בפני בקשת התובע לתיקון כתב תביעה. התיקון המבוקש הוא "פירוט עובדות כתב תביעה והצגת מסמכים עובדתיים ומהותיים". הנתבעת מתנגדת לבקשה, בין היתר בטענה שהבקשה הוגשה שלא על פי התקנות, התיקון המבוקש כולל עילות ועובדות חדשות שלא נזכרו כלל בכתב התביעה המקורי, אף שהיו ידועות לתובע עוד טרם הגשת כתב התביעה המקורי ולא צוינו בבקשה הנסיבות שהצריכו את התיקון. כמו כן טוענת הנתבעת, שאף הגישה תביעה שכנגד נגד התובע, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מאחר והתובע המתין עד להגשת כתב התביעה שכנגד, על מנת להגיש את הבקשה לתיקון כתב תביעה וזאת על מנת להתאים את העובדות בכתב התביעה לאלו הנזכרות בכתב התביעה שכנגד. טוען התובע, שהבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה מאחר ובכתב ההגנה, שהוגש מטעם הנתבעת, נטען, כי מדובר בתביעה קנטרנית ולא מבוססת במסמכים רלוונטיים. לאור זאת הוגשה הבקשה לתיקון וצורפו אליה מסמכים חשובים שיש בהם כדי לבסס את טענותיו של התובע נגד הנתבעת. כתב התביעה המקורי כתב התביעה המקורי הוגש ביום 26.1.09 על גבי טופס סטנדרטי של בית המשפט לתביעות קטנות וסכום התביעה המצוין בו הוא 30,000 ₪, בצירוף הוצאות. כתב התביעה משתרע על פני עמוד אחד בלבד והוגש נגד הנתבעת, עו"ד במקצועה, שייצגה את התובע במסגרת הליכים משפטיים שונים ונגד נתבע נוסף, עו"ד גיא דורון, שנמחק מכתב התביעה ביום 23.3.09, לבקשת התובע. בכתב התביעה מצוינות בקצרה עילות התביעה: הפרת הסכם וגרימת נזק במזיד, מסירת מידע כוזב לשב"ס וזיוף חתימתו של התובע על גבי ייפוי כוח. לכתב התביעה לא צורפו מסמכים כלשהם. כתב ההגנה והתביעה שכנגד ביום 2.3.2009 הגישה הנתבעת כתב הגנה, בו העלתה טענה מקדמית לפיה יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר מסמכים מהותיים להוכחתה. בין היתר ציינה הנתבעת, כי התביעה חסרת תום לב, נעדרת פרטים מהותיים והטענות שנטענו על ידי התובע בכתב התביעה נטענו בעלמא, ללא כל מסמך שיש בו כדי לבסס את הטענות ומבלי לפרט את המעשים המיוחסים לנתבעת. בנוסף, גוללה הנתבעת את עובדות המקרה מנקודת מבטה. לטענת הנתבעת, ייצגה את התובע, אסיר המרצה את עונשו בכלא, בוועדת שחרורים. לאחר שוועדת השחרורים דחתה את בקשתו החל להתקשר אליה באובססיביות ולאיים עליה. משסירבה לייצג אותו בערעור על החלטת וועדת השחרורים התקשרה אליה חברתו והתחננה שתייצג אותו ולכן הסכימה להגיש את הערעור מבלי לגבות ממנו שכר טרחה נוסף. עו"ד ממשרדה הופיע בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל- אביב, אולם הערעור נדחה. לאחר קבלת ההחלטה בדבר דחיית הערעור, החל התובע להתקשר אליה ללא הרף, להאשים אותה בדחיית הערעור מאחר ולא הופיעה בערעור בעצמה אלא שלחה עו"ד ממשרדה ואף איים עליה: "יגיע יום ואשתחרר ואז תראי". בשלב זה פנתה לקצינת האסירים בכלא וסיפרה על איומיו של התובע. בעקבות זאת הופסקו חופשותיו של התובע, מחשש לחייה. לאחר שהתובע התנצל בפניה, הודיעה על כך לקצינת האסירים על מנת שיחודשו חופשותיו. לאחר שחודשו חופשותיו לא חזר התובע מחופשה וברח מהכלא. הנתבעת קיבלה הודעה שחייה בסכנה והמשטרה נתנה לה הגנה באמצעות סיורים מחוץ לביתה. במשך כל התקופה בה ברח התובע מהכלא חיה הנתבעת בחרדה לחייה וצעדיה הוגבלו. בד בבד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד נגד התובע, בה טענה כי בעקבות איומיו של התובע נאלצה לחיות בפחד וחרדה, המעיטה לצאת מפתח ביתה ולהיפגש עם אנשים ונגרמה לה עוגמת נפש שמוערכת על ידה, לצורך התביעה, בסך של 25,000 ₪. הבקשה לתיקון כתב תביעה התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד וביום 19.3.09 הגיש "בקשה לתיקון ופירוט עובדות כתב תביעה והצגת מסמכים עובדתיים ומהותיים..", היא הבקשה שבפני. בבקשה, הכתובה בכתב יד ומתפרסת על פני תשעה עמודים, גולל התובע את עובדות המקרה מנקודת מבטו. בין היתר ציין, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שהיה ביניהם, לפיו היתה אמורה לייצג אותו בערעור, זייפה את חתימתו על גבי ייפוי כוח ושיקרה לשב"ס בכך שמסרה ידיעה שיקרית לפיה התובע איים עליה פיזית והיא חוששת לחייה ובעקבות זאת נמנעו ממנו חופשותיו. לבקשה צירף התובע מכתב שנכתב על ידי הנתבעת והועבר לשב"ס, בו היא מודה שהתובע לא איים על חייה ומציינת שהיא מקווה שחופשותיו יוחזרו לו. בנוסף, צורף לבקשה ייפוי הכוח שלטענת התובע זויפה בו חתימתו. דיון הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט בהידרשו לבקשה לתיקון כתבי טענות ינקוט גישה ליברלית וככלל ייעתר לבקשה, למעט במקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור התביעה (רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3), עמ' 431; רע"א 8129/08, המאגר הלביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל, ). במניין השיקולים הדרושים להכרעה ישקול בית המשפט, בין היתר, את חיוניות התיקון והאם ללא התיקון, קיים חשש שהתביעה תמחק מחמת העדר עילה. "...נטיית בית המשפט תהיה להתיר את התיקון על מנת לאפשר לתובע את יומו בבית המשפט ועל מנת למנוע מצב שבו התביעה תסולק על הסף מחמת שלא הותר התיקון" (בש"א (ת"א) 22935/08, אלטשולר שחם בע"מ נ' יובנק חברה לנאמנות בע"מ, ). במקרה דנן, התביעה המקורית שהוגשה על ידי התובע אכן חסרה פרטים מהותיים ומסמכים תומכים. עם זאת, מאחר ומדובר בהליך בתביעות קטנות אין הקפדה על אופן ניסוח כתבי הטענות מטעם הצדדים. בעלי הדין בתביעות קטנות אינם מיוצגים על ידי עורכי דין ואינם בקיאים באופן בו יש לערוך כתבי טענות. לא מצופה מאדם מן הישוב החסר השכלה משפטית שיידע כיצד לערוך כתב תביעה ומה לצרף לו על מנת לבסס תביעתו. ניתן ללמוד על היקף הפירוט הנדרש בכתב התביעה מהטופס הסטנדרטי של תביעות קטנות (טופס 1 שבתוספת), המהווה את כתב התביעה, בו מצוין: "נימוקי התביעה (בתמצית)" ולצורך זה הוקצו 5 שורות קצרות בלבד. החלת ההלכה הפסוקה לעניין תיקון כתבי טענות למקרה שבפני מובילה למסקנה, כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. אף שבנסיבות המקרה שבפני אין חשש ממשי למחיקת כתב התביעה, לאור הגישה המקלה בניסוח כתבי טענות במסגרת הליכים בבית משפט לתביעות קטנות ולאור כך, שלתובע אפשרות להעלות טענותיו בהרחבה ולהגיש מסמכים תומכים במסגרת הדיון סבורני, שתיקון כתב התביעה חיוני להבנת המחלוקת בין הצדדים ולבירור התביעה. למעלה מן הנדרש, אתייחס לטענת הנתבעת לפיה הבקשה לתיקון כתב תביעה לא הוגשה בהתאם לתקנות מאחר ועל פי התקנות אין כל אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה וכל הבקשות אמורות לעלות במסגרת הדיון בפני בית המשפט. תקנה 8 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז- 1976 (להלן- התקנות) קובעת כדלהלן: "בקשה של בעל דין לפי תקנות אלה יכול שתהיה בעל -פה בעת הדיון, והיא תהיה בכתב אם הוגשה שלא בפני בעל הדין שכנגד". התקנה אינה קובעת דבר לגבי מועד הגשת בקשות ולא מגבילה הגשתן. מכאן, שבקשה לתיקון כתב תביעה יכולה להיות מוגשת לאחר הגשת כתב הגנה ואף לאחר הגשת כתב תביעה שכנגד. יתר על כן, גם התקופה הקצרה שחלפה בין הגשת כתב התביעה המקורי ביום 26.1.09 להגשת הבקשה לתיקון ביום 19.3.09 והעובדה שלא התקיים דיון בתיק, יש בהם כדי להביא למסקנה שלא ייגרם לנתבעת כל נזק עקב תיקון כתב התביעה. בהתאם לאמור, אני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה, אין צו להוצאות. הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, תוך 21 ימים מקבלת ההחלטה. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםתביעות קטנות