הנתבע וכי התובע יכהן בתפקיד ניהולי בכיר בחברה. הן הסכם ההשקעה והן הסדר הנושים התבססו על דו"ח שערך רו"ח פורת ז"ל, באשר לפוטנציאל הפעילות של חברת רונדופלס. בתובענה שהגיש טען התובע, כי הנתבע והחברה שבשליטתו ביצעו שורה של מעשי מרמה, עושק וקיפוח המיעוט, אשר הביאו לעשיקתו וכן לריקון נכסי וכספי החברה. התובע עתר לקבלת סעד כספי ולמתן צו לחשבונות. התביעה שהגיש התובע אוחדה עם תביעה שהגישו הנתבעים כנגד התובע בשנת 2004, במסגרתה הם טענו למצגים כוזבים ומטעים מצד התובע עובר לכריתת הסכם ההשקעה ובאשר לאופן התנהלותו בחברה (ת"א 1656/04). במקביל להליך שבכותרת הגיש התובע תביעה בבית הדין לעבודה, בקשר עם הזכויות המגיעות לו בגין תקופת העסקתו בחברה ונסיבות סיומה. החברה מצדה, הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה נטען, בין היתר, כי התובע הפר את הסכם ההשקעה וכי התנהלותו נועדה לחבל בפעילות החברה (ע"ב 11188/04). בשים לב להליך המתנהל בפני בית הדין לעבודה, עוכב הדיון בתובענה שהגיש התובע, אשר, כאמור, אוחדה עם התובענה שהגישו הנתבעים נגדו. ביום 20.1.11 ניתן פסק הדין של בית הדין לעבודה, במסגרתו התקבלה ברובה תביעת התובע ונדחתה התביעה שכנגד מטעם החברה, תוך שבית המשפט מכריע במספר סוגיות הרלבנטיות לענייננו. ביום 4.7.11 התקיים בפני דיון מקדמי, שבמהלכו הסכימו הצדדים לקיים הליך גישור ונקבע קדם משפט נוסף ליום 9.11.11, כאשר עד למועד זה אמורים היו הצדדים להגיש רשימה של פלוגתאות ומוסכמות שנותרו בשני התיקים לאחר מתן פסק הדין של בית הדין לעבודה. בסופו של דבר, חזרו בהם הצדדים מהסכמתם לקיים הליך גישור ומשכך הורתי ביום 5.10.11 על הגשת תצהירי עדות ראשית ועל ביטול הדיון שנקבע ליום 9.11.11. ביום 24.11.11 התקבלה הודעת התובע על החלפת ייצוג, כך שב"כ הנוכחיים של התובע נכנסו בנעליו של עו"ד אלון קורל, ב"כ הקודם של התובע. ביום 18.12.11 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה, היא הבקשה דנן, לה מתנגדים הנתבעים. לבקשה צורף נוסח כתב התביעה המתוקן. 2. טענות הצדדים התובע טוען כי תיקונו של כתב התביעה מתבקש לנוכח קביעותיו של בית הדין לעבודה המכריעות בחלק נכבד מהסוגיות התלויות ועומדות בין הצדדים בהליך כאן, באופן שיש בו כדי לפשט ולקצר את בירור המחלוקת שבין הצדדים. התובע טוען עוד, כי אין בתיקון המבוקש כדי לגרום נזק כלשהו לנתבעים, באשר המדובר בעובדות ובטענות המוכרות לנתבעים. לשיטתו, כל שמתבקש במסגרת התיקון הוא הגדלת סכום הפיצוי ומחיקת הסעד למתן חשבונות וכן הוספת עילות המבססות את חבותם של הנתבעים, תוך התמקדות בזכאותו של התובע לקבל את שווים של 49% ממניות החברה בשנת 2003 וכן זכאותו להחזרת הלוואת הבעלים בהתאם להסכם ההשקעה שבין הצדדים. התובע מוסיף וטוען, כי ההליך עודנו מצוי בראשיתו, טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקיים קדם משפט אחד בתיק. על כן, מן הראוי לאפשר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, שיהא בו להעמיד אל נכון את העובדות השנויות במחלוקת ולדייק בהיקפי הנזק ובעילות התביעה המדויקות והמתחייבות. הנתבעים טוענים, כי התיקון המבוקש איננו דרוש כדי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת וכי כל הנטען במסגרת כתב התביעה המתוקן, ובכלל זה שיעור הנזק הנטען, הסעדים והעילות השונות, היו ידועים לתובע עוד לפני שנים. הנתבעים טוענים לעניין זה, כי אין - ולא יכול להיות - שפסק הדין אשר ניתן בבית הדין לעבודה הקים לתובע עילות תביעה חדשות, סעדים נוספים ועובדות חדשות וכי התובע מבקש, הלכה למעשה, להגיש תביעה חדשה, המבוססת על עילות תביעה שהתיישנו, שכן הן נובעות ממסכת עובדתית משנת 2003. הנתבעים טוענים עוד, כי התובע לא הצביע על כל טעם מיוחד כמצוות תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") להגשת הבקשה בשלב זה של הדיון, עת הסתיים קדם המשפט והתיק קבוע להגשת תצהירים. הנתבעים טוענים כי עניין זה מקבל משנה תוקף בשים לב לעובדה שפסק הדין של בית הדין לעבודה התקבל כבר ביום 20.1.11 ואולם בקדם המשפט שהתקיים ביום 4.7.11 לא טען התובע כי קיים צורך בתיקון כתב התביעה ואף לא במועד מתן ההחלטה על הגשת תצהירים. לא זאת אף זאת, התובע עשה דין לעצמו, לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד ותחת האמור הגיש את הבקשה דנן. במענה לטענות הנתבעים טוען התובע, כי לא ניתן להצביע בענייננו על חריג כלשהו המצדיק סירוב לבקשה לתיקון כתב התביעה וכי הנתבעים לא העלו כל טיעון או נימוק של ממש שיש בו כדי לבסס את התנגדותם לתיקון כתב התביעה. התובע טוען עוד, כי אין בפני הנתבעים כל מענה לטענתו, כי כל שמתבקש הוא הגדלת סכום הפיצוי וכן הוספת עילות שממילא עולות מהתשתית העובדתית הקיימת בתביעה. התובע מוסיף וטוען, כי התביעה המתוקנת מתמקדת בזכאותו לקבל את שווים של 49% ממניות החברה בשנת 2003 וכן בזכאותו להחזרת הלוואת הבעלים בהתאם להסכם ההשקעה שבין הצדדים. בתיקון כאמור, בצירוף קביעותיו וממצאיו של בית הדין לעבודה, יש כדי לפשט, לתמצת ולקצר את בירור המחלוקת שבין הצדדים. 3. הבקשה לתיקון כתב התביעה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט להתיר לבעל דין לתקן או לשנות את כתבי טענותיו "בכל עת", "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". באופן עקבי, מגלים בתי המשפט גישה ליברלית לתיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לבעלי הדין להעמיד לבירור את השאלות "האמיתיות" וכך לייעל את ההליך המשפטי. בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון כתב טענות ברוחב לב ככל שהדבר נדרש להכרעה שלמה ויעילה ובא לקדמה ובפרט ככל שהשלב שבו מצויה התביעה מוקדם יותר. יחד עם זאת, שיקולים אלה בדבר יעילות ההליך המשפטי אינם חזות הכל ויש לאזנם מול האינטרסים של הצד שכנגד. כך, ניתן לדחות בקשה לתיקון כתב טענות אם התיקון יקפח בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין, אם בקשת התיקון הוגשה באיחור או אם נהג המבקש בחוסר תום לב (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) 151; רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 2.7.06); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 (1998); ע"א 30/92 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3)214 (1992)). על פניו, טענת התובע לתיקון כתב התביעה על רקע קבלת פסק הדין של בית הדין לעבודה הינה טענה שובת לב. אולם, עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה מעלה כי מרבית התיקונים המבוקשים אינם נובעים מפסק הדין וכי המדובר, הלכה למעשה, בניסיון לבצע מקצה שיפורים, ככל הנראה בעקבות החלפת הייצוג. עם זאת, גישת בית המשפט העליון הינה כי "מקצה שיפורים אינו מוקצה מניה וביה" (ראו רע"א 10307/06 לופז נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.3.07), מפי כב' השופט ריבלין). מעבר לכך, אני סבורה כי אין בתיקון המבוקש כדי להוסיף עילות תביעה נוספות לאלה שצוינו בכתב התביעה המקורי. ראשית, כבר בכתב התביעה המקורי נטען כי פעולות הנתבעים עולות לכדי גזל, תרמית והתעשרות על חשבונם של התובע והחברה (ראו, בין היתר, סעיפים 1, 107, 108 לכתב התביעה). שנית, אני סבורה כי התיקון המבוקש אינו אלא הרחבה לקיים והוספת טענות המבססות, אם יוכחו, את אותן עילות שנטענו בכתב התביעה המקורי, כאשר מטרתו הסופית של התובע נותרה אותה מטרה ולא השתנתה גם על פי התובענה המתוקנת. לעניין זה אפנה לפרשנות הרחבה הניתנת למונח "עילת תביעה" בהקשר לתיקון כתבי טענות, הכוללת את "העסקה או הזכות של בעל הדין" (ראו רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ניסים ג'ברה (ניתן ביום 28.1.07)). משכך, גם אין רלבנטיות לטענת ההתיישנות, שהרי סיפור המעשה אינו משתנה בכתב התביעה המתוקן. המדובר באותה מסכת עובדתית. על רקע האמור, ובשים לב לשלב המקדמי שבו אנו מצויים והצורך בליבון השאלות האמיתיות שבמחלוקת, נראה כי יש להיעתר לבקשה, אולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות משפט כתנאי לתיקון התביעה. 4. סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪, שאותו ישלם התובע לנתבעים בתוך 10 ימים מהיום. נוסח כתב התביעה המתוקן יהיה הנוסח שצורף לבקשה דנן. כתב הגנה מתוקן וכתב תשובה לכתב ההגנה יוגשו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. לאחר מכן יקבע קדם משפט נוסף בו יקבעו המחלוקות בין הצדדים שנותרו לדיון, בעקבות פסק דינו של בית הדין לעבודה. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםבית הדין לעבודה